״ת׳אנדרבולטס*״ (״הנוקמים החדשים״), ביקורת

״ת׳אנדרבולטס״. חזיז ורעם!
דיברתי על ״ת׳אנדרבולטס״, הסרט החדש של מארוול, בפודקאסט הקולנוע של סינמסקופ ברדיו הקצה. האזינו בספוטיפיי או לחצו להאזנה כאן
לפני שמתחיל ״ת׳אנדרבולטס״, הסרט החדש של אולפני מארוול, מוצג בבתי הקולנוע טריילר לסרט הבא של מארוול – ״ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים״. אני מודה שהטריילר הזה עורר את סקרנותי. אולפני מארוול, בראשות קווין פייגי, זכו בעשור הקודם למעמד נערץ, גם בקרב הקהל וגם בקרב התקשורת, כי נראה שיש להם שם מגע זהב. הסרטים ביקום הקולנועי של מארוול, מ״איירון מן״ ועד ״הנוקמים: סוף המשחק״ היו גם מצליחים וגם, לעיתים קרובות, טובים. זה היה מותג קולנועי מסחרי, שנוהל באופן רציני, עם כבוד למותג וכבוד לצופים. מאז ש״הנוקמים: סוף המשחק״ שבר את כל שיאי הקופות והביא את סדרת הסרטים הזאת לסיומה, מארוול הלכה לאיבוד. מגע הזהב שלה התפוגג. היו לכך גם סיבות חיצוניות: מגיפת הקורונה שיבשה את הרגלי הצפייה של הצופים, הכניסה לשוק של שירות דיסני+ ערערה את מערכת היחסים היצירתית בין סרטי הקולנוע, שהיו היהלום בכתר של מארוול, ובין הסדרות, שהפכו מושקעות ומעניינות יותר. ובעיקר היה נדמה שמרגע שכוכבי הנוקמים יצאו מהתמונה – רוברט דאוני ג׳וניור, כריס אוונס, כריס המסוורת וסקרלט ג׳והנסון – מדד הכריזמה והשארם של סרטי מארוול צנח לאפס. בחמש השנים האחרונות חברת מארוול עשתה טעויות בזו אחר זו, וההנאה מסרטי הפופקורן שלה הלכה ודעכה. ולכן הטריילר של ״ארבעת המופלאים״ כה סיקרן אותי. אם יש למארוול איזושהי נוסחה סודית, שאף אולפן אחר לא יודע אותו, זה הסרט שבו נגלה אותו. כי בעשרים השנים האחרונות יצאו כבר שלושה סרטי ״ארבעת המופלאים״, דמויות שהיו אז בבעלות אולפני פוקס. שלושת הסרטים האלה היו גרועים, כל אחד יותר מהשני. עשה רושם שסדרת חוברות קומיקס אהובה, שגם מוכרת כסדרת אנימציה ותיקה, פשוט לא מצליחה לעבור מהדף אל המסך הגדול. ואז, ב-2019, תאגיד דיסני קנה את אולפני פוקס, ואגב כך הרוויח את רכישת הדמויות של מארוול שהיו חסרות לו עד אז: אקס–מן וארבעת המופלאים. והנה, סרט חדש של ״ארבעת המופלאים״ ינחת בעולם ובאולם ביולי, הפריים–טיים של עונת הקולנוע המסחרית, וזו תהיה שעת המבחן הגדולה של מארוול לעשור הנוכחי: האם הם יצליחו לעשות את מה שאולפני פוקס נכשלו בו שלוש פעמים? האם הם באמת מבינים את דמויות הקומיקס, ואת הקהל שלהן, טוב יותר מהשאר? זה יהיה מעניין לראות.
גם החיבור של ״ארבעת המופלאים״ עם ״ת׳אנדרבולטס״ מעניין, כי אחרי שהנוקמים, כחבורה, הגיעו לסיומם, מארוול זקוקה עכשיו לנבחרות גיבורים חדשות. להתחיל מחדש סדרה חדשה של סרטים. אז ארבעת המופלאים יכניסו לעולם הזה ארבעה גיבורי על חדשים והת׳אנדרבולטס מציגים חמישה גיבורים חדשים, ועכשיו צריך לראות האם מארוול יצליחו לקום לתחייה.
