28 דצמבר 2015 | 07:30 ~ 6 תגובות | תגובות פייסבוק

סיכום 2015: סרטי השנה של סינמסקופ

הנה הוא מגיע, בשעה טובה, פוסט סיכום השנה של ״סינמסקופ״. מה הוא סרט השנה של ״סינמסקופ״ בוודאי קל לכם לנחש, אם אתם קוראים קבועים כאן, אבל מי נמצא איתו ולצידו ברשימה? עוד רגע. אבל קודם:

מה היו הסרטים הכי קופתיים בישראל ב-2015?

מה היו הסרטים הכי טובים שלא הופצו השנה בארץ?

מה היו הסרטים הכי אהובים השנה על מבקרי הקולנוע של ישראל?

סיכום השנה בסרטים ופסקולים בפודקאסט הקולנוע ברדיו הקצה. הורידו או האזינו כאן

275 סרטים הופצו השנה בישראל, מתוכם 38 סרטים ישראליים. זו עלייה מטורפת ביחס לשנה שעברה, אז הופצו 230 סרטים מתוכם 24 ישראליים.

אז מה היה לנו השנה?

שנת הסיקוול

תגידו, מה חדש? סיקוולים (סרטי המשך) הם כבר שנים ארוכות חלק בלתי נפרד מחייו של צופה הקולנוע המחפש שוברי קופות. נכון. אלא שהשנה נוצרו כמה סרטי המשך מעולים, שהקימו לתחייה סדרות ותיקות. נכון, היו גם סרטי המשך בינוניים (״הנוקמים 2״) וגרועים (״מהיר ועצבני 7״), אבל היו גם הפתעות. בשנים האחרונות נדמה היה שהוליווד התאהבה במילה רי-בוט (reboot), לאתחל סדרת סרטים. עוד פעם ״ספיידרמן״ מהתחלה, עוד פעם ״הענק הירוק״, עוד פעם ״ארבעה המופלאים״. והקהל התבאס. השנה הוליווד למדה לקח חשוב: תנו לבמאים טובים לביים סרט המשך, וייצא מזה משהו מעניין. ״עולם היורה״, ״משימה בלתי אפשרית 5״, ״מלחמת הכוכבים, הכוח מתעורר״’ ״מקס הזועם״ ו״קריד״, שעולה בסוף השבוע הקרוב, הם סרטים שהעלילות שלהם ממחזרים את סרטי המקור, אבל משבצות לתוכן דמויות חדשות וכך אנחנו מקבלים משהו שהוא בין סיקוול לספין-אוף, בין המשך להתחלה מחודשת, תנועה קדימה והצידה. ובזכות העובדה שהבמאים האלה יודעים לעבוד, הסרטים האלה – על אף העובדה שהעלילות שלהם מוכרות – היו סוחפים ומלהיבים. המסקנה: תנו את הסרטים לבמאים טובים, דומיננטיים, משמעותיים, בעלי חזון ויזואלי ותנופה, ולא לבמאים זניחים שנדמה שהאולפן ממנה רק כדי שיהיה קל לנהל אותם. ארבעה מחמשת הסרטים האלה נמצאים ברשימת סרטי השנה של ״סינמסקופ״.

 

החוקים, כרגיל: רק סרטים שהופצו מסחרית בישראל בין 1.1.2015 ל-31.12.2015, לא כולל סרטים ישראליים, אותם סיכמנו בראש השנה. אבל נאמר זאת כך: שנה שהתחילה (בינואר) עם ״הגננת״, הסתיימה (בדצמבר) עם ״היורד למעלה״ ובאמצע (ביוני) הכילה את ״המילים הטובות״, היא חתיכת שנה פנטסטית לקולנוע הישראלי.

הנה רשימת סרטי השנה של ״סינמסקופ״. לחצו על שמות הסרטים כדי לקרוא ביקורת מורחבת. שתפו את סרטי השנה שלכם בתגובות.

15. ״The Martian״, רידלי סקוט

"The Martian". הסרט של רידלי סקוט שבו מגלם מט דיימון את מארק וואטני, התקוע לבד על מאדים

“The Martian”. הסרט של רידלי סקוט שבו מט דיימון תקוע לבד על מאדים

המפיצים בארץ נתנו לסרט החדש של רידלי סקוט ומט דיימון את אחד השמות הכי נוראיים בכל ימיי כמבקר (לסרט טוב. בדרך כלל תרגומי אימים מוקדשים לסרטים גרועים שלמפיצים לא אכפת מהם). אלא שלמרות השם, הסרט מאוד הצליח בארץ, מה שבוודאי גורם למפיצים לחשוב ״צדקנו!״ ומה שאומר שעוד תרגומי זוועה בדרך אלינו. יאוש. רידלי סקוט, אחרי שנים של יצירות מתסכלות, מביים סרט מדע-קצת-בדיוני ויוצר את אחד הסרטים המהנים והאינטילגנטיים של השנה. רק מה: אני לא בטוח שהסרט הזה ישאיר חותם לדורות. יש בו משהו מתפוגג.

