לפני כמה שבועות פורסם סקר שערך הבי.בי.סי בין מבקרי קולנוע בינלאומיים לקביעת רשימת הקומדיות הטובות בכל הזמנים. במקום הראשון: ״חמים וטעים״ של בילי וויילדר, אבל אני רוצה לדבר על המקום השביעי: ״טיסה נעימה״. ועל המקום ה-72: ״האקדח מת מצחוק״. ועל המקום ה-82: ״סודי ביותר״. את שלושת הסרטים האלה כתבו וביימו שלושה אנשים: דיוויד צוקר, ג׳רי צוקר וג׳ים אברהמס. במהלך שנות השמונים, שלושת האנשים האלה גרמו לי לצחוק לא פחות חזק מאשר מל ברוקס ואנשי מונטי פייתון.

השבוע ביקר דיוויד צוקר בישראל כאורח סינמטק הרצליה. ביום שלישי הבאתי אותו לאולפן הפודקאסט שלי ברדיו הקצה לכמעט שעה של שיחה על הסרטים שראיתי כל כך הרבה פעמים, אני מכיר את רובם בעל פה. ומתברר שלא רק אני. צוקר, שיהיה בן 70 בחודש הבא, הוא עדיין איש מצחיק. האזינו לשיחה לנו בנגן מתחת או האזינו/הורידו כאן

השלישיה צוקר-צוקר-אברהמס נוצרה בסוף שנות הששים במילווקי וויסקונסין, כששלושה חברים יצרו מופע מערכונים סאטירי על במות האוניברסיטה וקראו לו ״Kentucky Fried Theater״. אחרי ההצלחה הגדולה בקמפוס הם ארזו מזוודות והלכו להקים (״במו ידינו״) את קנטאקי פרייד תיאטר בלוס אנג׳לס. שלושה יהודים מוויסקונסין שהתקנאו בזירות ההומור שצמחו במקומות כמו מועדון הסקנד סיטי בשיקגו, ולמעשה בנו לעצמם מועדון מתחרה. חמש שנים הם הריצו את המופע שלהם ואז – כשסביבם מל ברוקס ומונטי פייתון מתחילים לעשות סרטים ואנשי הסקנד סיטי עברו לטלוויזיה עם ״סאטרדיי נייט לייב״ ו״SCTV״ – הם החליטו לקבץ את מיטב המערכונים, לכתוב תסריט וליצור סרט. הם מצאו במאי אלמוני בשם ג׳ון לנדיס שביים את המערכונים שלהם במה שלימים נהיה מוכר בישראל כ״סרט מטוגן״, שחוגג השנה יום הולדת 40. ״סרט מטוגן״ הזניק את הקריירה של כל הארבעה: ג׳ון לנדיס המשיך משם ל״בית החיות״ (עם צוות ״הנשיונל למפון״) ומשם ל״האחים בלוז״, ושלישיית צוקר-צוקר-אברהמס הבינה שעליהם לביים בעצמם. מייקל אייזנר, שהיה אז באולפני פרמאונט וחיפש משהו בסגנון של ״בית החיות״, נתן להם את ההזדמנות הראשונה שלהם בבימוי עם ״טיסה נעימה״, פארודיה על סרטי האסונות שהיו פופולריים בשנות השבעים.

את ״טיסה נעימה״ ראיתי בגיל 12 וזה הפך באותו רגע לסרט הכי מצחיק שראיתי מימיי. את השיחה שלי עם צוקר התחלתי בשאלה: מה היו הסרטים הכי מצחיקים שהוא ראה כשהוא היה נער במילווקי? ״אנחנו צחקנו מהבי-מוביז הגרועים שראינו בשנות החמישים. הם היו כל כך גרועים שהיינו ממציאים להם דיאלוגים חדשים ומדבבים אותם בעצמנו. סרט אחד כזה היה ׳Zero Hour׳ שממנו גנבנו את כל העלילה של ׳טיסה נעימה׳. כל הסיפור הזה היה שם. בהתחלה אפילו חשבנו פשוט לקחת את הסרט ולדבב אותו מחדש, אבל לבסוף כתבנו סרט אחר, עם אותה עלילה״.

בשלב הזה בשיחה אנחנו מדברים קצת על כתיבת קומדיה, ועל כך שבניגוד מוחלט להוראות המורים לתסריטאות ״טיסה נעימה״ הוא סרט גדוש בהומור מילולי ובמשחקי מילים.

אברהמס-צוקר-צוקר היו ככל הנראה השלישייה הראשונה בתולדות הקולנוע שביימה יחד סרט. איך זה עבד? ג׳רי צוקר היה זה שהיה ניגש לשחקנים ומדריך אותם, ודיוויד וג׳ים נשארו מאחור ליד המוניטורים. ההחלטות היו מתקבלות יחד, את ההוראות לשחקנים העביר ג׳רי. האחים דיוויד וג׳רי צוקר הקדימו במידה רבה את האחים איתן וג׳ואל כהן, שנכנסו לזירת הקולנוע חמש שנים אחר כך, ומאז צמדים של במאים (וגם אחים) נהיו נפוצים יותר.

חמישה סרטים הם ביימו יחד במהלך שנות השמונים ואז כל אחד הלך לדרכו. ג׳רי צוקר עזב את עולם הקומדיה הפרועה ונהיה במאי רציני. הוא ביים את ״רוח רפאים״, להיט ענק מ-1990 (וסרט נפלא) שהביא לוופי גולדברג את האוסקר שלה. הוא ביים גם את ״ראשון האבירים״ עם ריצ׳רד גיר ושון קונרי (את שני הסרטים האלה הוא עשה עם הצלם הישראלי אדם גרינברג). אברהמס יצר את ״לרקוד עם טייסים״, פרודיה על ״אהבה בשחקים״, ודיוויד צוקר ביים את החלק השלישי בסרטי ״האקדח מת מצחוק״ ומאוחר יותר גויס לביים את סרטי ההמשך של סדרת ״מת לצעוק״, אחרי פרישתם של האחים ווייאנס (״מת לצעוק״ היא סדרת פארודיות שנוצרה בהשפעתם המובהקת של סרטי שלישיית צוקר-אברהמס-צוקר).

יוצא דופן בסרטי השלישיה הוא הסרט ״חטיפה נעימה״ עם בט מידלר ודני דה-ויטו, המבוסס על תסריט שהם לא כתבו. דיוויד מספר שמייקל אייזנר וג׳פרי קצנברג עברו בשלב הזה לדיסני והציעו להם לביים קומדיה שגרתית יותר. דיוויד קרא את התסריט שכתב דייל לונר (לימים התסריטאי של ״בן דודי ויני״ ו״נוכלים עם סגנון״) והתלהב ממנו, ושכנע את אחיו ואת חברו שהם יביימו את הסרט.

בימים אלה מנסה דיוויד צוקר לשכנע את אולפני פרמאונט לעשות את ״האקדח מת מצחוק 4״. שבע שנים אחרי מותו של לסלי נילסן, שהיה הכוכב הכמעט קבוע שלהם, הרעיון שלו הוא שהסרט החדש יתמקד בבנו של פרנק דרבין, שנולד בסוף הסרט השלישי. תוך כד שיחתנו צוקר פולט באגביות ״אולי נקרא לזה Son of a Gun״. ואז מתלהב. ״היי, זה לא רע. אולי באמת נקרא לזה ככה״.

האולפן מת מצחוק. דיוויד צוקר (במרכז) ברדיו הקצה. עם קוואמי (מימין) ואלון גור-אריה (משמאל).

ציוץ