07 אוקטובר 2006 | 15:00 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

פסגת הכרמל

הנה רשימת המלצות לסרטים שכבר ראיתי מתוך פסטיבל חיפה שייפתח הערב (כאן).
בסוף הטקסט שם יש גם פריוויו קצת נסתר לפסטיבל אייקון המסקרן שייפתח ביום שני בסינמטק תל אביב.

והנה החלק השני של המדור, שכבר לא נכנס לוויינט, ובו רשימת סרטים שאני מקווה שאצליח לראות:

חלק ב’: לא ראיתי, אבל רוצה לראות

1. “המעיין”. סרטו החדש של דארן ארונופסקי יפתח את הפסטיבל. לא רק הסרט מתרחש אי שם בעתיד הרחוק, כך גם מועד הפצתו בישראל (נכון לרגע זה). כך שמי שחסר סבלנות כמוני חייב לראותו מיד. וחוץ מזה, אחרי “פיי” ו”רקוויאם לחלום”, ארונופסקי הוא אחד היוצרים האמריקאים שאני הכי מחכה להם.
2. “עונות השנה”. סרטו הקודם של הבמאי הטורקי נורי בינג’ סילאן, “מרוחק”, היה הסרט היפה ביותר שראיתי בפסטיבל חיפה לפני שלוש שנים. הוא היה איטי, פיוטי, עם הבלחות דקות של אירוניה, ומיתרים טראגיים שזורים לתוכו (השחקן הראשי נהרג בסוף הצילומים). זהו סרטו החדש, ואני ממש מחכה לו.
3. “אמת מטרידה”. הסרט התיעודי המדובר של השנה באמריקה. אל גור הפך מהמפסיד של מערכת הבחירות של שנת 2000 לאחד הדוברים הגדולים של הלובי הירוק ולמטיף נגד סכנות ההתחממות הגלובלית. זה אמור להיות ה”פרנהייט 9.11″ של ארגוני הירוקים.
4. “מיס סאנשיין הקטנה”. הסרט האמריקאי העצמאי המדובר של השנה, ויש אפילו מבקרים אמריקאים המנבאים לו עתיד באוסקרים (נדמה שפרס האוסקר על התסריט כבר מובטח לו).
5. “הוליוודלנד”. הרבה לפני שכריסטופר ריב היה סופרמן ומצא את סופו באופן עגום, היה סטיב ג’ורג’ ריבס סופרמן, בסדרת הטלוויזיה, וגם סופו לא היה מעודד. הוא מת בירייה. בסרט הבכורה של אלן קולטר (מבמאי “הסופרנוס”) חוקר אדריאן ברודי את מקרה המוות המוזר של סופרמן.
6. “ידיד המשפחה”. “מחיר האהבה” של פאולו סורנטינו היה אחד הסרטים הטובים ביותר של פסטיבל חיפה הקודם. “ידיד המשפחה” הוא סרטו החדש של הבמאי האיטלקי, וכמו עם מקרה “עונות השנה” זו הדמנות להבין האם העונג מהסרט הקודם של הבמאי היה מקרי, או שיש לנו כאן עסק עם יוצר חדש שחייבים לעקוב אחריו.
7. “פלנדרס”. סרטו החדש של ברונו דומו, שיש לו לא מעט מעריצים בקהילת הפסטיבלאים. אני לא מחסידיו (סרטו הקודם, “29 דקלים”, היה מחפיר בעיניי) אבל הוא מהיצורים העכשוויים שמסקרן אותי לראות לאן הם הולכים.
8. “שכרון הכוח”. הסרט החדש של קלוד שברול, החמצתי אותו בברלין, מקווה שלא אחמיץ בחיפה (ובתקווה שהוא יהיה מוצלח יותר מסרטו הקודם).
9. “13”. עוד סרט מדובר, הפעם תוצרת גרוזיה וצרפת. אמור להיום אלים ומסוגנן.
10. “שדות הקרב בשמים”. אחד הסרטים שעשו רחשי עונג/זעזוע בפסטיבלים לפני שנה. סרט מקסיקני שאמור להיות אלים ובוטה מבחינה מינית על קשר בין איש מבוגר ונערה צעירה. זה סרטו השני של הבמאי קרלוס רייגדאס, וגם הראשון די מהולל וגם אותו עדיין לא ראיתי.
11. “סקאנר דארקלי”. או בעברית: “סורק אפלה”. העיבוד של ריצ’רד לינקלייטר לספרו העתידני/פילוסופי/טריפי של פיליפ ק’ דיק מבוצע בטכניקת האנימציה שבה עשה את מסע ההזיה התודעתי הקודם שלו, “חיים בהקיץ” (האנימטור מצייר ביד על פני שחקנים אמיתיים, ביניהם קיאנו ריבס, ווינונה ריידר ורוברט דאוני ג’וניור). יש לי תחושה שזו תהיה הזדמנות חד פעמית לראות את הסרט על מסך קולנוע בארץ.
12. “קין”. סרטו החדש של לודג’ קריגן, יוצר אמריקאי עצמאי חסר רחמים.
13. “יפהפייה לנצח”. סרטו החדש של מנואל דה אוליברה בן ה-98. גם לפורטוגזי הקשיש יש לא מעט מעריצים בקרב קבועי הפסטיבלים ואני אינני ביניהם, אבל הרעיון שלו, לביים מעין המשך ל”יפהפיית היום” של בונואל, מסקרן אותי.
14. “אורות בין הערביים”. הסרט החדש של אקי קאוריסמקי, במאי פיני שתמיד נעים לפגוש.
15. “לגמור את הנשיא”. אחד הסרטים הכי מדוברים בשנה שעברה בקוריאה. אני די מכור לסרטים הקוריאניים.

