23 דצמבר 2009 | 13:00 ~ 40 תגובות | תגובות פייסבוק

סיכום העשור: הסרטים הישראליים של שנות ה-2000

פנו אלי מגלי צה”ל להשתתף במצעד הסרטים הישראליים של העשור האחרון, וביקשו ממני לדרג את הסרטים שהכי אהבתי. לא מלאכה פשוטה: אחרי שנים (רוב שנו השמונים והתשעים) שבהן היו לי סרטים ישראליים ספורים שחיבבתי, העשור האחרון היה מלא לא מעט סרטים שנורא אהבתי, כל אחד מכיוון אחר.בסופו של מיון – מבין יותר ממאה סרטים שהופקו בישראל בעשור הזה – הצלחתי לצמצם לרשימה שאני שלם איתה.


הבעיה היא עם הדירוג. חמשת הסרטים שאני הכי אוהב בעשור הזה די ברורים לי. אלה הם:

1. “בופור”, יוסף סידר
2. “חתונה מאוחרת” דובר קוסאשווילי
3. “ואלס עם בשיר”, ארי פולמן
4. “מסעות ג’יימס בארץ הקודש”, רענן אלכסנדרוביץ’

5. “גן עדן עכשיו”, האני אבו עסאד (לא ממש יודע אם הוא נחשב סרט ישראלי או לא)


הבאים בתור קצת יותר קשים לי לדירוג. הבדלי ההנאה שלי מהם מיקרוסקופיים:


“אושפיזין”, גידי דר
“משהו טוטאלי”, גור בנטוויץ’
“שנת אפס”, יוסף פיצ’חדזה
“מדוזות”, אתגר קרת ושירה גפן
“האסונות של נינה”, שבי גביזון
“כנפיים שבורות”, ניר ברגמן
“ביקור התזמורת”, ערן קולירין
“הדברים מאחורי השמש”, יובל שפרמן
“עטאש”, תאופיק אבו ווייל
“אביבה אהובתי”, שמי זרחין
“לבנון”, שמוליק מעוז
“סוף העולם שמאלה”, אבי נשר
“הבועה”, איתן פוקס
“שבעה”, שלומי ורונית אלקבץ

“עג’מי”, סקנדר קובטי וירון שני
“איים אבודים”, רשף לוי

“הכלה הסורית”, ערן ריקליס
“למראית עין”, דני סירקין

“ההסדר”, יוסף סידר


זה היה כמובן עשור היסטורי לקולנוע הישראלי. כמות הסרטים שמופקת עלתה משנה לשנה, הפרסים מצטברים מהפסטיבלים הכי בכירים, ועם שני פסלוני גלובוס הזהב ושתי מועמדויות לאוסקר. וגם הקהל התלהב: 450,000 צופים ל”סוף העולם שמאלה”. 300,000 צופים ל”חתונה מאוחרת”, “אביבה אהובתי”, “בופור” ו”איים אבודים”. 200,000 צופים ל”כנפיים שבורות”, “נודל”, “אושפיזין”, “שבעה”, “ביקור התזמורת”, “הסודות”. בשנים 2004 ו-2007 יותר ממיליון איש קנו כרטיסים לסרטים ישראליים, הישג עצום. כך שעם כל הלבטים שלי לגבי סרטי העשור מהעולם – וההתלבטות האם לשים במקום הראשון סרט הונגרי או אמריקאי, סרט מד”ב או רומנטי – הסיכום הזה הוא הכי קל. שנות ה-2000 היו מופתיות ומופלאות לקולנוע הישראלי.


פספסתי משהו? יש סרט ישראלי שאתם אהבתם והוא לא ברשימה שלי? הגנו עליו בתגובות.

נושאים: מאבק היוצרים

40 תגובות ל - “סיכום העשור: הסרטים הישראליים של שנות ה-2000”

  1. עמית איצקר 23 דצמבר 2009 ב - 13:16 קישור ישיר

    “אור” של קרן ידעיה. בלי שום ספק.

  2. ערן 23 דצמבר 2009 ב - 13:19 קישור ישיר

    אביבה אהובתי? הבועה? סוף העולם שמאלה?בפנים ו-“אור” לא?
    מסחריות ולא איכות?
    תמוה משהו…

  3. נ 23 דצמבר 2009 ב - 13:21 קישור ישיר

    אני מסכים לגבי “בופור”, אבל מאוד אהבתי את “עג’מי” ואצלי הוא ממוקם גבוה יותר. גם את “מישהו לרוץ איתו” אהבתי מאוד, למרות שהוא בעצם סדרה וכו’.

