מחוז 9: אורוגוואיי
סם ריימי ראה את הסרט הקצר הבא, "Panic Attack", שמציב רובוטים וחלליות במונטווידיאו בירת אורוגוואיי, מאת הבמאי פדריקו אלוורז. והוא ראה את "מחוז 9 " שמציב חלליות וחיזרים ביוהנסבורג, שמבוסס על סרט קצר של יוצרו. והחליט להיות פיטר ג'קסון ולהפיק את סרט הבכורה של אלוורז שיהיה "מחוז 9 " הבא, ויתרחש בארגנטינה ובאורוגוואיי ויהיו בו חלליות ורובוטים ענקיים. זה הסרטון. אלוורז נראה כמו איש אפקטים מאשר במאי, ומקסימום הייתי נותן לו לביים את פרק סיום העונה של "V".
==========
האם אורן פלי (פלאי?) עדיין בארץ? כי בינתיים המפיקים והסוכנים שלו הצליחו למכור לאולפני פרמאונט את הסרט השני שלו, "איזור 51 ", שצילומיו הסתיימו לפני כשלושה שבועות. אן תומפסון מדווחת שהסרט – שגם הוא בז'אנר הווידיאו-הביתי, ועדיין עם א יותר משלושה שחקנים, הפעם עם חיזרים במקום רוחות רפאים – הופק בתקציב של חמישה מיליון דולר (שידרוג מתקציב ה-11,000 דולר של סרטו הקודם), אבל עד שהמפיקים לא הסכימו להוריד מהמחיר שהם דרשו פרמאונט סירבו לקנות, ולבסוף סוכם על סכום "בתחום העליון של השבע ספרות". מה שגורם לי לפענח את שפת הסחור-סחור הזאת ככה: המפיקים רצו עשרה מיליון, והתפשרו בסוף על בין 7.5 ל-8 מיליון דולר. מה שאומר שהם כבר הרוויחו במכירה הזאת, בשעה שהם ממשיכים למכור את הזכויות הבילאומיות טריטוריה אחרי טריטוריה. כלומר, "איזור 51 " יכול להיכשל לחלוטין, אבל פלי ושותפיו כבר עשו ממנו את המיליונים ממנו. "איזור 51 "מחויב להצליח רק אם פלי רוצה לעשות סרט שלישי. ועם "איזור 51 " נבין האם פלי הוא אכן במאי, או סתם אמן טריקים שנון.
שאלה טובה. האם הכישורים הנדרשים על מנת לעשות מוקיומנטרי טוב זהים לאלו שצריך על מנת לביים דרמה של ממש? לפעמים נדמה שלפחות בז'אר הזה ברגע שיש רעיון טוב זה לא כל כך משנה מי יביים.
מוקיומנטרי ממש טוב קשה לעשות. כריסטופר גסט (מחכים לגופמן, כוכב התערוכה) הוא מומחה בזה. נראה לי שקשה אפילו לביים מוקימונטרי טוב יותר מאשר סרט "רגיל". זה צריך להרגיש אמין וצריך שחקנים טובים בשביל זה.
לגבי הסרטון – כהצגת תכלית זה נראה מרשים מאוד. עכשיו צריך לשבת ולכתוב תסריט.
חבל שאף אחד לא אמר את זה לפני שניגשו לעשות את מחוז תשע
הגיע הזמן שיהיה סרט בשם 'איזור 51' !
פוטנציאל להיות מרתק, פילוסופי ומדמם.
אחת הקונספירציות החביבות עליי.
הסרטון שהבאת, כבר רץ הרבה זמן. נראה איום ונורא דווקא…