״Loveless״ של אנדריי זבייגינצב. מפסטיבל קאן לפסטיבל חיפה

פסטיבל חיפה (שייפתח ב-5.10 ויימשך עד 14.10) מפרסם הבוקר טעימה ראשונה מתוך התוכנית הבינלאומית שלו שמציגה גם מקבץ יפה מאוד של כמה מסרטי הפסטיבלים המדוברים של השנה החולפת, וגם תוכנית נפלאה של סרטים קלאסיים בעותקים משוחזרים: למשל, 50 שנה ל״הבוגר״ (אחד הסרטים האהובים עליי) ו״יפהפיית היום״ של בונואל (עם הצילום הנפלא של סשה ויירני).

אבל לפני שניגע בסרטים המסקרנים העכשוויים אני רוצה להפנות את תשומת לבכם למה שהוא עבורי, כרגע, האירוע הכי מלהיב בפסטיבל: הקרנת העותק הדיגיטלי המשודרג של ״סטאלקר״, סרטו של אנדריי טרקובסקי מ-1979. העותק הזה הוקרן השנה במשך כמה שבועות בלינקולן סנטר וקינאתי נואשות באנשי ניו יורק שזכו לראות אותו. ועכשיו העותק מגיע לישראל. אני ממש מקווה שהוא גם יעשה סיבוב סינמטקים כי אני חושב שכל מי שמגדיר את עצמו חובב קולנוע חייב לראות את הסרט הזה, ומי שראה כבר – גם. רגע לפני ש״בלייד ראנר 2049״ מגיע (הוא יוצא ביום פתיחת פסטיבל חיפה ואני עדיין מקווה שנגלה שהוא יהיה סרט הפתיחה של הפסטיבל) צפייה ב״סטאלקר״ תזכיר לנו מה היה הסרט ממנו הושפע רידלי סקוט כשהוא יצר את הסרט שאחר כך השפיע על רבים כל כך (״סטאלקר״ זכה להומאז׳ מקסים השנה גם ב״פצצה אטומית״).

סרטו החדש של אנדריי זבייגינצב (״לוויתן״), שזכה לסופרלטיבים בפסטיבל קאן, יוקרן גם הוא בפסטיבל. זווייגינצב נחשב בתחילת דרכו למעין יורש של טרקובסקי. והנה פיסת טריוויה סימפטית: פסטיבל חיפה יציג את סרטו החדש של שמוליק מעוז, את סרטו החדש של זווייגינצב ואת ״סטאלקר״ של טרקובסקי. מה המשותף לשלושתם? שלושת הבמאים האלה זכו עם סרט הביכורים שלהם בפרס אריה הזהב בפסטיבל ונציה (״נעורי איוון״ של טרקובסקי, ״השיבה״ של זווייגינצב ו״לבנון״ של מעוז). כן, זה מאוד מאוד נדיר שסרט ביכורים זוכה בפרס הראשי בפסטיבל כזה.

אני גם נלהב ממש מהעובדה ש״אמא!״, סרטו החדש של דארן ארונופסקי (עם ג׳ניפר לורנס, חאווייר בארדם ומישל פייפר התפקידים הראשיים) יוקרן כחלק ממסגרת ״טירוף בחצות״.

הסרט התיעודי ״אמת מטרידה יותר״, סרט ההמשך לסרט התיעודי זוכה האוסקר מלפני עשר שנים, שממשיך לתעד את הקמפיין של אל גור להעלאת מודעות להשפעות של התחממות גלובלית, יוקרן כחלק ממסגרת חדשה המוקדשת לסרטים העוסקים בנושאים אקולוגיים.

הנה מקבץ ראשון של סרטי חיפה:

מפסטיבל קאן:

״Loveless״, בימוי: אנדרי זביאגניצב (רוסיה), פרס חבר השופטים, פסטיבל קאן

״להרוג אייל קדוש״ (The Killing of a Sacred Deer), בימוי: יורגוס לנתימוס, פרס התסריט, קאן (שיתוף פעולה נוסף של יורגוס לנתימוס עם קולין פארל אחרי ״הלובסטר״).

״ברוכים הבאים למונפארנאס״ (Montparnasse Bienvenue) בימוי: לאונור סראיי (צרפת) – זוכה פרס מצלמת הזהב, פסטיבל קאן

״ברוכים הבאים למונפארנאס״, זוכה פרס מצלמת הזהב לסרט ביכורים בפסטיבל קאן

״הרוכב״ (The Rider), בימוי: קלואי ז׳או, פרס הסרט "שבועיים של הבמאים", קאן (מעין המשך לסרט הביכורים שלה, ״שירים שלמדתי מאחיי״, שהיה מקסים. ז׳או, במאית אמריקאית ממוצא סיני, מושפעת מהקולנוע של טרנס מאליק אבל מתעדת באופן סמי-עלילתי את חיי האינדיאנים בשמורות בימינו).

״קִרְבה״ (Closeness), בימוי: קאנטמיר בלאגוב (רוסיה),זוכה פרס פיפרסקי, פסטיבל קאן

״לאווה יש חבר חדש״ (Ava), בימוי: לאה מיסיו (צרפת), פרס היוצרים, שבוע המבקרים, קאן

״תנו לשמש להיכנס״ (Let the Sun shine In), בימוי: קלייר דני, פרס היוצרים, שבועיים של הבמאים, פסטיבל קאן.

