נידמה לי כי רוב הסצינות בסרטי התלת מימד נועדו לעבוד אך ורק על העיניים של הקהל ובמנותק מפלחים אחרים של המוח.
לפעמים הגודל לא קובע.
אווטר חסר מקוריות מבחינת העלילה-האדם הלבן משתלט על דרך החיים הפרימיטיבית=מעין חזרה אל הטבע והמקורות הראשוניים בלה בלה בלה.
המוסיקה קלישיאתית ומשנשת כתמרור אזהרה.
הסרט"up" לעומתו נפלא,מרגש ואנושי.
יש בסרט זה אסתטיקה ותחכום והגירסה התלת מימדית משמשת רק כגימיק.
רצוי לקרוא "על הקולנוע התלת מימדי" שער הנגב ואת הבלוג של טל.
משהו מעניין, אגב ההגנה הנעדרת של בארסה, מהפורום הישראלי (סטטיסטיקות חשודות, ובכל זאת ברות עניין):
כשפיקה משחק עם בלם נוסף, ההסתברות לשער ב90 דקות היא בסביבות 52-57 אחוז.
כשפויול משחק עם בלם נוסף, ההסתברות היא 73-79 אחוז.
בכל גירסה אחרת שאינה כוללת את אחד משני הגיבורים, ההסתברות עולה ל89-99 אחוז.
כך שמכולם, טוב לבארסה היות הפיקה לבדו +, כברירת מחדל.
מעבר לכך, בעניין המשחק השוטף ושאר מחמאות נטולות פרופורציה, יש לציין משהו שאפילו רונן וגישתו הרלטיביסטית הברוכה -יש לומר- לא יכול לכחש: בשנה שעברה, ברצלונה שיחקה בדיוק כך, באותו שטף, עם אותה ריצה ופי כמה וכמה גולים כמעט כל השנה.
מול "הפחונים" מספרד, ומול ביירן (4-0 במחצית), ליון (5 -2), מנצ'סטר לפרקים, ולא נדבר על המשחק מול צ'לסי, שהוא בושה אפילו לאוהדי הכדורגל האנגלי הוותיק. עונה שלמה של משחקים ברמה כזו, לא משנה מי היריבה, ולא משנה מה התוצאה. אתמול (ומול אינטר אי שם לפני כמה חודשים, מחצית יותר טובה אפילו) היה תזכורת לכך שהעונה שעברה נבדלת בכל זאת מחברותיה ההיסטוריות, נבחרת, קבוצה, או בן האלוהים. מי שהמשחק של אתמול טרי בראשו והוא סבור שמדובר במחצית מושלמת, מוזמן להביט בכל משחק אקראי מהעונה שעברה. הראדיקליים מוזמנים להביט במשחק מול אתלטיקו שפתח את הריצה הארוכה הזו.
מלבד זאת, אשמח להסבר מאוהד כדורגל מקצועי לעניין הבא: זלאטן אמור להיות חלוץ סולידי, שלא לומר מהטובים בעולם, שלא לומר בעל טכניקה אישית מרשימה.
מדוע אין לו יכולת ולו המינימילית להימלט מטופרי הנבדל, שוב ושוב ושוב?
אני מצטער, אבל לא יכולתי לשים נפשי בכפי ולצפות במשחקים של אינטר בשנים עברו. האם כך הדבר תמיד? אין תקווה לשינוי? כי אם אין לו יכולת, אז הוא לא ממש יכול להיות מועיל לקבוצה עם שאיפות גדולות מאשר לשבור שיא נבדלים במשחק אלופות כלשהו.
Hey how are you doing? I just wanted to stop by and say that it's been a pleasure reading your blog. I have bookmarked your website so that I can come back & read more in the future as well. plz do keep up the quality writing
רוצים לעזור לממן את פעילות הבלוג, טבלת המבקרים והפודקאסט? מוזמנים לבקר בדף שלי ב-Patreon ולבחור לכם את אחת מדרגות התמיכה, ולהצטרף לקבוצות הסודיות של "סינמסקופ" לקבלת עדכונים והמלצות פרטיות. לחצו כאן
תודה על עשר הדקות הכי מהנות של היום.
אני מת על באטמן ורובין
פשוט קורע מצחוק… תודה!
האיש פשוט יודע להגיש וואן ליינרים. זה מסביר למה הוא כזה שחקן ענק למרות שהוא כזה שחקן גרוע 🙂
נידמה לי כי רוב הסצינות בסרטי התלת מימד נועדו לעבוד אך ורק על העיניים של הקהל ובמנותק מפלחים אחרים של המוח.
לפעמים הגודל לא קובע.
אווטר חסר מקוריות מבחינת העלילה-האדם הלבן משתלט על דרך החיים הפרימיטיבית=מעין חזרה אל הטבע והמקורות הראשוניים בלה בלה בלה.
המוסיקה קלישיאתית ומשנשת כתמרור אזהרה.
הסרט"up" לעומתו נפלא,מרגש ואנושי.
