15 אוקטובר 2009 | 15:02 ~ 19 תגובות | תגובות פייסבוק

קן לואץ' עונה לנורית שני

קן לואץ’ וצוותו שלחו ל”סקרין דיילי” תגובה להכרזה של נורית שני, שהיא תורמת את כל ההכנסות של “מחפשים את אריק” להפצת סרטים ישראלים בעולם. זו התגובה של לואץ’, התסריטאי שלו, פול לאוורטי, והמפיקה רבקה אובריאן:


“לעיתים נדירות אנחנו שומעים על בוסים שבאופן וולנטרי מחליטים לחלוק את רווחיהם עם אחרים, לכן היה לנו העונג לשמוע את הבשורות הטובות על כך שנורית שני מקולנוע לב בישראל תעשה שימוש ברווחי הסרט שלנו, ‘מחפשים את אריק’ לטובת קולנוענים ישראליים.

“אנחנו מקווים שהנחישות הזאת (של שני) לחלק מחדש את הונה תמצא התאמה מצד החוכמה שלה ושתדע לבחור לתמוך בקולנוענים שתנאי הקיום שלהם הכי מצומצמים. באופן הגיוני אלה אמורים להיות אותן נפשות אמיצות וחופשיות מבין הקהילה האמנותית בישראל שהחליטו לכבד את החרם התרבותי ומסרבים לקבל כסף ותמיכה ממדינת ישראל.

“מי יודע, אבל אולי מתישהו בעתיד החזון של שני יעזור לקדם פרויקטים על אודות אותם חיילים ישראליים אמיצים שיצרו את קבוצת ‘לשבור את השתיקה’ ושהעזו לדבר נגד ‘השימוש המוגזם והפזיז בזרחן לבן’ באוכלוסיה אזרחית בעזה, ושהזדעזעו מהשימוש בפלסטינאים כמגינים אנושיים.

אולי ככה נזכה לראות סרטים על אודות אותם צעירים וצעירות בבתי סוהר ישראליים שמסרבים להתגייס לצבא בגלל הכיבוש הבלתי חוקי של אדמות פלסטיניות. ואם כבר, למה לא לתמוך גם ביוצרים פלסטיניים, או שמא ישראל היא באמת מדינת אפרטהייד?

“לצערנו, הנדיבות של שני אינה עולה בקנה אחד עם נימוסיה. זו מסורת מקובלת שיוצרים מוזמנים לפסטיבלים, או לפחות מיודעים על הכוונה להציג את סרטם בפסטיבל. לא ידענו ש’מחפשים את אריק’ יוקרן בחיפה עד אחרי האירוע. אולי הסיבה לכך היא ההחלטה המשותפת שלנו לכבד את החרם התרבותי שיזמו אמנים, סופרים ואקטיביסטיים פלסטינאיים, נגד פרויקטים הממומנים על ידי מדינת ישראל. אנחנו גם מציינים את מילותיו של אחד המשוררים הבולטים בישראל, אהרון שבתאי, שאמר: ‘אני לא מאמין שמדינה כובשת, המקיימת פשעים נגד אזרחים על בסיס יומיומי, ראויה שתהיה מוזמנת לאף סוג של אירוע תרבותי”.


מה ששני צריכה לעשות עכשיו הוא לשלוח ללואץ’ רשימה ל כל הפרויקטים המבקרים את הכיבוש ושזכו לתמיכה ציבורית (כולל “מחילות” של אודי אלוני) ושל היוצרים הפלסטינאים שסרטיהם הופקו במימון מדינת ישראל. ואז, כדי שיבין את כמות הדיסאינפורמציה שמאכילים אותו (שאמורה להיות למען מטרה חיובית, סיום הכיבוש, שאני לא חושב ששם לואץ’ ושני ימצאו קונפליקטים אידאולוגיים ביניהם), להזמין אותו לביקור פרטי – לא ממלכתי – בישראל (יותר חשוב, אגב, להזמין את פול לאוורטי, התסריטאי שהיה במקור עורך דין לזכויות אדם, והוא מתפקד על תקן המצפון של לואץ’ ותכל’ס אלה, מן הסתם, אלה המילים שלו). הכיבוש משחית, אכן. אבל הבורות של לואץ’ בכל הקשור לאקלים התרבותי ולחופש הביטוי בישראל היא סוג של ביזיון.