״אנשים ומקומות״ (Faces Places), בימוי: אנייס ורדה (צרפת). בשבוע שעבר פורסם שאנייס ורדה תקבל אוסקר כבוד על מפעל חייה, אבל היא ממשיכה לעבוד במלוא המרץ.

״הנער מצ'אמברה״ (A Ciambra), בימוי: ג'ונאס קארפיניאנו (איטליה), הסרט האירופאי הטוב ביותר-שבועיים של הבמאים, פסטיבל קאן

״על גוף ונפש״ תוצרת הונגריה, זוכה פסטיבל ברלין

מפסטיבל ברלין:

״על גוף ונפש״ (On Body and Soul), בימוי: Ildikó Enyed (הונגריה) פרס דב הזהב, ברלין 2017

חלק מהגל החדש ההונגרי הכה מסקרן, שזוכה בימים אלה למחווה מקיפה בפסטיבל ציריך.

״אישה פנטסטית״ (A Fantastic Woman), בימוי: סבסטיאן לליו (ארגנטינה), דב הכסף, ברלין 2017 (לסבסטיאן לליו יש כבר סרט עוד יותר חדש, דובר אנגלית, ״מרדנות״, בו מגלמות רייצ׳ל וייס ורייצ׳ל מקאדאמס נשים חרדיות מאוהבות).

מפסטיבל ונציה:

"הקרב על המשמורת" (custody) – בימוי: קסבייה לגרנד (צרפת), פרס אריה הכסף לבימוי הטוב ביותר ולסרט הביכורים הטוב ביותר, פסטיבל ונציה 2017

"אמא" (!mother) של דארן ארונופסקי

"זמה" (Zama) של לוקרסיה מרטל

״בעקבות אום כולת'ום״ (Looking for Oum Kulthum ) של שירין נשאת

״Samui Song״ של פן אק טרנרואנג

חיפה קלאסיקס

50 שנה לסרט "הבוגר", בימוי: מייק ניקולס (ארה"ב 1967)

50 שנה לסרט "יפהפיית היום" של לואיס בונואל (צרפת 1967)

״מעלית לגרדום״, בימוי: לואי מאל (צרפת 1958). לזכרה של ז׳אן מורו

״לה סטרדה״, בימוי: פדריקו פליני (איטליה 1954), זוכה האוסקר הזר

״איש הברזל״, בימוי: אנדז'יי ויידה (פולין 1981), זוכה קל הזהב, לזכר אנדז׳יי ויידה שהלך לעולמו בדיוק לפני שנה

״סטאלקר״ (Stalker), בימוי: אנדריי טרקובסקי (ברית המועצות 1979)

״החנות ברחוב הראשי״ (The Shop on Main Street) בימוי: יאן קדר, אלמר קלוס (צ'כוסלובקיה 1965), זוכה האוסקר לסרט הזר. סרט מהימים ההם בשנות הששים כשהקולנוענים הישראלים חלמו לעשות ״סרט צ׳כי קטן״, כי הסרטים הצ׳כים היו זולים, אנושיים, וזכו להצלחות בינלאומיות.

מחווה לדיוויד לינץ'

הקרנות של עותקים דיגיטליים משוחזרים

40 שנה ל״ראש מחק״ (Eraserhead) סרטו הראשון באורך מלא מ-1977.

20 שנה לסרט כביש אבוד (Lost Highway) מ-1997.

״טווין פיקס: אש הולכת איתי״ (Twin Peaks: Fire Walk with Me)

טווין פיקס: הסצנות החסרות ((Twin Peaks: The Missing Pieces ארה"ב/צרפת 2014

====================

זו רק דגימה מתוך התוכנייה שמבטיחים לנו שתכיל 200 סרטים. אנחנו עדיין לא יודעים מה יהיה סרט הפתיחה ולא מה מהסרטים האלה יתחרו בתחרויות הבינלאומיות השונות בפסטיבל. אני רוצה שסרט הפתיחה יהיה ״בלייד ראנר 2049״, שיוצא בארץ בום פתיחת הפסטיבל, אבל יותר הגיוני להמר שזה יהיה אחד הסרטים הבריטיים מפסטיבל ונציה: ״להעיר את המלכה״ של סטיבן פרירס או ״Darkest Hour״ של ג׳ו רייט. יש להניח שנגלה בעוד כמה ימים.

ומתוך הנחה שעדיין יש סרטים שעוד יצטרפו לרשימה אני שם לב ש…

– בעוד שהפסטיבלים של חיפה וירושלים נתנו לנו מקבץ נאה של סרטי התחרות הרשמית של קאן השנה, אף אחד מהם לא מציג את הסרט של רובין אוסטלנד, ״The Square״, שזכה בדקל זהב.

– סרט הפתיחה בשנה שעברה היה ״חיים משוגעים״ של פאולו וירזי. וירזי חזר השנה לפסטיבל ונציה עם סרט דובר אנגלית עם דונלד סאתרלנד והלן מירן בשם ״The Leisure Seeker״. היה מתבקש למצוא גם אותו בפסטיבל, לא?

– אני מאוד אתאכזב עם סרטו החדש של לוקה גואדניניו לא יהיה בחיפה. וזה גם יהיה מאוד משונה.

– ומה עם ״BPM״ הצרפתי ו״In the Fade״ הגרמני שהיו מהסרטים הכי מדוברים בקאן השנה? האם המפיצים בארץ יימנעו משני הפסטיבלים גישה לסרטי הפסטיבלים הכי מבוקשים ומדוברים של השנה?

ציוץ