07 ינואר 2010 | 09:30 ~ 39 Comments | תגובות פייסבוק

זנב אל זנב

אני מביט במודעה הישראלית של "Nine" ותוהה לעצמי: "'האירוע הקולנועי של השנה'? זו ססמת השיווק שלהם לסרט? באמת?". "אווטאר" עדיין ממלא אולמות, ובאמריקה "Nine" בקושי זז אצל הצופים ואפילו חזאי האוסקר די איבדו בו עניין, אבל בארץ מישהו חושב שהוא ישכנע אותנו שזה האירוע הקולנועי של השנה?


===========


אח, אני מת על פלפולי "אווטאר". זו תופעת הלוואי של סרט שהופך לכזו הצלחה, שכל דיון בו חייב להיות בווליום נורא גבוה. אתמול בבוקר התראיינתי ב"סדר יום" של קרן נויבך, כדי להגן על "אווטאר" מפני מבקריו: נויבך פשוט השתעממה בסרט, ואילו סבר פלוצקר, כתב על הסרט טור ביקורת בו הוא מגנה את מסריו ה"פוסט קולוניאליים" ו"האנטי-אמריקאיים". מתברר שלפני כמה וכמה שנים פלוצקר היה מבקר הקולנוע של "על המשמר". וראו איזה נסים ונפלאות עושה "אווטאר": הוא הצליח לגרום לפלוצקר ללכת ולכתב ביקורת על סרט. משהו שם נורא בער בו. הסרט הזה לחץ לו על הכפתורים. זה לבדו ממחיש את גדולת הסרט, הוא מצליח להזיז בכל אחד מאיתנו משהו. גם שנאה יוקדת, גם עצבים אל מול נחשולי אדם הנוהרים כעדר לעבר סרט אחד. ואני מביט מוקסם: כל העולם יצא מדעתו, סביב סרט. איזה כיף לפלוצקר, בתחום הכיסוי שלו (כלכלה) כמעט כל יומיים יש אירוע שמוציא את כל העולם מדעתו ושגורר פפרשנויות מכל כיוון ודיונים ודאגות. אבל בקולנוע? זה קורה פעם-פעמיים בעשור בערך. או לפחות ככמות הפעמי שבערה בסבר פלוצקר לכתוב ביקורות קולנוע מאז שעזב את "על המשמר".

נויבך מצידה טענה שהסרט שיעמם אותה כי אין לו תסריט. אז אם אין תסריט, אז מאיפה מצא פלוצקר מסרים "פוסט קולוניאלים" ו"אנטי אמריקאיים"? איך הם הגיעו לשם? כנראה שבכל זאת היה תסריט. וכנראה שהתסריט הזה הוא טיפ-טיפונת יותר מורכב ממה שנותנים לו קרדיט, כי הוא הצליח לבלבל אפילו את סבר פלוצקר. הוא זיהה נכון, אגב: בסרט אכן יש גם מסרים פוסט-קולוניאליים (בני הנא'בי כפרא אצילי שזקוקים לחייל האמריקאים כדי שיגאל אותם), ואכן יש בו מסרים אנטי-אמריקאיים (החייל האמריקאי כמי שמפיץ הרס ומוות בעולם, הורס ציוויליזציות וחומס אוצרות). ואני ממשיך את זה הלאה (כפי שהתחלתי לעשות בביקורת שלי על "אווטאר"): הסרט גם מטיף לשלום, וגם מתענג על דימויי מלחמה; הסרט גם מנסה להיות הומני ועדין, וגם יש בו עוצמה פשיסטית. אבל זה בדיוק סוד הקסם שלו, שכל אחד מוצא בו משהו. ומה שהכי מרתק, שהפרדוקסים האלה אינם מלאכותיים, אלא מייצגים נאמנה את תפיסות עולמו המאוד סותרות של ג'יימס קמרון, יוצר הסרט, האוטר היחיד והבלעדי שלו. אותם מסרים בדיוק מופיעים גם ב"שובו של הנוסע השמיני".

ברור הרי שלא יכול להיות מצב שכולם יהנו יתלהבו מסרט אחד. זה לא הגיוני. למעשה, זה היה מפחיד אותי. ולמעשה, זו תגובה צפויה לחלוטין: אחרי גל ההתלהבות הראשון, מגיע גל הביקורת ועיקום האף. טבעי. תמיד זה כך. וכשזה בא שלושה שבועות אחרי צאת הסרט קשה שלא לחוש שיש כאן במידה מסוימת רצון של המבקרים להרגיש מיוחדים, בכך שהם לא נכבשו במניפולציות של הסרט (לא שאני טוען שזה לא הגיוני שאנשים לא אוהבים את הסרט, את זה אני מבין וזה צפוי. אני לא מבין את מי שלוקח את הסרט אישית ומתחיל לפוך עליו חומצה, בשעה שכולם מסביב מתמוגגים). ובסופו של דבר, נדמה שפלוצקר הסביר את עצמו היטב אתמול: תכל'ס מבאס אותושרופרט מרדוק, הבעלים של אולפני פוקס, מתעשר במיליארד דולר בזכות הסרט הזה.