מה שאני לא מבין הוא את זה: אם קרנות הקולנוע, בתמיכת תרומתה של שני, אכן ישקיעו בסרט על סרבני מצפון (הסרטים קיימים, רק שחבריו של לואץ’ לא רוצים שהוא יידע על זה) או סרטים של יוצרים פלסטינאיים, הרי שמאותו רגע הסרטים האלה יוחרמו על ידי לואץ’ ואנשיו כי מומנו על ידי כספי מדינת ישראל, לא?

נושאים: בשוטף

19 תגובות ל - “קן לואץ' עונה לנורית שני”

  1. יואב 15 אוקטובר 2009 ב - 15:31 קישור ישיר

    מעניין לדעת: מי בדיוק היוצרים הישראלים שמשתתפים בחרם ומסרבים לקבל את כספי מדינת ישראל להפקת סרטיהם?

  2. (יובל) 15 אוקטובר 2009 ב - 15:46 קישור ישיר

    “מי יודע, אבל אולי מתישהו בעתיד החזון של שני יעזור לקדם פרויקטים על אודות אותם חיילים ישראליים אמיצים שיצרו את קבוצת ‘לשבור את השתיקה’ ושהעזו לדבר נגד ‘השימוש המוגזם והפזיז בזרחן לבן’ באוכלוסיה אזרחית בעזה”

    ממש I have a dream.

    האם האיש הזה ראה אי פעם סרט ישראלי?

    אולי הפתרון הוא להפגיש אותו עם קבוצת טוקבקיסטים מהזן הנחות במיוחד שיתארו לו מה מוצג בקולנוע הישראלי. אולי כמה מאלה שהגיבו לידיעות על סדרת הטלוויזיה הטורקית ב”מי צריך את הטורקים? הקולנוע הישראלי מציג אותנו יותר גרוע”.

  3. עומרי 15 אוקטובר 2009 ב - 16:21 קישור ישיר

    קן לואץ’ מביך את עצמו
    ובלי קשר סתם במאי מעפן

  4. דיסקו אליקו 15 אוקטובר 2009 ב - 16:42 קישור ישיר

    ליאיר ולשאר קוראי הבלוג, למה בעצם אנחנו מרגישים צורך להתנצל ולהסביר את עצמנו ללואץ’? למה אנחנו מרגישים כל כך צורך להשתייך לעולם ולתפיסות שהוא מייצג ולומר “לא, אנחנו לא כאלה באמת, אנחנו הרבה יותר נחמדים, באמת אנחנו ממש בסדר.באמת.” למה?
    הקשיש הזה מן הסתם קרא את עיקרי דוח גולדסטון {במקרה הטוב} או החליט להעביר ערב קליל מול ערוץ האקשן הטורקי {במקרה הסביר יותר} ואמר לעצמו, כנראה שלא במודע, “הם לא בסדר, הישראלים האלה, הם מתעללים בהם ככה סתם, איזה אנשים רעים,זה באמת לא בסדר מצידם”.

    והאמת די. כבר נמאס מהמוסרנות הטיפשית הזאת.
    אנחנו בסדר. אנחנו משתדלים להיות הכי בסדר במצב הבלתי אפשרי שאנחנו חיים בו כבר 60 שנה. ואם יש לו דרך אחרת פרקטים יותר לחיות כאן, הוא יותר ממוזמן לומר אותה.
    מה שכן, סחטיין על לואץ שציטט את אהרון שבתאי!! עליית מדריגה תרבותית אחרי הערוץ הטורקי.

