מועדון הגנוזים (או: היכל הבושה)
האייטם השני ב"מר משיב" הכניס אותי לדכדוך מוכר. אני לוקה בו אחת לתקופה: ההכרה שקהל הצרכנים של קולנוע איכותי ופורץ גבולות לא מקבל שירות ממפיצי הקולנוע בארץ. כמה מהסרטים המשמעותיים, החשובים, הנפלאים, המדוברים של השנים האחרונות כלל לא הופצו כאן. במקרה הטוב הם זכו להקרנה פסטיבלית או סינמטקית לפני שהתנדפו, במקרה הרע הם פשוט נעלמו מעל פני האדמה.
המפיצים הישראלים, בין אם בהחלטתם או בהחלטת האולפנים שהם מייצגים, גונזים סרטים על ימין ועל שמאל.
"R.V" של בארי סוננפלד עם רובין וויליאמס ו"הנערה במים" של מ. נייט שאמאלאן הם דוגמאות מהשבועות האחרונים. אבל עליהם אני לא מצטער. לא חיכיתי להם, לא ציפיתי מהם (וראיתי אותם והם מעפנים).
אבל קחו למשל את מייקל ווינטרבוטום, שזוכה בסוף השבוע למחווה מוצדקת ויפה ב"הוט פריים": האם הגיוני שאף אחד מחמשת הסרטים האחרונים שלו לא הוקרן בארץ? וככל שאני יודע כמעט לכל אחד מהם היה מפיץ בארץ.
מהסרטים האמריקאים (והבריטים) היפים, החשובים או המהנים של השנים האחרונות:
"עיר אפלה" (פורום פילם)
"גרדן סטייט" (פורום פילם)
"מלון רואנדה"+ (פורום פילם)
"סיבוב חוזר"+ (פורום פילם)
"העריסה תתנדנד" (פורום פילם)
"גטקה"+ (א.ד מטלון)
"דוני דארקו" (א.ד מטלון)
"סולאריס"**+ (א.ד מטלון)
"חיים בהקיץ" (א.ד מטלון)
"סנטה בשקל" (א.ד מטלון)
"גבעות הפחד"**+ (א.ד מטלון)
"מהומה בשנחאי"+ (א.ד מטלון)
"לאייר קייק" + (א.ד מטלון)
"שליטי דוגטאון"+ (א.ד מטלון)
"מהומה במשרד" (א.ד מטלון)
"מים עמוקים" (א.ד מטלון)
"בעולם הזה" (א.ד מטלון)
"לא יכולים להתאפק" (א.ד מטלון)
"יד רצחנית" (א.ד מטלון)
"בולוורת" (א.ד מטלון)
"אין סוף לאהבה"+ (קולנוע לב)
"המנסרים מטקסס"+ (קולנוע לב)
"איש מת" (קולנוע לב)
"סורק אפלה" (ג.ג)
"סרניטי"**+ (ג.ג)
"הימים האחרונים", "ג'רי"+ (ג.ג)
"הכל מואר"*+ (ג.ג)
"נפוליאון דינמיט"+ (ג.ג)
"והרי החדשות"+ (ג.ג)
Hustle and Flow (ג.ג)
"בחירות או לא להיות"+ (ג.ג)
"כיבוש הגלקסיה"+ (ג.ג)
"מת על המתים"+ (ג.ג)
"החזאי"+ (ג.ג)
"הנערה במים" (ג.ג)
"טים אמריקה"+ (ג.ג)
"פחד ותיעוב בלאס וגאס" (ג.ג)
"מסע בין כוכבים" 4, 5, 6 (ג.ג)
"סמוצ'י חייב למות" (ג.ג)
"קלוקרס" (ג.ג)
"שמי אוקטובר" (ג.ג)
הלהיטים (הם הכניסו יותר ממאה מיליון דולר באמריקה, אבל לא מספיק טובים לקהל הישראלי):
"הפסיון של ישו" (שפירא)
"קטן עליו"+ (פורום פילם)
"סדרה של צרות"+ (ג.ג)
הסרטים הזרים (הם זכו לתשבחות מוצדקות, נקנו להפצה בארץ, אבל לא יצאו מעולם):
"חיים אחרונים ביקום"* (יונייטד קינג)
"גלים בלתי נראים" (יונייטד קינג)
"העולם"* (יונייטד קינג)
"טוני טאקיטני"* (יונייטד קינג)
"מדורי הגיהנום/דרך ללא מוצא"*+ (קולנוע לב)
"משאבי אנוש" ו"פסק זמן" של לורן קאנטה (קולנוע לב)
"סופי שול, הימים האחרונים"* (נחשון)
ועכשיו תורכם: זוכרים סרט שראיתם וחשבתם שהוא נפלא וחשוב, שיצא מאחד האולפנים הגדולים בהוליווד, או שהוקרן באחד הפסטיבלים מטעם אחד המפיצים, אבל לא הגיע להקרנות מסחריות כאן? אנא, צרפו את סרטיכם בתגובות ואמשיך לעדכן את הרשימה.
הערה: תודה למוסיפים, אנא המשיכו. אבל: הכוונה היא לא לזרוק שמות של סרטים שלא הגיעו ארצה, כאלה יש אלפים, ורובם בצדק. הכוונה היא לסרטים שראיתם באמצעים אחרים, חשבתם שהם נפלאים והתעצבנתם שלא הופצו בבתי הקולנוע.
כמו כן: לרשימה הזאת אני מכניס סרטים שכבר נקנו להפצה אבל לבסוף לא הופצו. אני בכלל לא מתייחס למאות הסרטים שאפילו לא נקנו להפצה.
* הוקרן בפסטיבל ירושלים או חיפה
** הוקרן בסינמטק או בהקרנות טרום בכורה
+ יצא בדי.וי.די מתורגם לעברית (חצי נחמה)
עידכונים והוספות:
שישי 8.9, 10:30
שישי, 8.9, 15:00
חמישי, 21.9, 7:00
חבל שאתה מפרסם את השמות של כל הסרטים והיוצרים בעברית, נורא קשה לחפש אותם ככה א"כ בתוכנות הורדה או -imdb.
בפסטיבל חיפה האחרון אהבתי מאוד סרט איטלקי שנקרא the consequences of love של במאי צעיר בשם פאולו סורנטינו. אבל זה באמת לא מסוג הסרטים שאני מצפה שיקרינו בארץ.
אני חושב שהפספוס הכי גדול הוא דוני דארקו, כי אני חושב שזה סרט שהוכיח את עצמו בצורה מדהימה בארץ, בלי להגיע לשום מקום מלבד ספריות הוידאו, בלי תרגום לעברית אפילו. תמיד מדהים אותי איך הסרט הפך בערץ לסרט פולחן כזה בלי שום יחסי ציבור ובלי הקרנה אחת לרפואה בשום קולנוע, לא בפסטיבל, אפילו לא בסינמטק. זה מדהים.
קודם כל, יושיהדה צודק. the consequences of love הוא אכן אחד הסרטים הכי טובים של השנים האחרונות, אם לא של כל הזמנים. בזמן האחרון הוא מוקרן בכבלים בשם "על אהבה ומוות". אל תחמיצו.
ויאיר – איך שכחת את אנקורמן: דה לג'נד אוף רון ברגונדי? ("והרי החדשות" בלווין), ואת בד סנטה ("סנטה בשקל" בלוויין, ואת סופי שול (נחשון ויתרו, בקרוב בטלוויזיה) ומה עם נארק ("מחלק סמים" בטלוויזיה) וגריזלי מן של הרצוג ונפוליאון דינמייט וגרדן סטייט? והרשימה עוד ארוכה. אני עייף
רוה לחן חן: הסרט של פאולו סורנטינו לדעתי לא נקנה להפצה בארץ. "גריזלי מן" היה תקוע בסבך הפצה די מסורבל עם מפיציו הבינלאומיים, שעדיין מונע ממנו להיות מוקרן בערוצי הסרטים. את שאר הסרטים הוספתי.
אחד הפספוסים התמוהים של השנים האחרונות הוא "מלון רואנדה". סרט שהוצג כמעט בכל פסטיבל אפשרי, זכה לביקורות מצוינות והיה מועמד לשלושה אוסקרים, אבל לא הגיע לארץ.
שניים שהוצגו באנטי מחי.קון של עין הדג: "השלד האבוד של קדברה" ו"סדרה של צרות" (שהזכרת כלמוני סניקט). את אי-ההפצה של קדברה אפשר עוד להבין מאחר וגם בארה"ב הוא לא ממש מצא קהל, אבל סדרה של צרות, עם יותר ממאה מיליון דולר באמריקה בלבד, אוסקר על איפור ושמות כמו ג'ים קארי ומריל סטריפ? זה לא מתאים לקהל הישראלי.
וויל פרל, כמו עוד כמה קומיקאים מצליחים, מסומן משום מה בידי המפיצים בארץ כלא מתאים לקהל המקומי. מלבד Elf ("קטנים עליו", אם אני לא טועה), לא זכינו לראות גם את "והרי החדשות", "אולד סקול", "לבעוט ולצרוח" ואני לא אתפלא אם גם "לילות טלדגה" יצא ישר לדויד.
גם "המספרה", "ארבעה אחים", "ג'ונבאג" ו"רוג'ר דוג'ר" (שלקח לו כמעט שנתיים רק להגיע לדויד) לא הופצו בארץ.
רוה לפינגווין: הוספתי את "רואנדה". משאר הסרטים, חוץ מ"ג'ונבאג", יש משהו שהיה הפסד צורב? את "ארבעה אחים" ו"המספרה", למשל, לא ממש חיבבתי. מישהו כן?
מה שאומר כנראה שההקרנה הפומבית ביותר של 'דוני דרקו' בארץ היתה בכנס של 'עין הדג' באולם הקולנוע של עין החורש,שם צפו בו כמאתיים איש.
כתבת פעם על "הכל מואר"? אם כן, התוכל ללנקק? – איזה סרט מקסים ועדין (וכמה זה מפתיע עבור אחת כמוני שחושבת שהספר הוא אדיר ולא הבינה איך אפשר לעשות מזה סרט).
"גרדן סטייט" עדיין לא הוזכר?
מפסטיבל ירושלים שנה שעברה מאוד אהבתי את "עונת הברווזים" סרט מקסיקני קטן אבל מלא דמיון. השנה אהבתי את "פיג'מות פלאנל" שזכה לשבחים רבים (גם כאן עם אני לא טועה) אבללא למפיץ עד כמה שידוע לי.