14. ״הולכת רחוק״, ז׳אן-מארק ואלה

wild

״הולכת רחוק״

מיבול 2014 שהגיע לבתי הקולנוע בישראל בתחילת השנה, סרט המסע המקסים של ריס וויתרספון עם התסריט הנהדר של ניק הורנבי.

13.

״מלח הארץ״, וים ונדרס

״איימי״, אסיף קפדיה

saltoftheearth

צילום של סבסטיאו סלגדו מתוך ״מלח הארץ״ של וים ונדרס

שני סרטי תעודה מתוך שנה מעולה לקולנוע התיעודי (ראו בהמשך), שבאה לידי ביטוי גם בכך שהיו השנה יותר סרטי תעודה בהפצות מסחריות מאי פעם. גם ״מלח הארץ״ של ונדרס וגם ״איימי״ הם סרטי תעודה העוסקים באמנות ובמחיר שמשלמים אלה העוסקים בה. אבל ההבדל תהומי: סבסטיאו סלגדו משתמש באמצעים אמנותיים ואסתטיים כדי לעורר את מודעות העולם למצוקות של האיזורים הנידחיםוהאומללים ביותר. האמנות ככלי אקטיביסטי המעורר מודעות. וממול, סיפורה של איימי וויינהאוס, שלא הצליחה להכיל את הכשרון ואת ההצלחה של עצמה ופשוט התפוצצה. שני סרטים המציגים – בסגנונות שונים לחלוטין – את המלחמה בין יצירה למען עצמי או למען הזולת.

12.

״Straight Outta Compton״, פ. גארי גריי

״קומדיה אלוהית״, ז׳אקו ון-דורמל

straight-outta-compton-2015

״Straight Outta Compton״

שני סרטים שגורמים לי להוריד את הכובע בפני המפיצים, שלקחו הימור על סרטים שבדרך כלל מוצאים את עצמם ברשימת הגנוזים. ״קומדיה אלוהית״ (שהסתובב בפסטיבלים בארץ ובעולם תחת השם ״הברית החדשה לגמרי״) עלה בסוף השבוע האחרון. לכו לראות אותו. כשנגמור את כל ענייני סיכומי השנה ננסה לכתוב עליו ביתר הרחבה.

11.

״עולם היורה״, קולין טרברו

״משימה בלתי אפשרית 5, אומת הנוכלים״, כריסטופר מקווארי

״מלחמת הכוכבים, הכוח מתעורר״, ג׳יי.ג׳יי אברמס

sw7

״מלחמת הכוכבים, הכוח מתעורר״

כפי שכתבנו בפתיח, זו היתה שנה מעולה לסרטי המשך.

10. ״אסון מהלך״, ג׳אד אפטאו

״אסון מהלך״

״אסון מהלך״

שיתוף פעולה מבורך בין ג׳אד אפטאו, אחד הבמאים הקומיים הגדולים של ימינו, ובין תסריט של איימי שומר, שנע בין החצוף לשמרני.

9. ״אחותנו הקטנה״, הירוקאזו קורה-אדה

hke

״אחותנו הקטנה״

8. ״אי התירס״, גיורגי אובשווילי

ci

״אי התירס״

מתוך רשימת ״הסרטים הכי טובים שלא הופצו״ לשנת 2014, הסרט הגרוזיני היפהפה הזה הופץ לבסוף בתחילת 2015. אני מקדיש את המקום השמיני לזכר סרטי אורלנדו, שהפיצו את הסרט הזה, כמו גם את ״שנת חורף״ מהשנה שעברה, שהפסיקו השנה את פעילותם ובכך הקטינו את הסיכויים שסרטי איכות כאלה יגיעו למסכי הקולנוע בארץ. מקומות 9 ו-8 הם הביקור שלנו במחוזות הקולנוע העולמי – יפן וגרוזיה. מכאן ואילך, הכל אמריקה.

