אקזיסטנז
קצת שיפורים ושיפוצים: מצד שמאל הוספתי שתי תיבות, "מומלץ להמר" ו"עדיף לוותר". הראשונה תכיל את שמות הסרטים שכדאי לכם לראות עכשיו (לטעמי) ובשניה תמצאו את הסרטים שכדאי לכם לעשות מאמץ עליון להימנע מלצפות בהם. וגם תיבת הלינקים לבלוגים עמיתים מתעדכנת.
ואל תשכחו להירשם לעדכון המייל. רוב הבאגים נפתרו, העיצוב חינני, וכמעט כל יום בין שמונה לעשר בבוקר תקבלו לתיבת הדואר עדכון סינמסקופי מהיום שחלף. אפשר להפסיק את המנוי בכל רגע. 650 איש כבר נרשמו. אתם מוזמנים להצטרף.
==========
רגע של רכילות. הבוקר הקדישה מרב מיכאלי את האייטם האחרון בתוכנית הרדיו שלה לפרשת טום קרוז. על קו הטלפון היו נורית ברירו, קולגתי חובבת רכילות החו"ל מ"פנאי פלוס" ואני, חובב רכילות חו"ל בארון. בעוד אני מנסה להגיד שלטווח הארוך העובדה שפרמאונט העיפה את חברת ההפקה של טום קרוז משטחה תזיק לפרמאונט יותר מאשר לקרוז, ברירו ומיכאלי היו מודאגות מנושא אחר: איך ייתכן שעוד לא נצפו צילומים של סורי קרוז, בתם של טום וקייטי, והאם זה אומר שאולי התינוקת כלל לא קיימת. וראו מה כוחה של תפילה. לא עוברות דקות מתום האייטם ולדוכני העיתונים בניו יורק ולוס אנג'לס מגיע "ואניטי פייר" החדש עם זה השער:
רגועים? ראיתם אותה? אפילו חמודה, לא? עכשיו אפשר לחזור לקולנוע? ראיתם את קייטי הולמס ב"תודה שעישנתם"? כן, כן, רכלנים ניג'סים, זה הסרט שטום אסר עליה להתפשט בסצינות הסקס שלה בו. אבל היא היתה מקסימה ומלוהקת היטב. התפקיד של העיתונאית התמימה למראה אבל שתעשה הכל כדי לתקוע את הסקופ שלה היה מצוין.
מי שקיבל ראשוניות על פרסום התמונות מ"ואניטי פייר" בתקשורת האלקטרונית היתה מהדורת החדשות של סי.בי.אס, אתמול (שלישי), בערב הבכורה של קייטי קוריק בכסא המגישה. והנה האירוניה: סי.בי.אס נמצאת בבעלות ויאקום, החברה שבבעלותה גם פראמונט. ויאקום הוא תאגיד התקשורת העצום שבראשו עומד סאמנר רדסטון, האיש שפיטר את קרוז במו ידיו מעל דפי ה"וול סטריט ג'ורנל", מבלי להתייעץ אפילו עם המנכ"לים שלו (טום פרסטון, המנכ"ל של ויאקום, שהביע כעס בפומבי על שהיו"ר שלו עקף אותו בקבלת החלטות ופרסומן, פוטר אתמול). מרב, אני חושב שיש לי אייטם בשבילך למחר.
===========
מה עושים מלחינים בין סרטים? מלחינים פתיחים לתוכניות ניוז. אחרי שג'ון וויליאמס הלחין את נעימת הפתיחה של חדשות הערב של אן.בי.סי, הגיע ג'יימס הורנר והלחין את נעימת הפתיחה החדשה של חדשות סי.בי.אס (שנוגנה לראשונה אמש). ועכשיו וויליאמס מכה שנית בחסות אן.בי.סי, והפעם עם נעימת הפתיחה לכבוד עונת הפוטבול החדשה ו"סאנדיי נייט פוטבול".
הנה היא:
SNF_Theme.mp3====================
ועוד ניוז ויה AICN. ההפקה של "30 ימים של לילה" יצאה לדרך. מדובר באחד הרומנים הגרפיים המבריקים בעיני של השנים האחרונות, קומיקס עם רעיון מופלא: עיירה קטנה באלסקה בחורף, השרויה בעלטה גמורה למשך חודש שלם. ובחודש הזה מגיעים אליה ערפדים מכל העולם לספק כנס שנתי ספק אורגיית מזון אינטנסיבית. השריף וזוגתו מנסים לטפל בבעיה. דיוויד סלייד ("הארד קנדי") מביים, סם ריימי מפיק. ובאתר של חברת ההפקה של ריימי, "גוסט האוס", כבר חודש מוצגים קליפים המתעדים את הפקת הסרט. הנה הפרק הראשון. יש עוד שלושה מאז
==================
אלה הרגעים בהם אני מחבב את הבלוג הקטן הזה: מתחיל עם פיסת רכילות על סורי קרוז, מסתובב סביב כמה ערפדים וגומר עם אוונגרד. הנה האוונגרד.
