13 פברואר 2007 | 13:54 ~ 44 תגובות | תגובות פייסבוק

נו, מי יזכה?

עוד 19 יום לאוסקרים. זהו זה. הדד-ליין שלי הולך ומתקרב. בימים הקרובים אצטרך לקבוע סופית מה הם ההימורים שלי לזוכים באוסקר. ואין לי מושג. אני פורס את כל רשימות הזוכים בכל הפרסים שלפני האוסקר ואני בוהה בהם כמו ראסל קרואו ב”נפלאות התבונה”, מחפש דפוסים נסתרים, קודים עלומים, פיתרון כלשהו למשוואה. בשנים קודמות חשבתי שאני חזאי אוסקרים סביר בהחלט. השנה אני עובד לא על הגיון אלא על תחושות בטן, ואין לי מושג האם להקשיב להם בבואי להכריע את הימוריי הפומביים. עזבו רגע את פרס הסרט, נלך למקומות שאמורים להיות החלטיים יותר. פרס הבימוי: הבטן שלי אומרת שמרטין סקורסזי הולך להפסיד, כנראה לאלחנדרו גונזלס איניאריטו, או לפול גרינגראס. אבל אני מניח שאהמר, כמו כולם על סקורסזי. אבל אני מרגיש שהוא הולך להפסיד, מרגיש את זה חזק מאוד. או אדי מרפי. נראה לי שהוא הולך להפסיד לאלן ארקין. ורק תראו איזו שנה מסובכת זאת: אפילו קטגוריות סרט האנימציה והסרט הזר צמודות לחלוטין. האמון שלי בזכייה של “תזיזו ת’רגליים” הולך ומתערער (למרות שהזכייה שלו בבאפטא קצת עודדה אותי). והאם אני בטוח ש”המבוך של פאן” ינצח את “חיים של אחרים”? האם בכל המקרים האלה אני לא נותן להעדפות הפרטיות שלי להתערב בשיקולים?
ואז מגיע הרגע להחליט על מי אני מהמר לפרס הסרט. זוכרים את הרישא של הפוסט הזה מ-29 ביולי 2006? ראיתי רק את הטריילר של “בבל” והרגשתי שיש לנו זוכה אוסקר. אולי אני צריך לתת לאינסטינקטים הראשוניים שלי להוביל, ולהתעלם מהעובדה שהסרט איכזב אותי. אחר כך, ב-5 בינואר, חשבתי ש”השתולים” יזכה. ועכשיו אני נוטה לכיוון “מיס סאנשיין הקטנה”. וכאילו כדי לסבך את העניינים, מגיע הבאפטא ונותן פוש משמעותי גם ל”המלכה”, הסרט שבכלל שלא חשבתי שנמצא בתחרות.
מזל שיש את הלן מירן בקטגוריית השחקנית ואת “אמת מטרידה” בקטגוריית הסרט התיעודי, שתי הזכיות היחידות שנראות באופן עקבי ויציב ודאיות. כמובן, ברגע שאחליט על מי אני מהמר, אעדכן כאן ובמדורי ב”פנאי פלוס”. אתם עדיין יכולים לנסות לשכנע אותי להמר על הפייבוריט שלכם.

נושאים: אוסקר 2006

44 תגובות ל - “נו, מי יזכה?”

  1. יוני 13 פברואר 2007 ב - 15:33 קישור ישיר

    רוג’ר אברט לא התאכזב מבבל ומהמר עליו בפרס הסרט.
    בנוסף לעוד כמה הימורים רגילים ושיגרתיים הוא מהמר עליו גם לתסריט.

  2. הפינגווין 13 פברואר 2007 ב - 16:31 קישור ישיר

    השנה, יותר מתמיד, עושה רושם שבלוגרים ומגיבים מסתמכים על תחושת בטן. הסטטיסטיקות וההגיון הבריא לא מצליחים לקבל חיזוק מאז פרסום רשימת המועמדים. לכל סרט יש בעד ונגד חזקים ורק תחושת הבטן אמרה לי להמר על מיס סאנשיין כבר לפני חודש. רק שלא יתברר בסוף כסתם קלקול קיבה.

  3. יעל 13 פברואר 2007 ב - 16:39 קישור ישיר

    מכתבים מאיוו-ג’ימה סרט ובמאי. ארקין משנה.
    שחקנית ושחקנית משנה הן ההימורים הבטוחים הידועים.

