07 דצמבר 2009 | 14:00 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

"אף פעם לא מאוחר מדי", עדכון שלישי

in2l34מתוך “אף פעם לא מאוחר מדי”. בקעת בית נטופה. צילומים: איתי מרום


אני ממשיך לעקוב בשלט רחוק אחרי צילומי “אף פעם לא מאוחר מדי” של עדו פלוק (קראו דיווחים קודמים, דיסקליימרים ועדכוני גיוס כספים בלינקים הקודמים). והשבוע: צוות הצילום ממשיך את מסעו צפונה. עדו מדווח מהשטח ומצרף צילומים מהסט וסביבותיו.


“אף פעם לא מאוחר מדי”, יומן הפקה #3


1.

“יש חלקים בישראל שנראים קצת כמו מקסיקו. יש חלקים שדומים לאטלנטיק סיטי הישנה. הלכנו בעמק נטופה, אחד המקומות הכי קסומים בצפון, וחיפשנו שדה. זה היה כביש עפר באמצע שום מקום. אף מכונית לא עברה שם. פתאום באופק, חבורה של ילדים עולה, באופניים. הם מתקרבים אלינו ונועצים מבטים סקרניים, מזהים שאנחנו לא מפה. איתי מצלם אותם. אחד מהם מבקש ממני מים. אני מעביר לו את הבקבוק, והוא שותה, ומסתכל עליי, שותה ומסתכל. כשהוא גומר הוא מחייך חיוך ממזרי ומעביר לחבר, ששותה גם הוא, ומעביר לחבר אחר, וכך הלאה. בכל פעם הם מגניבים אליי מבט, לראות שאני לא כועס. אני מחייך אליהם, נהנה לצאת ‘פראייר’. הם מחזירים לי את הבקבוק כמעט ריק לחלוטין. הממזר הראשון, מנהיג החבורה, מחייך אליי ואומר תודה.

in2l35בקעת בית נטופה. כמעט כמו מקסיקו.

2.

“לרוב, כשמצלמים בקולנוע סצנות נסיעה, גוררים את האוטו ומצלמים מהגורר, או שמשתמשים בהתקנים גדולים ומגושמים מחוץ למכונית, שעולים כסף וגוזלים הרבה זמן. למזלנו, המצלמה שלנו קטנטנה (בהשוואה לאחרות שמצלמות באיכות שלה) ובאדיבות המפיק אבי בנון, שאחראי להתקנים בהם משתמשים ב”מונית הכסף”, קיבלנו סט של התקני וואקום קטנים שיושבים בתוך המכונית, ומצמצמים את זמן ההתקנה ואת הסיכון הכרוך בצילומי נסיעה למינימלי.


in2l31

3.

“בסוף השבוע צילמנו סצינת לילה על גדות הירדן ליד גדות. התחלנו ב6 בערב, החשיכה היתה כבר מוחלטת, והטבע נמלא בקולות פרא: יללות תנים, כלבים, חתולי בר, ועוד חיה זעקנית שנשמעה כמו שילוב של חזיר בר וכלבם של בני בסקרוויל. הסאונדמן שלנו, מיכאל, הקליט הכל בעיניים נוצצות. התחלנו לצלם, ובערך ב-11 התחילו קולות חדשים להסתנן אל האוזניות – בסים רוטטים, סינתיסייזרים. בסטריאו.  גילינו שאנחנו ממוקמים בדיוק בין שני רייבים ענקיים (הם יודעים לעשות חיים בצפון). חיכינו כמה שעות, אבל לכולנו היה ברור שהמסיבה הזאת תימשך עד הבוקר. את המשך הסאונד של הסצנה הזאת, נצטרך לעשות באולפן. בתמונה: נוני גפן על גדות הירדן, למחרת, בזריחה.


in2l32


4.

