כלום לא קורה
בטח כבר הבחנתם. השבוע שאחרי חג המולד והעולם בהקפאה. האולפנים לא עובדים, העיתונות האמריקאית גם חופשת. הכותרות דלות. כלום לא קורה. ככה זה ימשיך לפחות עוד שבוע, אפילו שבועיים. אם לא ימות מישהו ממש מפורסם, ספק אם יהיו כותרות קולנוע בינלאומיות בימים הקרובים. לא שאני רואה באופק כותרות ישראליות. אז מה נותר לעשות? לסכם? לא לחינם קוראים ליום שאחרי כריסמס Boxing Day, היום בו אורזים את מתנות חג המולד בחזרה בקופסאות שלהם והולכים לחנות להחליף אותן. אז ככה זה כל השבוע: אורזים מחדש את השנה ברשימות. ועכשיו גם את העשור. אז הנה עוד כמה רשימות סיכום שנה ועשור נחמדות:
1. סרטי השנה של ג'ון ווטרס. על איזה סרט לדעתכם הוא אומר "אם אינגמר ברגמן היה מתאבד, יורד לגיהנום וקם לתחייה בתור במאי סרטי אקספלויטיישן לדרייב-אין, זה הסרט שהוא היה עושה"?
2. אריק סניידר מ"סינמטיקל" מגלה שהקאות הלכו חזק השנה בקולנוע. הוא ספר 18 סרטים בהם היו השנה סצינות הקאה.
3. המפיק טד הופ ("שמש נצחית בראש צלול") בוחר 21 איש – יוצרים, מפיקים, מפיצים – מעולם הקולנוע העצמאי האמריקאי שהוא מכתיר כ"אמיצים" בכך שהם מחפשים ויוצרים שיטות ומודלים אלטרנטיביים לעשייה, מימון והפצה של סרטי קולנוע.
4. ובעוד אני שובר את הראש מה להכניס ומה לא להכניס לרשימת סרטי העשור שלי, באים החבר'ה מ"האוזן השלישית" ומפרסמים את רשימת סרטי העשור שלהם. וואו, רשימה מעולה. לא מעט ממנה זהה לרשימה שלי.
5. וזו הרשימה המלאה של 150 סרטי העשור כפי שקובצו במשאל המבקרים של "פילם קומנט". נציגי המזרח התיכון: "ואלס עם בשיר" במקום ה-134. "התערבות אלוהית" במקום ה-145.
קראתי את רשימת במאי העשור שלך, חן חן. מסכים בעיקר לגבי שפילברג וגאס ון סנט.
רק שאלה קטנה: איפה לעזאזל פ-ו-ל ת-ו-מ-א-ס א-נ-ד-ר-ס-ו-ן????
ובמידה פחותה- גם דייויד פינצ'ר, ווס אנדרסון ודארן ארונופסקי עשו עבודה לא רעה בעשור הזה (למרות שנכון שהם הגיעו להישגים פחותים מהרשימה שהצגת). אפשר גם למחוא כפיים לדייויד לינץ' וקוונטין טרנטינוף למרות שאני יודע שאתה שונא את רוב התוצרת שלהם בעשור האחרון.
כאמירקנופיל, אני גם מסכים שהתוצרת של הקולנוע האירופי הייתה לא מרשימה בעליל בעשור הזה, אבל אפשר אולי היה לדחוף לעשירייה פותחת את מיכאל הנאקה או את אלמודבר (וז'אק אודריאר ובמאמץ גם את לארס פון טרייר על "חמש המכשלות" בעיקר). גם צ'ן ווק פארק, וונ קאר וואי ובונג ג'ון-הו ראויים למקום מכובד. וגם המקיסקאים קופחו.
בקיצור: רשימה שלי של 20 הבמאים המובילים הייתה נראית בערך כך-
1. פול תומאס אנדרסון
2. גאס ון סנט
3. סטיבן שפילברג
4. האחים כהן
5. קוונטין טרנטינו
6. קלינט איסטווד
7. ווס אנדרסון
8. דייויד פינצ'ר
9. כריסטופר נולאן
10. דארן ארונופסקי
11. מיכאל הנאקה
12. צ'ן ווק פארק
13. דייויד לינץ'
14. וון קאר וואי
15. ארול מוריס
16. אלפונסו קוארון
17. פדרו אלמודובר
18. ז'אק אודריאר
19. לארס פון טרייר
20. גיירמו דל טורו ו/או ז'אן פייר ז'נה
================
רוה לבלתי: למרות שיש לי המון בעיות איתו, מיכאל האנקה דווקא כן נמצא ברשימת עשרת במאי העשור. אלא שב"פנאי פלוס" התפרסמה רק חמישיה. עוד טיפה סבלנות.
