עוד 7 ימים ל-2007
1.
האתר של "בופור", סרטו החדש של יוסף סידר, באוויר. תמצאו בו את שני הטריילרים של הסרט. הטריילרים יוקרנו מיום רביעי בבתי הקולנוע. הסרט יעלה ב-8 במרץ. למעשה, אם להיצמד לעגה האמריקאית, מדובר ב"טיזרים" ולא ב"טריילרים", שכן הם רק נותנים טעימה קצרה מהסרט ומשחקניו. הטיזר הראשון מעולה בעיניי: גן עדן מול גיהנום, כששניהם נראים משכנעים מאוד. זה טיזר שאכן עושה טיזינג: הסרט נראה שם מרהיב. הטריילר השני מאכזב. הוא בנוי על קלישאת סרטי המלחמה: החייל שמתכנן איך יבלה עם אהובתו כשכל זה יגמר. ברוב סרטי המלחמה חיילים שמדברים בערגה על בנות זוגם, הם אלה שימותו ראשונים. אין לי מושג אם כך יקרה גם ב"בופור", אבל התאכזבתי שככה נבחר לייצג את הסרט (מה גם שהסצינה עצמה, בין אושרי כהן ואלי אלטוניו, לא שכנעה אותי).
בכל מקרה, הסרט נראה מצוין, מסקרן, מושקע. וסידר הוא אחד הבמאים הכי מוכשרים כרגע בארץ. והכי מלהיב: הוא כבר יוצא ממש בקרוב (8 במרץ, כאמור). הייתי בטוח שסידר ומפיקיו יחכו איתו לספטמבר, לאיזור האופירים. אני מקווה שהם יודעים מה הם עושים. אני מזכיר שעוד לא קרה שסרט ישראלי שיצא להקרנות מסחריות לפני תחילת ההצבעה על פרסי אופיר גם זכה בפרס. ואני מזכיר ש-2007 תהיה שנה משובחת מאוד בקולנוע הישראלי.
תוספת: "הנה קצת מידע פנימי על השיקולים שנלקחו בחשבון כשהחלטנו להוציא את 'בופור' במרץ. התלבטנו ארוכות בעניין הזה וחשבתי שהדיון שניהלנו בינינו ובין עצמנו רלוונטי אולי לסרטים ישראלים אחרים…" – יוסף סידר מתארח בתגובות.
2.
רד פיש מ"עין הדג" הפנה את תשומת ליבי לכך לפני כמה ימים. עשיתי כמה בירורים משלי, והוא צודק: אין ל"Pan's Labyrinth" עדיין מפיץ ישראלי. עמנואל לוי הכתיר אותו כסרט הטוב של 2006. "מבריק מהפריים הראשון לאחרון". מישהו שהיה בשוק הסרטים בלוס אנג'לס אכן ראה מפיצים ישראלים מתעניינים בסרט בדוכן של חברת המכירות Wild Bunch, אבל הסרט לבסוף לא נמכר. מוסיף גורם נוסף: "יש לו בעייה רצינית עם קהלי יעד ומיקוד. זה פלוס מחיר יקר מדי הפך ללא אטרקטיבי לכולם".
ובכן, שימו לב: סקרינר האקדמיה של "המבוך של פאן" בידיי! טרם צפיתי בו. כל עוד אין לסרט מפיץ בארץ, נראה לי שהכל fair-game, לא? מי יפיק הקרנה לקוראיי "סינמסקופ" בחדרי ההקרנה של האוזן השלישית? הקרנה חינם, כי הזכויות לא שלנו ואי אפשר לעשות מכך כסף. אבל כל עוד הסרט לא נקנה על ידי איש, אנחנו לא דורכים על אף בוהן. ואם הסרט אכן "מבריק מהפריים הראשון לאחרון", הוא שווה צפייה, לא? כדאי להזדרז, אני מניח שבאיזור המועמדויות לאוסקר (אמצע ינואר) מישהו כבר יקנה אותו. צרו קשר בדרכים המקובלות.
3.
מחרתיים יתפרסם ב"פנאי פלוס" מדור סיכום השנה שלי. ובו תגלו מה היה סרט השנה שלי, ומה היה סרט השנה של קוראיי. אמשיך לסכם את 2006 כאן בבלוג במשך כל הסופשבוע. אתם מוזמנים לסכם איתי.
