לפני ארבע שנים וחצי, ביוני 2005, ישבתי וצפיתי בכל היבול שהוצג באיימקס התלת מימדי באילת. כמה חודשים לפני זה ראיתי כמה סרטי איימקס תלת מימדי בברלין. באותם ימים, היה נדמה שאיימקס תלת מימדי עשוי להיות הדבר הגדול (מאוד גדול) הבא. אבל אני טענתי שעד שג'יימס קמרון לא יעשה סרט עלילתי באיימקס תלת מימדי, הטכנולוגיה הזאת תהיה כולה רק פוטנציאל, בלי מימוש. קמרון הוא מחופן יוצרים בודדים שמוקסם מטכנולוגיות חדשות, ומשתמש בהם באופן חלוצי, אבל מצליח לשלב אותם באופן אינטגרלי בתוך העולם והעלילה של סרטיו, באופן בו הטכנולוגיה משרתת לחלוטין את הסרט והסיפור ולא הופכת לעניין עצמו. בשנים שחלפו מאז, ההתלהבות מהאיימקס קצת דעכה, בעיקר בגלל עלויות עצומות, ואת מקומו תפס הקולנוע הדיגיטלי התלת מימדי. "אווטאר" של קמרון אמנם מוצג באיימקס תלת מימדי בכמה מאות אולמות בעולם, ובאיימקס דיגיטלי (הקרנה דיגיטלית על מסך, שהוא קטן יותר ממסך איימקס סטנדרטי, אבל גדול יותר ממסך קולנוע סטנדרטי). ונדמה לי שהיום החזון התלת מימדי של הוליווד סוף סוף התגשם. קמרון יצר עולם שהתלת מימד יוצר לנו מעין total immersion בתוכו. אנחנו משוטטים בו, כמעט בגוף ראשון עם הגיבור: כמותו אנחנו חווים אותו בתלת מימד, באופן סנסורלי, אבל עדיין רק משקיפים מבחוץ. "אווטאר", כמו שניסיתי להתנסח בביקורת מאתמול, הוא במידה רבה סרט רפלקסיבי על חוויית היצירה והצפייה של סרט תלת מימד. ועכשיו, משעשע אותי לשוב ולהיזכר בטקסט שכתבתי באמצע 2005 על חזון האיימקס, שמאוד התלהבתי ממנו, ומאוד ציפיתי לו, שבמידה רבה – גם אם בקנה מידה קטן יותר מהצפוי – התגשם היום:

פורסם ב"פנאי פלוס", 15.6.2005

גדול עליהם
בשידור חי מאילת: האיימקס עשוי לשנות את פני הקולנוע. אם רק יתחילו לעשות בו סרטים טובים. וגם: מה קורה עם הסינמקס בסינמה סיטי?

המדור השבוע מגיע אליכם ישירות מאילת (סיפור ארוך, אל תשאלו). ומה יש לעשת באילת למי שהוא חרד חופים ושוחר סרטים? ללכת לאיימקס. פירמידת הפחד הכחולה שנבטה בלב העיר – כמה קל לדמיין את אחד המטוסים מפספס את מסלול הנחיתה בשדה התעופה הסמוך וקוטם לבניין הזה את שפיצו – היא היכל קולנוע מרשים. האיימקס הוא שידוך מושלם עבור העיר הזאת: לא יותר מאטרקציה תיירותית קרניבלית שעוזרת לשעה קלה להימלט מהחום לתוך אולם ממוזג (סרטי איימקס נמשכים בממוצע 45 דקות, ועולים 55 שקלים. מחיר מופקע אם מחשבים לפי דקות, אך מציאה של ממש אם מחשבים על פי אינצ'ים של גודל מסך).
"איימקס" היא חברה קנדית שמנסה לקדם את תעשיית הסרטים למסכי ענק. תחילה מצאתם אותם רק במוזיאונים ובפארקי מדע, בעשר השנים האחרונות משתלבים מסכי האיימקס גם במולטיפלקסים. לעיתים, כמו באילת, הם פשוט עומדים בזכות עצמם.
יש משהו במצב בו שרוי האיימקס שמזכיר את הימים הראשונים של הקולנוע, בסוף המאה ה-19. גם אז ראו בו לא יותר מטכנולוגיה וולגרית שנידונה להיכלא בקרניבלים ובקרקסים. לקח לקולנוע שנים לעבור מאטרקציה של גני שעשועים למעמד של אמנות. האיימקס, מצד אחד, מחזיר את הקולנוע לאחור, ומתעסק בסרטי גימיק ולא באמנות או עלילה. מצד שני, מדובר בטכנולוגיה עם פוטנציאל כה מרהיב שצריך רק לחכות שיקום איש החזון ויהפוך את המדיום הזה מקוריוז למשהו בעל ערך, מישהו כמו ג'יימס קמרון. יש דיבורים על זה שג'יימס קמרון (שביים סרט תיעודי לאיימקס המתעד בתלת-מימד צלילה אל הטיטאניק האמיתית) יעשה משהו עלילתי. וגם רוברט זמקיס ופיטר ג'קסון חושבים על זה. בינתיים באמריקה, יותר ויותר סרטים מופצים במקביל גם בבתי קולנוע רגילים וגם בגרסאות איימקס (ולא כמו שעושים בסינמה סיטי שם מקרינים כעת על מסך הסינמקס את "בן ערובה" בגרסת ה-35 מ"מ שלא ממלאה את המסך המלא). "אפולו 13" (שיצא מחדש בגרסת איימקס) ו"רכבת לקוטב" (שעובד לגרסת תלת מימד) הצליחו היטב על מסכי הענק ובסתיו הקרוב יוקרן באמריקה גם "הארי פוטר וגביע האש" על מסכי איימקס במקביל להקרנתו בבתי קולנוע רגילים.

