8 Responses to “שובר קופון”

1. 

   שי 6 דצמבר 2006 at 15:30 Permalink

   הזוכה בפרס ה”ראזיסקופ" ניב שטנדל.

   הוא כותב:
   "הדברים שמאחורי השמש" הוא סרט מאכזב, בעיקר בגלל שהוא פוסע בקלות היישר אל זרועות המיינסטרים.

   תספרו לניב שמיינסטרים זו לא בושה ושיש יצירות מופת גם במיינסטרים נגיד 'צ'יינהטאון' ועוד הרבה.

   הגב
2. 

   שי 6 דצמבר 2006 at 20:36 Permalink

   סרט ישראלי קצר בסאנדאנס.
   Make A Wish – בימאית ערביה ישראלית בשם –
   – c h e r i e n d a b i s.

   מסתבר שהבחורה מאוד מוכשרת. היא כבר הציגה סרט בקאן ובסנדאנס 2004.
   קישור לאתר שלה – http://www.cheriendabis.com/

   הגב
3. 

   נוי 6 דצמבר 2006 at 20:53 Permalink

   שמה הוא c h e r i e n d a b i s.
   בסאנדאנס כתוב שהיא מישראל, אבל היא בכלל פלסטינאית שיוצאת נגד הכיבוש. היא גם כנראה לסבית. היא ביימה יחד עם הבימאית של 'גו פיש' ועכשיו היא מביימת את העונה החדשה של "The L Word".

   הגב
4. 

   חן חן 7 דצמבר 2006 at 1:04 Permalink

   The top ten films of the year as named by the National Board of Review: Letters from Iwo Jima, Babel, Blood Diamond, The Departed, The Devil Wears Prada, Flags of Our Fathers, The History Boys, Little Miss Sunshine, Notes on a Scandal and The Painted Veil.

   הגב
5. 

   james newton howard 7 דצמבר 2006 at 22:07 Permalink

   יאיר, סליחה מראש על הקטנוניות, אבל אם "למראית עין" הוא הסרט הישראלי הטוב של השנה לדעתך, למה הוא קיבל חצי כוכב פחות מ"הבועה"?

   רוה לג'יימס: ככתוב, "למראית עין" הוא הסרט הישראלי הטוב של 2005 לא 2006. הוא התחרה בפרסי אופיר ב-2005, אבל יצא למסכים רק ב-2006. מיבול 2006 היו סרטים טובים ממנו: "אביבה", "הדברים", "אדמה" ו"הבועה".

   הגב
6. 

   סטיבי 7 דצמבר 2006 at 22:21 Permalink

   claude jade RIP
   http://film.guardian.co.uk/obituaries/0,,1963263,00.html

   הגב
7. 

   איתי 8 דצמבר 2006 at 1:05 Permalink

   נדמה לי שיש מועמד לא רע לתואר הסרט המאכזב של השנה – פאסט פוד של ריצ'רד לינקלייטר. לא ברור כיצד יוצר אינטליגנטי שכזה הצליח לנפק סרט כל כך חסר השראה, שטחי ומיותר. פתאום הוא החליט שהוא פול האגיס (טוב, אני מניח שבעיני רוב האנשים זו מחמאה, אבל הכוונה הפוכה) והחליט לעשות גם הוא סרט-מסר שהוא יותר מוסרני מקולנועי, ועם דמויות שלקרוא להם פלקטיות זה אנדרסטייטמנט. הביקורת על מוסדות האוכל המהיר באמריקה כה נדושה, עייפה ובנאלית שזה כמעט נראה כפרודיה עצמית. אמנם הסרט מבוסס על ספר והתסריט נכתב על ידי כותבו, אבל גם ללינקלייטר היה חלק בו ולא ברור איך מי שהתמחה בדיאלוגים מורכבים ומעניינים הצליח ליצור סרט שבו אפילו דמות אחת לא אומרת משהו מעניין. מהוליווד של היום, וגם מלא מעט מהקולנוע העצמאי האמריקאי כבר נהיה מקובל לצפות לסרטים שכאלה, אבל לקבל משהו כזה מיוצר שרק עוד לא מזמן היה כישרוני למדי זה שוק מוחלט.

   ועצוב לשמוע על קלוד ז'אד (ככה מבטאים את שמה?), לדעתי היפה והמקסימה ביותר משחקניותיו של טריפו.

   הגב
8. 

   ניב שטנדל 12 דצמבר 2006 at 20:08 Permalink

   לשי:
   ראשית, בעריכה נכנס בביקורת לפחות "מיינסטרים" אחד יותר מדי לטעמי, כיוון שזה לא היה האישיו, אבל ניחא.
   לגופו של עניין – אני אכן התאכזבתי מ"הדברים שמאחורי השמש" מכיוון שהוא הולך בדרכים הידועות. אך האכזבה אינה מהסרט – היא משפרמן, שהוא מאוד מוכשר לדעתי. אני באמת מקווה שיוצרים צעירים יביאו למסך רוח חדשה (ראה דני לרנר).
   אני לא נגד מיינסטרים. אני חובב מיינסטרים גדול, לא חושב שמיינסטרים זו מילה גסה, ומת על צ'יינהטאון.
   גם בחנתי את הסרט לגופו, ומצאתי בו מעלות לצד חסרונות, כצפוי. אינני חושב שהוא סרט טוב או לא טוב משום שהוא מיינסטרים. זה אינו קריטריון מבחינתי. אבל זה בהחלט מצער אותי באופן אישי.
   כמובן שאם היה מדובר ביצירת מופת או סתם בסרט מעולה, לא הייתי כלל נותן על כך את הדעת. אבל לא כך הוא (לדעתי), והסרט טוב מאוד ולא יותר.
   מצד שני, אם זה המחיר שיש לשלם כדי ששפרמן יוכל בעתיד לעשות משהו יותר מקורי – זה מחיר משתלם לדעתי. אני לא חושב שמישהו הצר את צעדיו. נדמה לי שהוא עצמו הצר אותם, מתוך חשש מובן. כמובן שיכול להיות שהוא ימשיך מכאן לעוד ארבע דרמות משפחתיות, וגם אותן אני מבטיח לשפוט בכלים ביקורתיים אובייקטיבים, ללא קשר ל"מיינסטרים או לא". ובתוך תוכי אתאכזב.
   כמובן שאם על כל אלה אני ראוי בעיניך לתואר הראזיסקופ, אשא אותו בגאון. ואני תמיד שמח להתפלמס על כל דבר ועניין. אני רק מבקש לקרוא את הכל, עד הסוף, ולראות את התמונה הכוללת. ואם פספסת אותה בשל כתיבתי הלא הדוקה – האחריות כולה שלי. והראזיסקופ.

   הגב

Leave a Reply