  4. remotb 13 פברואר 2007 ב - 16:47 קישור ישיר

    יש לי שאלה אמיתית וגלויה וכנה לכולכם:
    האם אכפת לכם שסרט זה או אחר יזכה בפרס האקדמיה? אני מתכוון מעבר לאובססיית ההימורים שיש לכולנו(ואני לא מוציא עצמי מין הכלל). האם יתכן שהגושפנקא הרשמית ששמה “פרס אוסקר” חשובה כ”כ בימינו? ואולי בעצם אני היחיד שמתייחס להימורים והדיבורים הללו ברצינות, וכולכם בעצם סתם נהנים לכם ומשתטים להנאתכם, ואני העיוור?

    סתם תהיות שעלו לי לאחרונה….

  5. remotb 13 פברואר 2007 ב - 16:49 קישור ישיר

    הבהרה לתגובה של עצמי-
    גם אני במהמרים. גם אני אצפה בכותרות העיתונים של מחר לחפש את הזוכים. אך לגבי אני יודע שזה אך ורק מתוך סקרנות מוטרפת גרידא…

  6. רון 13 פברואר 2007 ב - 17:13 קישור ישיר

    “המכונאי” יוקרן ביום שישי הזה ב- yes 4. רק שתדעו.

  7. עופר ליברגל 13 פברואר 2007 ב - 17:44 קישור ישיר

    לשאלה עם איכפת לי מי זוכה באוסקר- רק עם יש סרט שאני מאוד אוהב מבין המתמודדים. מבין הארבעה שראיתי השנה, אין כזה. אבל כן התרגשתי ש”מיליון דולר בייבי” זכה, למשל.
    לגבי ההימורים:
    גם לי יש תחושה ל”מיס סאנשיין הקטנה” אבל היא לא ממש מבוססת. כלומר, יש את הפרסים של האיגודים השונים שנותנים לה יתרון, אבל מצד שני אין מועמדות על בימוי ועריכה. הזכייה של “המלכה” בבפטא לא מרגשת אותי יותר מדי, הבריטים נותים להעדיף את הבריטים ובכלל, הם נתנו ל”מלך האחרון של סקוטלנד” את פרס הסרט הבריטי כך הפופלריות של המלכה לא מוחלטת. גם את הזכייה של גרינגראס בבפטא אני מייחס גם לבריטיות. לגבי סקורסזי: אני לא בטוח שזכייה שלו כמו לפני שבוע, אבל אני לא רואה סיבה שהוא לא יזכה.
    גם לי יש תחושה לגבי אלן ארקין. אני גם לא סגור על הזכייה של הדסון כשחקנית משנה, למרות שאני לא רואה מי תקח לה את הפרס, אולי אבגיל ברסלין בניסיון להעניק למיס סאנשיין כמות פסלונים מכובדת.
    אני די סגור על מירן כשחקנית למרות שיתכן והאקדמיה תרצה מאוד להפתיע. גם וויטקאר נראה לי די בטוח, אלא עם כן הרצון לפצות את אוטול על הפסדי העבר, אולם אוטול לא אמריקאי ויש פחות תחושה של קיפוח מתמיד אצלו מאצל סקורסזי (לא בטוח שבצדק). סרט אנימציה? אין לי מושג, אולי להטלי מטבע. סרט זר? נדמה לי ש”המבוך של פאן” שעשוי לצאת מן הטקס הזה עם מספר הפסלונים הרב ביותר.
    והכי חשוב: שאף אחד לא יעיז לקחת מ”הילדים של מחר” את פרס הצילום.

  8. יוני 13 פברואר 2007 ב - 17:59 קישור ישיר

    ההימורים שלי{יותר משאלות לב מהימורים}:

    סרט: “מיכתבים מאיו ג’ימה”
    שחקן: פורסט וויטקאר
    שחקנית: הלן מירן
    שחקן מישנה: אלן ארקין
    שחקנית מישנה: אדריאנה באראצה
    תסריט מקורי: “מיס סאנשין הקטנה”
    תסריט מעובד: “הילדים של מחר”
    בימוי: קלינט איסטווד
    סרט זר: “המבוך של פאן”
    סרט אנימציה: “תזיזו ת’רגליים”

  9. עמיתבי 13 פברואר 2007 ב - 18:35 קישור ישיר

    אגב מיס סאנשיין הקטנה יש באתר של סיד פילד סדרת ראיונות וידאו עם התסריטאי מייקל ארנדט:
    http://www.screenplay-series.com/

    יש שם קליפים בהם הם מדברים על הרעיון לסרט, על כתיבה של סצנת ההתפרקות של דווין ועל ההרגשה שכתבת את הסצנה הכי דבילית בעולם.

