23 ינואר 2007 | 23:06 ~ 48 תגובות | תגובות פייסבוק

אבו-אלבואה

1. שמעתי היום שהמפיק רוברט צ’רטוף, שנשוי לישראלית ומבלה נתחים מזמנו בישראל, סגר לפני כמה ימים את האולם הגדול בסינמטק תל אביב והזמין לשם חברים ומשפחה והקרין להם את “רוקי בלבואה”, הסרט החדש בהפקתו. צ’רטוף ואירווין ווינקלר זכו באוסקר לפני 30 שנה על “רוקי” הראשון. אני צריך לנסות לאתר את צ’רטוף, בן ה-73. הוא רשום ב-IMDB כמפיק של “המשחק של אנדר”, סרטו הבא של וופלגנג פיטרסן על פי ספרו של אורסון סקוט קארד.

2. אפרופו “רוקי בלבואה”: בשלטי החוצות בקרנות הרחוב בתל אביב כתוב שהסרט עולה ב-29.1, שזה יוצא יום שני. למיטב ידיעתי הסרט עולה מחרתיים, 25.1. לא מבאס לצאת בקמפיין לקראת בכורה שמכוון את כולם לתאריך הלא נכון?

3. כמה מהמועמדים הטריים לאוסקר יודעים עברית? לא יודע בוודאות, אבל תמצאו שורשים ישראליים אצל סשה ברון כהן, שזכה במועמדות על תסריט מעובד ל”בוראט”; גיל קינן, שזכה במועמדות על סרט האנימציה “מפלצת של בית”; ארי סנדל, במאי הסרט הקצר “West Bank Story”.

4. מי האנשים הכי מבואסים היום? נראה לי שבראש ובראשונה ביל קונדון, הבמאי של “נערות החלומות”. אבל די צמוד אליו בסולם ההתבאסות תמצאו את בראד פיט, שגם הועף בניגוד לכל הציפיות מקטגוריית שחקן המשנה, וגם לא הצליח להשתחל לרשימת המפיקים של “השתולים”. ודי צמוד אליו: פדרו אלמודובר, שבטח חווה היום סוג של אנטי-קליימקס. גם פרינס לא קיבל את המועמדות הצפויה על השיר מ”תזיזו ת’רגליים”. ואם אני מצליח להיכנס לראשו של מרטין סקורסזי אני יכול לנחש שגם שם יש חרדה גדולה. הכל נראה מוכן ומזומן להפסד הבלתי נמנע הבא שלו.

5. אבל מי מאושר היום? אני מניח שקודם כל הנרי קריגר. בשעה שכל מחנה “נערות החלומות” מתאבל הערב על הכשלון לזכות במועמדות לסרט, קריגר – שהלחין את המחזמר המקורי – הוא בכיר המועמדים השנה עם שלוש מועמדויות שונות לשיר. ואני מניח שגם ג’קי ארל היילי, שזכה למועמדות די מפתיעה בתור הפדופיל מ”ילדים קטנים”. וגם אלפונסו קוארון. כתבתי מקודם שהוא מועמד על התסריט המעובד של “הילדים של מחר”. ובכן, הוא מועמד גם על העריכה.

נושאים: אוסקר 2006

48 תגובות ל - “אבו-אלבואה”

  1. ליהיא 23 ינואר 2007 ב - 23:45 קישור ישיר

    א. מגיע לבראד פיט. כך ייעשה לשובר לבה של ג’ניפר אניסטון. 😉

    ב. מועמדותו של ג’קי ארל היילי משמחת אותי יותר ממה שהיא מפתיעה, כי הוא אכן די גנב את הסרט הזה.

    ג. קראתי שאביגייל ברסלין החמודה הצטרפה לטאטום אוניל בקטגוריית “המועמדת הצעירה ביותר אי פעם”, שכן היא רק בת 10.

    ד. מישהו יודע מתי מגיעים הסרטים של קלינט איסטווד לארץ?

  2. הפינגווין 23 ינואר 2007 ב - 23:55 קישור ישיר

    המועמד הצעיר ביותר לאוסקר בכל הזמנים הוא ג’סטין הנרי שהיה מועמד כשחקן משנה על “קריימר נגד קריימר” בגיל 8.

  3. עדן 24 ינואר 2007 ב - 0:35 קישור ישיר

    הכניסה של ג’קי ארל היילי למועמדים על חשבונו של בראד פיט מוכיחה שיש עדיין אנשים בהוליווד שמסוגלים להתעלם מההייפ והגלאם וללכת על הבחירה הנכונה. כל הכבוד.
    השמחה הזאת נמשכת עד שמגיעים לחמשת המועמדים לסרט הטוב ביותר, רשימה שכוללת את שלושת הסרטים הכי אובר-רייטד של השנה – “בבל”, “המלכה” ו”מיס סאנשיין”. לא ראיתי את “איוו-ג’ימה” אז בינתיים אני מחזיק אצבעות ל”השתולים”.

  4. גיא אורבניאק 24 ינואר 2007 ב - 1:18 קישור ישיר

    http://www.oscarwatch.com/2007/01/stats_from_dan.html

    בלינק הנ”ל יש כמה נתונים סטטיסטיים מדהימים!
    אז נכון שבכל שנה יש באוסקר כמה מקרים נדירים מבחינה סטטיסטית,אבל השנה נשברו כל השיאים…

    למשל, 26 מועמדויות בסה”כ ל-5 הסרטים שמועמדים בקטגוריה הראשית,ממוצע של קצת יותר מ5 מועמדויות לכל סרט ,דבר שלא קרה מאז תחילת שנות ה-30!!

