18 ינואר 2007 | 17:04 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

יקום/עולם

את הבשורה הבאה מצאתי בעמ’ 23 ב”עכבר העיר” מהיום. המודעה של יונייטד קינג מכריזה שם על “קולנוע אסיאתי במוזיאון תל אביב”. כן, גבירותי ורבותי, מדובר בנס. מישהו כנראה מצא את המפתח האבוד לחדר היצירות מופת במחסן הסרטים של יונייטד קינג ויוציא משם בקרוב את הסרטים, חלקם שוכבים שם שלוש שנים, וייתן להם לראות אור מקרנה. המעט שאני יכול להציע בתמורה זה להריע. הבשורות הטובות: שלושה מהסרטים יורדים בזאת ממועדון הגנוזים. חמישה סרטים יוקרנו שם בסבב בפברואר:

“חיים אחרונים ביקום” (תאילנד), אותו ראיתי בפסטיבל ונציה 2003 ושדי נדהמתי ממנו. זו קופרודוקציה פאן-אסייאתית עם במאי תאילנדי, צלם הונג קונגי וכוכב יפני. פן-אק רטנרואנג ביים, כריסטופר דויל צילם והבמאי היפני טאקשי מיקה מופיע בתפקיד משנה קטן. אסאנו טדנובו, הכוכב היפני ששיחק גם לצד טאקשי קיטאנו ב”זאטואיצ’י” וב”טאבו”, מגלם את התפקיד הראשי של ספרן עם אובססיה לסדר ולקיטלוג ולמוות ולהתאבדות.

“גלים נסתרים” (שוב תאילנד). ואת זה ראיתי בפסטיבל ברלין לפני שנה. שיתוף פעולה שני של רטנרואנג-דויל-טדנובו. אחרי ההצלחה של “חיים אחרונים ביקום” הצליח רטנרואנג לגייס תקציב גדול יותר ולבזבז אותו על סרט עם עוד פחות עלילה. התוצאה מהפנטת, וכרגיל אצל רטנרואנג היא גדושה ברגעים קטנים של הומור אבסורדי.

“העולם” (סין). את הסרט הזה ראיתי רק בדי.וי.די ואשמח לראותו על מסך גדול. הבמאי, ז’יה ז’אנג-קיה, סוג של ילד-פלא סיני יפני, כבר ביים מאז שני סרטים נוספים. האחד, “דונג”, הוא דוקומנטרי שהוצג בטורונטו והשני, “טבע דומם”, נכנס ברגע האחרון לפסטיבל ונציה האחרון ויצא משם עם הפרס הראשון.

“שלוש פעמים” (טייוואן). ראיתי את הסרט הזה בפסטיבל ירושלים האחרון ולא התלהבתי. ובכלל, הו שיאו-שיאן הוא במאי שאני מתקשה להתחבר אליו. הוא גם הוותיק בחבורה הזאת, תכף בן 60, וזה הסרט הראשון שלט שיוקרן מסחרית בארץ מאז שנות השמונים. אנסה שוב ואדווח.

4:30 (סינגפור). הסרט היחיד ברשימה שלא ראיתי. מסקרן.

ואם אנחנו כבר באסיה: “The Host”, הסרט המצוין של בונג ג’ון-הו הקוריאני (“Memories of Murder”), הגיע בדי.וי.די לאוזן השלישית וזה אחד הסרטים הכי טובים שתראו בשבועות הקרובים. זה מתחיל כמו סרט מפלצות רגיל: לטאת ענק עולה מנהר ההאן בסיאול ומתחילה לכרסם אנשים. אבל בונג לא מביים כאן סתם גודזילה אלה סיפור מורכב שעוסק בתאים חברתיים, החל ממשפחות (והאופן שבו בני המשפחה למעשה הורגים אחד את השני, באופן הסמלי כמובן) ועד צבא, ממשלות, מדינות ומעצמות (עם מעדן מלכים, כבר נכתב). וחוץ מזה, זה גם סרט אימה והרפתקאות מעולה, עם לא מעט רגעי הומור בלתי צפוי. אני כותב עליו בהרחבה למדורי הבא ב”פנאי פלוס”. בינתיים, צפו בטריילר הבריטי שלו + תוספות של אנשי “האוזן השלישית”.

9 תגובות ל - “יקום/עולם”

  1. עדן 18 ינואר 2007 ב - 17:10 קישור ישיר

    שמעתי כל כך הרבה על THE HOST וכל כך רציתי לאהוב אותו נורא אבל לא הצלחתי. זה סרט לא רע בכלל ואפילו טוב למדי אבל הוא לא מתקרב בכלל להצדיק את כמויות הסופרלטיבים שנשפכו עליו מכל עבר. אולי חסרה לי הבנה בתרבות הקוריאנית שמנעה ממני ליהנות ממנו כמו שצריך אבל לטעמי, לעומת הציפיות, מדובר בסוג של אכזבה.