==============


אז הנה למה, לדעתי, למרות כל מה שרע בסרט – בעיני מבקריו – הוא עדיין ייחודי ויוצא דופן. כי ג'יימס קמרון הוא קודם כל יצרן דימויים נהדר. הריצו עשר שנים קדימה, וערכו בראשכם מונטאז' של הסצינות והרפליקות הכי מפורסמות בקולנוע. אתם יכולים להיות בטוחים ששוטים מ"אווטאר" יהיו שם ובוודאי גם ה"I See You", שיתחבר נהדר מיד אחרי "You Had Me At Hello". ותחשבו רגע על הדימוי הכי מרכזי של הסרט, של חיבור הזנב לזנב. בתחילה יש משהו מרתיע בהמצאה הזאת, אבל היא נחרטת בזכרון. וקמרון, יש לו כנראה את היכולת הזאת להתחבר לאיזשהו מאגר קולקטיבי של דימויים וביטויים, ולקושש משם את הסיטואציות שלוחצות על כל הכפתורים שלנו, ולארוז אותם בקליידוסקופ ויזואלי גרנדיוזי. וזה מה שקורה לנו בסרט – בעת ובעונה אחת, כל העולם מתחבר זנב-אל-זנב, אל עץ מאלות אחד – זה הסרט – וכולנו מחוברים ורואים ומרגישים אותו דבר. זה פלא. איך אפשר שלא להתפעל מכך שזה סרט שעושה את זה. בסך הכל סרט.


===============


ומתברר שיש גם את הנקודה הישראלית. "ג'רוזלם פוסט" מצאו את שחר לבבי, שעובד ב-WETA, חברת האפקטים של פיטר ג'קסון בניו זילנד, והיה אחד האנימטורים בסרט. עכשיו הוא חזר ארצה.


39 Responses to “זנב אל זנב”

  1. velvet 7 ינואר 2010 at 9:44 Permalink

    לבבי התראיין כבר לקירשנדון, אאל"ט (ויש למשל עוד אנימטור ישראלי בצוות).

  2. אביגיל 7 ינואר 2010 at 9:51 Permalink

    באמת מוזר בעינך שדוקא כשיש התלהבות, גם פופולרית וגם קופתית, כלפי סרט, יחושו אלה שאינם מתלהבים ואפילו סולדים ממנו צורך רב יותר להשמיע את קולם? נחמד מצדך שסוף סוף הסכמת לקבל את הלגיטימיות של תגובות שליליות לאווטאר, אבל ברגע שעשית זאת אתה מחליט שזהו הטון שבו התגובות האלה מושמעות שאינו לגיטימי, ונובע מהרצון להראות מאגניב ולא מאמונה כנה.

    חוץ מזה, מה שאתה קורא לו סוד הקסם של הסרט נראה לי כמו בלבול אידאולוגי. זהו סרט בעומק של שלולית חצי-יבשה, שנעשה ע"י בן אדם עם הבנה מאוד שטחית של המסרים שהוא עצמו כותב. וכן, אתה צודק במאת האחוזים שכל המסרים המבולבלים הללו היו קיימים בסרטיו האחרים של קמרון – מאז ומתמיד הוא היה במאי אקשן משובח עם אידאולוגיה בגרוש. ההבדל הוא שב"שובו של הנוסע השמיני" וכל האחרים היה סיפור עשוי בקפידה (שבלוני עד מאוד, כמובן, אבל עדיין סוחף ומלהיב) ודמויות מעניינות שחיפו על הדלות הזו, ובאווטאר אין. צודקת נויבך – זהו סרט משעמם.