    אף אחד מהמועמדים לסרט לא מועמד לצילום ,דבר שלא קרה מאז האוסקר הראשון (ובעצם כן קרה באוסקר הראשון כי אז היו 2 קטגוריות לסרט הטוב ביותר ו”סאנרייז” שזכה בקטגורית הסרט ה”אמנותי” זכה גם בצילום)

    אכן ימים מוזרים

  5. lolo 24 ינואר 2007 ב - 2:25 קישור ישיר

    לומר שזו הפתעה שבראד פיט לא מועמד לשחקן משנה זו התגכחות לשמה. ההפתעה היא שהסרט לא סרט הזה “בבל”, בכלל מועמד. לעצם העניין. בסרט הטיפש הזה, בראד פיט הוא לא שחקן משנה אלא שחקן ראשי באחת האפיזודות המיותרות (כמו גם שאר האפיזודות הלא קשורות) בסרט המיותר עם השם היומרני “בבל”. במסגרת התפקיד לא תפקיד שלו הוא ראוי לציון רק על המאמץ שלו להביא למסך את הפרצוף הכי מיוסר שהוא היה יכול להעמיד לרשות ההפקה המגוכחת הזו.
    וסקורזיזה לא יזכה בכלום ולא בכדי.

  6. צפריר 24 ינואר 2007 ב - 2:32 קישור ישיר

    אתה רומז שב”הילדים של מחר” בוצעה עריכה? 🙂

  7. גיא אורבניאק 24 ינואר 2007 ב - 3:38 קישור ישיר

    רק שני סרטים שמועמדים לסרט הטוב ביותר מועמדים לעריכה ,נדיר ביותר
    הסרטים שמועמדים לסרט הטוב ביותר מעומדים ביחד ל-6 פרסים טכניים,ללא תקדים בזמן המודרני.
    הסרטים שמועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר קיבלו רק מועמדות אחת בקטגורית השחקנים הראשיים
    רק סרט אחד שהשחקן הראשי שלו מועמד קיבל מועמדויות נוספות , כל 4 השחקנים הראשיים האחרים הביאו לסרט שלהם את המועמדות היחידה שלו
    הביזאר שולט
    האם אחרי “שר הטבעות” הוליבוד החליטה שתם עידן האפוסים?
    כנראה שכן..

  8. גיא אורבניאק 24 ינואר 2007 ב - 3:48 קישור ישיר

    ודרך אגב, זאת הפעם הראשונה איי פעם שלסרטים המועמדים לסרט הטוב ביותר אין מועמדות לשחקן ראשי
    האם זה אומר ש”המלכה” בהיותו הסרט היחיד שקיבל מועמדות עבור שחקנית ראשית יזכה באוסקר?

  9. גיא אורבניאק 24 ינואר 2007 ב - 3:51 קישור ישיר

    ועוד משהו לסיום,”דרימגירלז” הוא הסרט הראשון בהיסטוריה שמוביל את המועמדויות מבלי לקבל מועמדות לסרט

  10. ליהיא 24 ינואר 2007 ב - 7:31 קישור ישיר

    אכן שנה מוזרה.

    ופינגווין, שים לב שכתבתי מועמדת ולא מועמד.

  11. יוני 24 ינואר 2007 ב - 8:10 קישור ישיר

    אנשים תקשיבו בבל סרט נהדר!!!!! אז דיי עם כל הירידות

  12. אור 24 ינואר 2007 ב - 8:12 קישור ישיר

    עוד משהו מוזר זה ששני סרטים עכשוויים מועמדים לפרס התלבושות אחרי שנים שרק סרטים תקופתיים ופנטסטיים מועמדים.

    ואגב, יכול להיות שהוליווד תסגור את השאלטר על המיוזיקלים סופית?

  13. עידן 24 ינואר 2007 ב - 10:42 קישור ישיר

    לפני 19 שנים הגיש אדי מרפי את פרס הסרט הטוב ביותר בטקס האוסקר(לקיסר האחרון דרך אגב). בנאום שנשא טרם הגיש את הפרס תקף מרפי בשנינות אם כי בארסיות את האקדמיה על כך שאינה מעניקה מועמדויות לשחקנים אפרו אמריקאיים ואף הוסיף”אני כבר כנראה לעולם לא אהיה מועמד לאוסקר”. בחלוף כשני עשורים, מרפי,שהיה אז בשיא תהילתו,ירד מגדולתו, עשה קאמבק, דעך שוב וחזר, מוצא עצמו מועמד לאוסקר הראשון שלו. מאז אותו נאום זכו דנזל וושינגטון, וופי גולדברג, קובה גודינג ג’וניור, האלי ברי, שוב דנזל וושינגטון, ג’יימי פוקס ומורגן פרימן באוסקרים. השנה בהחלט ייתכן מצב שבו מרפי, פורסט ויטאקר וג’ניפר הדסון כולם יהיו זוכים והלן מירן תהיה הלבנה היחידה מבין השחקנים הזוכים. אפשר לומר שנעשתה כברת דרך ואולי זה לא מספיק אבל היא בהחלט מכובדת.