יש בסרט זה אסתטיקה ותחכום והגירסה התלת מימדית משמשת רק כגימיק.
רצוי לקרוא "על הקולנוע התלת מימדי" שער הנגב ואת הבלוג של טל.
אין עוד שחקן עם כזה רצף של וואן ליינרים בקריירה שלו. פשוט מעולים אחד אחד. ומעניין שלפחות חצי מהם ידעתי לצטט בע"פ.
אכן משעשע במיוחד ומזכיר לכולנו למה אנחנו אוהבים את ארנולד.
מה אם:
"I Come in Peace You Go in Pieces"?
ללא ספק ציטוט שוורצנגר הגדול מכולם.
ספוילר – לא נראה לי שזה לקוח מסרט של שוורצנגר.
אמרו ונשארו בחיים, חלק ג'
אוף טופיק:
יאיר, האם אתה יכול להשיג עוד מידע על ההפצה המקומית של הסרט הזה? http://www.deadline.com/2010/04/will-tribecas-ny-crowd-laugh-at-the-infidel/
קומדיה בריטית על נהג מונית מוסלמי שמגלה שהוא בעצם מאומץ ויהודי. נראה חמוד, ובאייטם כתוב שהסרט נמכר להפצה בכל המזה"ת ורק בישראל לא.
משהו מעניין, אגב ההגנה הנעדרת של בארסה, מהפורום הישראלי (סטטיסטיקות חשודות, ובכל זאת ברות עניין):
כשפיקה משחק עם בלם נוסף, ההסתברות לשער ב90 דקות היא בסביבות 52-57 אחוז.
כשפויול משחק עם בלם נוסף, ההסתברות היא 73-79 אחוז.
בכל גירסה אחרת שאינה כוללת את אחד משני הגיבורים, ההסתברות עולה ל89-99 אחוז.
כך שמכולם, טוב לבארסה היות הפיקה לבדו +, כברירת מחדל.
מעבר לכך, בעניין המשחק השוטף ושאר מחמאות נטולות פרופורציה, יש לציין משהו שאפילו רונן וגישתו הרלטיביסטית הברוכה -יש לומר- לא יכול לכחש: בשנה שעברה, ברצלונה שיחקה בדיוק כך, באותו שטף, עם אותה ריצה ופי כמה וכמה גולים כמעט כל השנה.
מול "הפחונים" מספרד, ומול ביירן (4-0 במחצית), ליון (5 -2), מנצ'סטר לפרקים, ולא נדבר על המשחק מול צ'לסי, שהוא בושה אפילו לאוהדי הכדורגל האנגלי הוותיק. עונה שלמה של משחקים ברמה כזו, לא משנה מי היריבה, ולא משנה מה התוצאה. אתמול (ומול אינטר אי שם לפני כמה חודשים, מחצית יותר טובה אפילו) היה תזכורת לכך שהעונה שעברה נבדלת בכל זאת מחברותיה ההיסטוריות, נבחרת, קבוצה, או בן האלוהים. מי שהמשחק של אתמול טרי בראשו והוא סבור שמדובר במחצית מושלמת, מוזמן להביט בכל משחק אקראי מהעונה שעברה. הראדיקליים מוזמנים להביט במשחק מול אתלטיקו שפתח את הריצה הארוכה הזו.
מלבד זאת, אשמח להסבר מאוהד כדורגל מקצועי לעניין הבא: זלאטן אמור להיות חלוץ סולידי, שלא לומר מהטובים בעולם, שלא לומר בעל טכניקה אישית מרשימה.
מדוע אין לו יכולת ולו המינימילית להימלט מטופרי הנבדל, שוב ושוב ושוב?
אני מצטער, אבל לא יכולתי לשים נפשי בכפי ולצפות במשחקים של אינטר בשנים עברו. האם כך הדבר תמיד? אין תקווה לשינוי? כי אם אין לו יכולת, אז הוא לא ממש יכול להיות מועיל לקבוצה עם שאיפות גדולות מאשר לשבור שיא נבדלים במשחק אלופות כלשהו.
למה לעזאזל אתה קשור????????????????? חחחחחחחח
נראה לי שמספר 12 התכוון לכתוב בפורום של תופעת דורפן והגיע לפה בטעות…
off topic
מישהו יודע על אי אלו נתוני קופות וצופים בסרטים הישראלים שראו אור מקרנה לאחרונה? אשמח לדעת.
לחובבי ספורט – הבלוג של דורפן זה הדבר האמיתי.
חיכיתי לשווא למשפט החביב עלי:
there's enough shit in here to fuck Cohagen good
את מי תובעים?
לא לחינם הוא הקול החביב על ה-soundboard pranksters
שתי דוגמאות מוצלחות במיוחד-
http://www.youtube.com/watch?v=wVMsUoIIoPk&feature=related
http://www.youtube.com/watch?v=Ix25cCy0xRs
Hey how are you doing? I just wanted to stop by and say that it's been a pleasure reading your blog. I have bookmarked your website so that I can come back & read more in the future as well. plz do keep up the quality writing