01 דצמבר 2009 | 09:02 ~ 3 תגובות | תגובות פייסבוק

זריחתו

סוף השבוע הבא, של ה-10 בדצמבר, הולך להיות אחד היפים והמסתוריים בסופי השבוע של השנה הקולנועית הנוכחית. שניים מהסרטים המופלאים של השנה, ושניים מהסרטים הכי חידתיים של השנה, ייצאו בו: “יהודי טוב” של האחים כהן ו”ארץ יצורי הפרא” של ספייק ג’ונז. שניהם סרטים המתרחשים בתוך ראשו של הגיבור, ומבטאים באמצעים סוריאליסטיים התמודדות עם זעם וחוסר שייכות למסגרת המשפחתית, ורצון לברוח ממנה.



אבל מה שיותר מופלא הוא שאת שני הסרטים האלה הלחין קרטר בורוול, ככל הנראה המלחין האהוב עליי בתקופה הזאת. האיש מצליח, באופן עקבי, לרגש אותי בתווים בודדים בלבד. הנה, בכמה נגיעות פסנתר קטנות, רגע מקסים, ומאוד בורוולי, מפסקול “ארץ יצורי הפרא” (שנכתב במשותף בין בורוול וקרן או, סולנית יה-יה-יז).


10-lost-fur




(והנה בורוול וספייק ג’ונז מדברים על הפסקול של “אי”ה”).



הפסקולים של בורוול כל כך עובדים נגד הציפיות המלודיות הטיפוסיות – לכן הוא הפרטנר המושלם לעבודה עם האחים כהן, להם הלחין את כל סרטיהם (חוץ מ”אחי, איפה אתה”) – שבעבר טענתי שסרט שבוחר בבורוול כמלחין הוא סרט שייכשל בקופות. כשהמוזיקה צריכה להגביר את הרגש, ולא לספק משחקי תודעה והרהור, בורוול הוא מלחין שעשוי לתסכל את הקהל הרחב. אבל גם זה שייך לעבר: בורוול חתום על פסקול המגה-להיט “דמדומים”. וראו זה פלא: סרט ההמשך ל”דמדומים” עולה גם הוא ב-10 בדצמבר. אלא שהפעם ללא בורוול כמלחין. האם זה בגלל שבורוול היה עסוק מדי לסרט ההמשך? – הוא עבד השנה גם על “יהודי טוב”, גם על “ארץ יצורי הפרא” וגם על “Blind Side”, סרט הפוטבול עם סנדרה בולוק (בו בורוול שב ומשתף פעולה עם ג’ון לי הנקוק, לו הלחין את “האלאמו”, פסקול נפלא לסרט בעייתי, ואת “The Rookie”, פסקול מרגש לסרט מרגש). ואולי כי האולפן חש שבורוול והבמאית, קתרין הארדוויק, מנעו מהגרסה שלהם לספר של סטפני מאייר להגיע לקהל עוד יותר רחב, ולכן הם שני אנשי הצוות העיקריים שהוחלפו בין הסרט הראשון וסרט ההמשך? לא יודע.


הנה ראיון רדיו של רשת WNYC הניו יורקית מלפני חודש עם בורוול על הפסקולים של “יהודי טוב” ו”ארץ יצורי הפרא” (והנה לינק להאזנה ישירה ב-MP3).


נושאים: בשוטף

3 תגובות ל - “זריחתו”

  1. עמית איצקר 1 דצמבר 2009 ב - 9:31 קישור ישיר

    בהחלט מלחין מעניין. אישית אני הכי אוהב את ג’יימס ניוטון הווארד (במיוחד את הפסקולים שהוא עשה לסרטי מ נייט שמאלאן) ואני הכי לא מחבב את הפסקולים המעצבנים של דני אלפמן (גם בגלל סלידתי מטים ברטון). מישהו זוכר את הבדיחה המעולה שעשו על דני אלפמן בסרט “קציר כחול” של פמילי גאי?

  2. JNH 1 דצמבר 2009 ב - 9:58 קישור ישיר

    אבל צריך להודות שפסקול ההמשך לדמדומים, מאת אלכסנדר דספלה, הוא עשרות מונים טוב יותר ממה שבורוול הלחין לסרט הראשון.

  3. רני 1 דצמבר 2009 ב - 11:06 קישור ישיר

    חייב להודות שאני חולק על דעתך בנוגע ל”ארץ יצורי הפרא”: הסרט נפלא מבחינה ויזואלית ופס הקול המוסיקלי שלו אכן עובד ותואם את הויזואליה המופלאה של הסרט, ובכל זאת מצאתי שמשהו בסרט לא עובד: היכן שהיה אמור לרגש הוא השאיר אותי משמים ובסופו של דבר הסרט – שהיה אמור להשאיר איזשהו משקע רגשי – לא השאיר אותו. וחבל, כי היתה תחושה שהסרט ממש מתאמץ לעשות את זה, אבל לא ממש מצליח. מבחינתי “ארץ יצורי הפרא” הוא אחת ההחמצות הגדולות של השנה האחרונה.


השאירו תגובה