ועד אז: רשימת כל סרטי 2006 מכילה 229 סרטים (תודה לסטארי-נייט ולט.ל שעזרו לי לספור ולהצליב שוב ושוב). וסטארי העלתה את השאלה המסקרנת: כמה מהסרטים האלה ראיתם אתם, קוראיי "סינמסקופ"? שאלה מעולה. אנא, כנסו לרשימה וסיפרו בעצמכם: כמה מסרטי 2006 ראיתם כבר? מי שרוצה יכול להרחיב: כמה בקולנוע, כמה בבית וכמה עוד נותרו לכם ב"wish list" הקולנועי שלכם. השאירו את ממצאיכם כאן בתגובות.
עידכון: שיפצתי קצת את הרשימה. הוספתי ארבעה סרטים שהיו חסרים, הורדתי אחד מיותר ועוד אחד כפול. הרשימה המעודכנת עומדת על 231 סרטים.
חג חג, אבל ג'יימס בראון מת.
It ain't no drag, Papa's got a brand new bag.
אם כבר הזכרת את רד פיש ואת המבוך של פאן באותה פסקה, כבר מזמן לא היה קון של עין הדג (ווינק, ווינק, נודג', נודג').
ראיתי בדיוק 50 סרטים מהרשימה, שמונה מהם בקולנוע, כל השאר בדויד. לפי החישוב שלי, אני אספיק לראות לפחות עוד שניים עד סוף השנה.
וואו, אני כנראה ממש משועמם (או מחפש כל תירוץ כדי לא לעבוד על התסריט שלי):
סרטים שראיתי בבית: 28
סרטים בהקרנות אקדמיה: 15
סרטים בהקרנות עיתונאים: 87
סרטים עליהם שילמתי בקולנוע: 10
סה"כ: 140
עידן, אני מחכה לתגובתך…
אצלי זה בסה"כ 56 סרטים מאלה שיצאו השנה …
17 סרטים בקולנוע ו-39 בבית …
עדן, ודאי התכוונת שסרטים ששילמת עליהם בקולנוע הם 1או 0.
אני עם הפינגווין – 50 סרטים ועוד כמה בתכנון. הרשימה שלי לעומת זאת נצפתה ברובה הגדול בקולנוע.
הרשימה שלי כוללת 31 סרטים בלבד (ועוד ארבעה חצאי סרטים), מעטים מהם בקולנוע מסחרי (לא סובל את הרעש), אך רובם בסינמטק. רשימת המשאלות כוללת 21 סרטים, ובראשה ניצבים בוראט, השתולים, ימים קפואים ואדמה משוגעת.
כפי שכבר נכתב ב-"עין הדג": יש בעיה (אצלי לפחות) עם הטריילרים ל-"בופור". הם נטענים מאוד לאט ומקרטעים כאשר הם מוקרנים. ואני יושב פה על קישור מהיר. זאת לא צריכה להיות בעיה: באתרים בחו"ל יש כפתור Pause שמאפשר לעצור את ההקרנה עד שהטריילר יטען במלואו. באתר של "בופור" אין. חבל.
46 בקולנוע
22 בסינמטק ופסטיבל ירושלים
14 DVD
סה”כ:82
לא מעט… והאמת שיש לא מעט שחסרים לי (שורטבאס, המדריך לחיים בכפר, כשהרחו נושבת, הדברים שמאחורי השמש).
ואגב, ראיתי אתמול את הטיזר של הבופור.לפי הטיזר הוא נראה מעולה.
"רבים טוענים כי בראון היה לאבי "הסול" אך על כך שיש ויכוחים בשל מלכותו של רייי צ'ארלס בתחום. על העבודה כי היה אחד מאבות הFאנק, דיסקו וראפ, כבר אין שאלה."
איתי שטרן מנסה את כוחו בכתיבה על מוזיקה.
http://www.nrg.co.il/online/5/ART1/522/321.html
הנה קצת מידע פנימי על השיקולים שנלקחו בחשבון כשהחלטנו להוציא את בופור במרץ. התלבטנו ארוכות בעניין הזה וחשבתי שהדיון שניהלנו בינינו ובין עצמנו רלוונטי אולי לסרטים ישראלים אחרים.