ועכשיו אני אורז תיק קטן, סוגר את המחשב ועולה לחיפה. אני מקווה שכבר מחר (ראשון) אתחיל להזרים דיווחים מהפסטיבל. אם אתם נתקלים בסרטים משובחים בפסטיבל, או בסרטים איומים שהייתם רוצים להזהיר מפניהם, אתם מוזמנים לעדכן ולהתעדכן כאן בתגובות.

8 תגובות ל - “פסגת הכרמל”

  1. טיילר 7 אוקטובר 2006 ב - 20:08 קישור ישיר

    יאיר, אתה מגיע להקרנה הראשונה של המעיין?

  2. יניב אידלשטיין 8 אוקטובר 2006 ב - 0:10 קישור ישיר

    הייתי הערב ב”יפהפייה תמיד”… גם ראיתי את “יפהפיית היום” לריענון קצת לפני.
    זאת פעם ראשונה שאני רואה סרט של אוליביירה אז אין לי למה להשוות מלבד לסרטו של בוניואל, ומההשוואה הזאת הסרט לא יוצא טוב. הסרט מסופר בקצב איטי איטי ואין לו כמעט מה לומר. כמובן שגם אין בו את קתרין דנב, שהייתה כל כולו של הסרט המקורי. השחקן היחיד שחוזר מהמקורי הוא מישל פיקולי, ששיחק את החבר הסוטה של הבעל שממליץ לה על בית הזונות. מדמות משנית הוא עובר למרכז, ובתפקיד סוורין שחקנית חיוורת שלא מתקרבת ליופי ולנוכחות של דנב (מי כן?)
    כמובן שסולחים על הרבה לאוליביירה הישיש, אבל מה לעשות, הדיאלוגים כתובים זוועה. הבימוי אינטליגנטי אבל איטי ברמות.
    די חובה לראות את המקור לריענון למי שלא זוכר כל פרט.

  3. צפריר 8 אוקטובר 2006 ב - 0:15 קישור ישיר

    מי מגיע להקרנה השנייה של המעיין?

    עד שמצאתי חברים שיבואו איתי נשארו רק בשורה השנייה מהסוף.

  4. צפריר 8 אוקטובר 2006 ב - 0:16 קישור ישיר

    נשארו כרטיסים, לא חברים.

  5. יניב אידלשטיין 8 אוקטובר 2006 ב - 0:18 קישור ישיר

    קניתי כרטיס גם ל”רנסנס” אבל ההקרנה בוטלה.
    לא יודע אם זה יציג ב”אייקון” כמתוכנן.

  6. איתן 8 אוקטובר 2006 ב - 9:52 קישור ישיר

    בוקר טוב לכולם,

    את הפסטיבל פתחתי אתמול עם הסרט הרומני המאוד לא טוב “חולת אהבה”. במאי שלא יודע לביים מכשיל סיפור אהבה מעניין בין שתי סטודנטיות בבוקרשט, ואח של אחת מהן שנכנס בין שתיהן. הבמאי פשוט לא ידע מה הוא רצה: הוא לרגע בתוך הסיפור, לרגע הוא מביים סצינה שכאילו לקוחה מסרט צרפתי (שתי הדמויות מדברות פילוסופיה במשך כמה דקות), הוא מפזר רמזים עבים מאוד על גילוי עריות, שלא ברור איך הבחורה השניה מופתעת ממה שאנחנו, הצופים, כבר בעצם ידענו- בקיצור, אימפוטנציה בימויית הורסת סרט, שבידיים של מישהו אחר היה יכול להיות מעניין.

    אני משער, יאיר, שהיית אתמול ב”המעיין”. מאוד מעניינת אותי ההתרשמות שלך, גם בגלל שגידי אורשר היום בבוקר הגדיר אותו “גרוע”, וגם בגלל, ואולי למרות, שאני סבלתי קשות ב”רקוואים לחלום”. מעניין אותי לדעת עד כמה, אם בכלל, הסרט הנוכחי והסרט הקודם של הבמאי קרובים מבחינה סגנונית, כלומר, האם לדעתך, מי שאהב את “רקוויאם לחלום” יאהב את “המעיין” (וההפך), או שמא “המעיין” רחוק מ”רקוויאם” בערך כמו ש”סיפור פשוט” רחוק משאר הפילמוגרפיה של לינץ’ (לדוגמא).

    מילה טובה לקברניטי הפסטיבל: היה לי כרטיס ל”משהו אישי לגמרי” הבוסני להיום. אנשי הפסטיבל התקשרו אלי לפלאפון האישי שלי (פעמיים) בכדי לידע אותי, ולתת לי אפשרות להחליף את הכרטיס, או לקבל החזר כספי. עוד אתמול החלפתי לסרט ישראלי חדש, בציר 2007: “תנועה מגונה” של צחי גראד.

  7. פלאפי 8 אוקטובר 2006 ב - 21:23 קישור ישיר

    ג’ורג’ ריבס, יאיר.

  8. ארז "המדמם" בר 16 אוקטובר 2006 ב - 21:16 קישור ישיר

    “שדות הקרב בשמיים” הוא לא פחות מסרט מחפיר.פורנוגרפיה זולה ובימוי יומרני ואמירות דלות וחסרות שחר.

    מתחת לכל ביקורת.


השאירו תגובה