בסך הכל נכנסתי לבלוג של טום סוטפן כדי לראות אם הוא העלה פרק נוסף של הקלטות היצ'קוק/טריפו. הוא לא. אבל הוא כן העלה – מאיפה האיש הזה מוצא את החומרים המופלאים האלה – סרט קצר בן שבע דקות בשם "האקזיסטנציאליסט" שהופק ב-1963 בניו יורק על ידי יוצר שוליים עצמאי בשם ליאון פרוצ'ניק. מעולם לא שמעתי עליו. אבל הסרט הזה קסום לגמרי.
עזבו הכל, קחו הפסקה של שבע דקות וצפו באוצר הזה. ככה אני אוהב את הקולנוע האוונגרדי שלי: פורמליסטי, פילוסופי, אבל גם שנון, משעשע ונוגע ללב. עשה לי את היום.
סליחה, סליחה, סליחה, סליחה, סליחה!
ככה נראית תינוקת בת 4 חודשים???? נראה לכם?
ככה נראית תינוקת בת שנה אולי.
להפתעתי היא באמת חמודה. אבל יותר מעניין אותי שביפן נולד בן זכר שיהיה יורש לתואר הקיסר כך שלא יהיה שינוי הסטורי של איפשור קיסרית. הידד לקידמה.
אגב, עם המיילינג ליסט – זה שלא קיבלתי אף מייל עד היום אע"פ שהוא טוען, בכל הפעמים שנרשמתי שוב, שאני כבר מנויה – זה רמז? 🙂
רוה לסטיבי: תבדקי את פילטר הספאם שלך אולי?
אה, וזו הזדמנות מצוינת להזכיר את זה:
http://www.youtube.com/watch?v=s2NPZJqYksE
אפשר גם למצוא את זה להורדה אחרי גיגול קצר.
ובכלל, ב-UBUweb יש ניסים ונפלאות.
מה היה המסר של הסרטון או פילוסופיה שבסרטון או מה שיהיה? לא הבנתי חוץ מזה שהם הלכו הפוך…
נאמר זאת כך: "הארד קנדי" הוא הסרט הכי טוב שלא ראיתם בשנתיים האחרונות. דיוויד סלייד הוא במאי מצוין. חבל שהוא עושה ערפדים.
לו רק היה לי שקל על כל סרט טוב שלא ראיתי בשנתיים האחרונות. אני חושב שהסיבה העיקרית שלא ראינו את "הארד קאנדי" היא שאין אפשרות לצפות בו באופן חוקי ו/או באיכות סבירה. הוא לא יצא לקולנוע בארץ, ויוצא בדי.וי.די. אמריקאי רק בעוד כמה ימים. באתר של האוזן הוא כבר מופיע, האם הוא מופיע גם על המדפים?
עכשיו כשראיתי תמונה של הילדה של טום קרוז, אני רגוע.
בקשר ל"30 ימים של לילה", לא יצא לי לקרוא וגם לא שמעתי על דיוויד סלייד. בכל אופן, זה נשמע כמו פרויקט מושלם לסם ריימי, חבל שהוא לא מביים.
סרטון נחמד. לבועז ארד יש עבודת וידאו (ככה קוראים לזה, לא?)עם רעיון דומה
1. "hard candy"- הטריילר לסרט צרוב בזכרוני כבר כמה חודשים. נשגב מבינתי מדוע לא מופץ הסרט בארץ, אבל בדיוק בשביל זה יש פסטיבלים (פנינה בלייר קוראת את סינמסקופ ?)
http://www.imdb.com/title/tt0424136/trailers-screenplay-E26438-10-2
1א. למה המפיצים בארץ מתנהגים כאילו אנחנו, חובבי-צרכני-אוהבי הקולנוע הם האויבים שלהם ? האם יש איזשהו מפיץ שקורא שורות אלו ומוכן להסביר במכתב מפורט :
מדוע תנאי ההקרנה ברוב האולמות בארץ טעוני שיפור, מדוע בארה"ב, ארץ הכסף, מפורסמים נתוני מכירת הכרטיסים לכל הסרטים המוקרנים, ובישראל לא ?