היתה תמימות דעים בקרב האנשים שמתעסקים בהפצה שהסרט הוא סרט שמתאים יותר לחורף, ושמבחינת היכולת שלנו לקבל בולטות במדיות השונות, מרץ מצוין לנו, ומכיוון שהסרט מוכן (חזרנו מהמעבדה עם פרינט ראשון לפני שבוע), הסיבה היחידה לא להוציא את הסרט עכשיו היא באמת סוגיית האופירים והעובדה שעד היום סרטים שיצאו לא בסמוך להצבעת חברי האקדמיה, נשכחו. (למרות שכשבודקים, אין יותר מדי דוגמאות לזה, חוץ מ "ללכת על המים" שיצא במרץ, ו "הכוכבים של שלומי", רוב מוחלט של הסרטים הישראלים עם פוטנציאל אופירי בעשור האחרון יצאו בין יולי לנובמבר, או לכל הפחות נחשפו לראשונה בתקופה הזו – פסטיבל ירושלים, פסטיבל חיפה, או במסגרת הקרנות האקדמיה, כך שאין ממש קבוצת ביקורת שעל פיה אפשר לבדוק את זה. )
במקרה הספציפי שלנו, הצטרפו למאזן הטיעונים עניינים אחרים כמו מלחמות בלבנון, ימי זיכרון לנופלים, תוכניות בחו"ל, ואולי גם חוסר סבלנות של היוצרים שהכריעו את הכף לטובת מרץ. אבל בראייה כללית יותר על התעשייה, יש כאן גם נסיון לפוגג במעט את הגודש שנוצר בקולנועים עם סרטים ישראליים שמבקשים לנצל את המנוף השיווקי של טקס פרסי אופיר בחודשי הקיץ, תחילת הסתיו. זה כמובן לגיטימי, ואפילו רצוי לייצר עונה שבה הקהל מצפה לראות סרטים ישראלים טובים, אבל יש יותר מדי סרטים שמנסים להידחק לנישה הזאת וכולם, בסופו של דבר, סובלים מזה. אז אנחנו החלטנו לצאת בתקופה פחות צפופה, ובהתאם גם פינינו קצת מקום לסרטים אחרים שיוצאים בקיץ.
אבל הנקודה המרכזית בהקשר הזה נוגעת לתקנון של פרסי אופיר. מעבר לדיון על שיטת הבחירה שהתנהל כאן בשנה שעברה, הבעיה המרכזית של הטקס היא ההתעלמות מהקהל. כל שנה לפחות חצי מהסרטים שמתחרים אינם מוכרים לקהל, מה שהופך את הטקס למצעד הזוי של פרגון עצמי בעיני רוב הצופים בבית. אין מתח. אין הימורים. אין אוהדים שחוגגים אם הסרט שלהם זוכה, או מתאכזבים אם הוא מפסיד. אין "מסיבות אופיר". רק כמה בני משפחה רוויי נחת שמזמינים את השכנים לראות את הילדים בטלוויזיה. והסיבה לכל זה היא שאין בתקנון חוק שקובע שכדי להתמודד על הפרס, סרט חייב להיות מופץ או חשוף לקהל (לפחות שבוע, כמו בתקנון האמריקאי). עדיין, רוב הסרטים הישראלים בעלי הפוטנציאל יבחרו לצאת בסמוך להצבעה, זה הגיוני, אבל אם חברי האקדמיה, המפיצים, ובעיקר יוצרי הסרטים, לא יוכיחו שאפשר להוציא סרט גם לא בעונה ובכל זאת להצליח בקופות וגם לקבל תשומת לב בזמן ההצבעה לפרסי אופיר, לוח השנה של הקולנוע הישראלי יישאר לעד כמו שהוא – עונה שמתחילה בפסטיבל ירושלים ונגמרת בסוכות. יש יותר מדי סרטים ישראלים טובים בכדי לצופף את כולם לתקופה כל כך קצרה. וטקס פרסי אופיר חשוב מדי לתעשייה בכדי להשאיר אותו כמסיבה פרטית של יוצרי קולנוע.
רוה לסידר: קודם כל, תודה שאתה פה. לגבי "קבוצת הביקורת" של האופירים: אני חושב ש"מישהו לרוץ איתו" יצא נפסד מהאופירים בגלל שיצא ביולי. וכשזה הגיע לשלב הראש-בראש, "אביבה אהובתי" הפסיד ל"אדמה משוגעת" בגלל שהאחד כבר הצליח והשני היה זקוק ל"עידוד". אבל אלה רק היפותזות פרטיות ובלתי מבוססות.
לגבי תקנון פרסי אופיר המאפשר תחרות בין סרטים שהקהל לא ראה: אני מפנה אותך ואת שאר חברי האקדמיה את הדיון שהתנהל כאן בתחילת אוגוסט המנסה להציע תיקונים בחוקי הפרס, שאכן מונעים ממנו להיות משמעותי. האמנם זה כל כך קשה לארגן חתימות של 700 אקדמיה ולבצע מהפכה בחוקי הפרס?
