26 אפריל 2010 | 10:30 ~ 33 תגובות | תגובות פייסבוק

חול

דן סחר ביים בשנה ב’ במכללת ספיר את הסרט הפוסט-אפוקליפטי הקצר “כשיהיה דומם”, שיוקרן בסוף השבוע בפסטיבל המדע בדיוני של לונדון. האתר Twitch עשה לסרט כבוד. אז גם אני רוצה. ואיזה כיף שסחר העלה את הסרט במלואו לצפייה באינטרנט. למה לא כל הסטודנטים עושים את זה לסרטיהם? הנה התרגיל שלו. האם ש עוד סרטים עם ניחוחות מד”ביים/פוסט-אפוקליפטיים שהופקו בעת האחרונה בבתי הספר לקולנוע בארץ?






נושאים: בשוטף

33 תגובות ל - “חול”

  1. עמית איצקר 26 אפריל 2010 ב - 12:32 קישור ישיר

    בהחלט סרט מרשים. ראיתי אותו לפני חודש בערך

  2. במחשבות 26 אפריל 2010 ב - 12:53 קישור ישיר

    יש סרט עצמאי באורך מלא המופק בימים אלה.אפוקליפטיזומבים…

  3. טל 26 אפריל 2010 ב - 13:19 קישור ישיר

    יש את הסרט הפוסט-אפוקליפטי שאני ביימתי כסרט גמר בספיר, “רח’ הרצל 48” (27 ד’)

    בניקלינק – הטריילר.

  4. ערן 26 אפריל 2010 ב - 13:24 קישור ישיר

    איזה יופי. ממש נהנתי מהסרט.

  5. עמית איצקר 26 אפריל 2010 ב - 14:17 קישור ישיר

    אני ביימתי לפני 6 שנים סרט מד”ב אפוקליפטי כסרט סוף שנה א ב”קמרה אובסקורה”. קוראים לו “האנגר” וניתן לצפות בו בלינק הבא
    http://www.youtube.com/watch?v=VoG6ejT8jQc
    אזהרה: הוא דיי מעפן

  6. אלון 26 אפריל 2010 ב - 14:41 קישור ישיר

    פנטזיה גם הולך?
    8 דקות, עצמאי, ע”פ קפקא –
    http://www.youtube.com/watch?v=4v8M6q1AUAU

  7. _LiBERTiNE_ 26 אפריל 2010 ב - 14:49 קישור ישיר

    תודה על הקישור!
    אני משתוקקת לעשות סרט קצר מד”בי לקורס מד”ב ופוליטיקה, הבעיות הן 1. הדד-ליין הוא בתחילת אוגוסט ו-2. אני לא תלמידה לקולנוע, אז אין ברשותי שום ידע מקצועי לאיך לעשות אותו ואיפה להתחיל.

  8. עמית איצקר 26 אפריל 2010 ב - 15:01 קישור ישיר

    אלון, הסרט שלך מזכיר לי מאוד בסגנון את הסדרה “מעשיות עמים”, במיוחד עם הצללים.

  9. (יובל) 26 אפריל 2010 ב - 15:54 קישור ישיר

    חשוב לציין, השחקנים הם:
    מיקו בן-פורת ונילי סחר

    כבוד.

  10. גלעד 26 אפריל 2010 ב - 17:15 קישור ישיר

    סרט מרשים ביותר.
    אני מקרין ביום שישי בשעה 12:00 בסינמטק סרט שלי בעל אלמנטים מד”ביים/פוסט-אפוקליפטיים בשם “לבן” מבוסס על עדויות מחדרי העינויים הלבנים באיראן. הנה הטריילר

    http://www.youtube.com/watch?v=zMmpCPSvnRI&feature=player_embedded

  11. שלום ברכה 26 אפריל 2010 ב - 17:51 קישור ישיר

    צר לי לקלל את חגיגת חנוני המדע הבדיוני, אבל הסרט הקצר הנ”ל הוא לא יותר מתרגיל צילום ותיקוני צבע שמתאים לשנה ב’ ולא יותר. מסכת אב”כ וגשר שנהרס בגשמים לא הופכים את התרגיל הזה לסרט מדע בדיוני. וכמובן התסריט…הבורות והעילגות של רוב הסטודנטים לקולנוע מתחילה בתסריט

  12. מיכאל 22 26 אפריל 2010 ב - 18:06 קישור ישיר

    טל –
    שו טריילר? איפה הסרט?! 🙂

  13. מיכאל 22 26 אפריל 2010 ב - 18:13 קישור ישיר

    סרט הסטודנטים הזה טוב מאוד!