  10. ניר נ. 13 פברואר 2007 ב - 18:36 קישור ישיר

    אני כל כך רוצה שפיטר אוטול ייזכה, וממש לא בא לי שמרטין סקורסיזי ייזכה (במאי נהדר אבל אלוהים כמה שהסרט שלו מחורבן).

  11. א"ש 13 פברואר 2007 ב - 19:21 קישור ישיר

    גם לי מתחילה לחלחל תחושת מועקה לגבי עתידו הלוט בערפל של סקורסזה באוסקרים.

    אני מניח שאני אוותר בשלב הזה על הצפיה בשידור החי תוך פיצוח גרעינים ולבישת צעיף בצבעי מגבת הזירה של “השור הזועם”, חולצה עם הכיתוב “ARE YOU TALKING TO ME” וכובע של “GOODFELLAS”.
    אבל עם הקעקועים של רוברט דה נירו מ”פסגת הפחד” אני כבר האלץ להישאר.

  12. james newton howard 13 פברואר 2007 ב - 20:13 קישור ישיר

    קשה לי לתאר כמה אידיוטי זה ייראה (מבחינת האקדמיה) אם “הילדים של מחר” אכן יקבל רק את פרס התסריט, כמו שחלק מנבאים פה. התסריט זה האספקט הכי זניח בסרט המעולה הזה.
    בכלל, יש נטייה להפוך את הקטגוריה הזאת לסוג של פרס ניחומים (“הפסדת בסרט, קח פרס תסריט שלא תבכה..”)

  13. עופר ליברגל 13 פברואר 2007 ב - 20:26 קישור ישיר

    התסריט אכן מהווה סוג של פרס תנחומים, לעיתים בלי קשר לחשיבתו בסרט (ראה מקרה “אבודים בטוקיו”). אולם, בשנה שעברה זכה “התרסקות” גם בתסריט וגם בסרט. לכן נראה לי שהשנה הזוכה בפרס הסרט יקח גם את התסריט, ביחוד עם הוא לא יזכה בפרס הבמאי. רבים מנבאים ל”הילדים של מחר” את פרס התסריט המעובד בגלל שאין בקטגוריה מועמדים לסרט פרט ל”השתולים” שגם הוא סרט שהתסריט לא הצד החזק שלו. זה, כאמור, לא משנה. אני חושב התסריט המעובד ילך ל”השתולים” אם סיכוי להפתעה מכיוון בוראט רק כדי לראות את סשה ברון כהן עולה לקבל פרס. “הילדים של מחר” יקבל את פרס הצילום כניחומים, אולי גם עוד פרס טכני.

  14. ג'ק 13 פברואר 2007 ב - 21:38 קישור ישיר

    לאבודים בטוקיו יש תסריט מצויין.

  15. james newton howard 13 פברואר 2007 ב - 21:59 קישור ישיר

    לאבודים בטוקיו אין ממש תסריט. רוב הסרט יושבים סקרלט ג’והנסון וביל מוריי ובוהים זה בזה. זה סרט שכולו אווירה, וזה אבסורד לתת לו פרס על תסריט.

  16. יוני 13 פברואר 2007 ב - 22:07 קישור ישיר

    הדבר הכי טוב באבודים בטוקיו זה התסריט. אני זוכר שיצאתי ממנו ואמרתי הסרט הזה הולך לזכות באוסקר על תסריט.

  17. אורון 13 פברואר 2007 ב - 22:08 קישור ישיר

    גם אני מעוניין להשתתף בדיון, אבל עוד מהצהריים מציקה לי שאלה בוערת:
    ראיתי היום את “נערות החלומות”. בואו נגיד שזה מתחיל ממש כיף, אך מאבד פוקוס (מבחינתי כמובן), אבל לא ניכנס לזה יותר מדי, כי אני נוטה להיסחף. בסוף הסרט נזכרתי שג’ניפר הדסון מועמדת לאוסקר.
    ואני שואל – על מה? למה? כי היא יכולה לשיר?
    זה לא טקס אחר בכלל??
    האם אני היחיד שזה מפריע לו???

