תחזית מדגם פרסי אופיר 2017: ״פוקסטרוט״ יזכה בפרס הסרט
״פוקסטרוט״ של שמוליק מעוז. סרט, במאי, שחקן, צלם, מעצב
במקביל להצבעה על פרסי אופיר, שננעלה הלילה בחצות, פניתי לכמה עשרות חברי אקדמיה וביקשתי מהם להשתתף במדגם שלי כדי שאוכל, כמדי שנה, לאמוד מי הוא הזוכה עוד לפני הטקס עצמו. אני עורך את המדגם הזה, שכמות המשתתפים בו הולכת וגדלה משנה לשנה, מאז 2004. שני דברים שעליי להדגיש בכל שנה מחדש: זה מדגם פרטיזני לגמרי שלא עושה שימוש בשום כלי סטטיסטי מקצועי. ועם זאת, ב-13 הפעמים הקודמות שקיימתי אותו הוא היה שגוי רק פעם אחת בלבד (ב-2010: המדגם אמר ״הדקדוק הפנימי״, הסרט הזוכה היה ״שליחותו של הממונה על משאבי אנוש״). אני מציין את זה כדי שתדעו שזה מדגם אמין מאוד, אבל הוא גם יכול להיות שגוי. מצד שני, השנה הוא מציג את מה שרבים הניחו מראש שהיא התוצאה הצפויה ואין כאן תחזית להפתעות (המדגם שלי ידע לחזות גם הפתעות בעבר).
אז בלי הקדמות נוספות, איך התפלגו הקולות בין משתתפי המדגם? בבקשה:
42% – ״פוקסטרוט״
26% – ״לא פה, לא שם״
12% – ״געגוע״
11% – ״פיגומים״
9% – ״מוטלים בספק״
אז זו הכותרת: ״פוקסטרוט״ יזכה ביום שלישי בפרס אופיר ויהיה נציג ישראל לאוסקר הזר. האם זה קשור למירי רגב? ברור שכן או לא. כתב לי חבר אקדמיה אחד: ״תכננתי להצביע לסרט אחר אבל בגלל דבריה של מירי רגב שיניתי את הצבעתי ל׳פוקסטרוט׳ ולליאור אשכנזי״. וכתב לי חבר אקדמיה אחר: ״הצבעתי ל׳פוקסטרוט׳ בכל הלב (בלי קשר למירי רגב)״.
מבחינתי זהו לב המדגם ועיקר העבודה שהשקעתי בו בימים האחרונים, ואם אתם לא היוצרים של אחד מארבעת הסרטים האחרים, אתם כנראה בכלל לא מופתעים.
מחפשים מתח והפתעות? עברו לחלק השני.
=========================
״לא כאן, לא שם״
חלק שני
בגלל הסקרנות שלי, וכמדי שנה, ניסיתי לנעוץ מד חום גם בשאר איברי התחרות. וכאן אני מזהה כמה רגעים של מתח והפתעה שיהפכו את את טקס למסקרן מאוד. וכאן הדיסקליימר חייב להיות מודגש יותר: החלק הזה מבוסס על מדגם קטן בהרבה, סמלי ממש, רק טבילת בוהן במימי האקדמיה כדי לאמוד טמפרטורה כללית. אם תסתכלו על המדגמים בשנים הקודמות, החלק הזה היה לפעמים מדויק ולפעמים בכלל לא. אבל בגלל שהאקדמיה לא מפרסמת את נתוני ההצבעה, אפשר ללמוד מזה מי מובילים במירוץ.
נתחיל עם הקטגוריות שאני הכי בטוח בהן:
בימוי: שמוליק מעוז.
הולך יחד עם הסרט.
תסריט: שבי גביזון, ״געגוע״
אני צופה שגביזון יזכה בפרס האופיר השביעי שלו (והרביעי שלו כתסריטאי) ובכך ישווה את השיא של אסי דיין ועינת גלזר זרחין, שזכו גם הם בשבעה פסלונים.
שחקנית ראשית: שאדן קנבורה, ״לא פה לא שם״
קנבורה הופיעה בתפקיד קטן ב״סופת חול״, זוכה בפרס אופיר בשנה שעברה, ובתפקיד המרכזי של ״לא פה, לא שם״ בתור הסטודנטית המוסלמית שמצטרפת כשותפה לדירה התל אביבית. לפי המדגם שלי היא מובילה על מתחרותיה באופן ניכר. מאחוריה, בתיקו מוחלט, ניצבות אסי לוי, ג׳וי ריגר ונועה קולר.
שחקנית משנה: מונה חווה, ״לא פה, לא שם״
כן, על פי המדגם שלי, שתי השחקניות מתוך ״לא פה, לא שם״ יזכו בפרסים.
צילום: גיורא ביח, ״פוקסטרוט״
אני מזהה יתרון צפוי, אבל דעו ששי גולדמן עם ״מוטלים בספק״ די צמוד אליו.
עיצוב
ערד שאואט מ״פוקסטרוט״ מוביל, אבל יואל הרצברג מ״משפחה״ לא רחוק מאחוריו.
עכשיו נעבור לקטגוריות המאוד-מאוד צמודות, ובראשן…
שחקן ראשי
חשבתי שזו תהיה זכייה קלה ופשוטה לליאור אשכנזי על ״פוקסטרוט״ אבל לפי האומדן המאוד כללי שלי יש כאן מירוץ צמוד – אבל לחלוטין צמוד – בין אשכנזי, רן דנקר (״מוטלים בספק״) ואשר לקס (פיגומים״). ממש צמוד. לא יודע מי יזכה. זו תהיה הקטגוריה הכי צמודה ומתוחה בטקס. אם אתם מכריחים אותי להמר – להמר! – אני משאיר את הז׳יטון על ליאור אשכנזי.