  5. גדיבו 15 אוקטובר 2009 ב - 16:46 קישור ישיר

    קן לואץ’ הוא בסך הכל ערימת זבל. יש לו אמנם כשרון מסויים לקולנוע, אבל מלבד זאת מדובר ככל הנראה בטינופת מטונפת לא קטן. מוותרים כאן בישראל עליו ועל סרטיו. מצידי שיגלגל אותם וידחוף אותם למקום הראוי להם. אני גם מבטיח שבפעם הבאה שלואץ’ הכלב ינסה להציג כאן סרט בפסטיבל רשמי – ייעשה הכל על מנת למנוע את המעשה הזה. שיציג את סרטיו בעזה, שם זה המקום הראוי להם.

  6. יובל 15 אוקטובר 2009 ב - 17:15 קישור ישיר

    א. אם אתה תרגמת – אז Breaking the Silence הם “שוברים שתיקה”, ולא “לשבור את השתיקה”.

    ב. אני לא חושב שציון הסרט “מחילות” בפני מישהו יכול לשפר את דימויו של הקולנוע הישראלי. כדאי אולי לוותר על זה מראש.

  7. arik 15 אוקטובר 2009 ב - 18:22 קישור ישיר

    האמת היא שכבר בהתקלות הראשונה עם המחווה של הגב’ שני לא נפלתי מהכסא אדרבא, שיטת הללכת בלי ולהכריז שהיא עם שהגב’ נקטה בה, מן הבה נתחכמה לו יהודי טיפוסי כזה שהופך אדיוט מצוי לאוהב ציון, לפילנטרופ בדווקא של הקולנוע שאותו הוא מחרים, לא בדיוק נראתה לי שפויה. אז עכשיו כשהנ”ל שב ומשיל את מכנסיו והפעם כדי לחרבן על ראשה כדי שיהיה ברור לגמרי שהמטר הראשון לא בדיוק היה גשם, אין לי אלא לשמוח לאיד.
    זו הפעם השניה השבוע (יש עוד סיפור עם צייר מחרים) שאני נתקל בתופעה הזו שבה במקום להשתין בחזרה על מי שמשתין עליך יש אצלנו כל מיני גלותיים שתמיד ימצאו תואנות פסאדו תרבותיות לתרץ בהן גמול של כבוד בתמורה ליריקה ישירה לפנים. גם אם הלוץ הזה היה יותר מוכשר ומשפיע בקולנוע ממה שהוא לא, עדיין הייתי מציע פשוט להחרים אותו ובלי שום הוקוס פוקסים מטופשים. האמריקאים כבשו וכובשים את עירק בלי שום פרובוקציה ובלי שום סיבה ובכ”ז הלוץ הזה שותק לעניין כמו דג והוא לא שותק סתם. הוא שותק כי ברור לו לגמריי שאם הוא יצייץ בכוון הזה האמריקאים לא יבדקו בכלל מיהו ותוך יום הם יהפכו אותו לאדון לוץ מי ותוך שבוע העולם ישכח שהיה פה בכלל אדם כזה. לנו כמובן אין את הכוח שיש להם אבל זה לא אומר שבגלל זה אנחנו גם לא נאמץ את העקרון הנכון ולא ננסה ליישם אותו במסגרת הכוח שכן יש לנו וזה אומר שכמדינה לא הייתי מאפשר להקרין סרטים שלו בשום פסטיבל שנתמך מכספי הציבור ויותר מכך. הייתי עושה כל מאמץ לרדוף אותו ולהשפיע בכל מקום בעולם שאפשר ויש לנו יכולות להשפיע כדי להחרים אותו ואת סרטיו. ויש לנו יכולות לעשות כך בלי היסוס ובלי בושה.
    באשר לסקטור הפרטי אז שכל אחד ינהג על-פי מצפונו ואם הגב’ שני רוצה להגיב באופן אפקטיבי אז שתמצא דרך להניח את הסרטים של הלז ברשת להורדה חופשית לכולי עלמא ובתקווה שיהיו הרבה הורדות ואז ובכיף היא תוכל לשלוח לאדון לוץ ולחבר מרעיו דו”ח יומי על מס ההורדות החופשיות ברשת ושיאכל את הלב.