    שורה תחתונה: תודה שלא כללת את “כיפור”.

  4. רועי 23 דצמבר 2009 ב - 13:45 קישור ישיר

    מה עם “קירות”, רשמת שהיית רוצה לראות עוד סרטים כאלה

  5. עדן 23 דצמבר 2009 ב - 13:55 קישור ישיר

    השמטת די הרבה סרטים טובים:
    אדמה משוגעת
    ללכת על המים
    מישהו לרוץ איתו
    MADE IN ISRAEL (זה לא נראה ככה אבל הוא היה בעשור הזה)
    ימים קפואים
    וסרמיל
    תנועה מגונה
    והסרט שאני נורא אוהב וחבל לי שאחרים לא קולטים על מה המהומה: גיבורים קטנים.

  6. תות 23 דצמבר 2009 ב - 14:38 קישור ישיר

    “אור” בהחלט סרט מעולה.. איך לא כתבת?? “עג’מי” נפלא.. אצלי הוא במקום הראשון

  7. יוחנן הטבול 23 דצמבר 2009 ב - 14:41 קישור ישיר

    אז זה היה העשור הטוב ביותר בקולונוע הישראלי או לא?

    עוד לא מש החלטתי – כנראה שכן

  8. ערן 23 דצמבר 2009 ב - 14:57 קישור ישיר

    יש אגדה אורבנית שרצה בבראנז’ה כבר שנים שקיים מבקר קולנוע שאשכרה אהב והתלהב מ”הבועה” סרטם הנלעג של איתן פוקס וגל אוחובסקי. מסתבר שזו לא אגדה אורבנית והמבקר הזה קיים, לא יאמן!

  9. ויגדרזון 23 דצמבר 2009 ב - 15:16 קישור ישיר

    “אור” – היה עבורי החוויה הקולנועית המורכבת והנוקבת ביותר שנוצרה בישראל בעשור הזה. פי כמה וכמה מלא מעט סרטים עם איכויות “מסחריות” יותר וטגליינים מפוצצים יותר.

    מצד שני אני לא מוצא הרבה טעם בלחלוק את הדעה הזו בבלוג הזה, מאחר ומעל לתגובות אלו מתנוססת העובדה ש”הבועה” ו”סוף העולם שמאלה” הסבו לבעל הבלוג את אותה הנאה (בהבדל מיקרוסקופי) שהסבו לו”עג’מי” ו”עטאש”.

    אני לא יודע אם לברך אותך על הטעם הייחודי והכל כך לא טרנדי שלך בסרטים, או לצווח במלוא גרוני: “הזוועה!!! הזוועה!!!”

    כל הכבוד.

  10. משה נה נה נה 23 דצמבר 2009 ב - 15:21 קישור ישיר

    כתבת לא מעט בבלוג הזה על סרטים ישראליים קצרים.

    מה אתה אומר על רשימת הסרטים הישראליים הקצרים של העשור?

    קדימה, בשביל הסטודנטים…

  11. אבנר 23 דצמבר 2009 ב - 15:25 קישור ישיר

    יא אללה. ואיך טחנת את העכבר על סוף העולם שמאלה. ומה בסוף? גם אצלך הוא לא ממש גבוה. נו, לזה קוראים בפולנית צק צק צק.

  12. הנרי ה5 23 דצמבר 2009 ב - 15:37 קישור ישיר

    טוב אבנר זה לא בשליטתו של מר רוה
    זו התסמונת הנדירה הזו שהוא לוקה בה:
    the avi-nesher-fetish-syndrome

    היא אמנם קלה יותר להתמודדות מ ה-
    pro-uchovski-disease
    שגילינו היום שהוא חולה בה, אבל חמורה יותר בהשלכות שלה מה-
    keren-yedayophobia
    שלו.

  13. מישהו 23 דצמבר 2009 ב - 16:07 קישור ישיר

    חופשת קיץ? חסר מאד. בופור הוא סרט מצויין. הסרט הכי יצוגי של העשור הזה עבור הקולנוע הישראלי אבל הוא בפרוש לא מתעלה על עג’מי המופתי, או על ביקור התזמורת או כמובן ואלס עם באשיר. ואוו היה באמת עשור מעולה. החמישיה שלי:
    עג’מי
    ואלס עם באשיר
    ביקור התזמורת/האסונות של נינה
    שעת האפס
    עטאש

  14. גיל 23 דצמבר 2009 ב - 16:30 קישור ישיר

    החמישיה שלי:
    1. ואלס עם באשיר המופתי!
    2. ביקור התזמורת
    3. מדוזות
    4. שנת אפס/בופור
    5. סוף העולם שמאלה

    אולי נפתח גם קטגוריה של מבקרי העשור?
    במקום הראשון אצלי- כמובן יאיר רוה, המבקר מספר 1 בארץ לדעתי, שילוב של איכות בלי להתבייש לפרגן גם למסחריות עם ידע אדיר שכיף לקרוא.