  14. אלון 26 אפריל 2010 ב - 18:39 קישור ישיר

    הי עמית, תודה. האמת שזאת הייתה המחשבה – מה היה קורה לו קפקא וג’ים הנסון היו נפגשים? (: אז התשוקה הפכה ליום צילום ושלושה שבועות של פוסט (היום היה לוקח לי פחות, אני מקווה).

  15. עינת 26 אפריל 2010 ב - 19:45 קישור ישיר

    שלום ברכה, אתה קשקשן וקנאי.
    בתור סטודנטית קולנוע לשעבר, אני הייתי פשוט המומה איך ב6 דקות הבמאי הצליח להוזיל דמעה מעיניי.
    תסריט סיטואציה נפלא.
    תודה רבה שפירסמת לנו יאיר.

  16. אברום 26 אפריל 2010 ב - 19:47 קישור ישיר

    שלום ברכה,
    שלום.

  17. בוכריס 26 אפריל 2010 ב - 20:56 קישור ישיר

    לקרוא לדבר הזה סרט זו מחמאה. הבעיה המרכזית שלנו היא שכישראלים, רמת הציפיות שלנו נמוכה מלכתחילה.

  18. הגרמני 26 אפריל 2010 ב - 21:28 קישור ישיר

    בוכריס בחייאת תהיה החבר הכי טוב שלי אתה נשמע ממש חכם

  19. לעינת 26 אפריל 2010 ב - 22:01 קישור ישיר

    עינת,

    אם התרגיל הזה הוזיל דמעה מעיניך לא הייתי רוצה להיות העפעפיים שלך.
    חלק מן העמדות חביבות אבל התרגיל הזה, בעיני לפחות (כן-כן בעיניים שלי שתחת העפעפיים) לא עובד בשום רמה רגשית. הוא בעיקר מגוחך וגם גשר הרוס, זוג רגליים מדדות (באופן מעורר גיחוך, יש לציין) ומבט מפוחלץ שבסוף אינם מספיקים בכדי ליצור רגש או אוירה אפוקליפטית.

    שלום וברכה.
    אני איתך.

  20. סם הנגד 26 אפריל 2010 ב - 22:40 קישור ישיר

    שלום ברכה הוא הילד –

    והדיבוק הז’אנרי של הפורום הוא בגדי המלך החדשים.

    הקולנוע שלנו זקוק לז’אנרים אידיוטים ופסטיבלי 48 / 72 / 96 שעות
    כמו שהחברה בישראל זקוקה לעוד אח נולד, לעוד כוכב נולד, לעוד ערוץ 24, לעוד MTV, לעוד סמים.

    ואל תזבלו לי את השכל שמדובר בתגובה לגיטימית לאימה הגרעינית האיראנית.

    מאידך, אם הסרט היה טוב, הייתי אומר.
    אבל תרגיל נאה,
    בהצלחה בהוליווד הממוסחרת, מר סחר.

  21. רונן 26 אפריל 2010 ב - 22:42 קישור ישיר

    סוג של פנטזיה-אימה(מחווה ל
    EVIL DEAD)

    http://www.youtube.com/watch?v=dHriIKRSzoE

    סרט שנה ראשונה שלי במנשר

  22. בדיחה אפוקליפטי!ת!! 26 אפריל 2010 ב - 22:52 קישור ישיר

    רק חבל שהשחקן לא מספיק שחקן כדי לשחק עם מסכת אב”כ על הפנים כמו שצריך (כל הסרט היא רופפת על הראש ואוויר נכנס מכל מקום חוץ מהמשאף) והבמאי, רבאק אם אתה לא רואה דבר כזה זה נראה כאילו פרודיה (ןמסכים לגבי דידוי הרגליים המגוחך)
    כתרגיל סטודנטים סבבה! כסרט שצריך לצפות בו באתר קולנוע רציני- נו באמשלכם?????