  14. אילן 24 ינואר 2007 ב - 10:53 קישור ישיר

    אני בספק אם המשחק של אנדר אכן יהיה סרטו הבא של פיטרסן. הסרט רשום בIMDB באותו סטטוס כבר כמה שנים, הדבר היחיד שמשתנה בעמוד זה שנת היציאה המשוערת…

    אני מקווה שעוד בימי חיי אני אזכה לראות את הספר הנהדר הזה אכן מעובד לסרט, ורצוי סרט טוב.

  15. עידן 24 ינואר 2007 ב - 11:00 קישור ישיר

    המלכה לא ראוי למועמדות לפרס הסרט הטוב ביותר, אם כבר מדובר בסרט שגרתי שרק משחקם של הלן מירן ומייקל שין כטוני בלייר מוסיף לו מעט מלח ופלפל. מירן היא שחקנית דגולה אם כי אינני מחסידיה המושבעים ואין כמעט ספק שהיא תזכה באוסקר(אף כי פנלופה קרוז וקייט וינסלט ראויות הרבה יותר). נערות החלומות היה צריך להתברג ברשימה במקום המלכה או במקום מכתבים מאיוו ג’ימה. בראד פיט קופח וכן מאט דיימון שהיה ראוי למועמדות עבור השתולים(ואולי גם עבור הרועה הטוב שלא הותיר את חותמו על המצביעים). מי זוכר שזו הייתה בכלל אמורה להיות השנה של כל אנשי המלך וגיבורי הדגל. מה שאומר שהימורים לחוד ומציאות לחוד.

  16. אודי 24 ינואר 2007 ב - 11:33 קישור ישיר

    גם אני חושב שבבל סרט נהדר.
    איכשהו, רק במקומות כאלו של-Cinema freaks יש תחושה שצריך להגיד את זה ומייד לעמוד בפינה…

    זו לא יצירת מופת שתשנה את פני הקולנוע לנצח, אבל לקרוא את כל מה ש-lolo כתב זה פשוט… מוזר.

  17. אורון 24 ינואר 2007 ב - 13:36 קישור ישיר

    אני מצטרף לסנגוריה על “בבל”!! לא ברור לי מדוע ממהרים להתרגז מהצלחתו, ועוד פחות נהיר לי למה כל מי שכן אהב אותו נחשב ל”לא מבין כלום”.
    אני מאוד נהניתי מהמון אספקטים בסרט. בראד פיט אשכרה משחק, לראשונה בחייו נדמה לי (ואני בכלל בצד של אניסטון), כל הדמויות המשניות גולמו להפליא ע”י שחקנים מוכשרים (בייחוד באראצה, שלה אני מחזיק אצבעות למרות שאין לה סיכוי) ועל התזמורת ניצח איניאריטו ביד רמה. אולי הוא קפץ קצת מעל הפופיק – אבל מדובר בעוד סרט-קולאז’ מצויין שלו. הבנתי שהוא והתסריטאי אריאגה כבר לא יעבדו יחד, ויהיה מעניין לראות מה הוא שווה בלעדיו (איניאריטו, כמובן).
    השנה, הימרתי שהוא שווה אוסקר על בימוי (תרגעו, זה הימור ללא התחשבות ברגשות, גם אני הייתי רוצה לראות את סקורסזי לוקח סוף-סוף).
    אבל, משאלת ליבי האמיתית היא שגרינגאס יוכרז כמנצח.
    מי מצטרף אליי?

  18. אור 24 ינואר 2007 ב - 14:44 קישור ישיר

    אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך שפול האגיס כבר 3 שנים מועמד לאוסקר וכבר 3 שנים כותב סרט שמועמד לסרט הטוב ביותר. אם “מכתבים מאיוו-ג’ימה” יזכה (ולדעתי זה מה שיקרה) הבן אדם כתב 3 זוכים רצופים באוסקר. והוא התחיל את הקריירה שלו ב”ווקר” של צ’אק נוריס. נורא.

  19. HEY YOU 24 ינואר 2007 ב - 15:28 קישור ישיר

    נחמד לשמוע על “המשחק של אנדר”, אבל לי יש פנטזיה אחרת. מתי מישהו יקח את “תשעה נסיכים לאמבר” ויהפוך אותו לאפוס רחב יריעה?

  20. יוני 24 ינואר 2007 ב - 15:36 קישור ישיר

    אני מסכים פה עם אלו שאומרים שבראד פיט קופח אולי על הופעת המשחק הטובה ביותר שלו מאז “12 קופים”.
    ולעידן באמת אהבת כל כך את “נערות החלומות”??? ועוד יותר מ”המלכה” או “מכתבים מאיוו ג’ימה”{סרט השנה שלי}????

  21. עדן 24 ינואר 2007 ב - 15:42 קישור ישיר

    “תשעה נסיכים לאמבר” היה אמור להפוך פעם למיני סדרה בערוץ המד”ב. לא יודע מה קרה עם זה.

  22. גיא אורבניאק 24 ינואר 2007 ב - 17:18 קישור ישיר

    הדיווח היום ב”ידיעות אחרונות” על המועמדים לאוסקר הוא בערך הידיעה הכי חובבנית שנתקלתי בה מעודי.
    הכותרת שהם בחרו הייתה משהו בסגנון: “נערות החלומות הפתיע והפציץ עם 8 מועמדויות”-זה בערך הדבר הכי מטומטמם והכי מפספס את הפואנטה שיכול להיות.
    וחוץ מזה,8 מועמדויות זה כמעט שיא שלילי עבור סרט שמוביל במספר המועמדויות.
    מתי כבר יהיו בארץ עיתונאי בידור בעיתונים היומיים (חוץ משניצר וקליין) שיש להם מושג קלוש במה שהם כותבים עליו???

