26 ינואר 2006 | 09:10 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

יומן

אחרי יומיים שהייתי מנוטרל מהמחשב, הנה הדברים שפספסתי כאן:

“קפטן איטרנט” כתבו בקצרה ובחיבה על האתר. תודה רונית. מונה הכניסות אכן קפץ פלאים (אנחנו עומדים השבוע על נתון שנע בקפיצות בין 10 אלפים ל-18 אלף כניסות ביום). “וואלה” כתבו על תופעת העיתונאים שמשיקים בלוג וכללו אותי בתוכה. תודה גדי. רציתי להתרעם במרירות על זה ששמו אותי בקטגוריית ה”אנטי-טק” (אני?), וכמובן שיש כאן לא מעט שיודעים שאני עובד על האתר (או הבלוג) הזה, בגרסאות שונות, שאפתניות יותר, כמעט שנה וחצי (מאז החל הטרנד של מבקרי ולנוע אמריקאיים שמשיקים בלוגים, מסתו 2004). אבל ניחא. הסקירה היתה הוגנת.

דיסני קנו את “פיקסאר” ב-4.7 מילארד דולר. כולם כבר דיווחו על זה. מה זה אומר? שני דברים. 1) שדיסני עושה כמיטב יכולה להשמיד במהירות את מורשת אייזנר המודח, האיש שהביא לסכסוך בין דיסני ופיקסאר ודיסני ומיראמקס. פיקסאר נקנתה, ועכשיו מיראמקס (ללא האחים וויינסטין) מפגינה כיסים עמוקים בפסטיבל סאנדאנס. 2) שדיסני הרימה ידיים ומשתחווה בפני אנשי פיקסאר. זו לא קנייה אלא כניעה. פיקסאר יהיו בפועל אחראים על כל מוצרי האנימציה של דיסני, סטיב ג’ובס יהיה מחזיק המניות הפרטי הגדול ביותר בחברה וחבר דירקטוריון, וג’ון לאסיטר יהיה, בנוסף למטלותיו, ממונה על האגף היוזם ומתכנן אטרקציות חדשות לפארקי השעשועים של דיסני. או במילים אחרות: בתוך עשר שנים, אפילו פחות, ג’ובס ולאסיטר משתלטים על דיסני לחלוטין. ג’ובס בתור יו”ר, לאסיטר בתור נשיא או מנכ”ל. דווקא יש למה לחכות.

צפו היום למבול הביקורות הישראליות על “מינכן” של ספילברג. הנה שלי, מאתמול. באופן כללי, חשבתי שהסרט מצוין. אלא שנדמה לי ששאר הביקורות לא יעסקו בעשייה הקולנועית הפנומנלית של ספילברג ויותר ב”בעד או נגד ישראל” ו”איך הוא מעז לדחוף את אפו לעניינים שלנו” (שימו לב לתגובה מס’ 2 לביקורת שלי ב”וויינט”). כמובן שנלקט את המיטב במהלך סוף השבוע.

קצת קידום עצמי: אני מקווה ששמתם לב שבראשון-שני-שלישי “סינמסקופ” היה הראשון בארץ שהעלה את הכותרות על פרס איגוד המפיקים וסרט הפתיחה של קאן. גם התמונות מיום הצילומים הראשון של “סודות” הופיעו כאן בראשונה. בימים ששאר עבודתי מרחיקה אותי מהמחשב מהירות העדכון נפגמת (מיטב המוחות פועלים לשיפור הבעיה. אולי כשהאתר יגיע ל-30 אלף כניסות ביום אאלץ להפסיק לצאת מהבית). ואני עדיין חייב לכם את טבלת מכירת הכרטיסים השבוע בארץ, שמחכה לעיבוד במייל שלי. בקיצור, תמשיכו לבקר, בוקר-צהריים-ערב, והפיצו לחבריכם. אני די נהנה כאן, ומהתגובות נראה שגם אתם.

אגב תגובות. במהלך היומיים הקרובים אגיב ואענה לכמה מהן.

11 תגובות ל - “יומן”

  1. חן חן 26 ינואר 2006 ב - 11:49 קישור ישיר

    רותם דנון זכאי לפוליצרסקופ על הביקורת שכתב על מינכן, בעיקר בזכות הבדיחות המצחיקות וההבנה הקולנועית. אגב, הייתי מציע ליאיר רוה להיזהר, כי דנון מחקה את הסגנון שלו ועושה זאת באופן מוצלח למדי

  2. איתי שטרן 26 ינואר 2006 ב - 12:50 קישור ישיר

    http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/038/875.html

  3. נחשון 26 ינואר 2006 ב - 13:12 קישור ישיר

    לא עשו כבר את הסרט הזה פעם? אם זכרוני אינו מטעה אותי, ובהחלט יתכן שהוא כן, הסרט “המתופפת הקטנה” עסק באותו נושא. לא?

  4. יאיר רוה 26 ינואר 2006 ב - 18:05 קישור ישיר

    חן חן לאיתי שטרן. חן חן לחן חן, רק תן לינק, אל תתקמצן.

  5. הפינגווין 26 ינואר 2006 ב - 18:33 קישור ישיר

    אני חייב לציין לטובה את הביקורת של ישי צ’יקלס על “מינכן” בעכבר העיר. הוא בעיקר קוטל את הסרט ואת שפילברג בכלל (איך מכל זה יצאו 3 כוכבים, אין לי מושג), אבל כבר מהתחלה, הוא מציין שלא חשוב הדיוק ההיסטורי ואיך ישראל מוצגת, הוא בא לכתוב על סרט. אחרי שבועות שהביקורות על מינכן נכתבות דווקא בידי כתבים פוליטיים ואנשי כוחות הביטחון בדימוס, הגיע הזמן לביקורות של מבקרי קולנוע.

  6. הפינגווין 26 ינואר 2006 ב - 18:34 קישור ישיר

    ישי קיצ’לס, סליחה.

  7. ניר 26 ינואר 2006 ב - 21:32 קישור ישיר

    סתם רציתי לציין לטובה גם את הבגרות של המגיבים פה, לעתים נדמה משיטוט באתרים המובילים שהגולש הישראלי הוא בהמה גסת רוח ומתלהמת, ונעים לגלות שהרוב הדומם עדיין די בסדר.

  8. הפינגווין 26 ינואר 2006 ב - 22:00 קישור ישיר

    גם רותם דנון (וואלה!) כתב ביקורת מועילה ונטולת פוליטיקה. התגובות, כרגיל, לא שוות קריאה.

  9. רד פיש 27 ינואר 2006 ב - 13:09 קישור ישיר

    בנוגע לטבלת מכירת הכרטיסים השבוע בארץ:
    נו?

  10. יאיר רוה 27 ינואר 2006 ב - 13:19 קישור ישיר

    אין. שבוע הבא. אני חושב שבלשיו של מוקי עלו עליי.

  11. Geeker 27 ינואר 2006 ב - 16:03 קישור ישיר

    לגבי “מינכן”- ברור שאת הסרט יש לבקר מבחינה קולנועית בלבד (על שלל מרכיביו), אבל כמו שאני רואה את זה, בתור סרט שמציג אירוע מן העבר ומתבסס עליו חייבים להיות בו אמינות ונאמנות לפי סדר השתלשלות האירועים (בלי קשר לפן הפוליטי שבו הוא מצדד).

    אגב, טרם צפיתי בסרט.


השאירו תגובה ל - חן חן