  8. מישהו 15 אוקטובר 2009 ב - 19:32 קישור ישיר

    מישהו הגיב ללואץ’ באופן רהוט וענייני. אני מביא כן כאן את התגובה שלו, בעיקר מפני שגם אני לא נורא בעדנו באיזה אופן סופר פטריוטי, אבל לא סובל ובעצם מאוד נגעל מההתחנפות הקונסטנטיבית של הבריטים הצבועים לערבים, התחנפות שמובלעת בה למעשה התנשאות אמיתית.
    וזו התגובה שהופיעה בסקרין דיילי.

    assaf snir | 15-Oct-2009 5:43 pm
    come on !!!
    without any interest in defending the israeli occupation, it is time to stop the hypocrisy.
    would mr. loach and his dear producer refuse to except money from the english government, the same government who took iraq, and who knows how many iraqi lives ? does he boycotts chinese films, or is tibet free already ? and also – why on earth didn’t he withdraw his last film from cannes this year, there were at least 3 israeli feature films and 2 shorts screening there. it’s easier to try to bend the arm of Toronto or Edinburgh, but when it comes to the holy temple in cannes, even the wildest wolves are silent as sheep…
    Unsuitable or offen

  9. Mr. Kate 15 אוקטובר 2009 ב - 20:29 קישור ישיר

    אוי באמת חבל שקן לואץ’ עושה פרסום כל כך רע לרעיונות השמאל. אבל נראה לי שהמהלך של שני תפס אותו מאוד לא מוכן, המכתב מאוד בלגניסטי ומתאים שיכתב על ידי מי שלא סרט ישראלי בשנים האחרונות.

  10. עדן 16 אוקטובר 2009 ב - 9:34 קישור ישיר

    אני חושב שקן לואץ’ טועה ומטעה – אבל אין לי ספק שהוא עושה זאת מכוונות טובות.
    רבותיי – מי מאיתנו לא אמר פעם שצריך להפסיק את הטבח בדארפור, ביגוסלביה, או ברואנדה ? האם התעניינו בהיסטוריה של הסכסוך הספציפי ההוא מעבר למה שנמסר לנו בתקשורת או שחשבנו שאנחנו יודעים ? כנראה שלא.
    ובכל זאת צדקנו – היה צריך להפסיק את המלחמות הללו.
    גם קן לואץ’ רוצה בסך הכל לעשות את הדבר הנכון והמוסרי. נכון שבדרך הוא גורם נזק אבל אסור לשכוח שהוא עושה את מה שחלקנו היינו עושים אם היינו במקומו.

  11. אביגיל 16 אוקטובר 2009 ב - 10:47 קישור ישיר

    בגדול אני מסכימה איתך, עדן, אבל חשוב גם לזכור שכמות הדיווחים על הסכסוך הישראלי-פלשתינאי בעיתונות הבינלאומית היא עצומה (ובהתחשב במימדי הסכסוך ביחס לדרפור או רואנדה אולי גם חסרת כל פרופורציה) כך שלאנשים כמו לואץ’ יש פחות תירוצים להבנה השטחית שלהם של המתרחש פה.

    שאלה לא קשורה: בהתחשב בכך ש-Box Office Mojo כנראה הפסיקו לעדכן נתוני קופות מישראל (כבר שבועיים שהם תקועים על סוף השבוע של 3.9), היכן ניתן למצוא נתונים כאלה? ספציפית, אני מעונינת במספר הכרטיסים שנמכרו לממזרים חסרי כבוד (במיוחד בסוף השבוע הראשון שלו אך גם סך הכל).

  12. אחד 16 אוקטובר 2009 ב - 10:49 קישור ישיר

    על מה אתם בדיוק מתרעמים? על זה שאנחנו כובשים עם אחר ללא זכויות כבר למעלה מ40 שנה, וש40 שנה של מלמחמות ולחצים דיפלומטיים לא הביאה אותנו להכרה שצריך לפתור את העניין. אני מבין את התסכול של אנשים שחרדים לזכויות האדם באשר הם, שחושבים שאם שום דבר לא הצליח להזיז אותנו מעמדתנו, אז אולי חרם תרבותי יעזור. ואנא, אל תביאו את דארפור ומקומות אחרים כטענה לצביעות עולמית. דברו לעניין.