  3. אורי בן-דב 7 ינואר 2010 at 9:55 Permalink

    ההבנה ש'אווטאר' הוא סרט פרדוקסלי היא מאוד מדוייקת בעיני, והניתוח שזה שיקוף של היוצר שלו נשמעת גם מאוד נכונה.
    יחד עם זאת (ולא בסתירה – אלה בהשלמה פרדוקסלית גם):
    1. שנים ארוכות סרטים (ויצירות אומנות בכלל, ובעצם כמעט כל מה שקורה בעולם המערבי הפוסט מודרני) נמנעו קטגורית מלהגיד משהו. זה יצר סרטים מרהיבים שלא אומרים כלום. היוצרים שלהם משתעשעים באפשרויות הקולנועיות בכשרון גדול – אבל למה באמת עשו את הסרט, אתה לא באמת יודע (הערת שוליים – לסופים פתוחים יש קשר הדוק לתפועה הזו, מהסופרנוס עד ליהודי טוב). והנה פתאום בא מישהו שיש לו דרייב מטורף להגיד משהו. מאוד עוזר שהמסר שלו מתיישב בדיוק על האתגר הגדול ביותר שעומד בפני הציווליזציה האנושית (לא פחות – אנחנו מדברים פה על סרט מיתי). הוא אומר את זה בכל הכח, בלי להתבייש, בפשטנות – זה טוב, זה רע, וזה כל כך מרענן! זה כל כך סוחף! גם כי קמרון הוא במאי ענק, אבל חלק מזה שהוא ענק זה כי הוא חסר בושה, לחלוטין.
    2. קראתי באיזה רעיון שלא רצו ללהק את סיגורני וויבר לסרט כדי להתרחק מהנוסע השמיני. זה די הצחיק אותי: הרי סיגורני וויבר שם כדי להזכיר לנו כל הזמן את הנוסע השמיני. רק אני שמתי לב ש'אווטאר' הוא הכפרה הגדולה של קמרון על הסרט הפרנואידי והקסנופובי ההוא? הרי הדמות של וויבר היא ההפך הגמור מריפלי. והמשפט הסוגר את הסרט כמעט אומר במפורש שקמרון ממש ממש חושב שהוא צריך לכפר על הסרט המעולה ההוא.

  4. עמית איצקר 7 ינואר 2010 at 10:08 Permalink

    יאיר. באמת הגיע הזמן לעזוב כבר את "אוואטר" ולעבור הלאה. אפילו לי נמאס כבר לכתוב פה כמה אני שונא את הסרט המשעמם והמכוער הזה.

  5. אורי בן-דב 7 ינואר 2010 at 10:11 Permalink

    אני יכול להמשיך אבל אני יעצור פה. אווטאר עושה לנו את זה, בוודאי – עוד 100 שנה, כשסטודנטים ילמדו את תולדות הקולנוע העתיק, 2009 תזכר כשנה שאווטאר יצא, כמו ש1977 תמיד תהיה השנה של מלחמת הכוכבים

  6. עדן 7 ינואר 2010 at 10:25 Permalink

    מה אמור להגיד מישהו כמוני שמצד אחד אהב את אווטאר ואין לו כמעט שום דבר רע להגיד על הסרט, ומצד שני חושב שההמולה סביבו יצאה מכל פרופורציה ?

  7. שלומי 7 ינואר 2010 at 10:35 Permalink

    המשימה: להיות האחרון שיצפה באווטאר. האם זו משימה בלתי אפשרית?…

  8. עדי 7 ינואר 2010 at 11:02 Permalink

    זה כבר די נמאס שכולם פה קוטלים את אווטאר..כאילו הוא סרט גרוע נוראי …זה כבר ממש מוגזם .זה סרט שיש בו אכות מעבר לתסריט הפשוט שמשום מה הפריע לכולם תפסיקו להסתכל על סרטים רק בעינים של ביקורת ותחזרו לאהוב קולנוע כי הסרט הזה יזכר בהסטוריה.

  9. נאור 7 ינואר 2010 at 11:07 Permalink

    אחזור ואשאל: ומה עשה התסריט של אוואטאר שלא עשה חולית?!