ההספק שלי השנה, אם להתייחס לרשימה בלבד (היו עוד הרבה סרטים בפסטיבלים ובהקרנות סינמטקיות):
68 סרטים בהקרנות מסחריות רגילות (מתוכם 24 ברשת בתי קולנוע לב, ועוד 5 בסינמטק 2, שהוא, לצורך העניין, קולנוע רגיל לכל דבר)
14 סרטים בהקרנות סינמטקיות (בעיקר בכורות, הקרנות אקדמיה ואירועים מיוחדים למינהו).
יוצאי דופן : הייתי בהקרנת אקדמיה של "מכתבים לאמריקה" , שיוצא בסוף השבוע הקרוב.
את "הדברים שמאחורי השמש" ראיתי בבכורה שלו, בפסטיבל ירושלים.
את "קרוב לבית" ראיתי בבכורה שלו, בפסטיבל ירושלים 2005.
רק סרט אחד מהרשימה ראיתי ב-DVD: זאמטי (13).
Wishlist: כבר הרבה זמן אני מקפיד להיות מיושר עם רשימת הסרטים המציגים בבתי הקולנוע, כלומר, אין סרט המציג בהקרנה סדירה ומעניין אותי, שלא ראיתי. לכן הWishlist שלי כרגע הוא לגבי הסרטים שיצאו השבוע (ומשום מה לא נמצאים ברשימה): "בבל" ו"לה פמיליה".
לסידר
לתשומת לבך, בכנות וכעצה.
בכללי, בלי לנסות לנתח ולהבין למה, הטיזרים משדרים איזה שהוא חוסר עניין בסיסי, משהו שבמקום להראות כמו הוליווד משדר תחושה של כאילו הוליווד וזה לא לטובה.
נדמה לי שבתוספת מאמץ קטן אתם יכולים לשפר ולהעמיד טיזרים הרבה יותר מושכים.
בכל מקרה שיהיה בהצלחה.
54 סרטים.
50 מהם בקולנוע
(חישוב מהיר: הוצאה שנתית של 3,700 שקל על כרטיסים, לא כולל פופקורן, גלידות ובייביסיטר…).
ארבעה מתוכם ישראלים.
20 לפחות מתכוונת להשלים.
ובהזדמנות זו קיטור: את רוב הסרטים שפספסתי, פספסתי בגלל שלא הגיעו לירושלים.
Pan’s Labyrinth נראה כמו משהו שאסור לפספס. קון נשמע לי כמו אפשרות יפה. אם לא, אני מרימה את הכפפה ואת הטלפון ודואגת שמישהו יעשה משהו עם זה.
משמח לראות פה נוכחות של יוצרים ודיאלוג חיובי. סידר, תודה ששיתפת אותנו.
רוה לט.ל: עם כל אהבתי לעין הדג, אני מוסר את העותק שלי של "פאן" רק לאירוע שמקדם את האתר שלי ולא של המתחרים. מישהו מתנדב להפיק? כאמור, רצוי ממש בשבוע-שבועיים הראשונים של ינואר, אחר כך יהיה כבר מפיץ שירים את ראשו ויחבל בעסק.
אני לא רוצה לבאס, אבל בעוד שהקרנה פומבית של "פאן" היא בהחלט "פיירית", היא גם עדיין מהווה הפרה של זכויות יוצרים, עם או בלי גביית תשלום תמורתה.
סתם, לתשומת ליבך.
זה לא אומר בהכרח שכדאי לרדת מהרעיון; זה רק אומר שהסיכויים שמוסד מכובד כמו "האוזן" יקח בזה חלק הם אפסיים. אבל אם תארגן משהו פרטי באופן עצמאי (כמו שאתרים שכנים שלך נוהגים לעשות, כאמור), יותר סביר שזה יעבור בשקט.
מה שבטוח הוא שהרשימה הזאת של סרטי השנה עושה שירות טוב לקולנוע…. נהניתי מאוד לספור ולגלות שגם לי יצא לראות די הרבה סרטים, לפני כן הימרתי על הרבה פחות.
עכשיו אני מלאת מרץ 'לכבוש' גם את סרטי 2007…
63 סרטים מהרשימה, בתקווה להספיק לפחות עוד אחד.
38 בקולנוע
11 בבית
2 בטיסות
סך הכל 51
ועוד 10 סרטים בערך עדיין מחכים לי בבית
אחרי שבד"כ הייתי רואה 25-40 סרטים בשנה, השנה (בגלל עבודה, מעברים וכו') הספקתי לראות בסך הכל *שבעה* מהרשימה, כמעט כולם בקולנוע. זוועה.
מהרשימה ראיתי 24 סרטים בלבד – מתוכם 15.5 בקולנוע (נטשתי באמצע הסוד שמאחורי המילים), 6 בדיוידי ו-3 שהורדתי (או אחרים הורידו), יש עוד בערך 20 שמחכים לי. בנוסף לכך ראיתי עוד כ-15 סרטים שאינם ברשימה בהקרנות סינמטקיות או פסטיבליות ועוד קרוב ל-70 שאינם ברשימה בדיוידי או במחשב.