    אשמח לתגובה כנה ממישהו שראה את הסרט, כי אני ממש, אבל ממש לא מבין את זה.

  18. אורון 13 פברואר 2007 ב - 22:15 קישור ישיר

    ובאשר לדיון עצמו:
    אני תמיד מהמר ע”פ תחושות בטן. לסטטיסטיקה יש נטיה לפעול נגדך כשאתה זקוק לה, אבל האינסטינקט הראשוני בדרך כלל מוכיח את עצמו. הבעיה היא שאני מערב את משאלות ליבי בהימור שלי, מה שכבר הרס לי כמה הימורים טובים (ג’וני דפ ינצח את שון פן? נו באמת..)

    בשנה שעברה השיטה שלי אכזבה עם 9 תוצאות מדוייקות בלבד, אבל ב-2004 היו לי 16 נכונות. אני הייתי היחיד בעולם (טוב נו, בשכונה שלי) שהימר נגד סקורסזי, ובעד הטייס שלו, וזו הייתה תחושת בטן טהורה.
    גם השנה אני לא הולך עם מרטי, בגלל תחושה דומה, וגם כדי שייכנס לפנתיאון של הגדולים באמת. מגיע לו הרבה יותר מאוסקר על “השתולים”.

  19. הפינגווין 13 פברואר 2007 ב - 23:25 קישור ישיר

    יוני, לאבודים בטוקיו יש יופי של תסריט, אבל חלקים גדולים מהסרט, במיוחד אלה שביל מורי מדבר בהם (שזה בערך חצי סרט), מאולתרים. למעשה, התסריט עליו קבלה סופיה קופולה את האוסקר, היה שונה מזה שכתבה ושונה לאחר הצילומים כדי שיתאים לתוכן הסרט. חבל שזה לא מאפשר לביל מורי להיות מועמד כשותף ל”כתיבת” התסריט, לפחות היה יוצא עם פרס.

    אורון, מי אתה חושב שיקח?

  20. יוני 14 פברואר 2007 ב - 7:34 קישור ישיר

    לאורון:
    אני מסכים ש”נערות בחלומות” הוא לא כזה סרט טוב. אבל אני שמח שהדסון קיבלה מועמדות כי היא גרמה לי להתחבר לדמות, אבל יש משהו במה שאתה אומר בגלל זה אני מהמר על בארצה!

  21. יוני 14 פברואר 2007 ב - 7:36 קישור ישיר

    ולפינגווין לא ידעתי על זה באמת חבל שלא אפשרו לו להיות מועמד על תסריט.

  22. עופר ליברגל 14 פברואר 2007 ב - 7:37 קישור ישיר

    מכיוון שהתחלתי את הדיון על התסריט של “אבודים בטוקיו”: אני מאוד אוהב את הסרט ואת התסריט. אבל מה, אני חשוב שבסרט, כמו בכל סרטיה של קופולה, הצד החזק הוא עיצוב האווירה דרך כל האמצעים, בסרט הזה בעיקר צילום ומוזיקה. גם השחקנים עשו עבודה מדהימה. דרך אגב, גם “מאש” זכה רק על התסרי, אף כי רוב הסרט היה מאולתר והתסריטאי שנא את הגרסא הסופית שהייתה שונה מאוד ממה שכתב

  23. עדן 14 פברואר 2007 ב - 8:43 קישור ישיר

    לאורון: מוזר מאד, אני יצאתי מ”נערות החלומות” בתחושה ברורה שאין מי שיותר מגיע לה השנה אוסקר מאשר ג’ניפר הדסון (וראיתי את ההופעות האחרות). היא הייתה מדהימה ומרגשת וזה שהיא שרה רוב הזמן ? זה מיוזיקל ! היא משחקת תוך כדי שירה, להגיד שלא מגיע לה פרס בגלל השירה זה כמו להגיד שלשחקן קומי לא מגיע פרס כי הוא רק מנסה להצחיק אותנו. הטענה היחידה שלי היא על זה שהיא מועמדת כשחקנית משנה, אני הייתי מעיף את ג’ודי דנש מקטגוריית השחקנית הראשית ושם במקומה את הדסון. איך הסרט “נערות החלומות” ? מצוין. החצי הראשון שלו כל כך מבריק וסוחף שאם הוא היה ממשיך ככה הוא היה הסרט הטוב של השנה, אח”כ הוא קצת נופל ברבע השלישי אבל חוזר לעצמו ברבע הרביעי. ראיתי את כל המועמדים לאוסקר הסרט הטוב ביותר ולמרות שאהבתי מאד את “השתולים” ואת “איוו ג’ימה”, כל החמישה פחות טובים מ”נערות החלומות”, ברור לגמרי שהגיעה לו מועמדות גם על סרט וגם על במאי. כמבקר וכחובב קולנוע מושבע אני רואה המון סרטים ונאלץ ברוב המקרים לצפות בדברים ש”די” מעניינים אותי או “לא כל כך” מעניינים אותי. פעם ביותר מדי זמן מגיע סרט כל כך טוב ומהנה כמו “נערות החלומות” שמזכיר לי למה אני אוהב קולנוע. האם זו יצירת מופת ? ממש לא, יש שם המון פגמים אבל זה ללא ספק אחד משלושת הסרטים הטובים של השנה (השניים האחרים: “טיסה 93″ ו”המעיין”).