  23. חן חן 24 ינואר 2007 ב - 18:11 קישור ישיר

    יאיר, אני מפנה את תשומת לבך שב”פנאי פלוס” כתבת על הסרט “קיצוצים”, אבל יש תמונה של הסרט “קאשבק”

  24. אור 24 ינואר 2007 ב - 19:52 קישור ישיר

    מצחיק שכותבים ש”נערות החלומות” מועמד ל8 אוסקרים ו”בבל” (ואני מצטרף לסנגור על הסרט, אגב) מועמד ל7.

    אם מועמדות = סיכויים לזכות, הרי גם אם “בבל” יקח את כל הקטגוריות הוא יוכל לזכות רק ב6. שלא נדבר על “נערות החלומות” שיכול מינימום לקחת חמש.

  25. גיא אורבניאק 24 ינואר 2007 ב - 20:06 קישור ישיר

    גם נערות החלומות יכול לקחת שש:שחקן משנה,שחקנית משנה,שיר,סאונד,תפאורה,תלבושות.
    ומועמדות נחשבת לכל מי שמועמד בסרט,גם אם יש שתיים באותה קטגוריה מאותו סרט
    אבל בכל מקרה,המקסימום שסרט יכול לזכות בו השנה הוא 6 אוסקרים וזה פעם ראשונה שדבר כזה קורה מאז 1934

  26. אור 24 ינואר 2007 ב - 20:23 קישור ישיר

    על אף שלאחרונה נשברו כל החוקים – יש מין חוק/כלל/מוסכמה/וואטאבר שמצביע שסטטיסטית מי שזוכה בסרט הטוב ביותר חייב להיות מועמד לעריכה (הפעם האחרונה שסרט זכה בלי מועמדות לעריכה הייתה לפני 16 שנה, “אנשים פשוטים”) מה שהופך את “בבל” ו”השתולים” למרכזיים במירוץ.

  27. עדן 25 ינואר 2007 ב - 0:39 קישור ישיר

    כמה חבל שנסגרו כבר המועמדויות לאוסקר, אם רק היו מחכים קצת היה אפשר לתת למשה קצב מועמדות על הנאום המטורף שלו היום. בדיוק ראיתי אתמול את “המלך האחרון של סקוטלנד” וזה מדהים כמה פורסט וויטאקר בתור אידי אמין ומשה קצב בתור משה קצב דומים. אותה שפת גוף, אותו זיק של טירוף בעיניים, אותה כאריזמטיות פרנואידית. אין ספק, הבן אדם פספס את ייעודו בחיים.

  28. גיא אורבניאק 25 ינואר 2007 ב - 1:43 קישור ישיר

    lol עדן

    אור,עכשיו אני בטוח ש”השתולים” ו”בבל” לא יזכו
    מכיוון שזה התקדים האחרון שעדיין לא נשבר בשנתיים האחרונות 🙂

  29. lolo 25 ינואר 2007 ב - 2:12 קישור ישיר

    זה לא קולנוע ולא יום שמח אבל זה בהחלט שעור באייך מפספסים דראמה ועוד בשידור חי.
    על הבמה עומד הגיבור. הוא נמצא כאן כדי לתת את נאום חיו, נאום, שכמו הריחוף של סופרמן, יסיג את כדה”א לאחור, ישיב את הזמן לתיקונו. מימינו מתגודדת המשפחה המורחבת, זו שבאה לחזות בבלתי אפשרי, בראש השבט שמצליח לממש את הקסם הזה.
    הנאום מתחיל. המצלמה מתרכזת בגיבור שלנו וממשיכה להתרכז בו לאורך שעה ארוכה. מידי פעם, להבזק קצר ולא ברור, היא נוגעת במשפחה, מרחפת עליה קלות כדי לצאת ידי חובה ושבה למסלולה, הגיבור שלנו.
    אבל בהבזקים הקצרים שמועברים אלינו כלאחר יד, אפשר לראות שמימין לבמה מתרחשת הדראמה האמיתית, משהו קורה. בתוך השידור החי ובזמן שלא ניתנת לנו הזדמנות לעקוב אחריו, משהו מתפורר במשפחה הזו. משהו באמונה הבלתי מסוייגת שלהם במנהיג, נסדק. אבל אנחנו לא רואים את זה כי הבמאי (המקצועי) שב באובססיביות אל הגיבור שממשיך ללהג על הבמה.

    הם באו לכאן כדי לתמוך ומתוך אמונה. עכשיו, כמוכם וכמוני, הם שומעים את בליל המילים הבלתי אפשרי ובשניות המועטות שהמצלמה מקצה להם, אפשר לראות איך האמונה שלהם מתפוגגת ואיך הוודאות שמשהו פה מאוד לא בסדר חודרת אט אט להכרתם. הפנים שלהם, שפת הגוף, משדרים מצוקה נוראה. אבל העצבות הזו, הרגעים האנושיים האלה נחסכים מכולנו בגלל הרצון הבסיסי שלנו לראות דם וזה בדיוק מה שמספקים לנו, חאראקירי בשידור חי ושימות העולם.

    אז לעדן שפיו עדיין נוטף דם מליטרת הבשר העסיסית שהוא נועץ בה את שיניו, אחלה צחוקים איתך, אתה גבר גבר, אולי נמליץ עליך להיות רמטכ”ל.
    ובחזרה לחיים ושנחזור לפרופורציות, בבל חארה סרט.