  10. אריאל 7 ינואר 2010 at 11:15 Permalink

    התגובות הארסיות באות לנוכח ההשתטחות האוטומטית מול אוואטאר, ואני אישית תמהה אם הצלחתו של הסרט הזה הוא היותו חדשני ומיוחד או שהוא פשוט מבטא את נשק יום הדין היחצ"ני ההוליוודי, מקום שכבר מזמן אומרים בשקט בשקט את המילה show ליד המילה business , בהישענות משולבת של הרעה החולה שכל סרט שיוצר מוערך מייצר חייב להיות יצירת מופת אוטומטית והצורך של האולפנים לדחוף את הדבר הזה באגרסיביות מטורפת, כי ביננו, מהרגע ששמענו על התקציב,בלי לראות פריים, היה למישהו ספק שזה יעבור את המליארד? בלי קשר לאיכות.
    הוא אחלה סרט אקשן מגניב, no brainerוקמרון הוא במאי אקשן בחסד, אבל בחייאת, לאנוס עליו כל מיני פילוסופיות מורכבות רק כדי לכפות עליו בכוח איזה מין מושג נשגב של הסרט הכי טוב שנעשה אי פעם ביקום? יאללה יאללה. קלישאות כמו you're not in kansas anymore ובאמת, לא יעזור כלום, תסריט מוכר להחריד, שראינו כבר ב"רוקד עם זאבים", "פוקהונטס" וכל סרט "תאהבו את האדמה, תשנאו את המלחמה" (היי! זה מתחרז!)לא הופך את זה ליצירת מופת. פשוט סרט אקשן מגניב. אי אפשר להסתפק בזה?

  11. יובל 7 ינואר 2010 at 11:29 Permalink

    עוד לא ראיתי את אוואטר, ואני לא רוצה שהוא יהיה רע, אבל יותר מזה שאנשים שלא אהבו אותו רוצים להיות "נגד", זה ברור שאנשים שכן אוהבים אותו רוצים שיהיה מין אירוע קוסמי מאחד (כפי שיאיר כתב כבר). אני מוכרח לומר שעבורי יש משהו מאוד דוחה בזה. כאילו יש משהו בלהתחבר למין האנושי בזה שאתה אוהב את "אוואטר".
    יאיר, למה אתה כל הזמן מחפש אירועים שאנשים יתאחדו סביבם? אתה עדיין חושב שאת "הסודות" של אבי נשר נזכור בחיבה שנים קדימה.
    "טיטאניק" היה בסופו של דבר סרט נפוח ודי משעמם ולא השאיר במוחי אף דימויים מופלאים.

  12. דן 7 ינואר 2010 at 11:35 Permalink

    הסרט הוא לא סרט רע, ולא סרט טוב – פשוט סרט סתמי. אחלה של סרט קיץ ותו לו. הטררם שכולם עושים רק הורס! כי אם לא היה טררם היה אפשר להנות ממנו, אבל ברגע שמרימים סרט לרמה של יצירת מופת, אי אפשר לנהל דיון עליו – אלה שאוהבים אותו יגבו אותו בכל מחיר, ויתעלמו מעובדות. אלה שהעבירו אותו הלאה, יצטרכו לחזור ולפרק את הסרט לגורמים ולהתייחס לנקודות שבמצב רגיל אף אחד לא היה מעיר עליהן.
    ההייפ המטורף שהיה לו, גרם לאנשים לצאת מדעתם בנוגע לאנטי או תמיכה בסרט.

    אולי אני אידיוט, אבל אני לא מבין למה הסרט הזה שינה את פני הקולנוע, ובמה הוא יותר מוצלח משאר סרטי הקיץ של 2008-2009.

    גם אם המשפט I See You יזכר, זה לא אומר הרבה על הסרט.. בטריילר האחרון של איירון מן 2 דאוני ג'וניור צועק לפאלטרו – You complete me. נו, אז מה? זה הופך את ג'רי מגוויר לסרט ששינה את פני הקולנוע ?

    לסיכום, הנושא מיצה עצמו, והעיסוק החצי אובססיבי בבלוג הזה קצת יצא מפורפורציה. מנוי RSS אחד כבר איבדת, וחבל. נחזור עוד חודש כשירגע פה.

  13. עידן 7 ינואר 2010 at 11:59 Permalink

    חכו שהוא ישבור את טיטאניק בקופות..יכתבו עליו רק יותר.

  14. מיכאל 22 7 ינואר 2010 at 12:12 Permalink

    תארו לכם שעדייין היינו בתקופה נטולת תלת מימד. 'אוואטר' היה חולף כמו אבק ברוח על יד הצופים. וזה אומר, הוא לא פאקינ' עומד בפני עצמו!

  15. גיא טל-אור 7 ינואר 2010 at 12:13 Permalink

    בואו נפריך משהו אחד לגביי "אווטאר", שנואיו כאוהביו – יכול להיות שזה רק זכרוני הקלוקל, אבל מאיפה כולם מביאים את הקטע שהנאביז פציפיסטים? לדעתי זו השלכה אישית של הצופים, שאינה מוזכרת בסרט. נכון, הם מחוברים לאדמה ולכל בעלי החיים בכוכב שלהם (מה שמתקשר אצלנו להיפים וכד'). אבל לאורך כל הסרט פנדורה הוא מקום אכזרי מבחינה אקולוגית. החיות מתגוששות ביניהן (הקרנפים-כרישי פטיש נגד הסוג-של-פנתרים), הנאביז הם ציידים ברובם (וזה שהם אומרים ברכה אחרי שהם תוקעים סכין בצייד שלהם, לא הופך אותם לשוחרי שלום או יפי נפש). ברור שהם מוכנים להילחם על מה שקדוש להם, במיוחד אחרי מה שקרה.
    בקיצור, בא ג'יימס קמרון ואומר – הטבע דואלי. יפהפה ועדין אך גם אכזרי ומכוער. זו דרכו של עולם.
    אז לכל מי שחיפש חור בתסריט בעניין הזה – פורגט איט, זה בראש שלכם ולא בסרט עצמו.