7. ״אהבה וחסד״, ביל פולאד

LM_00800.CR2

״אהבה וחסד״

שנה מצוינת לביוגרפיות מוזיקליות – ״אהבה וחסד״ על בריאן ווילסון, איש הביץ׳ בויז, ומקודם פגשנו את ״Straight Outta Compton״, הסרט על הרכב ההיפ הופ NWA (בשני הסרטים, כמעשה שטן, פול ג׳יאמאטי מגלם אמרגן נוכל). ושנה מצוינת לתסריטאי/במאי/מפיק הישראלי לשעבר אורן מוברמן. הוא כתב את הסרט הזה, ביים את ״מחוץ לזמן״ והפיק את הסרטים החדשים של יוסף סידר ואודי אלוני.

6. ״סיקאריו״, דניס וילנב

sicario

״סיקאריו״

אחד הסרטים שאמנם הרשימו אותי מאוד בעת הצפייה, אבל נחרתו בראשי אפילו עוד יותר מאז וליוו אותי. סרט שתחילתו לא מרמזת על סופו, וגיבוריו בתחלה אינם גיבוריו בסוף. מרתק. זו הפעם השניה שדניס וילנב מככב בסיכום השנה שלנו. ״אסירים״ שלו היה במקום העשירי ב-2013. וילנב והצלם שלו, רוג׳ר דיקינס, עובדים עכשיו על סרט המשך ל״בלייד ראנר״, ולמרות שזה רעיון ממש גרוע, ״סיקאריו״ דווקא עודד אותי שווילנב מספיק מוכשר כדי שזה אולי יצליח. משהו בסרט הזה בהחלט הזכיר לי את רידלי סקוט (ראו ביקורת).

5. ״הקול בראש״, פיט דוקטר

io

״הקול בראש״

ומול המחאות על השם העברי לסרט במקום ה-15, אני חייב לשוב ולהחמיא לשם העברי של הסרט הזה. הברקה. בייחוד כי השם המקורי באנגלית חלבי מאוד, ודווקא השם בעברית יש בו משהו זכור מאוד. פיקסאר עושים סרט כמעט אבסטרקטי, מהסוג שהייתם מדמיינים את צ׳רלי קאופמן ומישל גונדרי עושים – שיטוט ברחבי המוח האנושי, עם רגעים שמגיעים ממש לסוריאליזם, אבל בלי לאבד קשר עין עם הרגש – שנדמה לי ששבר את המבוגרים הרבה יותר מאשר את ילדיהם. ״הקול בראש״ נבחר לסרט השנה של פורום מבקרי הקולנוע בישראל, ולסרט השנה של מאזיני רדיו הקצה.

4. ״גשר המרגלים״, סטיבן ספילברג

‘Bridge of Spies’ by DreamWorks Studios.

״גשר המרגלים״

א. זו עדות לשנה הזאת, כש״גשר המרגלים״ – לאו דווקא סרטו הטוב ביותר של ספילברג (לא יודע אם הייתי ממקם אותו ברשימת 20 הסרטים הכי טובים שלו) – הוא בעיניי הסרט הרביעי הכי טוב השנה. בעיקר זו עדות לכך שאין הרבה במאים כמו ספילברג, שגם כשסרט שלו קצת לאה, יש בו עדיין בימוי יותר טוב מכל מה שמתחרה מולו. ב. אתם יכולים להיות די בטוחים שאם ספילברג או האחים כהן הוציאו השנה סרט, הם יופיעו בסיכום השנה שלי. אני אוהב את הבמאים האלה. והנה, ספילברג מביים תסריט של האחים כהן. המיטב בכל העולמוץ בשנה הבאה: גם סרט נוסף של ספילברג בקיץ וגם סרט חדש של האחים כהן באביב. האם שניהם יהיו בסיכום השנה של 2016?

3. ״על חבל דק״, רוברט זמקיס

Joseph-Gordon-Levitt-pond-009

״על חבל דק״ (״The Walk״)

ובכן, נדמה לי שאני אחד המבקרים היחידים בעולם ששם את הסרט הזה ברשימת סרטי השנה שלו, ובוודאי במקום כה גבוה – אבל הסרט הזה – פלופ עולמי – הדהים ועינג אותי. רוברט זמקיס מביים סרט על הלוליין הצרפתי פיליפ פטי, ואגב כך מראה מי הלוליין הכי גדול בחדר, ומביים סרט שמסביר עם הרבה להטוטנות מה זה showmanship. הצלם דריוש וולסקי מופיע פעמים ברשימה: פעם ראשון במקום ה-15 עם ״The Martian״ וזו הפעם השנייה. את ״The Martian״ הוא צילם בתלת מימד, ורבים התלוננו שזה נראה נורא. ״על חבל דק״ עבר המרה לתלת מימד, וזה נראה נפלא. בראיון איתו וולסקי הסביר שתוך שנה שנתיים הגענו למצב שבו המרה לתלת מימד אחרי הצילום (בייחוד כשהיא נעשית על ידי במאי כה בקיא בנושא כמו רוברט זמקיס) תיראה כעת יותר טובה מצילום תלת מימד