  30. עדן 25 ינואר 2007 ב - 9:29 קישור ישיר

    בבל אכן חרא סרט ושום דבר שמישהו יגיד לא יגרום לי לראות במשה קצב או אפילו במשפחתו את הקורבנות בסיפור הזה. יש קרבנות אמיתיים כאן ואלו הנשים שהוטרדו ונאנסו “לכאורה” ע”י מר קצב שכל יום שהוא נשאר בתפקיד מביא יותר בושה למדינה מכל תכנית של “אורי גלר מחפש את היורש”.

  31. יובל 25 ינואר 2007 ב - 9:35 קישור ישיר

    ליטרת בשר עסיסית? זו מצווה על כל אדם שפוי היום להביע שאת נפש מהנשיא קצב.
    אני לא נהנה מלראות אנשים סובלים, לא סדאם חוסיין ולא קצב (שיכול להיות שהוא חף מכל פשע פלילי, אבל הוא לא ראוי להיות נער הפוסטר של מדינת ישראל). בטח שלא המשפחה של משה קצב.
    אבל בכל שנייה נוספת שהוא מכהן כנשיא הוא פוגע בכל אזרחי מדינת ישראל. ההבדל הוא שאנחנו לא יכולים להשתלט על שעה בזמן צפיית השיא של שלושת הערוצים המרכזיים כדי לשחרר את התסכולים שלנו.
    אז מותר לפרסם פה תגובות משועשעות על קצב? זה בסדר?

  32. עידן 25 ינואר 2007 ב - 9:53 קישור ישיר

    דרך אגב, יובל, מביעים שאט נפש ולא שאת נפש. אני מסכים, בכלל אני מביע שאט נפש ממדינת ישראל באופן כללי ועובד במרץ על השגת דרכון אירופי או גרין קארד.

  33. איתן 25 ינואר 2007 ב - 10:05 קישור ישיר

    הייתי אתמול בהקרנה של “המלך האחרון של סקוטלנד” (וכן, ראיתי גם אותך, יאיר, אבל בגלל שהאולם היה מלא, לא ראיתי לנכון להקים שורות שלמות על מנת לומר שלום). סרט מאוד טוב, בעיניי, שלמרות חריקות מסוימות בבימוי (האקספוזיציה, הנוגעת לסיבות נסיעתו של הבחור הסקוטי לאפריקה קצרה מדי; בחלק אחר של הסרט, כאשר הגיבור שלנו לומד על הזוועות של אמין, האם באמת נחוצים ההבזקים בהם מצולמות אותן זוועות ?) סוחף ומרתק בזכות משחק באמת מדהים של פורסט וויטאקר. בסוף הסרט, מופיעים צילומים של אידי אמין האמיתי, שרק מראים עד כמה וויטקאר היה דומה ועם זאת שונה מהדמות אותה גילם. איזו כריזמה יש לו על המסך ! איזה קסם (מסוכן) יש לו ! לא יכול להיות שהוא לא יקבל אוסקר. גם בגלל שהוא כל כך טוב, אבל גם בשיטת האלימינציה: “Blood diamond” לא כל כך מצליח להלהיב את המבקרים, לוויל סמית’ יהיו עוד הזדמנויות, וכך גם לריאן גוסלינג (שלי מזכיר את אל פאצ’ינו בצעירותו). התחרות היחידה לוויטקר יכולה לבוא מכיוון פיטר או’טול, אך מכיוון ש”ונוס” נראה לי סרט קטן מדי, לא נראה לי שזכייתו של וויטקר מוטלת בספק.
    לגבי קטגוריות אחרות : אני מאוד נהניתי מהופעתו של אלאן ארקין ב”מיס סאנשיין הקטנה”, ואני מאוד שמח על ההכרה שהוא מקבל על כך. אני גם רואה בו מועמד מוביל לזכיה כשחקן משנה. יש דיבור מסויים סביב אדי מרפי, וגם מארק וולברג וג’קי ארל היילי עושים עבודה טובה בסרטים מעט פגומים, אבל נראה לי שבגלל ש(כמעט)כולם אהבו את “סאנשיין”, וגם בגלל שארקין מבוגר מכולם, הוא ייקח.
    שחקנית ראשית : אני לא רואה תחרות להלן מירן (ועדיין לא ראיתי את “המלכה”). פנלופה קרוז עושה עבודה טובה ב”לחזור”, גם ווינסלט וגם סטריפ (שבגלל מועמודויותיה המרובות תצטרך באמת להדהים על מנת לזכות שוב), ואת “רשימות על סקנדל” עוד לא ראיתי (וסביר להניח שדנץ’ ובלאנשט מאוד טובות גם שם), אבל הדיבור סביב מירן כל כך חזק, שאני לא רואה אפשרות אחרת.
    שחקנית משנה: לטעמי, קטגוריה פתוחה לחלוטין, עם יתרון קל לג’ניפר הדסון (בגלל הגלובוס). אני כבר ראיתי ששתי מועמדויות לאותו סרט באותה קטגוריה מבטלות אחת את השניה (“תלמה ולואיז” עולה לי בזיכרון), ואני מאוד מקווה שזה לא יקרה כאן. למרות ההסתיגויות שלי מ”בבל”, בסך הכל מאוד אהבתי את הסרט, וקיקוצ’י מצוינת שם. גם באראזה מאוד טובה, וגם אביגייל ברסלין מקסימה ב”סאנשיין”. “רשימות על סקנדל” מאוד מסקרן אותי, אבל אולי הנושא שלו קצת ירתיע מצביעים. ההימור שלי : אדריאנה באראזה תפתיע.
    זהו בינתיים.