    לגביי הקטע של חיבור הצמות בעת משגל – בחיי שזה היה חסר לי. זה הרי כמו בסרט המד"ב המקסיקני "The Sleep Dealer". נו, כנראה שנחכה ל-DVD כדי לראות איך נאביז עושים את זה 🙂

  16. אוף 7 ינואר 2010 at 13:19 Permalink

    יאיר, עשה טובה, אולי תכתוב איזו מילה על אוואטר?

  17. ריצרד ה3 7 ינואר 2010 at 13:53 Permalink

    יאיר רוה פלוק פשוט מקנא בסבר פלוצקר,עיתונאי אינטליגנטי באמת(בניגוד לרוה המתלהב)שמבין בכלכלה ולא מקבל ויברציות מנתוני קופות כמו איזה אידיוט.אווטאר סרט מטומטם ורוה פלוק יכול לברבר עליו מכאן ועד המילניום הבא.סבר פלוצקר אמר דברי טעם.הסרט המקושקש הזה ששפכו עליו ערימות של כסף אבל שכחו לכתוב לו תסריט קוהרנטי מתאים בול לוואנבי כמו רוה פלוק.

  18. יעקב 7 ינואר 2010 at 14:58 Permalink

    קישקוש, סרט לא מגיע לכאלה הכנסות בלי טונות של צופים מרוצים. סרט מגיע לכאלה הכנסות רק כשהמוני אנשים יוצאים ממנו וממליצים עליו לחבריהם.

  19. אוריה 7 ינואר 2010 at 15:39 Permalink

    יעקב – זה מה שקורה שמיליוני אנשים שלא רואים קולנוע הולכים לראות סרטים: אם זה בעל אפקטים מוצלחים, פיצוצים ואם אפשר עלילה פשוטה להבנה וקצת מרגשת אם אפשר – יצא לך שובר קופות. כמות ההצלחה משתנה ע"פ כמות הבאזז מכאן. לכן, אווטאר זכה לתהודה ענקית והרווח בהתאם.

    אוף טופיק: רימיקס יפהפה לטעמי ל'למעלה' שמשתמש בקולות של הדמויות. תענוג.
    http://www.viddler.com/explore/shechiverules/videos/29/

  20. תום לוינסון 7 ינואר 2010 at 16:25 Permalink

    רגע רגע, "אני לא מבין את מי שלוקח את הסרט אישית ומתחיל לפוך עליו חומצה, בשעה שכולם מסביב מתמוגגים".
    זה לא בערך מה שאתה עשית עם מלהולנד דרייב?