MAY – אחד מסרטי האימה היותר מעניינים וטובים שראיתי בשנים האחרונות. אפשר לצרף לעתיד הקרוב גם את TIDELAND של טרי גילאם שבטוח היה מצליח בארץ במידה מסויימת. בטח גם לא יביאו את הסרט החדש של גווירמו דל טורו – PAN LABIRYNTH. מה לגבי איצ'י דה קילר? 🙂
בדיוק היום ראיתי את נפולאון דינמיט. כשקראתי את הפוסט מיד חשבתי עליו, אבל בשעה שאני ראיתי אותו, הוא כבר הוזכר כאן ע"י חן חן… יש גם סרטים שבאופן רשמי הופצו, אבל אף אחד לא ממש ידע על זה – כמו אוליבר טוויסט של פולנסקי.
לאחר שהמפיץ כבר קנה את הזכויות, ואף הקרין את הסרט בטרום-בכורה או באיזה פסטיבל או משהו בסגנון, כלומר כבר יש לו עותק מתורגם ביד – למה לעזאזל לא להפיץ את הסרט? מה גודל ההפסד המקסימלי הצפוי?
{במאמר מוסגר אני רק אומר שאני מניח שקשה עד בלתי אפשרי לדעת אילו סרטים יצדיקו את עצמם במכירות ואילו לא}
"טלדגה" כן יגיע לכאן. אין מפיץ טיפש מספיק לוותר על סרט שנוגע ב 150 מיליון דולר רק בארה"ב. אני דווקא מודאג ש"בוראט" לא יגיע, בגלל שהוא לא עלילתי לחלוטין ולמעשה די ניסיוני ברמת הקונספט…ומצד שני ברון כהן כוכב כאן בזכות עלי ג'י אז יכול להיות.
ובנוגע לסרטים שלא הופצו כאן: election 1+2 המצויינים של ג'וני טו, the hills have eyes החדש של אלכסנדר אז'ה(שלדעתי היה מצליח לא רע כאן, בנישה של "הוסטל"), "רובע 13" הצרפתי והמגניב שאפילו קיבל הפצה מצומצמת בארה"ב, the great yokai war של טקאשי מייקה. יש ימבה דוגמאות, וההגיון המפוקפק של מפיצים כאן פשוט לא מובן. וויל פרל מכניס 70-100 מיליון לסרט. לא טוב להם?!
אני חושב שאחד הסרטים היותר מעניינים, על פי ספרו של אתגר קרת, הקייטנה של קנלר, לא יזכה להקרנות פה, וחבל.
באנגלית זה wristcutters אגב.
hustle and flow מלפני שנה.
half nelson החדש בטח לא ייצא פה.
והאחרון של קיטאנו? היה ב-DVD הרבה לפני פסטיבל ירושלים.
דיוויד גורדון גרין.
מעניין אם יוציאו את החדש של בארט פרוינדליך.
ומה אמרנו על Little Miss Sunshine?
(גילוי נאות: לא העמקתי בתנאי הקבלה לרשימה. וגם באמת מאוחר מדי לחשוב לעומק)
אם להיות לרגע פרקליט השטן, או כפי שהפיצו אותו בארץ – מלכודת לפרקליט, למה שיפיצו את הסרטים האלה? (אני לא מדברת על כאלה שכבר תורגמו וכו'). רוב הסרטים שאנו מזכירים מיועדים מראש לקהל מצומצם. בארה"ב יש הרבה "קהלים מצומצמים" שמצטברים בסופו של דבר לכמות נכבדה יחסית של אנשים, שכנראה מצדיקה את ההשקעה. הרבה מהסרטים האלה מופצים בארה"ב בהפצות מוגבלות, הקרנות מקומיות לתקופה קצרה, והלאה ליישוב הקטן הבא. בארץ אין דבר כזה. במיוחד עם תרבות ה-DVD המתפשטת בעיקר בקרב חובבי קולנוע, שגם ככה לאו דווקא מחכים להפצה-שאולי-תגיע-מתישהו.
ובנושא וויל פרל, שמשום מה הוזכר הרבה, קבוצות אוכלוסיה מסוימות מכירות אותו, אבל לא הייתי אומרת שהוא נחלת הציבור. למה ש"לבעוט ולצרוח" (איכותו גם כך מוטלת בספק) יופץ בארץ? זה מסוג סרטי הספורט הכל-אמריקאים-פרבריים-עם-ליגות-הילדים שנתפסים, ואולי בצדק, כלא-מדברים אל הקהל בארץ כיום, עקב היותם תרבות ספורט שונה לחלוטין. כנ"ל Bad News Bears שיצא די באותו זמן בארה"ב, רימייק של לינקלייטר לקלאסיקה (אמנם על בייסבול, אבל הרעיון דומה).
נזכרתי פתאום ב-mighty ducks. לפני 15 שנה כן הביאו סרט כזה. אני חושבת שאפילו ראיתי אותו בקולנוע (ולא הלכתי הרבה לקולנוע בילדותי).
נ.ב. דוני דארקו – גם בלי הקרנות בטלוויזיה.
נ.ב2 סדרה של צרות – מחר ביס. טריסטרם שאנדי של ווינטרבוטום שהוזכר – מחר בהוט.
רוה לסטיבי: הוספתי את "hustle". הסרט של פרוינדליך, "תסמכי עליו", ייצא בארץ בעוד שבועיים. ולמה שלא יפיצו את הסרטים? לא כל סרט צריך 100,000 צופים כדי להחזיר את ההשקעה. אפשר להפיץ סרטים גם עם שני עותקים, עם פרסום מצומצם, ולבנות אותו משם. בהפצה קטנה גם 5000 איש יכולים להפוך סרט לרווחי.
ראשית, לסטיבי….Little Miss Sunshine, נכון להיום אמור לצאת בארץ, הוא נקרא "שמש קטנה שלי" (אל תשאלו אותי למה?)
עוד כמה פספוסים של המפיצים מהחודשים האחרונים (דווקא שעשוע נחמד, יאיר)….
אגב, חלקם בצדק גמור, כמו למשל "מלחמת האופל 2" (קולות הקאה ברקע).
נראה לי שיש משהו אישי למפיצים נגד ג'יימס פרנקו (אלא אם הוא מופיע בספיידרמן)
אנאפוליס, טריסטן ואיסולד וסרטו של ניקולס קייג' "סוני" לא הופצו פה.
גם ניסיון הבימוי של פרנקו The Ape וסרטו של ג'ון דאהל The Great Raid לא ראו מסך ישראלי.
עד כמה שידוע לי, לסרטו החדש של פרנקו, Flyboys שיוצא בארצות הברית ב- 22 לחודש, עדיין אין תאריך הקרנה בארץ (אם בכלל).
WINTER PASSING – עם אד האריס, ויל פארל, וזואי דשנל יצא כאן ישירות לדי וי די.
אני בכלל לא רוצה להכנס לסרטי האימה / מדע בדיוני שלא מגיעים להפצה מסחרית כאן בארץ:
Slither
Stay Alive
The Hills Have Eyes (למרות שהייתה הקרנה בסינמטק)
An American Haunting
וכמובן – נאצ'ו ליברה עם ג'ק בלאק.
זהו, הרשימה עוד ארוכה ארוכה ארוכה אבל ממש מאוחר אז אולי אמשיך מחר….
ליל מנוחה
לאלון: אם כבר הזכרת את May, הקרדיט המעניין בסרט הזה שייך לעורך, ראיין ג'ונסון, שסרטו "בריק" מוקרן בימים אלה כאן בישראל.
זה סגור, אגב, ש-Tideland לא מגיע לארץ? נשמע לי מוזר. כל הסרטים האחרונים של גיליאם הגיעו לפה.
Once You're Born You Can No Longer Hide – הוא הסרט הטוב ביותר שראיתי בפסטיבל ירושלים האחרון (שלא הגיע לקולנוע וחבל). סרטו של הבמאי מרקו טוליו ג'יאורדנה, הוא סרט לא צפוי, מרתק שמצליח להיות בעל אמירה חתרנית חברתיתי נוקבת כשהוא משלב בין סצנות מתח מרתקות לבין סיפור אהבה וסרט התבגרות – סרט מדהים.
סרטו הקודם של מרקו טוליו ג'יאורדנה הוא "קסם הנעורים".
רוה להארטלי: הסרט של ג'ורדנה שייך לקולנוע לב ובאופן רשמי הוא עדיין לא גנוז, כך שעוד יש סיכוי שייצא כאן בשנה הקרובה.
אגב ראיתי את “משאבי אנוש” ו”פסק זמן” של לורן קאנטה. אחד בוידאו את השני בפסטיבל ירושלים. מ'משאבי אנוש' לא נפלתי הבנתי שיש שאומרים שמדובר ביצירת מופת. 'משאבי אנוש' יותר מהנה אבל גם לא מדהים – נחמד.
הוא אמנם באמת לא פונה לקהל הישראלי, אבל נדמה לי ש-Galaxy Quest מעולם לא הוקרן כאן – וחבל.
רוה לעידו: זה מעצבן אותי. למה "הוא לא פונה לקהל הישראלי"? "גלקסי קווסט" הוא אחד הסרטים המצחיקים ביותר שראיתי בשנים האחרונות. הקהל הישראלי לא אוהב מצחיק? מוסיף לרשימה.
סטיבי, אני מוסיף לרשימת סרטי הליגות ילדים את the benchwarmers עם רוב שניידר, שהצליח לא רע באמריקה. אני מסכים עם מה שכתבת על קהלים מצומצמים והפצות מוגבלות. אף פעם לא חשבתי על זה ככה, וזה נשמע מאוד הגיוני.
לגבי לינקלייטר, הוא כנראה גם מסומן אצל המפיצים, כי לדעתי גם School of rock שלו לא יצא בארץ, אם אני לא טועה.
רוה לליאור: "רוק בבית הספר" יצא בארץ וקיבל ביקורות נאות. ואני שוב מדגיש: סרטי "הג'יגולו מת מצחוק 2" של רוב שניידר או קומדיות ספורט זניחות אינן הפסד גדול. אבל לא כל סרט ספורט אוטומטית צריך להיגנז. וגם: מאיפה האקסיומה הזאת שהקהל הישראלי לא אוהב סרטי ספורט אמריקאי? אני חושב שהאקסיומה היא שהמפיצים לא אוהבים את הסרטים האלה ובכלל לא נותנים להם הזדמנות לעמוד מול קהל מקומי. הטענה שלי היא כזאת: אם הסרט טוב, הוא ימצא קהל. למה שסרט על בייסבול ייחשב כאן יותר איזוטרי מסרט על פליטים עירקיים בגבול עירק-אירן?
קשה לי לומר שהיתה פעם שראיתי סרט טוב בדי-וי-די והתבאסתי שהוא לא הופץ בארץ. זה לא כאילו שהחוויה הקולנועית בארץ היא איזה משהו לכתוב עליו הביתה. אני מתבאס רק אם יש סרט שאני מאוד מחכה לו והוא לא מגיע.