    אח”כ אורי קליין, יהודה סתיו, נחמן אינגבר, פבלו אוטין (חבל שהוא לא כותב יותר, אחד מטובי המבקרים של הדור הצעיר), יעל שוב (בגלל הראיה הנשית), מאיה פנחסי (היא עדיין כותבת?) ואת המקומות האחרונים חותמים: מאיר שניצר ואבנר שביט (מבקר הקולנוע היחיד שגרם לי להפסיק לקרוא מדור קולנוע בעיתון ובמקרה הזה את עכבר העיר).

  15. יואב 23 דצמבר 2009 ב - 16:40 קישור ישיר

    השמועות אומרות שדווקא השנה הבאה הולכת להיות משהו מיוחד. שמעתי שהסרט החדש של דובר קוסאשווילי הולך להיות פגז, ואני גם מחכה מאוד לסרט של הקומיקאים של “ארץ נהדרת”. לא היתה לנו כאן קומדיה קורעת מצחוק מאז ימיהם הטובים אסי דיין והגששים (“גבעת חלפון”, “שלאגר”), וזה נראה כמו משהו מסחרי עם המון פוטנציאל קומי אמיתי.

  16. שכחת 23 דצמבר 2009 ב - 17:05 קישור ישיר

    את אהבה קולומביאנית שהוא סרט ענק. בכל מקרה רשימה מאד מוצלחת ומייצגת. ברור שזאת גם שאלה של טעם את מה שמים בראש.

  17. מיכאל 22 23 דצמבר 2009 ב - 17:54 קישור ישיר

    ‘ימים קפואים’ ו’מטאליק בלוז’ הם הכי גדולים של העשור!

  18. עוד אבנר 23 דצמבר 2009 ב - 18:18 קישור ישיר

    “הבועה”? אתה בטוח? פשוט לא סרט טוב. אם חייבים פוקסוחובסקי אז מוטב כבר ללכת על המים.

  19. רז-ש 23 דצמבר 2009 ב - 18:26 קישור ישיר

    מטאליק בלוז! בופור עדיין הסרט הישראלי הכי טוב. וואלס עם באשיר הכי פורץ דרך. אבל מטאליק בלוז מעולה וראוי להיות בכל רשימה של סרטים ישראלים של עשור או בכלל. וגם מאוד אהבתי את “נודל” שלא מוזכר כאן. הסרט שהכי הפתיע אותי לטובה. הסרט שהכי הפתיע אותי לרעה לעומת זאת זה מדוזות. אני באמת לא מבין מה מוצאים בסרט המשעמם הזה. אולי זה בעיה שלי.  

  20. אורי בן-דב 23 דצמבר 2009 ב - 19:09 קישור ישיר

    האמת שקשה לי עם הרשימה שלך אבל היא שלך – רק רוצה להצטרף לאמירה מלמעלה: “גיבורים קטנים” זה סרט נהדר. היה ראוי להיות ברשימה הארוכה שלך, קצת מעל לבועה…

  21. (יובל) 23 דצמבר 2009 ב - 19:38 קישור ישיר

    חסרים: “וסרמיל” ו-“אור”.

  22. מיכאל 22 23 דצמבר 2009 ב - 20:05 קישור ישיר

    וואי, אני זוכר ש’דברים מאחרוי השמש’ היה סרט ממש מצוין! לא ציפיתי לזה. ממש הפיל אותי רגשית ושכלית. סרט מופתי.
    אם כי שוררת בו אווירת נכאים בלתי פוסקת, סטייל ‘אור’ של קרן ידעיה.

  23. קובי 23 דצמבר 2009 ב - 20:22 קישור ישיר

    לדעתי, “הבועה” הוא הסרט הגרוע ביותר בהיסטוריה האנושית. הוא גורם ל”טרול 2″ להרגיש כמו “הסנדק 2”.

    בכל אופן, “חתונה מאוחרת” הוא הסרט הישראלי החשוב של העשור ו”ביקור התזמורת” הוא הטוב שבהם.