  34. אור 25 ינואר 2007 ב - 10:39 קישור ישיר

    “המלך האחרון של סקוטלנד” הוא בהחלט סרט חזק ולא מאכזב (שלא כמו הסרט השני שכתב התסריטאי שלו “המלכה”). אבל דווקא וויטאקר לא עשה עלי רושם עם כל הצרחות והעיניים הפעורות. הוא הזכיר לי שרליז ת’רון ב”מונסטר”. אבל ג’יימס מקא’בוי, הרופא, נותן את אחת ההופעות הכי טובות של השנה. פשוט מדהים, הבחור הזה.

    אבל לדעתי המירוץ לפרס השחקן הוא מהפתוחים ביותר באוסקר.
    דה קפריו – הוא מועמד על “לגעת ביהלום” אבל יש לו גם תמיכה ענקית עוד מ”השתולים”. זה אומר שהוא יקבל קולות על שני התפקידים. כמו קיטון ב77 וג’ים ברודבנט ב01 (יש עוד מלא דוגמאות. רק בזה נזכרתי).
    אוטול – הוא אגדת מסך עם 8 מועמדויות בלי זכייה. יכול להיות שהאקדמיה תתקן את זה מפאת כבוד.
    וויטאקר – נו, זה מסוג ההופעות שהאוסקר נמס מהן. דמות אמיתית, סרט פוליטי, ג’סטות תיאטרליות…
    גוסלינג וסמית’ – no chance in hell. למרות שאני במחנה גוסלינג.

  35. עידן 25 ינואר 2007 ב - 11:21 קישור ישיר

    יאיר, בצחוק, בצחוק. אני כותב עם 39 מעלות חום.

  36. אורון 25 ינואר 2007 ב - 12:14 קישור ישיר

    אדון לא-לא, יש לי שאלה אלייך:
    האם שמך הפרטי הוא במקרא – דובי?
    זה יכול להסביר את כל פרצי השליליות הספונטניים שלך… קנה משקפיים ורודות, ומהר!

  37. איתן 25 ינואר 2007 ב - 13:06 קישור ישיר

    מצטער, קודם הייתי צריך לעזוב את המקלדת בפתאומיות. עכשיו הזמן לחלק 2:
    סרט אנימציה: לדעתי, “מכוניות”, הדי מלהיב, יזכה על חשבון “תזיזו ת’רגליים” המצפוני (מדי?) ו”מפלצת של בית” הסתמי.
    צילום: ההישגים הבאמת מדהימים של עמנואל לובצקי ב”ילדים של מחר” חייבים להביא לו את הפרס. כל דבר אחר יהיה עוול.
    בימוי: עצם המועמדות של פול גרינגראס מהווה הכרה בערך עבודתו ב”טיסה 93″. הוא לא יזכה. הדיבור סביב “המלכה” סובב סביב המשחק, ופחות סביב התסריט והבימוי, ולכן גם פרירס לא ייקח. שני הסרטים של איסטווד איכשהו לא מצליחים להתרומם (למרות ששניהם, כנראה, טובים מאוד. ודרך אגב, מתי הם בארץ, אם בכלל ?). וכך נשארנו עם שניים: איניאריטו וסקורסזה. עוד מ”אהבה נושכת” זוכה איניאריטו להערכה גדולה בהוליווד. “21 גרם”, בגלל המבנה שלו, היה קצת “לא אכיל” לחברי האקדמיה, אבל “בבל” קונבנציונלי יותר במבנה שלו (באופן יחסי, כמובן), ואיניאריטו הוא בבחינת הבטחה שמתממשת. סקורסזה עשה סרט שלא ממש חשוב אם הוא טוב או לא טוב (לטעמי, סביר פלוס, לא יותר). אם הוא יקבל את הפרס, זה יהיה בעבור מה שנקרא “His body of work”. כבר בראיונות הקידום של “כנופיות ניו יורק” אמר די-קפריו שזו בדיחה עצובה שלאיש הזה אין פסלון בבית. המירוץ לדעתי כאן הוא מאוד צמוד, אבל אני מהמר על סקורסזה.
    סרט זר: אחרי ההפתעה שבהעדרותו של אלמודובר מהרשימה, בחינה של שאר המועמדים מגלה בעיניי מירוץ צמוד בין שני סרטים, כאשר לדעתי אף אחד מהם לא יזכה. דווקא מכיוון ש”המבוך של פאן” מועמד בעוד כמה קטגוריות, ולדעתי הוא גם יזכה בחלק מהן, ייפגעו סיכויי זכייתו באוסקר הסרט הזר. הסרט האחר שצובר תאוצה בשבועות האחרונים הוא “חיים של אחרים” הגרמני (בכורה ב-7 בפברואר בסינמטק תל אביב). לפי מה שראיתי ושמעתי, הסרט כנראה באמת מאוד טוב, אבל הדיבור סביבו עדיין לא מספיק חזק. ההפתעה תבוא לדעתי מכיוון דנמרק. סוזאן ביר היא במאית שנמצאת כבר כמה שנים בשטח, ויוצרת סרטים מאוד טובים- האחרון שבהם, סרט מצוין בשם “אחים”, שזכה להצלחה מסוימת גם בארה”ב (בעיקר ביקורתית, אבל גם לא מעט אנשים ראו אותו שם). מבלי לדעת דבר על הסרט החדש שלה, אני מאמין ביכולתה של הבמאית הזו ליצור דרמות עוצמתיות ומשכנעות. אני לא אתפלא אם היא תפתיע.
    תסריט מעובד: למרות שהכתיבה היא החלק החלש (יחסית) ב”בוראט”, אני מעריך שהוא יזכה, לא כל כך בגלל האיכות, אלא יותר בגלל התופעה החד פעמית שהיא “בוראט”. זה יהיה פרס ניחומים לברון כהן (על שלא קיבל מועמדויות אחרות). בנוסף, אני פשוט לא ממש רואה תחרות ל”בוראט”.
    תסריט מקורי: “בבל”. אני מאמין שזו תהיה השנה של “בבל”. כל השאר מוערכים מאוד, אבל זו תהיה ההזדמנות של האקדמיה להביע את ההערכה שלהם לצמד אריאגה-איניאריטו, כאשר הם לא אוונגארדיים מדי (לטעמם). “בבל” גם ייקח לדעתי את פרס הסרט הטוב ביותר.
    לשאר הקטגוריות לא התייחסתי, מכיוון שאני מרגיש שאני לא מבין בהן מספיק. רק הערה אחת ליאיר: לפני כמה ימים הבאת לכאן קטעים מסרטי האנימציה הקצרים המועמדים, וכבר לא ניתן לחזות בכולם מכיוון ש: “This video is not available”. כמו כן, כשביקשתי לצפות שוב בנאום הקבלה הבאמת מדהים של סשה ברון כהן ב”גלובוס” נתקלתי באותה הודעה. בעיות זכויות יוצרים, יאיר ?