  23. טאשה 26 אפריל 2010 ב - 22:59 קישור ישיר

    וואו. איזה ממורמרים 🙂
    מה קורה איתכם קהל ישראלי? מסכת אב”כ רופפת זו פדיחה? פדיחה לכתוב תגובות כאלו.

  24. עידו איש קריות 26 אפריל 2010 ב - 23:13 קישור ישיר

    מבחינת צילום הסרט מהמם, וזה דבר מרשים כשמדובר רק בסרט סטודנטים. גם האווירה של הסרט מרשימה מאוד.

  25. סוורינג'ן 26 אפריל 2010 ב - 23:24 קישור ישיר

    הסרט נראה יפה, זה הרבה מעבר למה שכמעט כל סרט סטודנטים מסוגל להציג.

    נכון, אין באמת סיפור. מהרגע שהגופה מתגלה, השאר צפוי, וחבל, היית יכול להפתיע את הקהל שלך.

    אבל, אני חושב שזה דוגמה לסרט קצר טוב. בלי קשר לסטונדטים, הוא פשוט טוב ומעלה עניין.

  26. יוני 27 אפריל 2010 ב - 0:25 קישור ישיר

    שלום ברכה וחבר מרעיו- איך אתם מרשים לעצמכם להיות כל כך נבזיים? יש ביקורת ויש ביקורת אבל אין שום צורך להיות מרושעים. צאו לשטח, תנסו לעשות סרט משלכם(או אפילו “תרגיל”) ותבינו שהרבה, אבל הרבה יותר קל לשבת מאחורי מקלדת ולזיין בשכל. איכסה.

  27. גל ינאי 27 אפריל 2010 ב - 2:21 קישור ישיר

    כל המשטמה פה היא פשוט מגוחכת.
    סרט מרגש, כן ירבו.

  28. שימי סבג 27 אפריל 2010 ב - 7:14 קישור ישיר

    אחד הסרטים הקצרים המעניינים שראיתי.
    סיפור אהבה בעולם הרוס.ל25 אני לא חושב שברגע שרואים את הגופה הכול ברור,רק בסוף הבנתי שהגבר חפר קבר גם בשבילו.כול הכבוד לצוות.מחכה לסרט הבא.

  29. שרוליק 27 אפריל 2010 ב - 9:58 קישור ישיר

    שערוריה!!
    לוקחים נושא תמים ועושים אותו פושע

  30. נטע 27 אפריל 2010 ב - 10:13 קישור ישיר

    אני סטודנטית לקולנוע ואני חייבת לציין שהסרט ממש ברמה גבוהה ועוד שנה שניה כול הכבוד ,אהבתי.תודה יאיר שהעלת פה את הסרט.

  31. אורון 27 אפריל 2010 ב - 14:03 קישור ישיר

    איזה כיף למי שעשה את הסרט, שדנים פה כל-כך ברצינות בתרגיל שנה ב’ שלו. כמובן שכל ה”לא מפרגנים” מעמיקים פחות בתגובות שלהם.

    אישית, ממש אהבתי את האווירה והתחושות שהסרט מצליח לייצר בכמה דקות בודדות. שאפו 🙂

  32. שלום ברכה 29 אפריל 2010 ב - 13:56 קישור ישיר

    חברים יקרים, קולגות, סטודנטים לאמנויות חזותיות ובעלי נארטיבים. מפרגן לדן סחר, שיכה בג’ק פוד ויעשה עשרות סרטי ז’אנר מדהימים. להרגיע ולא להתלהם. סה’כ חשבתי, ועדיין חושב, שאין אפוקליפסה בסרט, אין עולם חרב, ואין תחושות חירומיות שכל כך רלוונטיות לז’אנר. וזה בגלל שאין תסריט אלא כרוניקה של דיווח פעולות (מה שנקרא “אווירה”) והצילום טכני וחסר נקודת מבט של במאי או של גיבור. אנא ממכם, הרגעו בדברי תוכחה. בהצלחה לדן, הוא רק בשנה ב’ וכנראה שהוא צלם מוכשר ואולי אף יעמיק ביכולות התסריט והבימוי שלו. ישר כוח דן, עלה והצלח בפסטיבל

  33. הירנוט 4 מאי 2010 ב - 11:28 קישור ישיר

    “שבתי, ועדיין חושב, שאין אפוקליפסה בסרט”

    זה חזון *פוסט* אפוקליפטי.  


השאירו תגובה