  24. קורא עיתונים מרחוק 23 דצמבר 2009 ב - 20:44 קישור ישיר

    אני מופתע לראות ש”איזה מקום נפלא” עוד לא הוזכר.

    ואלס עם באשיר בראש הרשימה שלי ומתמודד בכבוד גם ברשימה הבינלאומית שלי.

  25. קורמן 23 דצמבר 2009 ב - 22:44 קישור ישיר

    1. אור
    2. עג’מי
    3. חתונה מאוחרת
    4. ואלס עם באשיר
    5. עטאש
    6. ביקור התזמורת
    7. שבעה
    8. מסעות ג’יימס בארץ הקודש

    ואם כבר הזכרת את “גן עדן עכשיו”, אז הסרט שהכי מגיע לו להכנס לרשימת סרטי העשור הוא “התערבות אלהית” של אליה סולימאן. מדהים שהוא נעדר מכל הרשימות שראיתי עד כה.

  26. דוקטור קולנוע 23 דצמבר 2009 ב - 23:55 קישור ישיר

    1. ואלס עם באשיר
    2. חתונה מאוחרת
    3. עז’מי
    4. כנפיים שבורות
    5. לבנון
    6. שבעה
    7. איים אבודים

    חלק מהסרטים האחרים ממש לא אהבתי או שלא ראיתי. אבל אני לא אוהב ללכלך אז לא אגיד מי זה מה. מעדיף לפרגן.

  27. הגמד 24 דצמבר 2009 ב - 0:44 קישור ישיר

    בוראט – בלי ספק.

  28. דליה 24 דצמבר 2009 ב - 1:26 קישור ישיר

    הרשימה שלי:
    1. איים אבודים.
    2. עג’מי
    3. בופור / ואלס עם בשיר / לבנון
    5. אהבה קולומביאנית
    6. כנפיים שבורות
    7. חתונה מאוחרת
    8. נודל
    9.ביקור התזמורת
    10. ימים קפואים

  29. דליה 24 דצמבר 2009 ב - 1:29 קישור ישיר

    אולי במקום מספר עשר שלי במחשבה שנייה הייתי שמה את ללכת על המים. (שכחתי אותו פתאום…)

  30. בן 24 דצמבר 2009 ב - 3:39 קישור ישיר

    מקום ראשון – באשיר + כנפיים שבורות.
    שני – כנראה מדוזות.

  31. רותם 24 דצמבר 2009 ב - 9:29 קישור ישיר

    1וואו איזה עשור מושלם! חלק מהסרטים כאן בקלות לוקחים כל סרט הוליוודי אחר וחברים אני מזכיר לכם- הכל זה עניין של טעם טעם טעם, אז למה המחלוקות?
    וזאת הרשימה שלי:
    1.ואלס עם באשיר
    2.כנפיים שבורות!!!
    3.עג’מי
    4.עטאש/צימאון
    5.ביקור התזמורת
    6.חתונה מאוחרת
    7.אושפיזין
    8.מסעות ג’יימס בארץ הקודש
    9.אור
    10. שנת אפס/לבנון

  32. מוטי 24 דצמבר 2009 ב - 11:25 קישור ישיר

    1. חתונה מאוחרת
    2. האסונות של נינה

    כל השאר בעל מקדם מבוכה בעייתי מידי,
    יש פחות יש יותר, אבל בהחלט זה היה עשור מוצלח לקולנוע הישראלי בו למדנו לעשות סרטים שנראים כאילו טובים. אולי בעשור הבא נלמד לעשות סרטים אשכרה טובים. הבחירה התמוהה ביותר בעיני זה מסעות ג’יימס.

  33. עדן 24 דצמבר 2009 ב - 11:30 קישור ישיר

    1. חתונה מאוחרת
    2. ואלס עם באשיר
    3. בופור
    4. ביקור התזמורת
    5. לבנון
    6. כנפיים שבורות
    7. האסונות של נינה
    8. עג’מי
    9. שנת אפס
    10. מדוזות
    11. גיבורים קטנים
    12. מישהו לרוץ איתו
    13. סוף העולם שמאלה
    14. אור
    15. האושפיזין
    16. מחילות
    17. אדמה משוגעת
    18. MADE IN ISRAEL
    19. ללכת על המים
    20. ההסדר
    21. ימים קפואים
    22. פובידיליה
    23. תנועה מגונה
    24. שבעה
    25. קירות

  34. יעקב 24 דצמבר 2009 ב - 12:29 קישור ישיר

    דליה, מצחיק איך חיברת את לבנון עם ואלס ובופור. אולי כדאי להוציא טרילוגיה, במארז מהודר.