ולגבי "גלקסי קווסט": למי שעוד לא מכיר, לא יודע, לא שמע, לא ראה (ויש לא מעטים כאלה). למה אתם מחכים???? (הייתם מאמינים שיש גם חובבי סטאר טרק שלא מכירים את הסרט? אבוי).
Never give up, never surrender!
רוה לליאור: זו גישה תבוסתנית. אה, בתי הקולנוע מחורבנים, אז מה אכפת לי שגם המפיצים לא מתפקדים. יאללה, להילחם. במפיצים, בבתי הקולנוע (זה נוח, זה אותם אנשים). שיתחילו לתפקד. הנה לדוגמה: למה שלא יקדישו את האולם הקטן ביותר ביס פלאנט, שאיכות ההקרנה בו מצוינת, לסרטים אלטרנטיביים, לקהל שלא מקבל את סיפוקו מקולנוע קניוני? למה לא להקדיש את האולמות בקניון שבעת הכוכבים, שככל הנראה לא מתפקדים באופן כלכלי משביע רצון (כך אני שומע ממקורבים להנהלה) מאז סינמה סיטי, ארנה ויס פלאנט, לסרטים מעט שונים? בין "גארפילד 2" ו"מחבואים" של האנקה יש המון קולנוע שלא מגיע אלינו.
אז קיס קיס בנג בנג, שהיה לדעתי הסרט הטוב ביותר שיצא ב2005, אבל הוקרן רק בסינימטק.
רודריגו גרסייה, במאי שאני אוהב, מביים לטלויזיה ("עמוק באדמה") ולקולנוע. סרטו הראשון והמקסים ("things you can tell just by looking at her") הופץ בארץ, ומאז הוא עשה עוד שני סרטים שלא הופצו. האחרון שבהם, סרט טוב בעיניי, הוא "nine lives", שגרף פרס של אנסמבל משחק בפסטיבל ונציה בשנה שעברה. גרסייה נוהג להתרכז בסיפורים נשיים, בדרך כלל בסרטים עם מספר קווים סיפוריים, לאו דווקא קשורים, אבל תמיד עדינים ומרגשים. "nine lives" הוא תשעה סיפורים, כל אחד סצינה אחת שהיא גם שוט אחד. מרגש ברובו, מרתק מבחינת העשייה, כתוב ומשוחק טוב, ועובר לחלוטין מתחת לרדאר של המפיצים והצופים בישראל.
ואגב: ב-imdb מצויין שגרסייה ממונה עכשיו על פרויקט שנקרא "in treatment", הגירסה האמריקאית של "בטיפול".
והצעה לסרטי שני: בהנחה ש"the departed" יופץ בארץ, ומכיוון שיש לכם את הזכויות על המקור, אולי בכל זאת תוציאו אותו להקרנות, כדי שנוכל להשוות ?
יאיר, גם בתשובה לי וגם בזו לליאור – זו בדיוק הייתה הכוונה שלי ב"להציג" את הצד השני. למה שהמפיצים יטרחו לעבוד בצורה כזו? מנקודת הראות שלהם, שאהבת הקולנוע וחשיפת סרטים 'קטנים' לקהל מצומצם או רחב (מתרחב) ככל שיהיה הם לאו דווקא המניעים העיקריים בה, למה להם אפילו לנסות להשקיע בתחום חדש שנחשב "מוקצה" בשל "סיבות הסטוריות" כמו שאומרים בצבא כשאין תירוץ טוב יותר למה משהו לא השתנה לאורך זמן (ספורט אמריקאי למשל, או קומדיות על דמויות שמתקשרות לחג המולד)? או לפתח מודוס אופרנדי חדש של הפצת סרטים קטנים מהיבשת הרחוקה? האם אצל המפיצים הגדולים קיים מנגנון שפועל כך? כי אם הוא לא כבר קיים, מבחינתם עדיף להם לעזוב את הסרטים האלה, אלא אם כן אחד מהם באמת יצר גלים רציניים ביותר, או שבמקרה נפל להם לידיים בקלות (למשל בחבילה עם עוד משהו). אולי זה פשוט נראה להם יותר מדי עבודה והשקעה בשביל אפילו לנסות להתחיל.
אני כמובן לא מסכימה עם העמדה הזו, ולכן היא "הצד השני"… האמנם זו תהיה כזו השקעה גדולה? אם מנגנון כזה כבר קיים, למה באמת הוא לא מופעל (או מופעל יותר)? זה מפחיד מישהו? אולי הם חוששים שאנשים באמת יתחילו ללכת לסרטים האלה ויגלו שזה עדיף על סרטי אקשן סתמיים. או לפחות מתווסף לתחרות על שוק קטן. הרבה אנשים הולכים לקולנוע עם חברים ומחליטים מה לראות כשהם מגיעים, יותר מבחר = יותר ביזור.
הו, גלקסי קווסט! הוא באמת מצחיק מאוד.
מה קרה ל-kung fu hustle?
"הייטס" יצא לרגע, אאל"ט, אבל מה עם happy endings שהופץ בארה"ב בערך באותה תקופה? יש DVD כמדומני, אבל בקולנוע?
רוה לסטיבי: הוספתי את "מהומה בשנחאי". תודה. ותפסיקי להיות פרקליטת השטן. למה הם לא מביאים את הסרטים זה ברור: הם חושבים שהסרטים האלה לא יצליחו. מטרת האייטם הזה, האתר הזה, המדור שלי והחיים שלי היא להוכיח שיש קהל לסרטים האלה, שהמפיצים הקשישים מנותקים מהטעם של הקהל הצעיר (אחרי צבא, לא תיכוניסטים) שמחפשים פופ אינטיליגנטי. אין כאן אף סרט איזוטרי. הם כולם בקטגורייה של "סרטי פולחן". וכל הסרטים האלה הם שילובים בין סרטי ז'אנר ובין משהו שהוא מתוחכם יותר, פילוסופי יותר או וירטואוזי יותר. או סתם מצחיק, במקרה של וויל פארל (למרות שגם הם מתוחכמים, בדרכם האימבצילית). וחוץ מזה, אני דורש מהמפיצים, בתור בעלי זכויות בלעדיים על הסרטים שלהם, שיחשבו גם על תפקידם כסוכני תרבות. יש סרטים שהם צריכים להביא, כי זה הדבר התרבותי לעשות, גם אם הם חושבים שהוא לא יכניס להם כסף. כן, אני נאיבי. מצד שני, מה אני יודע על להרוויח כסף.
לפני כמה שנים ראיתי בפסטיבל ירושלים את "יולי", הסרט הראשון או השני של פאטי אקין, שסרטיו הבאים "סולינו", "עם הראש בקיר" והתיעודי "לחצות את הגשר" כן הופצו כאן (ואפילו בהצלחה מסויימת ,אני חושב). "יולי" שונה מהסרטים האחרים שלו, זה סרט מסע קומי על מורה חנון מהמבורג ובחורה מקסימה שמשום מה מתאהבת בו. הסרט הזה יכל היה להצליח כאן וגם לגלות את פאטי אקין קצת לפני כל הפרסים שזכה בהם. פעם שידרו אותו הרבה בערוץ הסרטים, עכשיו אפשר למצוא אותו באוזן.
http://www.third-ear.com/p_prod.aspx?id=27923
רז,
סרטיו הקודמים של טרי גיליאם הופצו כאן כי הם הופקו ע"י אולפני גדולים. "טיידלנד" הופק באופן עצמאי. לא נראה לי שהוא ייצא לקולנוע.
ומחשבה לסיום – אם הסינמטק גם ככה מקרין כל הזמן סרטי מפיצים שפג תוקפם, למה שלא יקרין בהקרנות בלעדיות גם סרטים שהמפיצים לא יפיצו בקולנוע, או לא בטוחים בנוגע להפצה שלהם. ברוב המקרים יש עותק פילם של הסרט, גם אם לא תמיד מתורגם. אולי זה יציל את הסרטים ואת כבודו האבוד של הסינמטק.
רוה לדן: בעניין הסינמטק, מדובר במפגש של אי רצון – אנשי הסינמטק לרוב (לרוב, לא תמיד) לאים מדי ליזום הקרנות מיוחדות שאינן מוגשות להם מן המוכן. אבל חשוב יותר: המפיצים לרוב לא משתפים פעולה, למרות שעותק של הסרט נמצא בארץ, עם או בלי תרגום. הם לא רוצים לחשוף כלפי חוץ את האין-אונים שלהם, את תהליכי קבלת ההחלטות. נוח להם להגיד "האולפן הורה לנו לא להפיץ את הסרט" ובכך לנעול את הדיון. אלון רוזנבלום, שמנסה להשיג סרטי מד"ב או פנטזיה לכנסי אגודת המד"ב בסינמטק אולי יוכל להוסיף פרטים על ההתנהלות מול המפיצים בארץ כשזה מגיע להקרנות סינמטקיות. מי שש לסייע ומי רוצה שיעופו לו מהעיניים.
את "Narc" לא הוספת למרות ההבטחה – ואגב, מה עושה היום ידידך ג'ון קרנהאן?
ותנוח רוחך. לב לא יפיצו את הסרט של האיטלקי הזה שעשה את קסם הנעורים. כמו שהם לא יפיצו את דיר וונדי של תומס וינטרברג
ושכחת גם את לייקר קיק הבריטי, שעליו פעם כתבת בפנאי פלוס לצד מהומה בשנחאי
רוה לחן חן: לא יודע, "נארק" לא היה כזה הפסד. אני טועה? ומסכים לגבי "לייר קייק", מוסיף מיד.
התכוונתי להגיד שאם מחפשים בנרות סיבות למה המפיצים לא הביאו אותו – אפשר לומר שהם הניחו שמכיוון שתרבות הטרקיז כאן (מספרית, לא באחוזי אוכלוסיה) היא זניחה, אנשים לא יבינו על מה הקטע.
אישית, אני כמובן חושב שהוא מעולה, למרות שאני דווקא ממש לא מחסידי סטאר טרק.
יאיר, אתה צודק בדרישותיך, ואתה גם צודק בזה שאתה נאיבי… אולי "אופטימי" יהיה יותר נכון, כי אתה מקווה אבל מודע. השאלות ששאלתי באמת מחכות לתשובה.
בהקשרים כאלה של "לשנות את העולם", אני בחרתי באופן עקרוני בצד של הפסימי. כך יוצא שאם משהו משתנה בכל זאת, אני מופתעת לטובה, וזה יותר נחמד מאשר להתאכזב באופן קבוע. אני לא חושבת שמשהו באמת ישתנה בתחום הזה גם אם חובבי קולנוע רבים יקימו קול זעקה מתמשך. כן, גישה תבוסתנית, אבל מציאותית, לצערנו. הלא כן?