  38. גיא אורבניאק 25 ינואר 2007 ב - 13:25 קישור ישיר

    הלינק של יאיר לסרטי האנימציה היה לינק לקטעים של הסרטים או לסרטים בשלמותם?
    כי אם זה רק קטעים מהסרטים אז אפשר לצפות בקטעים גם ב http://www.awn.com/oscars07

  39. הוד 25 ינואר 2007 ב - 15:12 קישור ישיר

    לא יודע למה אבל,יש לי תחושת בטן שהשנה סקורסזה לוקח את האוסקר.

  40. אורי 1 25 ינואר 2007 ב - 17:29 קישור ישיר

    שתי הופעות המשחק היחידות שראיתי עד כה [ואני בוש ונכלם שזה הכל לבנתיים] היו של מריל סטריפ ומרק וולברג. ואיך לומר, על אף ששניהם שחקנים מצוינים, וגם בתפקידים הללו הם טובים, מועמדות שלהם לאוסקר על כך זה מוגזם. זה אומר שזאת כנראה לא הייתה שנה טובה כל כך. אני לא מבין איך העדיפו את וולברג אפילו על ניקולסון ב”השתולים”, ומריל סטריפ עושה ב”השטן לובשת פראדה” תפקיד כמעט משני.

    וחבל שאין שום אזכור ל”מעבר לכל דמיון” אפילו לא בקטגורית התסריט.

    ושימו לב לנתונים הבאים: אם פיטר אוטול יפסיד השנה את הפרס, הוא יהיה השחקן בעל ההפסדים הרבים ביותר באוסקר ללא זכיה [בלי להתחשב באוסקר מפעל חיים שקיבל לפני ב2003]. “ונוס” עליו הוא מועמד הוא הסרט שהכי מעט אמריקאים ראו בקולנוע מכל הופעות המשחק המועמדות השנה. כשנקרא אוטול לקבל את פרס מפעל חיים לפני ארבע שנים הוא בהתחלה סירב, ורק אחרי שכנוע של האקדמיה החליט להגיע בכל זאת. ואני שואל מהם הסיכוים שהוא יופיע הפעם לטקס?
    והאם ג’ודי דנץ תגיע השנה? לגלובוס הזהב היא לא באה, אבל לאוסקר בשנה שעברה הגיעה והפסידה.

    ואילו עוד סרטים שמועמדים בקטגוריות מרכזיות חוץ מ”המבוך של פאן” עוד לא נקנו להפצה בארץ?

    ובנושא אחר – פרשיית קצב: עוד הוכחה שהציאות עולה על כל דמיון. בהוליווד כבר היו מתחילים בליהוק. בתפקיד גילה קצב – הלן מירן?

  41. עדן 25 ינואר 2007 ב - 17:56 קישור ישיר

    “תכנית הבוקר של קשת ממציאה את עצמה מחדש… יאיר רווה יגיש בכל יום חמישי את פינת הקולנוע…” יש למה לקום בבוקר ?

  42. יוני 25 ינואר 2007 ב - 18:12 קישור ישיר

    יאיר יגיש פינת קולנוע???? באיזו שעה????

  43. יוני 25 ינואר 2007 ב - 19:01 קישור ישיר

    ליאיר- הסיבה העיקרית שאני קורא את המדור שלך בנאמנות היא לא הכתיבה הניפלאה שלך אלא שהטעם שלך דומה שלי. אך בזמן האחרון אני מרגיש שאנחנו Out of sync כמו שאומרים.
    זה התחיל בביקורת שלך על:
    בבל-סרט נהדר יחסית לדעתי שאתה קראת לו “עצלני ונצלני”.
    זה המשיך ב-
    ילדים קטנים- גם סרט מאוד טוב בעניי שקראת לו “רדוד…לסרט אין מה להגיד”
    המרדף לאושר- לדעתי סרט סימפטי לא יותר שאותו שיבחת

    ובמדור האחרון זה הגיע לרמות חדשות:
    לגעת ביהלום- לדעתי סרט שיטחי עם דמויות שיטחיות.
    והמלכה- סרט נפלא בעניי שקראת לו “נאיבי ופשטני…מהנה למחצה”

    אני מקווה שזה יעבור מהר כל הקטע הזה אני מבואס.