  21. מיכאל 22 7 ינואר 2010 at 17:10 Permalink

    תום, מה קורה? חחח
    כן, יאיר אמר כמעט אותו דבר גם על 'מלהולד דרייב'…

  22. אייל 7 ינואר 2010 at 17:38 Permalink

    כן כן בטח..אם שפכו על אווטאר 300 או 500 מיליון דולר אז הוא חייב לעבור את המיליארד בהכנסות..איזה שטויות אנשים כותבים פה אלוהים..מה הקשר בכלל? כאילו לא יצאו עשרות סרטים שהושקעו בהם סכומי עתק והם עדיין התרסקו בקופות..
    אווטאר הרוויח יותר ממיליארד דולר בעולם תוך 17 יום !!! סכום שסרטים אחרים ואולי הרבה יותר טובים בעלי תסריטים מורכבים ומעניינים ממנו הרוויחו בכל התקופה בה הוקרנו.מה זה אומר בדיוק לעזאזל??? זה אומר שהסרט כן מיוחד ומיליוני אנשים בעולם אהבו אותו ויש המון שראו אותו פעמיים או יותר אי אפשר לדעת.אז מי זה בכלל הסבר פלוצקר הזה שיקטול את הסרט ויקרא למיליוני אנשים מטומטמים??
    די כבר עם הרעל.יאיר רוה צודק בכל מילה שהוא כותב וזה לגיטימי לכתוב גם 700 פוסטים על אווטאר כל עוד הסרט הזה עושה הסטוריה ומעניין כל כל המון אנשים.מי שטוען שיאיר לא מבין קולנוע אז שיסתכל בפוסט שלו לסרטים הכי טובים של העשור ומה הפלא? תמצאו שם את כל הסרטים האיכותיים שלכם (אני פונה לעמית איצקר ושאר קוטלי האווטאר)
    ומה עם ארז דבורה מ YNET? המבקר שמחסל בביקורות שלו כל סרט בו יש שימוש בגרם של אפקטים ואקשן וראיתם את הביקורת שלו על אווטאר?
    בקיצור כל אלה שמבקרים לרעה את אווטאר תבינו שאתם ממש לא באופנה וזה לא עושה אותכם מיוחדים ללכת פה נגד הזרם.תרשמו כמה שאתם רוצים שהסרט מכוער,מחורבן ומשעמם אבל אל תגידו שאחרים שאוהבים אותו הם מטומטמים שהתלהבו מסרט ילדותי חסר תסריט ועומק של שלולית..
    נמאסתם כבר עם ההתנשאות שלכם.תורידו את האף קצת ולכו תראו את NINE..
    הרי זה בטח ה"אירוע הקולנועי של השנה" שלכם,לא?

  23. יעקב 7 ינואר 2010 at 18:05 Permalink

    באמת מעניין איך מלהולנד דרייב היה נראה בתלת מימד. זה נדמה שהטכנולוגיה הזו מתאימה במיוחד לסרטי מדע בדיוני אבל אני מנחש שגם במאים אומנותיים יוכלו למנף אותה למראות מהפנטים. חבל שקובריק מת, הוא היה יודע מה לעשות.

  24. יוס-יש יותר מאחד! כן יותר מאחד!! 7 ינואר 2010 at 18:30 Permalink

    ההתלהבות מאוואטר- מובנת לחלוטין,חלילה וחס לא מבחינת בניית המיזנסצינה והרפליקות הנהדרות של התסריט- אלא כי בעבור רבים מהצופים מדובר בחווית צפייה ראשונה בקולנוע בסרט תלת מימד (לפחות בטכניקה החדשה)

    נ.ב
    לגבי השורה שציינת :
    "…ה”I See You”, שיתחבר נהדר מיד אחרי “You Had Me At Hello

    מועתקת וגנובה בצורה צורמת מסרטו הקצר והמדהים של טום טיקאוויר מתוך האסופה "פאריס ז'טם"
    דקה 6:40
    http://www.youtube.com/watch?v=neZaHrPOYP0&feature=related

  25. מוטי 7 ינואר 2010 at 19:03 Permalink

    מיכאל 22,תניח לאווטאר. אתה בעצמך לא עומד בפני עצמך. בלי בגדים, בלי שיער, בלי שכל, בלי תודעה, בלי זיכרון – אתה לא תיהיה אותו אדם. כנ"ל לגבי אווטאר – התלת מימד והטכנולוגיה והתסריט וההייפ כולם יחד הופכים אותו למה שהוא.

    להגיד שבלי התלת מימד הוא לא סרט טוב זה קטנוני

  26. Eran 7 ינואר 2010 at 20:19 Permalink

    והנה עוד מקור להשראה לקמרון מהסרט Baraka (זוכרים?) שבטח יזכיר לכם סצינה זהה באווטאר:

    http://www.youtube.com/watch?v=GNW-vC6xWQU

  27. ע 7 ינואר 2010 at 20:21 Permalink

    האם רק משקפי תלת המימד של הקריון מכהים את התמונה באוואטר או שבכל בתי הקולנוע זה כך? כמו לראות סרט עם משקפי שמש. הייתי מוכרח להוריד אותם מדי פעם כדי להתרשם מהצבעים העזים פי כמה ללא המשקפים (ואז כמובן לראות את הכל צבעוני יותר אך מטושטש).

  28. קורמן 7 ינואר 2010 at 20:55 Permalink

    לאורי בן דב – צר לי אבל מבחינתי, 77 זו השנה של ראש מחק, תשוקה אפלה (של בונואל), הרומן שלי עם אנני ופאדרה פאדרונה, הרבה לפני שזו השנה של מלחמת העולמות. כך בדיוק יהיה גם עם אוואטר. 2009 תהיה גם שלו.