אחרי הדיבורים, אפשר לנסות, לקוות, להתאמץ, להציק למפיצים, אבל צריך מישהו עם יותר סבלנות, דחפנות, עמידות וכוח ממני. ובעיקר יותר אמונה שייצא מזה משהו. להוכיח למפיצים שדרך המחשבה שלהם מוטעית זו משימה מסיבית.
"דילר" הוצג בפסטיבל, לא? ופעם אחת בסינמטק (ת"א).
האם אפשר להביא לקולנוע את קהל חובבי סרטי אמנויות הלחימה מהמזרח, כרגע קהל DVD (והורדות) מובהק? או לתרגם להפצה קולנועית את ההייפ הנוכחי סביב סרטים קוריאניים (גם אם האיכות שלהם משתנה)?
רוה לסטיבי: את שואלת "האם אפשר להביא לקולנוע את קהל חובבי סרטי אמנויות הלחימה מהמזרח, כרגע קהל DVD (והורדות) מובהק? או לתרגם להפצה קולנועית את ההייפ הנוכחי סביב סרטים קוריאניים (גם אם האיכות שלהם משתנה)?" ואני עונה: "כן!". לא יודע איך. אם הייתי יודע הייתי איש עסקים ולא מבקר קולנוע. אבל אני יודע שאפשר.
אם כבר הכנסנו את "מהומה בשנחאי" – אז גם "מת על המתים" (shawn of the dead). אני לא זוכר אם Rushmore של ווס אנדרסון הופץ בארץ, וכנ"ל לגבי סרטי טוד סולונדז "אושר", "אגדות וסיפורים" וברוכים הבאים לבית הבובות". ואני מניח שהקרנות באוזן לא נחשבות, ואז יש את סרטי "שלום לנוקמ/ת" (לא שהתלהבתי מהם כלכך, אבל אם הפיצו את "7 צעדים", למה לא אותם? גם "האריסטוקרטים" ראוי להקרנות.
רוה לדואל: הוספתי "מת על המתים". סרט מבריק.
למעשה כל הקולנוע הקוראני נכנס לקטגוריה הזו.
the Isle של Ki-duk Kim
peppermint candy של Chang-dong Lee
ולמה לא Swiri ?
רוה לגל ולדואל: אני מנסה למקד את תשומת ליבכם. אנא התרכזו: השאלה היא לא למה סרט זה וזה לא נקנה להפצה בארץ. הרשימה הזאת תהיה אינסופית. אני שואל למה סרטים שכן נקנו להפצה בארץ, והיו סרטים טובים, חשובים, מהנים ואפילו מצליחים, נגנזו על ידי מפיציהם. לפני שאני שולח את המפיצים לראות מה קורה בקולנוע ההונגרי והקוריאני, שקמו לתחייה בשנים האחרונות והנפיקו יצירות מופת, אני מבקש מהם להפיץ את הסרטים שכבר ממילא בבעלותם.
אני לא סבלתי את נארק. ממש כאב ראש נוראי. אבל דומני שאתה הסתובבת וזימרת בשבחיו וסגדת לבמאי ואמרת שהוא כישרון גדול שעוד נשמע עליו הרבה.
ואגב – מה בנוגע לקרימינל שוורנר החליטו לא להפיץ? המנסרים מטקסס, אחלה סרט שלב החליטו לא להפיץ, סיבוב חוזר (דה רוקי) שיאיר רוה אהב מאוד, Enduring Love האלגנטי והמושקע שלב החליטו לא להפיץ, שלא לדבר על המון סרטים שגלובוס צ'ויס לא הפיצו כי הם התפרקו לפתע – ובהם הרבה בינוניות אבל גם הרבה זהב
רוה לחן חן: אתה טוב! תביא עוד שמות. הוספתי את "סיבוב חוזר". סרט שג'ורג' וו. בוש וגם אני מאוד אהבנו.
לדואל:
"אושר" ו"אגדות וסיפורים" הופצו בארץ
לדואל: גם בית הבובות הוקרן בארץ, וככל הזכור לי כל הסרטים של טוד סולונדז גם זכו כאן ליחסי ציבור נאים יחסית לסרטים מהסוג הזה.
גם ראשמור הוקרן, תחת השם "המירוץ לצמרת של מקס פישר".
יאיר, אתה אולי לא חיכית ולא החזקת מ"נערה במים", וכל הכבוד שכבר ראית אותו, אבל גם אני רוצה לראות אותו (ואם אפשר, לא לחכות לדי-וי-די), ואני דווקא כן חיכיתי לו. לא כל כך מעניין אותי מה אומרים עליו. אני כעיקרון אוהב את הבמאי הזה וחושב שגם כשזה לא כל כך הולך לו, הוא עדיין מעניין ומיוחד. אולי אני אוכל את הכובע, אבל היי, שיתנו לי להחליט לבד. זה מרגיז. אני חושב שלמרות שאתה אישית לא אהבת אותו כן מגיע לו להיות ברשימה.
ולגבי "לאייר קייק". זה כנראה אחד התעתיקים הפונטיים הכי דוחים שנעשו כאן אי פעם. מה השלב הבא? "טלדגה נייטס: דה באלאד אוף ריקי בובי"?
רוה לליאור: שכנעת אותי. מכניס.
טוב, אולי לא ברשימה (כי הוא חדש…) אבל בכל זאת. אני מוחה.
אני מניח שגם "נחשים על מטוס" לא היה מגיע לפה אם הוא היה מופץ באיחור של כמה שבועות.
ומה עם טים אמריקה (גלובוס), ומה עם דומה (וורנר), דונט קאם נוקינג של ונדרס (גלובס צ'ויס), ארץ המתים של רומרו (גלובוס), פשעו של מר אמארו או איך שלא קראו לשובר קופות המכסיקני (פורום פילם), רצח מתקתק של איסטווד (גם דומני פורום), Brodre הדני (של לב, אחלה סרט), היום השביעי המצוין של קרלוס סאורה (סרטי שובל מחזיקים בכספת), החזאי של ורבינסקי (תודה שיש בו משהו), לורדס אוף דוגטון (וורנר או פורום או מטלון, אחלה סרט), מגרש השדים של שרדר (וורנר). התעייפתי
רוה לחן חן: הוספתי את "החזאי", "טים אמריקה" ו"שליטי דוגטאון".
ואת "דומה" לא? מה פתאום יש לך נגד הסרט הזה? אתה היית הראשון להלל אותו, ואתה מתנכר אליו כבר שנה
ועוד משהו – שמת את אינסוף לאהבה ומת על המתים הסופר~סופר~בריטים תחת הכותרת "סרטים אמריקאים".
רוה לחן חן: אוף, אולי תנהל אתה את הרשימה? סרט מקסים "דומה". אבל כאן אני לא בא בטענות כלפי ג.ג כי אולפני וורנר התחכשו לסרט הזה באופן גורף. זה שהוא יצא בדי.וי.די והוקרן בכבלים זה כבר נס.
ומרוב שאנחנו עסוקים בליקוק פצעים, איש לא מדבר על כך שאלן דג'נרס נבחרה להנחות את האוסקר. חבל (על זה שהיא נבחרה).
רוה לחן חן: הנה, זה כבר מופיע בפוסט החדש. אני חושב שזו בחירה לא רעה בכלל. בתנאי שדג'נרס לא תלבש חליפה לבנה.
רז ודן (שאינו ברזל): לא כל הסרטים של גיליאם הוקרנו בארץ. "פחד ותיעוב בלאס וגאס" נכנס במהרה לקטגוריה של "לא מתאים לקהל ישראלי", אך הפך במהרה ללהיט DVD וסרט קאלט באופן כללי.
ואני לא יודע מה קרה עם "שודדי הזמן" (Time Bandits) – האם זה הופץ בארץ בזמן אמת?
עוד סרטים שאני לא מסוגל להבין איך הם לא הופצו:
"העריסה תתנועע" (Cradle Will Rock) של טים רובינס, סרט שנכנס אצלי לרשימת המצומצמת של סרטים שהשוט האחרון שלהם עושה לי עור ברווז בכל צפייה. הוא הוקרן בפסטיבל חיפה כלשהו.
"שעת הזאב" (Le Temps Du Loup) של מיכאל האנקה האוסטרי, לטעמי הסרט הטוב ביותר שלו לצד "משחקי שעשוע". אגב, גם "קוד סודי" (Code inconnu) שלו לא הוקרן מסחרית, אבל זה דווקא פחות הפסד לטעמי. שני הסרטים הוקרנו בפסטיבלי ירושלים ("שעת הזאב" לא הוזכר בתוכניה, והוקרן במפתיע ובהתרעה של שעות ספורות).
רק משהו קטן-2 סרטי "הג'יגולו מת מצחוק" של שניידר הם יצירות מופת שהגיעו טרם זמנם, והזמן עוד יגיד את שלו לגביהם. אתם תראו. תפסיקו לרדת על הבנאדם, אני חושב שהוא גאון לא מובן, כמו וולס, כמו פון שטרוהיים. ומה שבאמת מסקרן זה איך בעצם הגיע "בריק" להפצה בארץ. אולי בגלל שהמפיק, רם ברגמן, ישראלי? כי בארה"ב הוא עשה רעש סביר בפסטיבלים אבל לא הרבה בקופות. בהחלט לא יותר מסרטים כמו galaxy quest או sean of the dead אפילו. ואגב, אני דורש להוסיף לרשימה את dead man's shoes של שיין מדואס שהוצג כאן(אם אינני טועה) רק באולמות של האוזן, שיתברכו.
ועוד כמה שגרמו לי לרסק את האגרוף אל הקיר לאורך השנים.
מ. באטרפליי (וורנר)
הספרים של פרוספרו (לב)
החיים הסודיים של רופאי השיניים (שפירא)
dogfight (ההוא עם ריבר פניקס-לא זוכר מי היו בעלי הזכויות).
ואניה ברחוב 42 (אפילו תורגם והוקרן פעמים ספורות בסינמטק)
וגם….
לוונג פו, בתודה על הכל, ג'ולי ניומר
תחת ירח דובדבן
על השניים האחרונים כניראה רק אני היחיד שמצטער.
וגם,
כולכם מדברים על galaxy quest אבל סליחה, אל תשכחו את המקור, סרטי מסע בן כוכבים, 4, 5 ו-6. הייתי מתעצבן בכל פעם מחדש כשהייתי מבין שהם לא יוקרנו בארץ.
אני יודע שאני חדש כאן ואולי זה לא הזמן והמקום להיסתכן בוידוי כל כך אינטימי אבל יש לי חיבה עזה לסרטו של ויליאם שאטנר (כן -5 ואני לא מתבייש) – זה ממש סרט על זקנה וגם אם הוא מקרטע לפעמים ויש לו סוף מאוד לק מספק עדיין זו בחירת תסריט די נועזת עם כמה בדיחות סלאפסטיק לא רעות בכלל וכמובן סמי סטרפיז של אוהורה – אולי כדאי שאשתוק עכשיו.