  24. עידן 14 פברואר 2007 ב - 10:15 קישור ישיר

    נערות החלומות באמת מתחיל טוב אבל לאורך אורכו הניכר הוא התיש אותי עם אינספור בלדות הנשמה שבפסקול, כל אחת דומה לחברתה וכולן לא נחרטות בזיכרון.יופיה של ביונסה עוצר נשימה אבל למרבה הצער אין לתפקיד שלה הרבה בשר וג’ניפר הדסון הבבונית שצווחת כאן לכל אורך הסרט ומתאפיינת באלגנטיות של פיל בחנות חרסינה מקבלת יותר זמן “איכות”. סה”כ מזכיר לא פעם מופע דראג. אדי מרפי כובש אבל גם נעדר מחלקים רבים של הסרט. כמופע רוק, הסרט עובד, יש בו אנרגיה והוא תוסס וחי, מבחינת העלילה הוא קלישאתי להחריד ולא מתוחכם, עמוס לעייפה בסטריאוטיפים וכנראה שלא בכדי האקדמיה פסחה עליו בקטגוריה המשמעותית ביותר.

  25. מיקה 14 פברואר 2007 ב - 10:53 קישור ישיר

    “נערות החלומות” הוא ממש לא יותר מסרט הולמארק, אני כן חושבת שלאדי מרפי מגיע להיות מועמד כי הוא עושה בעיני עבודה מצוינת, אבל אני נוטה להסכים עם אורון, ג’ניפר הדסון בעיקר שרה, וגם כשהיא משחקת יש בה משהו ככ מוגזם… אני לגמרי לא מבינה את ההייפ שנוצרר סביבה בכל הטקסים למינהם השנה… היא שחקנית די בינונית עם קול יפה בסרט ממש מעפן.

  26. אורון 14 פברואר 2007 ב - 12:15 קישור ישיר

    וואו! תודה על כל התגובות, אני ממש רוצה לענות לכולם! באמת ששאלתי את זה בלי טיפת רוע, לכל מי שלא הבין. נתחיל:-
    יוני: גם אני מאוד אשמח אם באראצה תיקח, ואני שוב לא מתנצל על זה שאהבתי את “בבל”. אבל ההופעה של הדסון לא רק שגרמה לי שלא להתחבר – היא פעלה להיפך. הבטיחו לי שהיא תגנוב את ההצגה ואת ליבי – אבל אני נשבע שלא היה אכפת לי גם אם היא תמות שם כהומלסית ברחוב בגלל העקשנות והאגו שלה. לא עבד עליי, מצטער.
    עדן: זה לא חוכמה לסלף, גם אני יכול – לפי מה שאתה אומר, אפשר לתת מועמדות גם למי שמשחק גופה בסרט פשע!
    שמתי לב שזה מיוזיקל, אבל היא לא הרשימה אותי מבחינת מ-ש-ח-ק. אין ספק שלבחורה יש קול, אבל היחידה שצימררה לי את הנשמה הייתה ביונסה בשיר “Listen”. לא ידעתי שהיא מסוגלת לזה. אפילו דעתי עליה כשחקנית השתפרה בזכות הסרט (באמת).
    חוץ מזה, אני מסכים איתך בהכל – בניתוח (אובדן הפוקוס של הסרט, ששנינו חשנו בו, נובע בדיוק מהאובר-חשיפה של הגברת הדסון, שמה לעשות, שחקנית היא לא!), היה לו מקום בחמישייה, כמו גם לטיסה 93 (את המעיין לא ראיתי).
    עידן: מסכים איתך בעיקר בענייני מרפי והדסון. חוץ מזה אתה סתם ממורמר כרגיל…
    מיקה: מלבד זה שקראת לו “סרט הולמרק” ו”מעפן”, אני איתך בנושא מרפי והדסון.

