יום הקולנוע חוזר: כל הסרטים היום בעשרה שקלים. מה לראות?
היום יתקיים בכל הארץ בכל בתי הקולנוע יום הקולנוע. כן, זה מגיע פעמיים בשנה. אבל להבדיל מיום הקולנוע הישראלי, שהפך לפסטיבל קולנוע מרשים המוקדש לקולנוע ישראלי ומכיל לא מעט בכורות, יום הקולנוע הכללי, המתקיים היום בפעם השלישית, הוא יום רגיל, שבו תוכלו לרכוש כרטיסים בכל רשתות הקולנוע לכל הסרטים בעשרה שקלים (או 14 שקלים לתלת מימד ו-21 שקלים לאיימקס). זה היום להדביק פערים, לראות סוף סוף את הסרטים שרציתם אבל לא יצא, רציתם אבל לא הייתם בטוחים שזה יהיה שווה את הכסף. אז בעשרה שקלים, לכו להשתולל.
אבל הנה מגיע הבאג: אני חושב שיום כזה הוא הזדמנות לעשות מרתון, לצפות בשלושה-ארבעה סרטים (במחיר של סרט אחד ביום רגיל), אבל אני לא בטוח שיש מספיק סרטים טובים. שמתם לב שיום הקולנוע הלא-ישראלי מגיע בעונה המתה? סרטי הקיץ כבר ירדו, סרטי האוסקר עוד לא הגיעו. את ״משחקי הרעב״ האחרון לא יצטרכו למכור במכירת חיסול בעשרה שקלים.
כך שזה יום נפלא עם חמצמצות מסוימת: נראה שהתאריך בו הוא משובץ אינו רנדומלי, אלא נועד לתגבר את בתי הקולנוע בתקופה חלשה. לפני שנתיים, כשיום הקולנוע הראשון התקיים, נמכרו כ-200,000 כרטיסים ביום אחד. זו חתיכת תיגבור. מצד שני, סרטים בעשרה שקלים, זו הצעה שקשה לסרב לה. לכן אמשיך ואציע: למה פעם בשנה? למה לא, כמו הרבה מקומות בעולם, פעם בחודש? כל יום ראשון ראשון של החודש. אפשר גם להוסיף שסרטים שעלו בשבוע האחרון לא כלולים במבצע. מכירות הפופקורן, מקור הכנסה משמעותי של בתי הקולנוע, יזנקו.
ובינתיים, זה מה שיש. פעם בשנה. סרטים בעשרה שקלים. מחיר מצוין. נגיד תודה וניקח.
אז מה כדאי לראות?
אתם יכולים להיעזר בטבלת המבקרים שלנו, לראות במרוכז את דעתם של 15 מבקרי הקולנוע המובילים בישראל לגבי 28 הסרטים הכי מומלצים שמוקרנים כרגע.
או: הנה ההצעות שלי (לחצו על שמות הסרטים לקרוא את הביקורות המלאות):
״על חבל דק״
הוי, זה מסתמן כפלופ נוראי. אוי, המבקרים שוחטים לו את הצורה. אבל זה סרט נהדר, וירטואוזי וקצבי מאת הבמאי של ״בחזרה לעתיד״, שרק אתמול חגגנו 30 שנים לבכורתו. אז התעלמו מכל המבקרים שאינם אני, והקדישו 14 שקלים לצפייה בגרסת התלת מימד לסרט שהוא חוויה קולנועית מסחררת למדי.
״סיקאריו״
חומר נפץ של סרט. מותחן מצוין בזמן הצפייה, אבל הוא ממשיך לתקתק לנו בראש גם שבועות אחרי הצפייה בו. גם טבלת המבקרים שלנו גורסת: זה הסרט הטוב ביותר המוצג כעת בארץ. זהירות, זה סרט מטלטל ומבעית, אבל מבוים למופת.
״The Martian״
הסרט הזה מוצג בבתי הקולנוע עם שם עברי אחר, מכוער, מקומם ותמוה. בקופה פשוט בקשו את ״הסרט של מאט דיימון במאדים״. לא סרט כביר, אבל בהחלט אחד הסרטים המהנים והאינטיליגנטים כרגע בבתי הקולנוע (והלהיט הכי גדול בישראל כיום).
"איימי״
הזדמנות אחרונה לראות. הסרט התיעודי של אסיף קפדיה על איימי וויינהאוס מציג את הנטל העצום ואת המחיר הכבד שאמנים צריכים לשאת בתמורה לפרסום, הצלחה וכשרון, ועל שהם פשוט שבריריים מדי לשאת אותו. אגב כך, הוא מדבר על הרגע הזה בו פתאום כולם רוצים ממך משהו. סרט תיעודי מצוין, ואחד הסרטים הציעודיים המצליחים אי פעם (גם בישראל) שנראה שזה השבוע האחרון להקרנתו בקולנוע.