שחקן משנה
חשבתי שזה בכיס של עמי סמורלצ׳יק, שעושה תפקיד מקסים בתור המורה ב״פיגומים״, אבל לא כל כל מהר. היתרון הקל נמצא בידיים של אדר חזאזי גרש מ״מוטלים בספק״. סמולרצ׳יק ויעקב כהן, שניהם מ״פיגומים״, צמודים אליו במקום שני.
סרט תיעודי ארוך
״סאלח, כאן זה ארץ ישראל״ של דוד דרעי מוביל את התחזית שלי כאן אבל גם ״דימונה טוויסט״ וגם ״מוחי״ ממש צמודים אליו באופן כזה שאני נזהר מלקבוע תחזית חד משמעית.
סרט תיעודי קצר
״מקווה שאני בפריים״, סרטה של נטעלי בראון על מיכל בת אדם, מוביל, אבל זו הקטגוריה היחידה שבה כל חמשת המועמדים קיבלו כמות נכבדת של קולות וההבדלים לא גדולים ביניהם כך שזו קטגוריה שאני מתקשה לקבוע בה תחזית נחושה, גם מניסיון העבר שהיא לא צפויה.
מוזיקה
את הקטגוריה הזאת פשוט הפסקתי לשאול באיזשהו שלב כי ראיתי שארבעה סרטים – ״פוקסטרוט״ (אופיר ליבוביץ ועמית פוזננסקי), ״געגוע״ (יורם חזן), ״מוטלים בספק״ (יורם חזן) ו״החטאים״ (אלה מילך שריף) – צמודים כאן לחלוטין. לא הצלחתי למצוא הובלה של אף אחד מהם אז ויתרתי. מה שכן, יש ליורם חזן סיכוי לזכות, רק שלא ברור לי אם זה יהיה על ״געגוע״ או על ״מוטלים בספק״.
מה מכל זה יקרה? נדע בשידור החי של טקס פרסי אופיר, יום ג׳, 19.9, ערב-ערב ראש השנה, בשידור חי ב-21:00 בערוץ 10.
אנא תקן איות "מחריכים". אפילו האיקוויזיציה המקומית עדיין לא חורכת קולנוענים כאן…
מה לגבי הקצר העלילתי? תחזית?
לגבי קטגוריית המוזיקה, הכי קל והגיוני להמר על סרטים שיותר משלבים מוזיקליות בתוך העלילה (דמויות שמנגנות ו/או עוסקות במוזיקה כקריירה). כך שלדעתי זה חייב להיות פייט בין ״געגוע״ שיש לו מוזיקה קטנה ומרגשת (ודמות חשובה שמנגנת) לבין ״החטאים״ שעוסק כל כולו כמעט במוזיקה. שאר הסרטים פחות זכירים במחלקה הזו.. ובאקדמיה האמריקאית היו פוסלים את ״פוקסטרוט״ בקטגוריה הזו ללא ספק בגלל שימוש ביצירות לא מקוריות (כמו עם Arrival בטקס האוסקר האחרון).
איתן אתה ממש לא מכיר את החוקים של האקדמיה האמרקאית וממש בחוסר ידע המופגן שלך אתה מטעה
באקדמיה האמריקאית בפרס המוסיקה לא יכול להיות מועמד שקטע מוסקאלי שלו!!! היה כבר בשימוש בסרט אחר הרבה מוסקאים זכו בפרס פסקול בסרטים שהיו בהם למשל שירים שלא נכתבו לסרט הספציפי
חבל מאוד שהזכייה של פוקסטרוט, אם יזכה, יצטייר כתגובת נגד לשטויות של השרה. הוא סרט שאמור לקחת את הפרס בזכות.
פוקסטרוט סרט מביך. לא מהפאן הפוליטי אלא הסרט הוא קולנוע מיושן וצעקני כולל הטריקים העלילתיים שהם ממש על גבול האינפנטילים ולא עמוקים כלל. אבל שיהיה לו במזל טוב גם ככה הסרטים הזוכים באופיר הם לא משהו. לא מפתיע
עוקב אחרי התגובות שלך רונה. עכשיו אני בטוח שגילית מי את(ה).
עוד לא ראיתי את רוב מועמדי אופיר הקרובים, אבל נראית שנה חזקה מאוד.
חבל שהשרה לא צופה ולו בסרט אחד, "לא פה ולא שם" (ה"ערבי", המועמד היחידי שראיתי עד כה, טוב אבל לא מצוין, קצת וידאו קליפי, אבל מבקר בדרכו את השמרנות שיש בחברה הערבית, כמו שעשה "סופת חול", מביש מי שלא צופה ומבקר, מביך ועושה\ים צחוק ומסטיק מתרבות ומעצמם), למשל.
דבר אחד בטוח על הסרטים של גביזון ושמוליק מעוז, שני במאי על- בעבודות הקודמות שלהם.
אני הבנתי מ"פוקסטרוט" שיש בו אמנם את האלמנט שדלא עושה הנחות לצה"ל (ווואווו, מה אנחנו צפון קוריאה, שסרט או אדם לא יכול לבקר את צבאו או עמו, אפילו להגזים בכך, שם חופש הביטוי משנה, הקו האדום הוא היכן יצירה עלולה להסית לאלימות, שזה קשקוש, מציאות עושה דברים כאלה, לא שום סרט)
אבל באופן מדוד ויותר קרוב ל"יורים ובוכים" מכל דבר אחר.
אם מדברים על השרה רגב – עם כל הכבוד לסרט של שמוליק מעוז – הסרט הראשון שהיא צריכה לראות הוא ״סאלח, פה זה ארץ ישראל״.
שם יש את כל החומר שהיא צריכה ללמוד לפני שהיא מדברת על הנושא…