אני מקווה לליטרת הבשר שלי כל בוקר בנוגע לאווטאר ושמח לקבל אותה כאן.
קמרון, הבמאי האהוב עלי, לא הוציא סרט עלילתי כבר 12 שנים, והחדש שלו הוא גם מדהים וגם מצליח למעוך את כל הציפיות שנתלו בו. הוא מרוויח ביושר כל סנט שהוציאו ויוציאו עליו הצופים כמו גם כל מילה שנכתבת עליו.
אבל הנה מה שעוד לא נדון כאן או בשום מקום אחר, וראוי בהחלט למחשבה: האורך המקוצץ של הגרסה הקולנועית.
כשעלו כותרות הסיום של אווטאר הסיר שותפי לצפיה את משקפיו, אמר שהיה מדהים, ואמר שהוא הרגיש שהיה כאן סיפור גדול ומורכב יותר שנדמה לו שקוצץ. עניתי לו שהוא לא טועה לחשוב כך. צפינו בסרט ב-Lincoln Center IMAX בניו יורק. ההארד דיסק של האיימקס מסוגל להכיל לא יותר מ-160 דקות של סרט. קמרון קיצץ 40 דקות מהגרסה המקורית כדי להדחס להארד דיסק באיימקס. זה למה הסרט בגרסתו האיימקסית מתחיל מיד וללא שום טריילר לפניו. אפילו ה-30 שניות של הלוגו התלת מיימדי של האיימקס עפו החוצה- פשוט אין מקום לכלום על ההארד דיסק מלבד הסרט עצמו.
אז אף אחד עוד לא ראה בעצם את אווטאר בגרסתו המקורית והמלאה. וחבל נורא שהסרט המלא אינו זמין כרגע, לא?
אנחנו משלמים כסף טוב כדי לצפות ב-compromised version של אווטאר.
איך היה נראה טיטאניק לו קמרון נאלץ היה לקצץ 35 דקות ממנו כדי להתאימו לאיימקס?
הרי הגרסאות המלאות והארוכות יותר של Aliens, Terminator 2 and The Abyss הם טובות ועשירות בהרבה מהגרסאות הקולנועיות המקוצצות שלהם, ואני בטוח שכך הדבר גם עם אווטאר.
נותר רק לקוות שהגרסה המלאה תראה מתישהו אור מקרנה על מסכים דיגילים רגילים בזמן אמת, ולא תצא רק על בלו- ריי בעוד שנה או שנתיים.
"אוואטר" זה התירוץ הכי עלוב לסרט שראיתי בעשור האחרון. אני לא זוכר מתי פעם אחרונה השתעממתי כל כך ורציתי שסרט יגמר כבר. אפשר לסכם את זה בכך שהוא מלהיב כמו חיתול משומש של תינוק
אוואטר ממשיך להפציץ בקופות בארה"ב.
הוא עשה אתמול (יום שלישי!) 18 מיליון דולר (אחרי 12 ימים!).
זה יותר ממה שהוא עשה ביום שלישי שעבר וכל הסרטים שעשו סכומים כאלו ביום שלישי בעבר הגיעו לסכום הזה אחרי סוף השבוע הראשון שלהם ולא אחרי השני.
פשוט טירוף.
" לספילברג היה בעשור הזה את 'A.I', ככל הנראה סרט העשור שלי".. הא?
הייתי בטוח ש"זה ייגמר בדם" יהיה סרט העשור שלך. גם הביקורת שלך עליו, בו ציינת "זהו ככל הנראה אחד הסרטים הטובים של העשור, אם לא הטוב שבהם" גרמה לי לחשוב ככה. השתנה משהו?
אגב, ספילברג הוא גם הבמאי האהוב עלי.