ויאיר, לפני מספר שבועות צפיתי בחברת ידידנו המשותף י.ג. בסרט שבפרוש אין סיכוי שיגיע לארץ – "אלי אלי למה שבקתני" וניסינו לדמיין איך היה אפשר לשווק את ה"דבר" המדהים ועוצר הנשימה הזה בארץ (לא הצלחנו).
האם ראית ? איך אתה היית מוכר אותו לקהל ? כבר מזמן לא נכנסתי לסרט, שחווית הצפייה בו היתה כמו לראות בפעם הראשונה, סרט שאתה יודע שלא ראית כמוהו וייקח עוד זמן עד שתראה אחד אחר שיישתווה לו.
לא קראתי את כל התגובות אז סליחה אם אני חוזר על הצעות שנאמרו כבר:
הביזיון- Dead man של ג'ארמוש, הסרט האהוב עליי משנות ה-90. לא בוטח במפיצים מאז אותה החלטה אומללה לא להביא אותו לקולנוע (ואת "מרת דאלאווי" כן?!?)
Death to the Smoochy של דני דה ויטו. זה שהמבקרים האמריקאים האנלפאבתים לא ידעו על מה הם מדברים לא אומר שלנו היתה סיבה לוותר על יצירת המופת הזו.
Fog of war של ארול מוריס וgrizzly man של הרצוג. שני הדוקומנטרים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות. ועל הדרך גם the corporation, בטח היה קהל אנטי-תאגידי שהיה רעב לסרט כזה.
"ההצעה" האוסטרלי.
כל מה של בלה טאר. אולי היה יומרני לצפות, אבל לא היה סיכוי שסרט כמו "הרמוניות ווריימייסטר" ייצא? מה עם "המוזיקה שלנו" הנהדר של גודאר? הוא לא בדיוק אנונימי והייתה שם גם שחקנית ישראלית. גם "בשבח האהבה" היה מתקבל בברכה.
Hard eight של PTA, פיי של ארנופסקי, Bottle Rocket של ווס אנדרסון.ידעו לזהות את הכישרון טרנטינו פעם ראשונה אז למה לא של אלה?
clockers של ספייק לי.
sympathy fo MR & MRS vengence- שתי האופוסים המופלאים של צ'אן ווק פארק. זה שלא ידעו לשווק כאן את "אולדבוי" זו לא סיבה.
מהסרטים שברשימה, שוברים את ליבי "ג'רי" (הסרט האהוב עליי משנות ה-2000), "עיר אפלה", "חיים בהקיץ", "סולאריס", "בחירות או לא להיות".
אני מוסיף סרט שהחלטתי לראות בעקבות עיון בתוכניה
של פסטיבל חיפה לפני שנה או שנתיים. אין לי מושג
אם הוא נקנה או לא נקנה ע"י המפיצים אך הוא אחד הסרטים הדוקומנטרים הטובים ביותר שראיתי בחיי בגלל השימוש בחומרי גלם שקבורים במובן מסוים אצל כל אחד מאיתנו בבוידעם.
"לעזאזל" או באנגלית TARNATION
של ג'ונתן קאוטה
ניר, אם כבר נושא הזקנה בסטאר טרק, אז "זעמו של חאן" עשה את זה הרבה יותר טוב, בעוד ש"הגבול האחרון" נותר בגדר הרהור פילוסופי בלתי מגובש.
ובאמת הזכרת לי את העובדה שהסרט העשירי בסדרה, "נמסיס", כלל לא הוקרן בארץ לאחר שנכשל בחו"ל. דהיינו, למעריצים בישראל לא מדיע לראות את הסרט האחרון בסדרה על מסך גדול. ו"נמסיס", למרות כשלונו המסחרי, הוא אחלה סרט.
האם סרטים 4,5 ו-6 באמת לא הוקרנו בארץ? שערוריה.
זה נכון, אבל יש משהו כל כך שובב בסרט החמישי שפשוט מאפיל על היד הכבדה של ניקולאס מאייר. כשצפיתי בסרט נזכרתי במשפט מהסרט "שירותים אישיים". אלק מק'אוון אומר לג'ולי וולטרס שמשחקת בו מאדאם שמספקת לקשישי אנגלייה שלל שירותים ביזאריים. "אין טעם להיזדקן אם אתה לא יכול להיות קינקי". ויש משהו בבימוי של הסרט הזה שהוא כמו הימור על כל הקופה של בן אדם שיכול להרשות לעצמו להשתולל. וזה באמת מעשה ראוי בעיני.
זה נראה כאילו הם באו להינות ולהגשים פנטזיות (אמנם קראתי בimdb להבדיל שמדובר בכנופיית שחקנים שמתנהגת כעדר קוסיות) אבל עדיין לסקוטי יש המון סצינות סלפסטיק מצחיקות נורא שהוא נתקע בתקרה ונופל, ובכלל הדימוי הזה של האנטרפרייז המתפרקת-זה לא משהו שאתה רואה בדרך כלל,,,,שחקנים שבאים ואומרים לך, כן אנחנו מתפרקים, אנחנו אנדרדוגים וזה מקום שבו אנחנו יכולים לעשות מה שבא לנו ולשחק אותה סטארים. אותי זה מרגש.
אוקיי, אבל הסרט הזה מתפקד באמת יותר כחזון אישי של שאטנר ופחות כסרט קוהרנטי בסדרת מסע בין כוכבים. אבל היי, לכל אחד דעתו. אני גם נהנה מ"הגבול האחרון", אבל הטיפול שלו בתמות פילוסופיות הופך אותו לסרט מאוד מסורבל (בדומה למס' 1 בסדרה) שלא כל כך מוצא את עצמו.
בימוי כבד או לא, זה כבר עניין של טעם, אבל הסצנה בין ספוק לקירק בסוף "זעמו של חאן" היא כנראה הרגע קורע הלב ביותר בכל ההיסטוריה הפילמאית של הזכיון. היא מכילה בתוכה את ההיסטוריה הפרטית הארוכה של הדמויות ואת כל המשקל הנובע מכך, בעוד שב"גבול האחרון", כפי שציינת בעצמך, האינטראקציה בין הדמויות הפכה למעין פרודיה על עצמה.
אז הכל יחסי, אני מניח.
ל"הבלתי נסלח" – המוזיקה שלנו כן הופץ בארץ (לפחות בתל-אביב), אם כי בצורה מצומצמת מאוד.
חלק גדול מהרשימה הם מהסרטים היותר מרתקים שראיתי בשנים האחרונות (גרדן סטייט, חיים אחרונים ביקום, דוני דארקו, סדרה של צרות, מת על המתים שזוכה בתרגום הגרוע לסרט, בחירות או לא להיות- סליחה, זה זוכה, גטקה ונופליאן דינימיט)
"הצד הרחוק של הירח" של רוברט לאפז' הוא אחד הסרטים היכ יפים שראיתי. גם שאר הסרטים שלו מעולים ואף אחד מהם לא הוקרן מסחרית בארץ.
אם כבר מזכירים את "גבעות הפחד" (לי לא היה כוח אחרי כמה דקות ואולי אני צריך לתת לזה הזמדנות נוספת) אז מה עם הסרט הקודם שלו? "HIGH TENTION"? אני לא זוכר שפחדתי ככה מסרט (חוץ מ"פסיכו" שראיתי כשהייתי בן 12 לבד בבית בלילה).
THIS IS NOT A LOVE SONG. אין שום סיכוי בעולם שהסרט הזה יופץ מסחרית בארץ. סרט בריטי קטן ועצמאי. הוא זכה לכמה הקרנות ב"הוט פריים" ובפסטיבל הבריטי לפני כמה שנים. מבריק.
"יום שני" ו"HARD LUCK HERO" של Hiroyuki Tanaka AKA SABO.
"באפלו 66" של וינסנט גאלו! "ג'ים הבודד" של סטיב בושמי. "האזרחית רות'" של אלכסנדר פיין. "באטל רואיל". Spellbound הדוקומנטרי. "יתומים" של פיטר מאלן סרט לא רע בכלל.
מישהו יודע מה קורה עם Paris, je t'aime? והחדש של ג'ונתן דמי על ניל יאנג?
אולי במקום להפיץ סרטים של גיתאי יקנו כמה סרטים טובים מחו"ל? או שפשוט לא יתנו לו לעשות סרט ויתנו את הכסף להפקה ראויה יותר? משהו כמו "דץ ודצה שרים שירי חנוכה"?
טוב, יאיר, אני מציע להוסיף גם את the protector של טוני ג'ה.אני עדיין עם שאריות מהאפילפסיה שתקפה אותי בזמן הצפייה. איזה סרט מטורף…אמנם הוא רק יוצא בארה"ב השבוע, אבל מה הסיכויים שיביאו סרט תאילנדי לכאן שלא במסגרות המצומצמות? רק אם בארה"ב הוא יהיה סנסציה ענקית(והוא לא יהיה). אבל באמת, זה פשוט מצויין, סרט אקשן כ"כ קיצוני, מביא דמעות לעיניים של אנשים שאוהבים את האחים שו, ג'קי צ'אן וברוס לי, ומלא מחוות קטנות ומקסימות ליואן וו פינג ו iron monkey המופלא שלו.
מה באמת עם "איש נשך כלב"? הוא הופץ בזמנו בארץ. יהיה זכרו ברוך.
"עיר הילדים האבודים" של ז'אן-פייר ז'נה, "הקשר האנגלי" של סודרברג (ועוד מספר סרטים שלו משנות התשעים), "פאם פטאל" של דה פלמה, הרבה מהסרטים של אלן רודולף כולל "ארוחת בוקר של אלופים" ו"גברת פארקר והחוג המרושע", "בולוורת" של וורן בייטי, "הקיץ של סאם" של ספייק לי, שני הסרטים של לין ראמזי, "סודות אפלים" של רוברט בנטון עם פול ניומן, וכל הסרטים של ג'יימס טובאק ואייבל פרארה.
רוה: "גב' פרקר" הופץ, "הקיץ של סם" הופץ, "סודות אפלים" הופץ.
אם אני לא טועה "גברת פרקר" ו"סודות אפלים" דווקא כן עברו פה בקולנוע. סרט מהתקופה ההיא שאהבתי ויצא ישירות לוידאו הוא NICK OF TIME, מותחן מוצלח למדי עם ג'וני דפ המתרחש בזמן אמת.
אם כבר דיברו פה על סדרת "סטאר טרק" אז גם רוב סרטי "סיוט ברחוב אלם" לא הוקרנו פה ואיתם רוב סרטי האימה של שנות השמונים והתשעים כולל כל הסרטים המוקדמים של סאם ריימי ופיטר ג'קסון.