“בתמונה הבאה: חזרה לעמק בית נטופה, הרצל (נוני גפן) מציג את הפוסטר אותו הוא תולה בימים אלה בכל הארץ.

in2l33

נוני גפן עם הפוסטר שהוא מדביק בסרט ברחבי הארץ (עיצב את הפוסטר עודד בביוף)


“קראתם ואתם מעוניינים להצטרף אלינו? עוד לא מאוחר מדי! שלחו מייל ל- shira.itsnevertoolate@gmail.com, ושירה, נציגת ההפקה, תחזור אליכם.”

נושאים: בשוטף

7 תגובות ל - “"אף פעם לא מאוחר מדי", עדכון שלישי”

  1. אורי בן-דב 7 דצמבר 2009 ב - 14:12 קישור ישיר

    כל מי שעושה סרט ליד גדות עושה נכון. כמי שבילה שם 10 שנים (וגם צילם שם סרט עלילתי (בפילם!) בלימודים) – זה אחד המקומות הכי יפים שיש.

  2. תומר 7 דצמבר 2009 ב - 14:31 קישור ישיר

    ללא ספק הפרויקט הקולנועי הכי מסקרן שעושים עכשיו בישראל.

  3. השואל 7 דצמבר 2009 ב - 17:43 קישור ישיר

    נחמד ללמוד על מאחורי הקלעים של סרט עצמאי. אבל האם תוכלו לפרט איך אתם מתכוונים להפיץ סרט עצמאי ללא עזרת הקרנות? והיכן הוא יוקרן? האם רק בפסטיבלים וסינמטקים או גם בבתי קולנוע מסחריים?

  4. מימי 7 דצמבר 2009 ב - 19:27 קישור ישיר

    עידו מפליא בכתיבה חושנית ומענגת לקריאה, אפשר ממש לדמיין אותו מקליד באצבעותיו במיומנות. נוני ההורס בלוק הנונשלנטי בזריחה, ננתי נשיקה ארוכה ולמסך והרגשתי את החשמל הסטטי בוקע מהתמונה שלו, פשוט מדהים. מחכה בקוצר רוח לראות את הסרט. אם היה לי כסף הייתי תורמת את כולו להפקה המבטיחה הזאת…

  5. אל השואל 8 דצמבר 2009 ב - 12:34 קישור ישיר

    הם כרגע בעיצומה של תוכנית ההפצה. הסרט מופצ עוד לפני שצולם, תוך כדי הצילומים וכרגע רק נשאר להם (ולצופים) לקוות שדובר בסרט טוב. אם כך הדבר אז סוכן צופה יביא סוכן צופה ועם ההצלחה אולי תתערב הקרן ותממן הפצה

  6. מינה 8 דצמבר 2009 ב - 13:21 קישור ישיר

    נשמע קסום, מאחלת לכם המון הצלחה ומצפה כבר לראות את הסרט

  7. יוסוף 9 דצמבר 2009 ב - 10:18 קישור ישיר

    כמעט כל סרט שמופק מנפיק סיפוק סיפורים קסומים שכאלה… הסינופסיס של הסרט הזה, בחור בשם הרצל שמסתובב בארץ ותולה פוסטרים עם הכיתוב “אף פעם לא מאוחר מדי”… בחיאת רבאק… איפה אתם חיים???

    אשמח לגלות שמדובר ביצירת מופת.

    אבל מבחינתי הטאג-ליין העאלק חמוד, עאלק עמוק ועאלק ארטיסטי בשילוב עם הטריק השיווקי של קיבוץ הנדבות מהצופים הפוטנציאליים(הרי לא באמת מדובר בסכום כסף משמעותי כשמדובר בתקציב של סרט קולנוע) ובנוסף – הפיכת תהליך הצילומים לחלק כה אינטגרלי מהמהלך השיווקי של הסרט = נורת אזהרה ענקית ומסנוורת.

    בהצלחה. מקווה שההייפ שאתם יוצרים לעצמכם יצדיק את עצמו.


השאירו תגובה