ורציתי לשאול את דעתך על משהו.
בבלוג הקולנוע האהוב עלי ביותר לאחרונה -סלאש פילם דוט קום, אירחו בפודקאסט שלהם את ריצ'ארד קלי (דוני דארקו) והוא אמר ש"במאי זה.. בסופו של דבר, זה שיודע איפה למקם את המצלמה" ולדעתי הוא צודק מאוד. ולדעתי, אין מישהו שיודע למקם מצלמה טוב מספילברג.
השוטים בסרטים שלו הם מופת ובית ספר אחד אחד (ראה למשל את 20 הדקות הראשונות של "אינדיאנה ג'ונס 4".. מהשוט שנע בין שני הרכבים, שוט הצללית על הרכב, השוט של אינדי כשהוא צופה בפטריית העשן.. תגידו מה שתגידו על איכות הסרט, זה פשוט בית ספר לקולנוע).
מסכים או לא יאיר?
מר ערן,
לקצץ בין 35 דקות לשעה מסרטיו של ג'יימס קמרון זה סוג של ברכה, אם תשאל אותי.
חבל שההארדיסק של האיימקס לא מכיל פחות מקום. היה חוסך לי כמה דקות יקרות בחיים.
וואו, אם האנשים היחידים בעולם שחושבים שברונו יותר טוב מבוראט הם אני וג'ון ווטרס אז אולי יש לי עתיד בתור במאי של בי מוביז חולניים.
אני רק שאלה – לגבי אווטאר – ראיתי אותו אתמול מתוך סקרנות גדולה מסיבות רבות. אני לא אכנס לעומק לביקורת שלי כי כבר רשמו כל כך הרבה (אני ממש בגוש המרכז – לא מתלהב היסטרי ולא קוטל) – אבל שאלה שהטרידה אותי כל הסרט – אני רוא הפעם ראשונה סרט תלת מימדי, והמשקפיים עשו את הסרט חשוך יותר – מדי פעם הזזתי את המשקפיים והסרט נראה בצבעים הרבה יותר חיים וברורים. השאלה שלי היא – למה לא עושים את הסרט בהיר יותר מראש כדי שיתאים לצפייה עם משקפיים?
עם כל הכבוד לאווטאר התלת המימד לא באמת יהפוך לסטנדרט בקולנוע עד שימצאו דרך להיפטר מהמשקפיים המעצבנים. חייבת להיות דרך כזו.
אווטאר זה כל מה שאני שונא בקולנוע
ald3, באיזה אולם ראית את הסרט?
באולם 17 ביס פלאנט בלב המפרץ בחיפה. חוץ ממה שתיארתי שהיה חשוך, כל השאר היה לעניין – אולם גדול יחסית, שורות עם הבדל גובה גדול, מסך גדול. רק למה כזה חשוך?
אני ראיתי ביס פלאנט איילון וגם הרגשתי בהחשכה הזאת.
נדמה לי שמשהו פה אמר שבסינמסיטי לא היתה התופעה, אבל קשה לבנות על זה, כי גם מי שראתה איתי את הסרט בפלאנט לא הרגישה בזה. למעשה היא גם רואה יותר טוב בחושך ותמיד צריכה משקפי שמש כי מסנוור לה, אז כנראה שהיא רואה תמונה בהירה יותר באופן כללי, וכנראה שזה דיי סוביקטיבי בין אדם לאדם, ולכן יתכן שכל הקולנועיםמשקפיים אותו דבר…
אם משהו פה רוצה לשתף אותנו בניסיון שלו, הוא מוזמן.
מה שכן דווח, זה שבקולנוע גת יש משקפים סרוטים.
בארה"ב מכוונים את המקרנים למקסימום בהירות בסרטי תלת מימד. בארץ לא עושים את זה כדי לחסוך בחיי המקרנים. קמצנות הקיצר.
ערן, אתה יכול להגיד את זה על כל סרט שנוצר בערך. בכל סרט ישנן סצינות שנותרות על רצפת העריכה מסיבות כאלו ואחרות. זה חדש לך?
ואל תדאג, עם הכסף שאווטאר עושה (זה רק הולך וגובר, זה מדהים), גרסת הבמאי זה רק עניין של זמן.