הזכירו פה את "קלוקרס" של ספייק לי אבל גם "מלקולם X" שלו לא הגיע לקולנוע באופן מוזר מאד.
וסרט שאולי רק אני אוהב ושלא יצא לקולנוע הוא CONEHEADS עם דן אקרויד לפי סדרת המערכונים בסאטרדי נייט לייב, יש לי אותו בוידאו ואני עדיין מתענג עליו מדי פעם, יופי של קומדיה.
ואם כבר קומדיות, גם MALLRATS וCHASING AMY של קוין סמית' לא הוקרנו בארץ.
אפילו FROM DUSK TILL DAWN המופתי של רודריגז וטרנטינו לא הוקרן פה, זו באמת הייתה אחת ההחלטות התמוהות יותר של המפיצים, נכון שקלוני עוד לא היה שם גדול אבל טרנטינו כבר היה מושך קהל ענקי.
כל הדיון הזה הוא לא רלוונטי משום שבימינו אפילו אם סרט לא מגיע לבתי הקולנוע תוך שלושה חודשים הוא כבר בדי.וי.די והרבה סרטים מוצאים דרכם לערוצי הסרטים של הכבלים והלויין כך שאי אפשר ממש להתלונן. יש לציין שלישראל מגיעה בד"כ התוצרת המובחרת של הקולנוע ההוליוודי והרבה זבל בצדק רב לא עולה על המסכים. לדעתי, אם לא יתעקשו להקרין קולנוע אירופאי, אסייתי ודרום אמריקאי (שלא לדבר על הישראלי) יהיה הרבה יותר מקום לתוצרת אמריקאית, גם של האולפנים הגדולים וגם לסרטי אינדי. חומר למחשבה.
בכל זאת הצטערתי ש Small Time Crooks של וודי אלן לא יצא לקולנוע, ראיתי אותו בארה"ב ותמוה בעיניי שדווקא זה הסרט היחידי של וודי אלן שלא הוקרן בהקרנות מסחריות. עוד ברשימה Battlefield Earth ו Gigli לא חלילה משום שהם טובים,אלא יצא להם שם כסרטים כ"כ רעים שייתכן וצפייה בהם בקולנוע הייתה הופכת לחוויה קאמפית מהנה במיוחד. צפייה פרטית בסרטים הללו הוכיחה שישנם סרטים שטוב הדבר שאינם מופצים ולא נורא שיש מי שמסנן את המוץ מהתבן.
Dogfight עם ריבר פיניקס ולילי טיילור הוקרן בכבלים תחת השם "המפסיד מנצח".
מה עם Chasing Amy של קווין סמית'? לא פספוס?
אני חושב ש"האזרחית רות" כן הופץ כאן בקולנוע. משום מה אני זוכר את הפוסטר שלו עם לורה דרן שעומדת כמו פסל החירות.
בנוסף -I'll sleep when I'm dead.
הסרטים של כריסטופר גסט.
the descent
האם היו סרטים של הבמאי הדני ניקולס ווינדינג רפן שהוקרנו בארץ במסגרות כלשהן? אחד מסדרת "פושר" המעולה, או "בלידר"? האם הם הוקרנו באחד הפסטיבלים, או באחד הסינמטקים? האם הם נקנו ע"י אחת מחברות ההפצה בארץ?
משום מה שיחררו את הסרטים המאוחרים של מתיה קאסוביץ' אבל לא שיחררו את "השנאה" המופתי.
רוה: "השנאה" הופץ בארץ.
סתם רציתי לשתף. ראיתי עכשיו ב"יס" סרט מדהים בשם "קאשרן". רב עוצמה, גם ויזואלית וגם דרמטית. וגם מאוד רלוונטי למציאות באזורנו, למרבה הצער. ולחשוב לראות את זה על מסך גדול… וואו, וואו, וואו. כמובן שזה לא הוקרן בארץ, כמו רוב סרטי האקשן/מד"ב האסייתיים. לא יודע אם הוגן כאן להאשים את המפיצים. זה לא סרט קל לעיכול, נוסף על זה שהוא מהמזרח. נדמה לי שהוא הוקרן בכנס אייקון בשנה שעברה. חבל, אם הייתי יודע יותר טוב, הייתי רואה אותו אז.
ליעל – "הכל מואר" יוקרן בקרוב בכבלים (בתרגומי).
סרטים שכבר הזכירו אחרים: mallrats (הסרט הכי מצחיק של קוין סמית לדעתי), chasing amy
from dusk till down
סרטים נוספים: אם הזכירו את the protector עם טוני ג'ה (שטרם ראיתי) אז סרטו הראשון ong-bak היה מעולה.
אם הזכירו את kung-fu hustle, אז סרטו הקודם Shaolin Soccer היה קומדיה מטורפת המשלבת בין סרט ספורט ואומנויות לחימה (עם קריצה ל-matrix)
סרטי מד"ב טובים נוספים שלא הגיעו לארץ:
Equilibrium
The Thirteenth Floor
The Underneath – אחד מהסרטים הפחות מוערכים של סטיבן סורדברג.
Apt Pupil – סרט השני של בריאן סינגר אחרי השוד המידי.
Bulworth – סטירה פוליטית של וורן ביטי.
Can't Hardly Wait – קומדית נעורים מקסימה שמוכיחה שאפשר גם בלי הומור של מתחת לחגורה.
October Sky – סרט מרגש שקצת מזכיר את בילי אליוט (עיירת כורים, אבלא לא תומך, מורה תומכת, החלום לצאת החוצה) אבל מוצלח ממנו לפי דעתי.
Idle Hands – קומדית אימה שלקחה קטע אחד גאוני מ-Evil Dead II של סאם ריימי (שנים רבות לפני ספיידרמן) שבו אש נלחם ביד שלו והפכה אותו לסרט שלם.
כמובן שגם טרילוגיית Evil Dead נכנסת לרשימה.
Open Your Eyes – המקור הספרדי ל-Vanilla Sky של קמרון קרואו.
אני לא בטוח אם הסרט לא הוקרן בארץ אבל Heathers – קומדיית הקאלט של מייקל להמן.
כמו שהוזכר מקודם סרטים מהמזרח:
כל סרטיו של ג'ון וו – The Killer, Hard Boiled וכו
סרטי אנימה – Akira, Ghost in the Shell וכו
סרטי אומנויות לחימה – Iron Monkey (שנים לפני נמר, דרקון), Fist of Legend (ה-remake של ג'ט לי לסרטו של ברוס לי) וכו
כמו שהוזכר מקודם סרטי ספורט אמריקאי:
אז נכון הם מאד קיטשיים (האנדרדוג שמנצח כנגד כל הסיכויים) והסוף שלהם ידוע מראש, אבל אולי בגלל זה אנחנו אוהבים אותם.
האחרון המוצלח שבהם הוא miracle
בהקשר הזה, ראיתי היום את הטריילר של We Are Marshal(קבוצת פוטבול של חבריה נהרגים בתאונת מטוס שבונה את עצה מחדש) – אחד הבקרובים היותר מרגשים שראיתי.
כנראה שגם את הסרט הזה לא נראה בארץ…
אני לא בטוחה שהצלחתי לעקוב אחרי החוקיות של מה שנכנס לרשימה שלך, ואני לא ממש יודעת מה נרכש ומה לא (פעם השתדלתי להימנע בפסטיבלים מסרטים שהופיעו בתוכנייה כסרטי מפיצים, בהנחה שעדיף לי לתפוס אותם מאוחר יותר בקולנוע ולהשאיר את ימי הפסטיבל לסרטים שלא תהיה לי אפשרות אחרת לראות אותם, עד שהסברת לי שזה שיש להם מפיץ לא אומר שהם אכן יופצו בסוף). בכל אופן, הנה רשימה חלקית של סרטים שראיתי לאורך השנים בירושלים או בחיפה (או בפסטיבלי קולנוע בריטי/צרפתי בסינמטק) וחשבתי שאין סיבה לא להפיץ אותם בקולנוע (רובם של במאים מוכרים כאן או עם שחקנים מוכרים). אם גם המפיצים חשבו ככה, אתה מוזמן לסנן:
"ויגו: תשוקה לחיים" של ג'וליאן טמפל
"מים עמוקים" ("The Deep End")
"צלו של הערפד"
"קפה לומייר"
"קרופייה"
וגם: הסרטים התקשורתיים יותר של ג'ארמן (מהביוגרפיות, נניח, משהו הוקרן?)
הסרטים המוקדמים של אטום אגויאן
חצי מהסרטים של סיילס
"דוני דארקו" הוקרן לראשונה בכנס פנטזיקון השני (אאל"ט) של האגודה הישראלית למד"ב ולפנטסיה, ו"גלקסי קווסט" הוקרן בכנס אייקון (לא זכורה לי השנה).
האם יש סיכוי ש"סורק אפלה" יוקרן בסינמטק, או משהו בדומה?
כמה סרטים מצונים שאני לא בטוח שהוקרנו בארץ מסחרית (תקנו אותי אם אני טועה):
"ההפך ממין" (The Opposite of sex) עם כריסטינה ריצ'י
"קשורות" (Bound) של האחים וואשבסקי, לפני מטריקס
"The secret lives of choir boys"
"Igby goes down"
"קשורות" הוקרן, האחרים יצאו ישר לדי.וי.די. "הקיץ של סם" לדעתי לא הוקרן, וגם ראיתי אותו מוזכר בכתבות קודמות שעסקו בסרטים שדילגו על הקרנות מסחריות.
אני לא מאמין שיש מי שאהב את הטריילר של We Are Marshal. הוא נותן הרגשה של סרט קיטש נוראי ועוד מהסוג הכי גרוע – קיטש מוות.
"גבהים" שזכה לחצי-נחמה+, אמנם כנראה לא פספוס ענק כמו "ELECTION" או "DARK CITY". אבל לדעתי סרט לא רע בכלל. אני מאוד רואה קהל בשבילו בקולנוע, אמנם לא גדול, אבל בכל זאת, קהל.
"HIGH TENSION" – מהבמאי של "גבעות הפחד" הצרפתי לדעתי סרט אימה פשוט ומסוגנן ששווה לו להיות מופץ ולהגיע יותר למודעות. אני נהנתי מאוד. בעיני שווה בהרבה מ"גבעות הפחד", מותח, משוחק נהדר כמעט בלי מילים (אין צורך), ואם אני לא טועה גם ערוך טוב ומבויים טוב, ומצולם יפה.
"LILYA 4-EVER" – מלוקא מודיסון ("פאקינג אמאל", ו"כולם ביחד" שהיו מוקרנים בארץ), "ליליה.." לא הוקרן, זכיתי לראות אותו דרך האוזן פעם ראשונה,
הבנתי שיכול להיות שלא הופץ בגלל שלוקא עצמו העדיף לא להפיץ אותו לישראל???)