    תודה לכולם, חפרתי הרבה 🙂

  27. אורון 14 פברואר 2007 ב - 12:30 קישור ישיר

    ומכיוון שהפינגווין החביב שאל, אני אאלץ למלא כאן עוד כמה שורות, ולתפוס עוד קצת מקום בבלוג…

    הנה מי שאני חושב שיקח (בסוגריים, מי אני רוצה שייקח):-
    1. סרט: בבל (וואלה לא יודע. לא השתגעתי על אף אחד מהם… ואני לא אהיה עצוב או מופתע אם כ”א מהם יזכה)
    2. במאי: איניאריטו (גרינגראס, נתן השנה את תצוגת הבימוי המופלאה ביותר לדעתי. ומרטי? אפילו הלב שלי מסרב ללכת איתו…אבל אני אהיה מאושר אם הוא מנצח!)
    3. שחקנית: הלן מירן (ללא תחרות, אין ספק)
    4. שחקן: פורסט וויטאקר (לצערי אין לי מועדף, כי לא ראיתי את וויטאקר, אבל הייתי נותן לו אוסקר רק על הטריילר…)
    5. שחקן משנה: אדי מרפי (אני קרוע לחלוטין בין דג’ימון למרקי מארק. אחד מהם)
    6. שחקנית משנה: הדסון (באמת שאני עדיין לא מבין למה היא מועמדת בכלל. היחידה שמגיע לה – באראצה)
    7. תסריט מקורי: בבל (ובצדק. אבל למיס סאנשיין מגיע, למרות שמקורי הוא לא ממש…)
    8. תסריט מעובד: השתולים (פרס הניחומים שלו, כמו שכבר אמרו כאן. ברור שאני בעד בוראט!)
    9. זר: המבוך של פאן (מכיוון שלא ראיתי אותו עדיין, אני בעד “חיים של אחרים”)
    10. עריכה: טיסה 93 (אין מצב שהסרט הזה ייצא בלי כלום. מגיע לו משהו)

    טוב, נגמרו לי הקטגוריות המעניינות (צילום? אני פחות איש של צילום…)

  28. רני 14 פברואר 2007 ב - 16:17 קישור ישיר

    תחושת הבטן שלי, לא כל כך יוצאת דופן ככל הנראה, היא ש”מיס סאנשיין הקטנה” יקח את פרס הסרט הטוב ביותר.

    בנוגע לאחרים:

    במאי: מרטין סקורסזה (ולא, גם אני לא חושב ש”השתולים” הוא הסרט שמגיע לו לקבל עליו את הפרס)

    שחקן: פורסט ויטאקר

    שחקנית: הלן מירן

    האחרים? ממש לא יודע, אפילו תחושות הבטן שלי מתערפלות קצת, אם כי יש לי תחושה טובה לגבי “המבוך של פאן” – סרט שעדיין לא ראיתי.

    בכל מקרה יהיה ליל אוסקר מענין ואני ללא ספק אשאר ער עד סיומו.

  29. אבישי 14 פברואר 2007 ב - 17:30 קישור ישיר

    לא ממש איכפת לי מי יזכה.

  30. דורון פישלר 14 פברואר 2007 ב - 19:46 קישור ישיר

    אני לא חושב שאי פעם קראתי את צירוף המילים “תחושת בטן” כל כך הרבה פעמים כמו בשבוע האחרון – בדרך כלל בסמוך לצירוף המילים “מיס סאנשיין הקטנה”.
    עוד כמה מופעים של התופעה נמצאים כאן:
    http://www.fisheye.co.il/preoscar2007