  29. JNH 7 ינואר 2010 at 21:55 Permalink

    יוס – נו באמת.. השורה I SEE YOU הופיעה במלא סרטים לפני כן, בין השאר גם ב"טיטאניק". אף אחד לא טוען שקמרון המציא אותה כאן. הוא רק נתן לה משמעות נוספת, הפך אותה למעין מנטרה של הנא'בים.

  30. בני 7 ינואר 2010 at 23:23 Permalink

    אני נוזף ביאיר. מדוע לא הבאת את האתר http://www.telegraph.co.uk/culture/film/film-news/6944981/NEEDS-PIC-Moulin-Rouge-voted-best-film-of-the-decade.html. כנסו…

  31. אלעד 7 ינואר 2010 at 23:42 Permalink

    ריצרד ה3 כל הזמן מזכיר לי את הסרט הקצר-ארוך מדי הזה –

    http://www.youtube.com/watch?v=9VDvgL58h_Y

    למה אתה בכלל נכנס לפה ? קרציה.

  32. ג'יי 8 ינואר 2010 at 0:32 Permalink

    אווטאר 2 בדרך (כנראה):
    http://www.aintitcool.com/node/43559

  33. מיקי 8 ינואר 2010 at 6:59 Permalink

    ואם זו לא "העתקה" – אני כבר לא יודע מה כן. לכל אותם שהתלהבו מהסיפור על אח שמגשים את החלום של אחיו וזוכה ברגליים וכל זה…
    אבל שימו לב: ספויילר לסרט "גטקה"!

    זה הטריילר:
    http://www.youtube.com/watch?v=o7OYCmynrRU

    וזה סוף הסרט ( ספויילר!!!)
    http://www.youtube.com/watch?v=DWw9tboDtrg

    ==============

    רוה למיקי: "גטקה" (או "מה קרה בגטקה" בגרסת הדי.וי.די הישראלית) הוא אחד מסרטי המד"ב האהובים עליי. אבל לטעון שזה שהיה אח אחד בכסא גלגלים ואח אחר שרוצה להגיע לחלל הוא זהה ל"אווטאר" זה קצת קלוש. הקרבה ל"פוקהונטס" נראית נכונה יותר ומודעת יותר. ואם כבר, אז קמרון אולי גנב את הרעיון של אנשים יושבים ונכנסים לתוך המודעות של אנשים אחרים כפי שהוצג ב"ימים מסוכנים" שביימה אשתו לשעבר, קתרין ביגלו. או "מטריקס". הכל כבר היה.

  34. מיקי 8 ינואר 2010 at 7:01 Permalink

    אגב, למי שלא ראה – "גטקה" סרט פשוט מדהים. קלאסיקה בכל מובן של קולנוע מד"בי שיש לו הרבה דברים להגיד על המין האנושי ועושה את זה בצורה סוחפת – מרגשת – יפייפיה. בלתי נשכחת. כל מה שאוואטר לא.

  35. דוקטור קולנוע 8 ינואר 2010 at 8:29 Permalink

    הסיבה שאנשים מדברים על הסרט הנבוב הזה היא כי הוא מצליח. אין סיבה אחרת.
    הוא גם מצליח כי אין כרגע סרט אקשן גדול ממדים אחר. 2012 הוא חתיכת חרא, אבל הוא גם מצליח בגלל האפקטים. אז מה? אז הוא גם גאוני? גם הוא מייצג איזו אידיאוליגיה נשגבת?
    סרטים הם גם סיפורים וגם ספקטקל (או מיצג מרהיב). אווטר הוא מיצג מרהיב, כמו קרקס סירק דה סוליי, או האשה עם הזקן בקרניבל. כולם באים לראות, אבל זה לא אומר שזה שווה משהו. לרוב, לאנשים שאוהבים קולנוע, הספקטל היה פחות חשוב, כי זה לא דבר ששורד לאורך השנים. מה ששורד זה סיפור טוב, או מקוריות. אתה רוצה להגיד שיש את זה כאן? יש סיבה שאנחנו לא אנחנו לא צופים היום בסרטי האסונות או האפקטים של פעם. אווטר צפוי כמו פרק של ה A team.
    אתה ברצינות חושב שהשורות בסרט שוות משהו? המרינס צועקים על הנאוי "take that bitch"? אתה רוצה להגיד לי שבמאה ה 22 חיילים יצעקו שורות מחץ גרועות של שנות השמונים? "I see you" זה טוב? שבלוני כמו סנדוויץ' ישן שמחומם במיקרו וייב. זה לקח לו 12 שנים לכתוב? אבוי. אין אפילו רגע אחד של הומור בכל הסרט. קמרון לוקח את האידיאולוגיה האינפנטילית שלו ברצינות. בנוסף, הוא גונב מעצמו, ומסרטים טובים יותר, ומפגין חוסר מקוריות תהומי. לגבי הדמויות, הן שטוחות כמו פלקט. לא היה אכפת לי לשניה אחת עליהן. לא היה רגע אחד של התפתחות או גילוי עליהן בשלוש שעות דביקות. המדענית נשארת אותו דבר עד הסוף. לאיש העסקים אין רגע אחד שהוא משנה את דעתו. לא היה מעניין אם לדוגמא המדענית היתה מתגלית כסוכנת של התאגיד? לקמרון לא, כי היא טובה והם רעים. שחור ולבן. למה להתאמץ? כתיבה דרמטית מכפירה וגם לא אנושית. והסרט שם קבוצת דפ"רים לא מעניינים כמייצגים של האנושות, איש עסקים וחייל, שניהם קלישאה מהדהדת. עוד עשרים שנה האפקטים יראו פרימיטיביים ואף אחד לא יראה את הסרט כי הסיפור והדמויות משעממים. חבל שהטיטאניק עלה לקמרון לראש כי פעם הוא היה יוצר מעניין. יאללה ביי.