  13. עוד טעות קטנה של לואץ' 16 אוקטובר 2009 ב - 14:22 קישור ישיר

    כמי שאכן גוייס למבצע “עופרת יצוקה”. אני יכול לומר שלא היה שימוש בפגזי זרחן במבצע זה. בתמונות של פגזי זרחן כביכול שהוצגו בתקשורת רואים פגזי עשן.
    גם אם תחזרו על השקר 1000 פעמים הוא לא יהפוך להיות אמת.

  14. איתי כ. 16 אוקטובר 2009 ב - 14:32 קישור ישיר

    אני חושב שלואץ’ אנטישמי- הנה לינק –
    http://blog.z-word.com/2009/03/marxist-film-director-says-antisemitism-is-understandable/

  15. רז 16 אוקטובר 2009 ב - 18:14 קישור ישיר

    יאיר, נדמה לי שאתה עושה מלואץ’ הרבה יותר תמים ממה שהוא באמת. אין לי ספק שהאיש ראה קולנוע ישראלי, ואין לי ספק שהוא גם בירר מאיפה הכסף של הקולנוע הזה מגיע (אם הוא כבר טרח לברר מאיפה מגיע הכסף שאתו שולחים סרטים מישראל לפסטיבלים ברחבי העולם). לואץ’ מכיר את הניואנסים, אבל לא נכנס אליהם, כי אין לו עניין להציג את המציאות (פה באזורנו, לפחות) כמציאות מורכבת. בניגוד למה שנהוג לחשוב, חלוקה של העולם לטובים ורעים משרתת יופי גם את תפיסת העולם שלואץ’ מחזיק בה, והוא יודע את זה.

  16. אלון 17 אוקטובר 2009 ב - 13:01 קישור ישיר

    זה די מתסכל המצב הזה שבמאי שעושה (או עשה) סרטים כל-כך נפלאים ומורכבים, כופה על המציאות תפיסה כל-כך שטוחה ופרימיטיבית, שבעצם מאלצת כל יוצר ישראלי להיות בראש ובראשונה שופר פוליטי לרעיונות “הנכונים”. וגם אם אפשר להתווכח או לדון ברעיונות האלה, חוסר היכולת להפריד בין הידיים של המדינה הישראלית, שכמו בכל מדינה עושות דברים מנוגדים ושלא בהכרח קשורים אחד לשני, היא חוסר הבנה לגוף הזה הנקרא מדינה או עם.

    קצת מבאס שבמאי אחד יכול לכפות בצדקנות כזאת על ערימה שלמה של יוצרים.

    חבל שאי אפשר פשוט לטוס אליו, כמו שסטואי עשה באיזה פרק אחד ב”family guy”, לצלצל לו בפעמון של הדירה שלו, לומר לו שהוא טיפש באופן מפתיע, ולחזור לארץ.

  17. עומר 19 אוקטובר 2009 ב - 1:47 קישור ישיר

    כל העניין הזה של לב נראה לי כמו תרגיל ביחסי ציבור. לא מגיע לקן לואץ שיקרינו את סרטיו בארץ.

  18. גילה 13 נובמבר 2009 ב - 8:27 קישור ישיר

    קן לואץ’-קן צרעות,איש מוכשר,אך מה יועיל הכישרון,אם לגיהינום הוא נועד.
    בסרטו “מחפשים את אריק”- אומר קנטונה ” הנקמה הטובה ביותר היא הסליחה”.אנו לא ניסלח לקן לואץ’,אבל נאחל לו כי יתפקחו עיניו הסומות,אנגליה דהיום כובשת: בעיראק,אפגניסטאן,והס מלהזכיר את האימפריאליזם המטורף עם שגעון הגדלות, על פיהם לקן אין מדינה לחיות בה,כי היא עושקת, חומדת,כל חלקה טובה בעולם.
    בסרטיו אמשיך לצפות על אפו ועל חמתו, שידע כי בני תרבות אנו ובארץ דמוקרטית חיינו, ולא כמו בני טיפוחיו במידנות ערב והפלסטינים בכללם,שאינני יודעת אם הם מכירים אותו בכלל!!!!!!!


השאירו תגובה