  31. סטיבי 14 פברואר 2007 ב - 21:28 קישור ישיר

    גם לי לא ממש אכפת מי יזכה. מעולם לא טרחתי לצפות בטקס בזמן אמת או בשידור חוזר, אלא אם כן היה קטע שנאמר שהוא ממש חובה. אם לא היו מדברים באינטרנט כ”כ הרבה על המועמדויות (טוב, בעצם פה, כי באתרים אחרים אני לא ממש טורחת לקרוא על זה), בקושי הייתי יודעת מי מועמד למה. לא שעכשיו אני זוכרת בע”פ. ובהחלט לא מהמרת.
    מובן שאני מסתכלת בבוקר אחרי מי ניצח, קשה להתעלם מהטקס לגמרי, אבל רק לעיתים רחוקות אכפת לי מזוכה או מקטגוריה מסוימת. אולי זה כי לא ראיתי את רוב הסרטים המועמדים לפני הטקס (זה נכון באופן קבוע, לא רק השנה. בעצם השנה ראיתי אפילו יותר מהרגיל).

  32. עידן 15 פברואר 2007 ב - 10:35 קישור ישיר

    הסרט מינכן מוצג בפרומואים של הVOD כסרט עטור פרסים,אה??? מישהו חילק לו פרסים ושכח להודיע לשאר העולם??

  33. אבישי 15 פברואר 2007 ב - 14:54 קישור ישיר

    אולי “עתיר המועמדויות” מתאים לו יותר.
    http://www.imdb.com/title/tt0408306/awards

  34. גיא אורבניאק 16 פברואר 2007 ב - 2:15 קישור ישיר

    סקורסזה כן יזכה וגם ויטאקר ומירן יזכו
    הדסון כנראה תזכה ,למרות שבקטגוריה שלה תמיד יש ,משום מה, המון הפתעות (ג’ולייט בינוש,מריסה טומיי,מרשה גיי הרדן)ואם הדסון תזכה אז קטגוריית שחקן המשנה היא היחידה שמשאירה אפשרות להפתעה (ותמיד חייבת להיות איזושהיא הפתעה) בדמות אלן ארקין או מרק וולברג (שלדעת כותב תגובה זו נתן הופעה צורחת אוסקר מתחילתה ועד סופה).
    מיס סאנשיין והשתולים יזכו בפרס התסריט ,הלבירינת חייב לקחת את פרס הסרט הזר אחרי כל הבאז סביבו שכמוהו לא זכור מאז שנת הדרקון הנחבא והטיגריס הרכון.
    פרס הדוקו יילך לאל גור ,פרס האנימציה באורך קצר יילך ל”משורר הדני” ופרס האנימציה הארוך יילך ל”מכוניות” אלא אם כן יוכיחו חברי ענף האנימציה את טעמם המשובח פעם נוספת ויעדיפו את הרגליים המוזזות על פניו.
    על קטגוריות אחרות לא הספקתי לחשוב, אהה כן ושכחתי איזו קטגוריה שולית שנקראת “הסרט הטוב ביותר”,מוזר שדווקא הקטגוריה הזאת היא הכי לא ברורה ,מה שמסמל יותר מכל את השנה ההזויה הזאת עם המועמדויות המשונות שלה.

    “בבל”-למה כן?
    כי יש לו הכי הרבה מועמדויות
    כי הוא זכה בגלובוס
    כי הוא רציני כמו “התרסקות”
    כי הבמאי /התסריטאי /השחקנים שלו מועמדים

    למה לא?

    כי הוא לא זכה בשום פרס מבקרים לרפואה (אבל גם “התרסקות” לא{חוץ משיקגו})
    כי הוא מדבר לרוב שפה זרה
    כי הוא חרא (לא שזה משנה למישהו באקדמיה)
    כי סרט לא יכול לזכות בפרס הסרט הטוב ביותר מבלי לזכות בשום קטגוריה נוספת אחרת

    השתולים:

    למה כן?

    כי הבמאי/תסריטאי/שחקנים שלו מועמדים
    כי הבמאי/תסריטאי שלו יזכו
    כי הוא זכה בהרבה פרסי מבקרים

    למה לא?