אני מודה שהגעתי סקפטי לסרט הזה. ״ת׳אנדרבולטס״ הוא רעיון דומה לזה של ״יחידת המתאבדים״ של די.סי קומיקס – לקחת את הריג׳קטים, את הנבלים, את הדמויות בעלות כוחות העל שלא הצליחו להפוך לגיבורים, ובלית ברירה, בהינתן מצב חירום, לתת להם להתאחד ולהחליט שהם מצילים את העולם במקום להחריב אותו. מהפוסטרים והטריילרים היתה תחושה שאנחנו נכנסים לסרט שבו הכוכבים נשארו בבית ולעבודה הגיעו המחליפים שלהם. העובדה שבין הכוכבים האלמוניים תמצאו את הבן של ביל פולמן ואת הבן של קורט ראסל וגולדי הון, רק מוסיפה לתחושה שזה סרט של שחקני ספסל. אבל באופן משונה ומפתיע, הסרט לא מתעלם מזה, אלא – חזיז ורעם! – הופך את העובדה שהם האנטי–נוקמים, הדמויות שנכשלו באודישנים להצטרף לנוקמים, כנקודת העלילה העיקרית בו, וגם כמקור מוצלח למדי לבדיחות. הנה הדבר הראשון שהופך את ״ת׳אנדרבולטס״ לסרט פעולה חביב ומהנה: הוא מלא הומור ולא לוקח את הדמויות שלו ברצינות. הן עצמן לא לוקחות את עצמן ברצינות ומודעות לכך שהם האנשים הלא נכונים במקום הלא–נכון, ושהנוקמים היו יכולים לעשות עבודה טובה מהם. ולכן למשך 90 דקות מתוך 120 דקותיו, ״ת׳אנדרבולטס״ מתנהל כסרט של מארוול שצוחק על סרטי מארוול. הנוכחות של ג׳וליה לואי–דרייפוס בתור מנהלת הסי.איי.אי והנבלית של הסיפור הזה, מוסיפה לסרט קורטוב הומור, למרות שהיא דמות נטולת בדיחות. המערכה האחרונה לוקחת תפנית אפלה מאוד, וחודרת אל תוך התת–מודע של הדמויות, בפנייה עלילתית כמעט סוריאליסטית שמזכירה יותר את סרטי ״דוקטור סטריינג׳״ מאשר את הנוקמים, זו מערכה שבה ההומור מתאדה, אבל שמוכיחה שליוצרי הסרט יש גם דברים מעניינים להגיד על טראומות, פוסט–טראומות וערכה של קהילה בתהליך ריפוי נפשי. תובנות שמפתיע למצוא סרט קומיקס שטותי.
את הדמויות האלה אמנם פגשנו באירועים קודמים של מארוול, בעיקר בסרט הנפל ״אלמנה שחורה״ והסדרה המוצלחת ״פלקון וחייל החורף״, אבל אם אתם לא זוכרים אותם, לא נורא. למעשה, אחרי שנים שבהן סרטי מארוול דרשו מצופיהם היכרות מוקדמת עם כל דמות וכל סרט, הסרט הזה הוא הראשון מזה זמן שמאפשר לקהל שרק עכשיו מתוודע למארוול להיכנס לסאגה הזאת בלי להרגיש שהוא החמיץ משהו. וכך, הסרט מאפשר לדמויות המינוריות לגנוב את ההצגה. ומסרט שלאיש לא היו ציפיות ממנו, הוא הפך לסרט פעולה חביב שמצליח בעקביות להפתיע לטובה.
(* – אם כבר כוכבית – הסבירו לי בבקשה איך קרא שבאקי בארנס, הוא חייל החורף, הפך לדמות של מארוול שהשתתפה בהכי הרבה סרטים – שמונה בסך הכל. לא איירון מן, לא קפטן אמריקה. חייל החורף).
(גרסה מורחבת לביקורת שפורסמה ב״כלכליסט״ ב-4.5.2025)