  2. אח של אבא שלי בבון 18 ינואר 2007 ב - 17:42 קישור ישיר

    ז’יה ז’אנג-קיה סיני, לא יפני.

  3. דואל 18 ינואר 2007 ב - 17:43 קישור ישיר

    וואו, ממש חדשות טובות!
    רק תיקון קטן, העולם הוא סיני.

    רוה לבבון ודואל: נכון, נכון. מתקן מיד.

  4. p.h. 18 ינואר 2007 ב - 19:07 קישור ישיר

    חיים אחרונים ביקום הוא אחד הסרטים היפים שראיתי, חוויה מדהימהי שמאיזשהי סיבה רק אני ועוד 30 איש ראו בהקרנת טרום בכורה בסינמטק. כנראה שעכשיו זה הבכורה… הגיע זמן

  5. דן 18 ינואר 2007 ב - 19:14 קישור ישיר

    איזו ידיעה משמחת! יאיר, אני מקווה שזה גורם לך להרגיש קצת יותר טוב. עם קצת מזל (ויחסי ציבור, יותר ממודעה בעכבר) הקולנוע במוזיאון יכול להתעורר ולהפוך למקום שהסרטים שמוקרנים בו יפנו לקהל שבאמת מחפש משהו אחר ולא לקהל שמתרגש מ”אהבה בכפר”. הקהל הצעיר שמחפש קולנוע כזה הוא אולי לא ענק, אבל יכול להספיק בשביל חמישה סרטים בחודש. אני מקווה שהם גם יביאו לשם כל מיני סרטים קטנים שהם מפיצים והולכים לאיבוד בסינמה סיטי. מישהו זוכר את “מצוץ מהאצבע”? הצד האחר של החיים” ועוד? אולי הקולנוע הזה יכול להיות קולנוע אלטרנטיבי אמיתי. האם הם מתכוונים לעשות איזשהו מנוי או הנחות לצופים קבועים?
    אני מחזיק אצבעות לפרוייקט הזה ומקווה שהוא לא ידעך במהרה כמו יוזמות אחרות שהיו כאן בבתי קולנוע מסחריים כמו פסטיבל טריפו (שהחלק השלישי שלו מעולם לא הוקרן) או קולנוע “ששת המופלאים”, שעם ניהול נכון ובחירת סרטים נכונה (טוב, וגם מיקום נכון יותר), יכל להפוך לאלטרנטיבה מעולה לסינמה סיטי. סינמה טאון שכזה.
    בהצלחה.

    (אה, ו”שלוש פעמים” נקרא בי-ם “שלוש פעימות”, וזה באמת סרט שדורש יותר מדי סבלנות שאין לה שום פיצוי ולכן, סיבה).

  6. Shai 18 ינואר 2007 ב - 20:31 קישור ישיר

    off topic:The international film festival in Rotterdam will start on the 24th of january and will end on the 3rd of february.The festival specialised in thrid world cinema and is full of the latest asian production.The festival boost itself as one who premier directors before they were famous.David Lynch has been first showen,years ago, in this festival, which celebrate,this year, its 36th edition.Donnie Drako has been showen here first before the film became a cult hit.Unlike other film festivals, the main competition, The Tiger Award, show films from 1st or 2nd time directors. The winners of the Tiger Award are guaranteed a distribution in cinemas here in the Netherlands.

    More over the festival and its program can be seen here:

    http://www.filmfestivalrotterdam.com

  7. Shai 18 ינואר 2007 ב - 20:32 קישור ישיר

    P.s..there is an english version for the site mentioned in my previos post.

  8. חן חן 18 ינואר 2007 ב - 23:33 קישור ישיר

    Art Buchwald Dies at 81

    Art Buchwald, the writer who appeared to look at all of life — and even his own death — with a sense of humor died Wednesday night of kidney failure in Washinton D.C. at age 81. Ben Bradlee, his longtime friend at the Washington Post, said that even as he was slipping into unconsciousness, he had a final quip. “I just don’t want to die the same day Castro dies,” Buchwald remarked, according to Bradlee. He had been writing about his condition for most of the past year and at one point entered a hospice where he had expected to spend his last days. But after several months he left, writing, “Instead of going straight upstairs, I am going to Martha’s Vineyard.” His last book, “Too Soon to Say Goodbye,” a collection of recent columns, was published in November. In 1990 he won a landmark lawsuit against Paramount Pictures in which he claimed that the studio stole his idea for a movie and turned it into the 1988 comedy Coming to America. In its ruling the court condemned Paramount for using “unconscionable” means in its accounting procedures in order to claim that despite the fact that the film had produced revenue of $350 million, it had earned no net profit

  9. רובין 19 ינואר 2007 ב - 8:48 קישור ישיר

    The Host ישודר בהמשך השנה בערוצי הסרטים של HOT במסגרת חודש מזרח רחוק.


השאירו תגובה