״ילדות פרא״
חייהן של חמש אחיות בכפר קטן ושמרן בטורקיה בסרט טורקי שהוא נציג צרפת לאוסקרים (ומי שיהיה מועמד ודאי לפרס). מבט עדין ופיוטי על מציאות טרגית של דיכוי.
״אוורסט״
לא סרט כביר אבל הפקה טכנית מרשימה, שמציגה את את הטיפוס על הר האוורסט, ועל האסון שאירע על פסגתו ב-1996, כמעין עונש של האלים על חטא ההיבריס של בני האדם.
״המתמחה״
עוד להיט ענק בקופות. קומדיה חביבה מאוד ודקת אבחנה ומאת ננסי מאיירס, עם תפקיד קומי מקסים – עם טיימינג מושלם – של רוברט דה נירו.
״קרימזון פיק״
בכורה ארצית היום. הביקורת המלאה מחר. אבל בקצרה: סרטו החדש של גיירמו דל טורו בעייתי מאוד, אבל – א) הוא מרהיב לעין. ב) הוא בהחלט שווה עשרה שקלים.
״באבא ג׳ון״
נציג ישראל לאוסקר הוא סרט מלא פגמים על קשרי אב ובנו הצעיר, אבל צריך להודות שיש בו גם משהו שובה לב.
״סיפור על אהבה וחושך״
אם החמצתם את סרטה של נטלי פורטמן ביום הקולנוע הישראלי לפני כחודש, הנה הזדמנות שנייה. סיפור עגום על אשה ששפיותה חומקת ממנה בירושלים של שנות הארבעים. סרט לא שלם, אבל יש בו יד עדינה ועין טובה, והוא בהחלט ראוי לצפייה.
היזהרו מהסרטים הבאים, שלא שווים אפילו עשרה שקלים:
אכזבה . איכזב , לא ברור ומראות קשות לצפיה . לא מומלץ בכלל
״על חבל דק״ נכשל כישלון כל כך חרוץ בארץ שכמעט ואין יותר עותקים תלת מימדיים שלו בקולנוע, אם בכלל. ולגבי ״מר הולמס״ הקונצנזוס הכללי הוא שהוא מומלץ למדי, אז הייתי מסיר אותו מרשימת ה״לא שווה עשרה שקלים״ על אף דעתך האישית.
================
רוה לאיתי: הפוך פעמיים. אין עותקים שלו בתלת מימד כי הוא נכשל ואיבד מהר מאוד אולמות לטובת סרטים שעובדים. באיימקס, הבית הטבעי שלו, הוא לא עבד בכלל ועף תוך שבוע, כשעוד הוסיפו לו את ״אוורסט״ בהצגות יומיות. ״קרימזון פיק״ זרק אותו מהאיימקס לגמרי. וברוך בואך ל״סינמסקופ, בלוג הקולנוע של יאיר רוה״, בו כל ההמלצות והקטילות הן אך ורק על פי דעתי האישית. מי שבא לכאן, חייב לדעת את זה. דעת הקונסנזוס מקבלת כאן במה שבועית בטבלת המבקרים. ניתן להיעזר בה, ולמצוא באמצעותה מבקר שמתאים לטעמכם.
דווקא חייבת להודות שהסרט עם השם הבעייתי "משחק באש" (התרגום העברי לסרט מעט מתכתב עם "צלף אמריקאי" שגם בו כיכבו קופר ומילר ולכן ניתן להתבלבל ולחשוב שמדובר בסרט מלחמה אבל המלחמה היחידה שמתקיימת כאן זה של השף עם השדים הפנימיים שלו). הפתיע לטובה.צוות השחקנים הכריזמטי שכלל את בראדלי קופר וסיינה מילר (ששיחקו יחד גם ב"צלף אמריקאי"), דניאל ברוהל, אמה תומפסון וגיחה קטנטנה של אומה תורמן עם תסריט מושחז ושנון ברובו (למרות הקלישאות הצפויות שצצו מסרט מסוג זה על אנטי גיבור שמנסה לחזור לימי תהילתו) .סט מרענן ומפתיע, שמצליח לצלוח את הבעיות המסוימות שצצות בתסריט ומתרומם בזכות האינטנסיביות והטוטאליות של השחקנים והצילום המוקפד
ראיתי את הסרט הזה בהקרנת בכורה עם חברים, ואחרי שיצאנו, כל האולם (באמת שכל האולם) אמר שזה היה בזבוז. אין עלילה, אין התפתחות, והשחקנית הראשית די מיותרת שם. בסרט The martian ("להציל את מארק ווטני"), שגם אותו ראיתי מיד כשיצא, הבימאי רידלי סקוט (שאחראי גם על יצירות מופת כמו "הנוסע השמיני", ו"גלדיאטור") מוכיח שהוא עדיין תותח-על עם סרט שמתחיל מהר, ומשלב הומור, מתח ודרמה. מאט דיימון בתפקיד נהדר. מומלץ בחום (היום אני הולך לסרט "חוקי הפשע").