ודרך אגב, צפריר כתב על זה כבר אתמול: http://tzafrir.net/2006/12/23/2006movies/
41 סה"כ
15 בקולנוע
ו-26 בבית
השלמות:
Keeping Up with the Steins
Stranger than Fiction
Happy FeeT
Borat (כן כן)
The Departed
The Science of Sleep
Shortbus
הבועה
11 בדיוידי
17 בקולנוע (18 אם סופרים את השתולים פעמיים).
סה"כ 28.
ממש מתסכל לראות כמה סרטים אני עדיין רוצה לראות ואין מתי…
רק 36 סרטים! ועוד כמה מחכים לי בבית.
בתכל'ס הרשימה מלאה סרטים שלא ראויים לצפייה… לא?
יש אולי עוד 20-30 שהייתי רוצה לראות.
מתבייש להודות שעדיין לא ראיתי את "מדעי החלום".
34 ראיתי, 11 נוספים רוצה (כולל סובינירים ואולפן שנדמה לי שאינם ברשימה).
I have seen 26+(films I saw but not on the list)films,all of them in the cinema.Think that a film should be seen on the big screen and I don't own a DVD so when I go to watch a film,always in the cinema.
Still want to see The Departed,Flushed away,An Unconvience Truth and some more.
Films I missed when they were on general realesed:Good Night and Good Luck,Flags of Our Fathers,Sience of Sleep.The last 2 disappeared from the screens after 2 weeks on release.
Haven't seen any Isreali film this year.They don't come on general release and when they do, they disappear very fast.The last Israeli film I saw was Walk on Water.
46 סרטים
הספק לא משהו של 24 סרטים, מתוכם 7 בקולנוע. מצד שני, ראיתי כמעט כל מה שבאמת עניין אותי. עדיין צריך להשלים את "קזינו רויאל" ו"בוראט" (ההייפ קצת הוציא לי את החשק לראות בזמן אמת).
54 סרטים. יש עוד 30 שאני בטוח אראה,
ובטח עוד כמה יצא לראות ב-DVD.
יש לציין 2 סרטים שלא מופיעים ברשימה שראיתי ב-HOT:
SPL – מותחן משטרתי עם דוני ין וסאמו הונג
THE PROTECTOR – TOM YUM GOONG עם טוני ג'ה
עוד לא ספרתי, אבל אני חושבת שבשבועיים-שלושה האחרונים הייתי יותר בקולנוע מאשר בכל השנתיים-שלוש שלפני (לא כולל פסטיבל חיפה) 🙂
אוף רק 41 סרטים. אבל את כולם כולם ראיתי בקולנוע.
1. הפתעתי את עצמי לטובה כשגיליתי שראיתי 30 סרטים מהרשימה, הייתי בטוח שיהיו הרבה פחות. מתוך ה30 ראיתי 11 סרטים ישראלים, כולם בקולנוע, על כולם שילמתי כרטיס [אמנם עם הנחת חייל/לוחם].
מהישראלים הכי אהבתי את "אדמה משוגעת", מהלועזיים את "חיים בין השורות" אותו ראיתי בדי וי די [או דוד כפי שאני קורא לו].
התאכזבתי מאוד מהרבה סרטים בראשם "צופן דה וינצי","נקודת מפגש" ו"טרומן קפוטה". מתוך 11 הישראלים לא אהבתי רק את "בקרוב יקרה לך משהו טוב".
"בוראט" הגאוני הייתה הקומדיה היחידה שראיתי השנה. "ליבי החסיר פעימה" הוא הסרט הלא ישראלי ולא אמריקאי שהכי אהבתי.
2. לגבי "בופור" זה כנראה צעד שיווקי נכון להוציא אותו מוקדם.הטיעונים של סידר נכונים – השנה מיולי עד אוקטובר כמעט כל שבוע-שבועיים יצא סרט ישראלי ולא כולם קיבלו את החשיפה המגיעה להם בגלל זה. מעבר לכך, נושא לבנון אקטואלי מאוד כעת, ורבים שקראו את הספר "אם יש גן עדן" כבר מחכים לסרט הזה.
ומעבר לכל, ה8 במרץ זה בדיוק היום שבו הפלוגה בה אני משרת יוצאת לחופשת שחרור, ובאופן אישי אין תזמון טוב מכך לראות את הסרט הזה ואז להתחיל לשכוח מהצבא…