2. ״בירדמן״, אלחנדרו גונסלס איניאריטו

birdman_movie_still

״בירדמן״

המשותף לשלושת הסרטים במקום הראשון הוא וירטואוזיות: שלושתם סרטים שדוחפים את מעטפת הביצועים של מצלמת הקולנוע ומייצרים קולנוע היפר-קינטי, שנמצא בתנועה מתמדת, ושובר את המגבלות הפיזיות ואת חוקי הטבע. סרטים שיש להם גם מוסר השכל עמוק, אבל לפני הכל יש להם אפקט כביר של ״וואו! כזה עוד לא ראיתי״.

כמעט כל הסרטים האמריקאים מיבול 2015 המופיעים ברשימה הזאת יצאו בישראל בו ביום עם אמריקה (לעיתים אפילו יום קודם). התרגלנו מהר למצב הזה, למרות שכל מי שעבר את גיל 30 זוכר שעד לא מזמן היינו צריכים לחכות לפחות חודשיים-שלושה, ואף יותר, עד שסרט אמריקאי מדובר ומצליח יגיע לישראל. ובכל זאת, בעונת האוסקרים זה עדיין קורה. הבאג האחרון במכונה. סרטי דצמבר באמריקה מגיעים לישראל בינואר-פברואר-מרץ. אם ״בירדמן״ היה מופץ בישראל בסוף 2014, הוא היה נבחר לסרט השנה שלי, בלי שום ספק (סרטו החדש של איניאריטו, ״האיש שנולד מחדש״, כבר מככב ברשימות סרטי השנה של עמיתיי האמריקאים, אצלנו הוא אולי יופיע ברשימת סרטי 2016). אבל הוא יצא בתחילת 2015, ולכן נדחק בחודש מאי אל המקום השני. כי אז יצא…

1. ״מקס הזועם, כביש הזעם״, ג׳ורג׳ מילר

madmax

“מקס הזועם, כביש הזעם״

מבחינתי, זה הסרט שגם היה צריך להיות שובר הקופות הכי גדול של השנה. לא ייתכן שסרט עם סצינות מרדפי מכוניות כל כך מרהיבות  יביא בדיוק עשירית מהצופים שבאו לראות סרט ירוד על מרדפי מכוניות (״מהיר ועצבני 7״).

שימו לב לרשימה השנה: במקום ה-15, במאי בריטי בן 78. במקום הראשון במאי אוסטרלי בן 70, במקום ה-13 במאי גרמני בן 70 (האוסטרלי מבוגר מהגרמני בחמישה חודשים), במקום הרביעי במאי אמריקאי בן 69. ותיקי הבריגדה קמו לחיים, יצרו כמה מסרטיהם הטובים ביותר, והראו לצעירי הוליווד איך עושים את זה.

רוצים לדעת למה ״מקס הזועם״ הוא סרט השנה שלי? הנה ההסבר.

ציונים לשבח

עוד עשרה סרטים שחיבבתי השנה

״קינגסמן״, ״המתמחה״, ״אוורסט״, ״איש ללא הגיון״, ״שון כבשון״, ״הדב פדינגטון״, ״הקיץ של סנגיילה״, ״כשנהיה צעירים״, אל תוך היער, ״משחק החיקוי״.

במאי השנה

נואה באומבך

שני סרטים הוציא השנה נואה באומבך, אחד הופץ בארץ, השני לא (למה? ככה), אבל שניהם שני צדדים של אותה יצירה – האחד עוסק בגברים, השני בנשים – וצריך לראות את שניהם: ״כשנהיה צעירים״ הופץ על ידי קולנוע לב, ״מיסטרס אמריקה״ נגנז על ידי פורום פילם.