"מיליון דולר בייבי" – סרט של קלינט איסטווד, זכה באוסקרים! רק יצא לדיוידי מתורגם??" סתם סתם 🙂
אני יודע שהופץ.
"TARNATION" – דוקומנטרי מעולה. לא נראה לי שיש לו חברת הפצה בארץ, אז אני לא יודע אם הוא נחשב, אבל סרט טוב.
"SPELLBOUND" – עוד דוק' מ-ע-ו-ל-ה!, כואב לי עליו, היה בפסיטבל י-ם, ולא קנו, כלום, סרט מבדר, ומהנה ביותר, מצחיק גם, לא זכור לי שהייתי אי פעם כ"כ מרותק לסרט דוק' ככה.
"TALE OF TWO SISTERS" – קשור לחברת ההפצה TARTAN בחו"ל, שם אני לא טועה לא מעט סרטים, שלפחות במיגוון הפצות הוידאו שלו מופיעים הרבה סרטים שהופצו כאן בקולנוע, עוד 'אימתון' מעולה, שלא לדבר שלא חשפו את RINGU, "הצלצול" המקורי, שלמזלי ראיתי לפני הרימייק הבינוני והארוך, שהיה מאכזב, וממש מזל כי היפני, אמנם ויזאולית פחות נוצץ, אבל הרבה יותר מעניין, ומצמרר.
"TESIS" – של אלחנדרו אמנבר ("האחרים", "פקח את עינייך"), סרט מתח מסתורי ומעולה. נקודה. שיביאו מתורגם לדויד לפחות, היית שמח להראות אותו לאנשים שמתקשים לראות זרים עם תרגום באנגלית.
פתאום אני נזכר!
"TAPE" – שיצא רק מתורגם לדויד ול"הבימה". נכון קצת קשה שזה הכל באותו חדר, אבל SO WHAT!, סרט עצום. סרט גאוני. משוחק נהדר.
"BUFFALO 66" – יצא בארץ ישירות לוידאו. בושה וחרפה.
בושה. עוד סרט גאוני. "בראוון באני" סרטו האחרון של וינסט גאלו גם לא רע, אך אני לא בטוח אם מצדיק כניסה לרשימה.
"RAISING VICTOR VARGAS" – סרט אינדי, קטן, ומקסים.
ממליץ בחום. ואני מאוד הייתי מוסיף אותו לרשימה.
אפילו לא יצא מתורגם.
נו נפרסם בינתיים את זה… מגילה… אני אמשיך בקרוב, מקווה שאולי באמת משהו מהכתבה הזאת יגיע למפיצים. רעיון נהדר, יאיר, מקווה שזה יוכל להשפיע איכשהו… תודה.
יופי של פוסט ורשימה.
השמועה אומרת שגארדן סטייט יצא בדי-וי-די עם תרגום עברי, למרות שאני עצמי מעולם לא ראיתי כזה מוצר.
סרט מעולה שלא הגיע לקולנוע הוא
Death To Smoochie – קודם כל יש שם את אדוארד נורטון, כבר סיבה מספיק טובה. זה פשוט סרט מצחיק נורא ואני מתה עליו.
סרט חביב+ שלא הגיע וכדאי במיוחד ליהודים לראות אותו – The Hebrew Hammer.
אני שניהם ראיתי ביס עם תרגום, אז אני מניחה שיש גם DVD
וגארדן סטייס (שאני בהחלט אוהבת למרות שרואים שהוא סרט ביקורים) יש עכשיו בדי.וי.די בוקס של יס.
"מהומה במשרד" – "OFFICE SPACE" – אחד הגדולים שלא הופצו. יצא מתורגם בארץ בוידאו לראשונה אני מאמין.
סרט קורע. מחייב כניסה לרשימה, לדעתי.
הסרטים של אשף המוקיומנטרי כריסטופר גסט
בעיקר: "מחכים לגופמן", ו"כוכב התערוכה"
שהופצו רק בוידאו בארץ. סרטים ענקיים.
"אלים ומפלצות" – סרט מצוין. לא זוכר אם הוקרן.
"הדוויג והשארית העצבנית" – כבר הפף גם לסוג של קאלט.
"FEMME FATALE" – מותחן של דה פלמה, מצויין.
"VERY BAD THINGS" – קומדיה שחורה, לא רעה, לפי מה שזכור לי. לא יודע אם היה בקולנוע או לא.
"PANIC" – סרט מעולה. עם משחק מעולה, מכל השחקנים המעורבים. אחד הטובים שיצאו בשנים האחרונות.
רק דיוידי לא מתורגם.
"מדרכות ניו-יורק" – מגיע לו הרבה יותר מלשבת נידח על המדף של קומדיות רומנטיות באוזן. מגיע לו שתהיה לו הרבה יותר מודעות. את "האחת והיחידה" של הבמאי (אדווארד ברנס) הפיצו, ואת זה לא? לפחות שיוציאו בדיוידי מתורגם.
הוקרן:
"תומא מאוהב" – אני יודע שהוקרן. אבל סרט כ"כ מיוחד ומשעשע, צרפתי, שלא הרבה מכירים. יצא גם מתורגם לDVD, אולי האריזה לא ממש אטרקטיבית, אבל ממליץ בחום.
"הדוויג" הוקרן (הופץ בצורה מביכה ומשפילה שלא ידעה איך להפוך את הסרט הנפלא הזה לפולחן מקומי), "אלים ומפלצות" הוקרן.
Very bad things (המשעשע) היה בקולנוע, תחת השם הדי-משונה 'עד החתונה זה יעבור'.
כמות הסרטים העצומה שהוזכרה כאן, ובמיוחד הכמות הגדולה של סרטים מהרשימה שכן הופצו (וירדו מבתי הקולנוע אחרי שבועיים- לכן המגיבים לא זוכרים אותם) רק מוכיחה את צדקת המפיצים כנראה. לרובם אין מספיק קהל המצדיק יציאה קולנועית בארץ ובדיוק בשביל זה יש סינמטקים שצריכים להתאמץ להביא אותם לשתיים-שלוש הקרנות וזה פחות או יותר אמור להספיק.
רוה לש"ג: ברור שהמפיצים צודקים. אחרת לא היו קוראים להם המפיצים.
מה עם שלושת הלוויות של מלקיאדס אסטרדה?
ושלג של אביב?
שניהם יצירות מופת לטעמי.
גם סרטו הראשון של דנזל וושינגטון כבמאי "אנטואן פישר" לא הוקרן בארץ בקולנוע למרות שהוא בסה"כ הגרסה השחורה של גוד ויל האנטינג, מדובר בסרט שהיה סביבו לא מעט באז ומשום מה פסח על מסכינו.
מדרכות ניו יורק הוא העתקה כמעט שערורייתית של וודי אלן. הת'ר גרהם מחקה את דייאן קיטון באנני הול ואפילו לדמות שלה קוראים אנני. חוץ מזה לברנס יש את אחד הקולות המעצבנים ביותר ששמעתי.
הסרטים חיים בהקיץ ועיר אפלה הופצו בארץ רק בוידאו בזמנו.
הסרטים צילו של ערפד ושלוש הלוויות של מלכיאדס אסטרדה הוקרנו בקולנוע בארץ.
בנוגע ל TIDELAND של גיליאם , חברת ההפצה שהזכויות שייכות לה היא ג.ג. , אם יופץ ומתי אני לא יודע.
גם "הדוויג" של קמרון מיטשל הוקרן בקולנוע וירד אחרי שבועות בודדים
"Dog Soldiers", של ניל מרשל (הבמאי של "The Descent", שנמצא כבר בתגובה של דן).
"בובות" של טקאשי קיטאנו.
אני זוכר בבירור את הכרזה שלו תלויה בלוח של קולנוע "לב", אך נראה לי שהוא לא זכה להקרנות סדירות שם.
"בובות" הוקרן פעמים בודדות ב"לב דיזנגוף" במסגרת המחווה לקיטאנו כשיצא "זטואיצ'י", ולאור הביקוש נשאר שם שבועות ארוכים.
אמנם זה קצת עתיק, אבל לדעתי Mystery Train המצוין של ג'רמוש מעולם לא הופץ פה, למרות שניתן לתפוס אותו מדי פעם באחד מערוצי הסרטים
אם מישהו ראה את SLC Punk של ג'יימס מרנדינו עם מת'יו לילארד והוד מעלתה אנבת' גיש, זה סרט שהייתי שמח לו היה מופץ בקולנוע. משודר לפעמים בערוצי הסרטים של הוט.
SLC Punk משודר גם בערוצי הסרטים של יס תחת השם "סולט לייק סיטי פאנק". סרט מצוין שמעולם לא מצא את הקהל שלו.
אני מניח שזה הפוסט הנכון לשאול את זה, למרות שאני בספק אם מישהו ישים לזה לב בכלל. האם snow cake עם אלן ריקמן וסיגורני וויבר אמור להגיע לארץ מתישהו? יש איזה מפיץ שקנה אותו? או אולי באחד הפסטיבלים או הסינמטקים? יש למישהו מושג?
bittersweet life הקוריאני המצויין, שעשה כסף נחמד ביותר באירופה ואפילו הוקרן בארה"ב בכמה בתי קולנוע art house שכאלה. דווקא יש כאן שוק לקוריאנים(להוציא את הדוגמא הלא טובה של אולדבוי המדהים שירד כאן אחרי שבועיים), וקים קי דוק מביא ימבה פלצנים שאוהבים אותו לסינמטקים וללב.
הסרט snow cake נקנה להפצה בארץ על ידי יונייטד קינג , אין מושג אם יצא לקולנוע.
הנה כמה סרטים, דווקא מהתקופה האחרונה, שראיתי ומאוד אהבתי. מאידך, אני לא מתפלא שהם לא מוקרנים בארץ אבל אולי חשיפתם בפומבי תעשה טוב לכמה מאיתנו:
Half Nelson – סרט יפייפה, יצירת מופת קטנה עם משחק מפיל של ריאן גוסלינג. נראה כמו סרט שמר רוה מאוד יאהב.
Hard Candy – מעין סיפור כיפה אדומה מודרני עם טוויסט. הילדה מרשימה, והסרט מהנה (ומענה).
Machinist – אני מאוד אוהב את בראד אנדרסון, שחוץ מ"וונרדלנד", אף אחד מסרטיו (המקסימים) לא הוקרן בקולנוע. "המכונאי" הוא סיפורו של אדם המתפרק פיזית ונפשית ולא מצליח לעצום עין במשך שנה. כדאי לראות, ולו רק כדי לצפות בעבודה הפיזית המדהימה של כריסטיאן בייל שנראה כמו שלד אנושי אחרי שהוריד כ- 30 קילו לתפקיד.