מה פשר החרם (שהתמוסס חלקית, שהרי ידוע שסרט שלא מוקרן בהקרנה מוקדמת למבקרים, כנראה יש לו מה להסתיר) ?
מדוע יש סרטים שמופצים בלעדית בארץ, ללא סיבה נראית לעין ("אדיסון", למשל), בעוד שסרטים מעניינים אחרים ("hard candy", למשל) גורלם אינם ידוע ?
ואני בטוח שיאיר יכול להוסיף שאלות נוספות…
2. "האקסזיסטנציאליסט"- נראה כמו בדיחה חביבה שנמתחת קצת מעבר לאורך הנשימה שלה. הזכיר לי קצת וידאו קליפ לשיר "imitation of life" של REM, שגם בו מבוצעת תנועה קדימה ואחורה, אבל תוך אשליה שהכל מתרחש באותו חלל
http://www.youtube.com/watch?v=CEhT2QlRBMo
3. שיפורים ושיפוצים- נותנים הרגשה של אתר דינמי. כיף !
אתה יכול להוסיף את "ידיים קשורות" לאפשר לוותר.
הרעיון של הסרט הזה הוא רעיון טוב אבל היישום שלו רע. אין לי כוח אפילו להסביר למה. רק אפשר לדמיין איך הסרט הזה היה נראה בידי במאי אחר. דן וולמן מביים את הסצנות בכבדות, באיטיות, בלי תנופה, בלי תשוקה. עידו תדמור הוא דראמה קווין אבל לא שחקן. גילה אלמגור אכן טובה אבל גם היא לא יכולה להציל את הסרט הזה. ואני כותב דברים אלה בצער כי באמת קיוויתי לסרט טוב. חבל.
אני דווקא מאוד אהבתי את "ידיים קשורות", הסרט רגיש אותי מאוד. האיפוק של גילה אלמגור העניק כוח רב לסרט, האיטיות לדעתי הוסיפה הרבה לאווירה של הסרט.
גם אני מאוד אהבתי את "ידיים קשורות". גילה אלמגור מצוינת, כתמיד,עידו תדמור הפתיע אותי לטובה, תסריט יפהפה, בימוי מאופק – בקיצור, סרט מרגש ומומלץ.
בהקרנה בה נכחתי היום בקולנוע "לב" הקרנת צהריים רגילה היו 6 איש באולם. וזה בשבוע הראשון להקרנת הסרט. ואני שמח שיש מי שאהב את הסרט הזה. אני רואה כאן בעיקר החמצה. לדוגמה, הסצינה בגן העצמאות. מה זה הקשקוש הזה? איש מבוגר מנדנד צעיר על נדנדה? זה גן העצמאות? יתכבד מר וולמן ויטריח עצמו לסרטיו של גוטמן ויראה כיצד הוא הנציח את הגן. הבדידות, האימה, התשוקה. כל האלמנטים שכל כך חסרים בסרטו של וולמן. אין מצב שהלילה התל אביבי עד כדי כך משעמם.
לאיתן, זה אולי אתר דינמי, אבל יש רק אתר דינמי אחד עם יד! (והמבין…)
אה, כן – התינוקת לבית קרוז, באמת נראית בוגרת באופן תמוה… (מישהו אמר תינוק להשכרה?)
האם תוכלו להסביר לי כיצד נעשה הסרט הקצר הזה מבחינה טכנית?!?!???
כנראה שכל הסרט "מוקרן" אחורה, והחבר'ה שהולכים קדימה בעצם הלכו אחורה בזמן הצילומים. וכאן מגיע צל"ש לשחקנים על היכולת המרשימה הזו. ועוד יותר צל"ש לבמאי שידע לתזמן הכל ולתכנן הכל.
אפשרות אחרת היא שמדובר בשתי שכבות וידאו אחת על השניה, בראשונה צולמו האנשים שהולכים "אחורה" ובשניה – באותה הצבת מצלה בדיוק, האנשים שהולכים "קדימה". האפשרות השניה די קלושה לדעתי, מכיוון שיש די הרבה תנועות מצלמה.
לגבי השאלה מאיפה סוטפן מוצא את החומרים האלה, התשובה פשוטה: מ- emule. כל ההקלטות של היצ'קוק טריפו נמצאות שם (25 במספר) וגם הסרט של פרוצ'ניק. מאיפה הוא ידע על קיומו של הסרט… זאת כבר שאלה קשה יותר.
ראיתי את Hard Candy. לא חשבתי שהוא הסרט הכי טוב של השנתיים האחרונות. ביקורת כאן:
http://shallowfocus.bit.co.il/3035