הכי הכי

במאים קנדיים/קוובקיים

הקהל הישראלי התוודע השנה לבמאי הקנדי החרוץ קסאווייה דולן, שסרטו ״מאמי״, הופץ בבתי הקולנוע; דניס וילנב, שכבר עבר להוליווד עם ״אסירים״, ביים את ״סיקאריו״; ז׳אן-מארק ואלה, שכבר הצליח עם ״מועדון הלקוחות מדאלאס״, ביים את ״הולכת רחוק״. אם בעבר הבמאים הגדולים של קנדה הגיעו מטורנטו, השנה הם הגיעו ממונטריאול.

סרטי תעודה

זו היתה שנה מעולה לסרטי תעודה, תעיד התוכניה המרהיבה של פסטיבל דוקאביב עם כמות גדולה של סרטים בלתי נשכחים. ויותר מכך: ארבעה סרטי תעודה הופצו מסחרית בבתי הקולנוע, דבר שקורה לעיתים מאוד נדירות. וההפתעה: הם גם הצליחו לא רע בכלל. ״מלח הארץ״, ״איימי״, ״מיסטר גאגא״, ״שיח לוחמים״, פרצו את תקרת הזכוכית של הסינמטקים והוקרנו בבתי הקולנוע הסמוכים לבתיכם.

סרטים על מוזיקה

״אהבה וחסד״ ו״Straight Outta Compton״ עסקו באחורי הקלעים של עולם המוזיקה. אבל גם כאן סרטי התעודה שלטו, עם סרטים על קורט קוביין, איימי וויינהאוס, פרנק סינטרה, ג׳ניס ג׳ופלין ואפילו מתי כספי.

הסרט הגרוע של השנה

״צ׳אפי״

״צ׳אפי״

״צ׳אפי״

זה סרט שכל כך ביאס ודחה אותי, שלדעתי לא כתבתי עליו מילה. אבל אם ״מחוז 9״ הזניק את הקריירה של ניל בלומקמפ הדרום-אפריקאי, נדמה לי ש״צ׳אפי״ הרס אותה.

==================

ואם הגעתם עד לפה, הנה הפודקאסט ״גיקונומי״ של דורון ניר וראם שרמן, שאירח אותי לשיחה על סיכום 2015 וגם ״מלחמת הכוכבים״:

נושאים: בשוטף

6 תגובות ל - “סיכום 2015: סרטי השנה של סינמסקופ”

  1. יוס 28 דצמבר 2015 ב - 12:15 קישור ישיר

    כי “מקס הזועם” הוא סרט נוראי. הלכתי בעקבות המלצות חמות שקראתי באינטרנט והגעתי לקולנוע עם ציפיות בשמיים, אבל הסרט הזה היה אחד הגרועים שראיתי בחיי וכנראה הסרט הכי גרוע שצפיתי בו בקולנוע. לא זוכר שסרט גרם לי לרצות לצאת ממנו באמצע, והסרט הזה עשה לי את זה כמה פעמים (ועוד בלי להזכיר את זה שחברים שלי איבדו אמון בי אחרי שגררתי אותם לסרט הזה). מאז אני חושב פעמיים לפני שאני הולך לסרט על סמך המלצות של מבקרי קולנוע.

  2. הירנוט 28 דצמבר 2015 ב - 14:05 קישור ישיר

    איש המאדים הוא סרט נהדר. זה שכל הפעולות של הגיבור הראשי באות מתוך הבנה מדעית ולא מתוך שטויות דתיות אננו ״משהו מתפוגג״ זו האמת. המציאות.

    סרט נהדר. צריך עוד כאלה.

    • JNH 29 דצמבר 2015 ב - 18:39 קישור ישיר

      לא נראה לי שלזה הוא התכוון ב״משהו מתפוגג״, אלא יותר לעשייה הקולנועית של הסרט. ואני מסכים איתו, זה סרט מבדר אבל די זניח.

  3. אחד 28 דצמבר 2015 ב - 17:00 קישור ישיר

    האם פורסמה רשימה של כל הסרטים שהוקרנו ב-2015 בישראל?

  4. יהונתן 29 דצמבר 2015 ב - 0:53 קישור ישיר

    ex machine?

  5. דודי מיכ 29 דצמבר 2015 ב - 23:41 קישור ישיר

    שנה טיפה\הרבה חלשה. אבל סיכמת את הכן טובים שכן יצאו בצורה יפה.
    ביחוד אסכים על הבחירות ב- בירדמן, הקול בראש, וסיקאריו במשחבה לאחור- היה בסך הכל קצבי ומותח.

    פה ל 17 סנט שלי לרשימת סרטי השנה האחרונה. ממליץ גם..
    https://rateyourmusic.com/list/DavidIs/films___best_in_2015/


השאירו תגובה