    ועוד משהו בקשר ליאיר נגד העולם:
    מארי אנטואנט-יצרת את הרושם שהמבקרים לא אהבו אותו בעוד שA.O Scott מהניו-יורק טיימס הביא לו 4.5/5 ורוג’ר אברט 5/5
    אותו דבר בנוגע ליוקרה- A.O Scott שיבח אותו
    אלפא דוג- רוב המבקרים לא אהבו אותו או מקסימום חיבבו אותו מי זה בכלל המגזימן הזה סקוט פאונדאס.

    ובבל-טוב אין מה לעשות הרוב אהבו אותו.

    זה הכל להיום

  44. גל-Z 25 ינואר 2007 ב - 19:13 קישור ישיר

    רגע, רגע,
    הבמאי האיום שביים את טרויה הבומבסטי והפלקאטי אמור לביים סרט מד”ב מבוסס דמויות וניואנסים. ולא היה לי כזה אכפת, אבל זה ספר מדהים שמגיע לו יותר מזה, מגיע לו שפילברג או שאמלאן.

  45. ברק 25 ינואר 2007 ב - 21:18 קישור ישיר

    בראד פיט – אני לא מאמין שאני עושה את זה, אבל פעם, מזמן מזמן, בראד פיט קוטלג כשחקן איכות (כליפורניה, 12 הקופים, ועוד). אז נכון שהיום הוא מסתפק בלהראות בסרט במקום לשחק (אושן 11,12,13,… , מר וגב’ סמית). לכן אז אני אופטימי שאולי, מתישהו, בעתיד, נראה שוב יכולות משחק מצידו.
    למרות נאום ההגנה, לגבי המשחק שלו ב-“בבל” – הופעה נחמדה, אבל לא ראויה לאוסקר או אפילו למועמדות. כל הסרט יש לו אותה הבעה קבועה ומיוסרת.
    העובדה שהוא עם זקן בסרט (המלצה של חבר, ע”ע “סריאנה”) אינה בהכרח אומרת שהוא משחק טוב.

    נ.ב. – “בבל” הוא סרט סוחף רגשית, שמבויים בצורה נפלאה ומדוייקת (תחשבו כמה זה היה מזעזע אם אותה עלילה היתה מבוימת על ידי במאי אחר, בסגנון “הוליוודי” סכריני [קשה לי לחשוב על דוגמה]).

    אפשר ויש מקום רב להתווכח על התוצאה הסופית, המסר וכו’, (לי אישית היתה בעיה עם הסוף של כל אחת מהאפיזודות. בכלל, מסחטה רגשית בלי קטרזיס של ממש).
    אבל אי אפשר להכחיש שמדובר בהישג קולנועי נדיר, חריג מבחינת תוכן, בימוי, צילום, עיבוד, עלילה – והכי חשוב (לדעתי) – שסצינות רבות בסרט נשארות איתך הרבה זמן אחר-כך.

  46. איילת 25 ינואר 2007 ב - 22:53 קישור ישיר

    קרה שהבריזו לכם (גם אם בנסיבות מוצדקות) זמן קצר לפני התחלה של סרט שמאוד רציתם לראות ועמדתם כמו אידיוטים בכניסה לקולנוע, שוקלים אם להיכנס לאולם לבד ללא הפרטנר לצפייה ותוהים אם תצליחו להתגבר על המבוכה?
    נו טוב, במקרה הספציפי שלי היום, עם הסרט בבל זה אכן לא קרה, למרות שהתאים לי כ”כ לצפות בו דווקא היום… ואולי להתאושש ממופע האימים ההזוי של קצב וההצבעה בכנסת נגד הדחתו.

    * שמחתי לשמוע ש”טיסה 93″ נכלל בין המועמדים על פרס הבימוי, סרט מצויין שליווה אותי שעות ארוכות לאחר הצפייה.

    נ.ב – שסוף סוף נזכה לראות את סקורסזה מקבל את פרס האוסקר, למרות שהשתולים לא משתווה לסרטים המוקדמים שלו.

  47. שי 26 ינואר 2007 ב - 9:39 קישור ישיר

    לגל-Z
    הבימאי שאתה מדבר עליו הוא Wolfgang Petersen שביים גם את הסיפור שאינו נגמר וגם את Boot, Das . אז תתחיל להירגע בסדר. את טרויה לא ראיתי, נכון שבדרך היו גם כמה סרטים רעים (נחטף להוליווד והתחיל לעשות שטויות) אבל אני בטו שהוא עדיין בימאי ענקקקקק שעוד יפתיע מחדש עם יצירת מופת.

  48. גל-Z 26 ינואר 2007 ב - 12:26 קישור ישיר

    ואם אני אגיד לך שמעולם לא התלהבתי מהסיפור שאינו נגמר, ואפילו ואהבתי אותו, אין בו עדיין את מה שאני מחפש בבמאי, כי גם שם הדמויות פלקאטיות רק ששם זה הגיוני מתוקף זה שזוהי אגדה. אז אני עדיין לא נרגע.


השאירו תגובה