    הסרטים שהכי אהבתי:

    1. עג’מי: מעולם לא הצטמררתי ורותקתי ככה בסרט קולנוע.

    2. ואלס עם באשיר: קשה להאמין שזה אמיתי. שהפיקו את היצירה המהפנטת הזאת בארץ. עוד יתרון של האנימציה זה שלא היה צריך שחקנים, ומזל שלא ציירו את אושרי כהן, איתי טירן, וצחי גראד בתור הדמויות הראשיות.

    3. האסונות של נינה וכנפיים שבורות: תענוג צרוף.

  35. גיל 24 דצמבר 2009 ב - 19:29 קישור ישיר

    אני אחרי צפייה שניה בקירות של דני לרנר ויש כמה דברים שאני חייב לכתוב. אני חושב שזה סרט מאד חשוב ודני לרנר הוא הבמאי הישראלי הכי מוכשר שיש כרגע, הבעיה היא שהתסריט בקירות הוא לא טוב. בצפייה הראשונה נדהמתי מהויזואליות של הסרט, מקטעי האקשן המרשימים ומעבודת הבימוי המעולה אבל משהו עדיין הפריע לי ווהבנתי שזה היה הסיפור שפשוט לא עובד. בסוף הסרט לא הרגשתי את החיבור לדמויות של גליה ואלינור ולא הבנתי מה הפואנטה של הסרט הזה. הפלשבקים של השדה היו די מגוחכים, עדיף היה פלשבקים לעבר של גליה עם הבת שלה באוקראינה ועם בעלה זה היה יוצר חיבור יותר אמיתי עם גליה לדעתי. ולגבי הדמות של אלינור- דמות די שטוחה, לא מבינים למה התחתנה עם בעלה, מה קורה שם מלבד זה שהוא מכה אותה. הבנתי שהסרט הוא מנקודת מבט של גליה ולכן לא רואים מה קורה בבית של אלינור אבל אפשר היה לפתור את זה באופן תסריטאי. יש לי עוד הרבה הערות על התסריט אבל השורה התחתונה היא שהתסריט ילדותי ולא מפותח. תסריט שכלתני ומחושב מדי, עניין שעבד בימים קפואים כי הסרט היה בתוך הראש של הגיבורה, אבל בסרט הזה מה שרואים זה מה שיש ולכן זה לא עובד, הקטעים לא מתחברים ביחד, יש רגעים יפים מבחינת הסיפור (כמו הסצנה על הגג והסצנה בדירה עם מישקה) אבל יש הרבה קלישאות תסריטאיות והרבה דברים חסרים. אני מקווה שבסרט הבא דני יתפתח בתור תסריטאי כי כרגע הוא הבמאי הישראלי המועדף עליי, מוכשר בטירוף וחבל שהכישרון התבזבז על תסריט כזה. אפשר לשבח גם את הצלם אבל דני הוא זה שהנחה את הצלם ואמר לו בדיוק איך הוא רוצה שהסרט יצטלם, זה מה שנאמר במאחורי הקלעים של הסרט וזו בהחלט עבודה של במאי גאון עם ידע עצום בקולנוע ושפת הקולנוע.

  36. גיא 25 דצמבר 2009 ב - 0:50 קישור ישיר

    ללכת על המים חסר! סרט מעולה, יותר טוב מהבועה לדעתי. מהרשימה שלך הייתי מאמץ לרשימה שלי את משהו טוטאלי, כנפים שבורות, שנת אפס, הדברים שמאחורי השמש ועג’מי, כולם מצוינים.

  37. יואב 25 דצמבר 2009 ב - 2:14 קישור ישיר

    אני מתפרץ פה לדלת פתוחה אבל,
    “הבועה” הוא אחד הסרטים הגרועים והנלעגים ביותר שראיתי. נקודה. ולא רק ברשימת הסרטים הישראליים.

  38. הרשימה שלי 25 דצמבר 2009 ב - 16:27 קישור ישיר

    1.למראית עין
    2. האסונות של נינה
    3. אדמה משוגעת
    4. איים אבודים
    5. ביקור התזמורת

  39. חובב קולנוע 27 דצמבר 2009 ב - 17:25 קישור ישיר

    יאיר אני לא מאמין אבל לא הזכרת את הההההזכיה של הקולנוע הישראלי אריה הזהב זה קרה השנה זה פשוט נראה מוזר שלא הזכרת את זה

  40. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 0:44 קישור ישיר

    Thanks friend. That was nice hearing


השאירו תגובה