The Descent – סרט אימה שהיה הפתעה קופתית וביקורתית דיי גדולה בארה"ב מבמאי שסומן כהבטחה (נים מרשל). זהו סרט בריטי מקפיא ומצמרר, שמתנהל כמעט כולו בתוך במערה ועם צוות שחקנים מצומצם שכולל רק נשים.
happy accidents?
אני לא יודעת מה הענין איתו, אבל פעם מצאתי אותו במקרה באוזן. כל כך נהנתי!
הוא עוסק בשאלות מעניינות כמו נסיעה בזמן דרך סיפור פשוט על אהבה מגניבה. מאריה טומיי פשוט מהממת.
כן!
Happy accidents (של אנדרסון) הוא סרט שמאוד אהבתי. הרעיון שמאחוריו היה מעניין.
הוא הוקרן כמה פעמים בYes תחת השם "מקריות משמחת".
גם Session 9 המפחיד הוקרן ב-Yes תחת "המפגש התשיעי" (ומספר על חבורה של פועלי אסבסט שבאים לעבוד בבניין ענק ונטוש).
והתנצלות – הבנתי ש-The Descent כבר הופיע ברשימה של מישהו אחר. לא שמתי לב.
פתאום חשבתי על זה – למה אף ערוץ טלויזיה לא שידר את דוני דארקו?
גם "מסע בין כוכבים 10" לא הוקרן בארץ, מה שעורר זעם רב בחוגים הרלוונטיים.
Temporada de patos או בשמו האמריקאי Duck Season הוא סרט מקסיקני מקסים, מקורי, מצחיק ומבריק שראיתי בפסטיבל חיפה. הסרט מזכיר באיכויות שלו יצירות ביכורים כמו 'אל מאריאצ'י' ו'מוכרים בלבד'. כיף של סרט שלא הגיע או יגיע לקולנוע בארץ.
סרט ממש הורס של בימאי מאוד מבטיח (זוכה סנדאנס) הוא
13 Tzameti, מותחן אימים דל תקציב על הימורים בחיי אדם – נוגע בגאונות. (לא חושב שיוקרן בארץ)
the chumscrubber
למיטב זיכרוני, "נצח ויום" המופתי של תיאו אנגלופולוס, שזכה בדקל הזהב, נרכש להפצה ואפילו הוקרנו פרומואים שלו בסינמטק, אבל הוא מעולם לא הוקרן.
אני לא בטוח אם הסרט שייך לרשימה – מדובר בסרט קטן ועצמאי, שסביר מאוד שהמפיצים בארץ פשוט לא שמעו עליו, אבל "סיפורי רובוטים" של גרג פק (במאי אמריקאי ממוצא קוריאני, שום קשר לשחקן הקולנוע) משנת 2003 הוא פשוט סרט המדע-הבדיוני הטוב ביותר שהזדמן לי לראות בחמש השנים האחרונות. מדובר באנתולוגיה של ארבעה סיפורים קצרים על בני אדם ורובוטים (כשאחד מהם, אגב, הוא לא מד"בי בכלל) מבויימים בתקציב אפסי עם שחקנים לא-מוכרים אבל בכל-כך הרבה רגישות וחוכמה. בעולם טוב יותר, פק הוא זה שהיה מקבל את הג'וב של לביים את העיבוד ל-"אני רובוט" של אסימוב.
לאיתן, 20: ב"רייטינג" ראה"ש יש ראיון עם רודריגו גרסייה.
הנה הסרטים שזכורים לי כמפוספסים (נא לא לסקול):
"ספנגליש" (שהיה מחריד, אבל כבר הוקרנו לו טריילרים)
"יעד סופי 2" (שהיה סרט אימה חביב)
"עכברי הקניון" ו"צ'ייסינג איימי" (שלא ממש חדשים אבל זה פשע שהם לא הוקרנו כאן)
ולבסוף, "Danny Deckchair", אחד הסרטים היותר מהנים שראיתי.
ליניב אידלשטיין –
"הכל מואר" ישודר גם ביס וגם בהוט, לא רק בהוט. מאוקטובר הוא יהיה זמין ב-VOD בהוט וב-DVDBOX ביס תמורת תשלום וכחצי שנה אח"כ הוא יגיע לערוצי הסרטים של שתי החברות (זה סרט של וורנר ממנה שתי החברות רוכשות סרטים).
=======================
למיקי לוי –
זה לא שלא ניסו לקנות את "דוני דארקו" להקרנה טלוויזיונית, אלא שהסרט הזה הוא אחד מאותם סרטים עם הרבה אבות שלאף אחד מהם אין זכויות מכירה לטלוויזיה לישראל.
=======================
אגב, מפיצי סרטים לא אמורים להרוויח מזה שסרטים מופצים בקולנוע? אני מדבר על זכויות הקרנה בטלוויזיה, הרי הם בדר"כ דורשים יותר כסף על סרטים שהוקרנו בקולנוע מאשר סרטים שלא, לא? זה לא אינטרס שלהם להציג קטלוג של סרטים עם תג מחיר גבוה?
לא יודע בדיוק איפה תוקרן הגרסה עם התרגום שלי – בהוט וגם ביס או רק בהוט. בכל אופן, חפשו את שמי בסוף והיזהרו מחיקויים :^)
למי שמכיר את הסרט או הספר, הוא מקוריין ע"י אוקראיני שאנגלית רצוצה ביותר בפיו. תירגמתי בהרבה מאוד טעויות מכוונות, והזהרתי את העורכים הלשוניים של "אלרום" שישאירו את הטעויות על כנן. ידוע שהדחף לתקן טעויות של אחרים הוא עז ולא תמיד בר שליטה, אז אני מקווה שלא תיקנו/קילקלו את התרגום יותר מדי.
כלומר – "למי *שלא* מכיר את הסרט או הספר".
גם את איש מת (ג'רמוש) וגם את גטקה, ראיתי בבתי קולנוע בארץ (ולא בהקרנות סינמטקיות).
הם הוקרנו תקופה מאוד קצרה, אבל הוקרנו.
אני לא מאמין שסורק אפילה לא יגיע לאקרנים. לא רק זה, אלא גם דוחים כל הזמן את תאריך יציאתם של סרטים מעניינים כמו מארי אנטואנט והמעיין. חסר להם שהחדש של דייוויד לינץ' לא יגיע לקולנוע.
יש לי הצעה: להפוך את קולנוע הוד בתל אביב, אשר הפך לכושל בשנים האחרונות, לסינמטק חדש. הוא יוכל להיות בית קולנוע מחתרתי תרתי משמע (שהרי בית הקולנוע עצמו ממוקם מתחת לאדמה). במקום לתת לגלובוס גרופ להקרין שם סרטים אשר ימלאו, לכל היותר, מחצית האולם, לאפשר לסרטים עצמאיים, דוגמת דוני דארקו, נפוליאון דינמיט, סורק אפלה וכו', למצוא בית חם שם הם יוערכו כראוי. זה הרי ברור שבסופו של דבר הוד ייסגר. יאיר רווה, לתשומת לבך.
רוה להומרוס: לפני כחמש שנים עבד בג.ג בחור חביב מאוד ופריק סרטים אמיתי, וגם לו כאב על כל סרט שנגנז, גם אם זה קרה בחברה בה עבד. הצעתי לו בדיוק את הצעתך, להפוך את קולנוע הוד למין סינמה-קלאב, בו יוקרנו כל הסרטים שהמפיצים לא ממש יודעים מה לעשות איתם. אני יודע שהוא גישש קצת בנושא וקיבלתי ממנו לבסוף תשובה שזה בלתי אפשרי. חוששני שאני אינני יזם או איש עסקים ואני מעדיף להיות לקוח של קולנוע כזה מאשר מנכ"ל שלו, ואולי בשנים שחלפו מאז כבר יש עם מי לדבר בנושא. אני, מצידי, כתבתי על כך כל כך הרבה פעמים כך שהרעיון נמצא בחוץ וכל אחד יכול להניע אותו. אגב, לא רק הוד ייסגר לבסוף. אני מהמר שגם דיזנגוף ורב חן שבעת הכוכבים לא יישארו איתנו עוד שנים רבות.
הומרוס – זה רעיון מצוין
הסרט 13 Tzameti , נרכש להפצה בארץ על ידי סרטי אורלנדו , אז אולי יש סיכוי שהוא יוקרן.
HEBREW HAMMER
רשימת סרטים מאד דומה קיימת באתר שלי:
http://geocities.com/the_lost_klika/movies.html
להגנתי, האתר כבר קיים משנת 1999…
שאלה חשובה ליאיר ולחבריו:
האם השמאלנים בוכים כשפלסטינים מתים באופן כללי, גם הם הורגים אחד את השני;
או שהם מזילים דמעות רק כשצה"ל הורג אותם בשוגג, בניסיון לשמור עלינו;
ושאלה נוספת – למה הסינמטק הנאור מקדיש את יצועו לסרטים שטומי השנאה של אבי מוגרבי על כל גמל בוכה ברמאללה;
אבל אין לו בעיה להריע לשגרירות סין, מפרת זכויות האזרח, בטקס חגיגי
תמחוק, תמחוק את ההודעה, אני יודע שאתה ליברל
עוד סרט שיכול להכנס לרשימה:
"לוזר" – סרטה החביב של אמי הקרלינג.
אני לא מבין איך…
"באפאלו 66'" לא נכנס לרשימה.
(יכול להיות שהוקרן? לא זוכר…)
גם הסרטים של כריסטופר גסט ("כוכב התערוכה" ו- "מחכים לגופמן"). סרטים מעולים…
בהחלט ניתן להוסיף לרשימה את "אחוות הג'ינס" או בשמו המלא "The sisterhood of the travelling pants". לא סרט שייחרט בדפי ההסטוריה אבל בפירוש סרט נעורים ראוי שהיה יכול לזכות כאן בהצלחה מסחרית סבירה
רגע, רגע, אז מה קורה עם טלגלדה נייטס, בסופו של דבר? יהיה בארץ או לא? בכתבה מגלריה הארץ בספטמבר מצוין שהסרט יגיע לישראל בסוף נובמבר. בלוח השנה שלי אנחנו מתקרבים לשבוע השני של דצמבר. יש סיכוי לברר?
למאי שמעלי:
"לילות טלדגה" לא יופףץ בקולנוע.
הוא ייצא ב-DVD בינואר 2007.
תודה נדב, תיארתי לעצמי שזה המצב(0כי הסרט יצא כבר
באוגוסט בארה"ב אז די טיפשי לחכות עד כה ממילא).
נקווה שרווה יקדיש לנושא הגנוזים כתבה נרחבת ברוב בפנאי פלוס אולי זה יעורר מישהו בחברות ההפצה. בכל זאת, מדובר בסרט של 150 מיליון דולר וכוכב סופר מוכשר.