ובארץ? כלום. אותם סרטי פעלולים משעממים וישנים, רובם בני חמש שנים ויותר. ראיתם אחד ראיתם את כולם. החל מ"החייזרים באים" האיום והנורא, דרך "טי רקס" המייגע ועד "מקסימום אנימציה" המקושקש (אך בעל הרגעים חביבים), הכל נראה כמו סרטי הדגמה של הפוטנציאל של האיימקס ולא המנה העיקרית עצמה. נכון, הסאונד נפלא, המסך מרהיב ותחושת התלת מימד מהפנטת. כל זה מחזיק עשר דקות של התפעלות. ואז מתחיל שיעמום גדול. מה שבאמת מדהים באיימקס זו ההבנה שגם סרט שנמשך 45 דקות יכול להיות ארוך מדי. מעניין כמה זמן יחזיק האיימקס באילת מעמד, לפני שיבינו שם שלא מדובר ברכבת הרים בלונה פארק, אלא בעתיד  הקולנוע, שלא יזוז לשום מקום עד שלא ייקחו אותו ברצינות, כאמנות של ממש.

חלוצי הקרנת המסך הענק בארץ הם אנשי סינמה סיטי והסינמקס שלהם (גרסה מתחרה לאיימקס, ומעט שונה בפורמט). באחרונה הודיע יורם גלובוס שחברת ג.ג תקים מסך איימקס בראשון לציון, כחלק ממולטיפלקס קולנועי חדש וענק. אבל מצאי הסרטים באילת, והעובדה שבסינמה סיטי לא הוצג סרט סינמקס חדש כבר למעלה משנה, צריכה להדאיג את גלובוס. צרפו לכך את העובדה שבגלל גודל המסך, בלתי אפשרי להקרין כתוביות תרגום על הסרט והסרטים חייבים לעבור דיבוב לעברית, ותגלו שיש כאן בעיה.

ומה קורה בסינמקס? אחרי שהקרינו שם את "אוורסט" ואת גרסת המסך הגדול של "מלך האריות", נדמה שהסינמקס חדל מלתפקד. סרטים חדשים לא הוצגו בו. במרץ 2004 שאלתי את אילנית אדרי, מנהלת ההפצה של יונייטד קינג, אילו סרטים עתידיים מתוכננים לסינמקס. היא ענתה במייל ש"Ghosts of the Abyss" של ג'יימס קמרון מתוכנן, אחרי שאולם הסינמקס יותאם להקרנה תלת מימדית (ראיתי את הסרט בגרמניה, מאכזב מאוד); "Stomp", סרט מוזיקלי המתעד הופעה של להקת המחול הניו יורקית שהיוותה השראה למיומנה; "מסאי", סרט על שבט לוחמים אפריקאי; ו"בראשית", סרט טבע על בריאת העולם. כל זה, כאמור, תוכנן לפני שנה ושלושה חודשים, ומאז לא קרה כלום. ניסיתי להבין השבוע שוב מה מתוכנן עם הסינמקס, אך עד מועד סגירת המדור לא התקבלה תגובה.

=============

תוספת: דצמבר 2009. ומאז? בסינמקס בסינמה סיטי הפסיקו להקרין סרטים בפורמט המסך הענק (באולם הסינמקס מקרינים סרטי 35 מ"מ רגילים). חברת Epic, בעלת הזיכיון לאיימקס בארץ, התאחדה עם גלובוס גרופ ויצרה את גלובוס מקס. הם הקימו אולם איימקס בקרית ביאליק, והקרינו בו את "האביר האפל" בהצלחה רבה, ואת "בייוולף" בתלת מימד בהצלחה פחות רבה. אבל מאז האיימקס נעלם מקרית ביאליק, העלויות העצומות של הבאת גלילי הענק של סרטי איימקס הכו את העסק ללא רווחי. אולם האיימקס בראשון לציון מעולם לא הוקם. חזון האיימקס בישראל נראה כרגע די גנוז. חבל. הייתי נוסע לקרית ביאליק לראות את "אווטאר" באיימקס תלת מימדי, ובעיקר במערכת סאונד מרעידת סרעפת.

ציוץ