  36. יואב 8 ינואר 2010 at 16:22 Permalink

    הדיון הממוחזר באמת הופך להיות מייגע. נתראה אחרי שהסיפור סביב הסרט הבינוני הזה סופסוף יירגע.

  37. מיקי 8 ינואר 2010 at 17:27 Permalink

    היי יאיר
    🙂
    אני לא יודע אם זהה, אבל אין לי ספק שקמרון ראה את הסרט הזה ו"הושפע" ממנו. באחת התמונות הראשונות באוואטר רואים סוג של קרמטוריום תחת הוויס אובר של הדמות הראשית שמספרת על אחיה – דימוי זהה כמעט באופן מדויק לסיום הסרט "גטקה". זה היה כל כך מוקדם בסרט, שכמו שכתבת יפה פעם, זה פשוט היה הרגע המכונן – זה שהבנתי שמאווטר אני כבר לא יצא נסער, ולו רק מהעובדה שהסצינה הקצרה הזו כל כך הזכירה לי את סצינת הסיום המופלאה ההיא. מילא לשאוב רעיונות, אבל לקחת דימוי כמעט מדויק – זה כבר דיי מבאס, אתה לא חושב?

  38. לדוקטור קולנוע וליואב 8 ינואר 2010 at 23:43 Permalink

    לדוקטור קולנוע – איך הצלחת להגיע לתובנה הזאת שכשסרט מצליח אז זאת הסיבה שמדברים עליו.וואו!! איך הגעת למסקנה הזאת,תספר לכולנו בבקשה? ברור שכשיש נושא שמעניין רבים אז מדברים עליו וכותבים עליו.מה אתה רוצה בקיצור?? עוד קנאי.אם כבר אז "2012" זה באמת סרט עם סתם אפקטים נחמדים שכולם הלכו לראות כי לא היה מתחרה אחר בז'אנר.מה אתה משווה אותו בכלל לאווטאר? אני אישית חוץ מאיזה 2-3 ביקורות באתרי אינטרנט לא ראיתי שום דיונים עליו לעומת הטירוף שהולך בעקבות הצלחתו העצומה של אווטאר.כל עוד האולמות מפוצצים באנשים גם אחרי הסופ"ש הרביעי להקרנתו אז כן,הסרט הזה הוא נושא הכי אטרקטיבי ברשת בכל מה שקשור לתעשיית הקולנוע.יאללה ביי.

    ליואב – "הסיפור הזה" לא הולך להרגע בקרוב תהיה בטוח חביבי אז ככה שאנחנו באמת נתראה כבר ביום שני הקרוב בפוסט החדש של יאיר רוה תחת הכותרת "אווטאר ממשיך לשמור על מקום הראשון בהכנסות בארה"ב ובשאר העולם אחרי סופ"ש רביעי להקרנתו ומתקרב להיות הסרט מס' 1 בשוברי הקופות של כל הזמנים".
    זה בהחלט הולך לחמם את ליבי והולך גם לעצבן בדרך את כל הקנאים שכואבת להם ההצלחה של הסרט המופלא הזה :]

  39. דוקטור קולנוע 10 ינואר 2010 at 18:52 Permalink

    הבנתי, נהנית מאוואטר ומעצבן אותך לשמוע שאני מבקר אותו על נקודות קטנוניות כמו דמויות, עלילה צפויה ומקוריות שלא הפריעו לך כלל. סבבה.


Leave a Reply