    כי הוא סרט אקשן אלים
    כי הוא לא באמת כל כך טוב/חשוב/מקורי/מעניין

    מיס סאנשיין:

    למה כן?
    כי הוא זכה בפרדיוסרס גילד
    כי הוא זכה בסאג אנסמבל
    כי יש בו משהו שלאחרים אין (אני מניח שקוראים לזה חן)

    למה לא?
    כי הבמאים שלו לא מועמדים
    כי גם הוא לא זכה בשום פרס מבקרים
    כי הוא אינדי מדיי
    כי סרט שמועמד בסה”כ ל4 פרסים לא יכול לזכות באוסקר
    כי סרט שיזכה רק בפרס על תסריט (כנראה) לא יכול לזכות בפרס הראשי

    המלכה:

    למה כן?
    כי הוא זכה בבפטא
    כי הוא זכה בכמה פרסי מבקרים
    כי הבמאי והתסריטאי שלו מועמדים
    כי השחקנית הראשית שלו תזכה

    למה לא?
    כי גם הוא לא יכול לזכות באוסקר הסרט עם זכיה בקטגוריה נוספת אחת בלבד(אלא אם כן גם התסריט יזכה)
    כי הוא בריטי (האמריקנים כמו שהוכח גם בגראמי אוהבים להעמיד בריטים לפרס אבל לא לזכות אותם)

    איוו ג’ימה:

    למה כן?

    כי זה קלינט
    זכה בנשיונאל בורד אוף רביו,לוס אנג’לס פילם קריטיקס,גלובוס הזהב לסרט הזר ועוד חופן פרסים נאה

    למה לא?

    כי סרט דובר שפה זרה לא זכה אך פעם (אבל אולי סרט אמריקני דובר שפה זרה הוא כן לגיטימי מבחינתם)
    כי עם 4 מועמדיות ואפס זכיות פוטנציליות אין לו ממש סיכוי

  35. עידן 16 פברואר 2007 ב - 10:05 קישור ישיר

    אם סקורסזה זוכה(ואפילו על השתולים שבעיניי הוא סרט מצויין אבל כמובן שלא באותה ליגה של הסרטים הקודמים שהוא היה מועמד עליהם, למעט הפיתוי האחרון של ישו) זו עשיית צדק. אני לא רוצה שגורלו יהיה כגורלו של היצ’קוק שמעולם לא זכה באוסקר על בימוי אלא רק באוסקר כבוד.

  36. גיא אורבניאק 16 פברואר 2007 ב - 10:42 קישור ישיר

    שכחתי עוד משהו קטן :

    מיס סאנשיין ,המלכה , איוו ג’ימה:

    למה לא?

    כי הם לא מועמדים לעריכה

    מאז 1980 לא קרה שסרט שלא היה מועמד לעריכה זכה באוסקר (ושנה שעברה זה היה הפקטור היחיד שרמז על תבוסתו של ברוקבק מאונטן )

  37. יוני 16 פברואר 2007 ב - 13:19 קישור ישיר

    אני לא מבין משהו אחד וזה מיועד בעיקר לגיא אורבניאק אז או.קיי לא אהבת את בבל אבל לקרוא לו חרא זה לא מוגזם?! {אני אהבתי אותו דרך אגב}

  38. ליאור 16 פברואר 2007 ב - 15:31 קישור ישיר

    עידן, גם אם סקורסזה לא יזכה לא קרה שום דבר. יש מועדון מכובד ביותר של קולנוענים מופלאים שלא זכו בפרס, והיצ’קוק הוא רק אחד מהם. אני מסכים שהעובדה שהיצ’קוק לא זכה היא בושה וחרפה, אבל ככה זה. אניו מוריקונה, למשל, הביע אכזבה מסוימת (אני מניח שהוא מעט מתלוצץ) על כך שהוא עומד לזכות באוסקר של כבוד כי הוא היה מעדיף להיכלל באותה רשימה מפוארת של כאלו שלא זכו באוסקר. אני אישית הייתי מעדיף שאו שסקורסזה יזכה על סרט שבאמת מגיע לו, כלומר, על סרט ברמה של נהג מונית או החבר’ה הטובים, או שיקבל אוסקר של כבוד, אבל אוסקר על “השתולים” נותן תחושה שמדובר באוסקר של כבוד מחופש לאוסקר של סרט.
    ושוב, אני אהבתי את “השתולים”, אבל חסר בו משהו, אין בו וירטואוזיות אמיתית כמו שאני יודע שסקורסזה מסוגל לעשות. לא יודע, אולי בצפייה שניה אני אשנה את דעתי.
    למען האמת, הייתי מעדיף שסקורסזה כבר היה זוכה על “כנופיות ניו יורק” שהוא אמנם סרט לא מושלם אבל מבחינת בימוי מדובר באחת העבודות הכי טובות שלו.

  39. גיא אורבניאק 16 פברואר 2007 ב - 15:40 קישור ישיר

    הבעיה שסקורסזה כבר לא יזכה באוסקר על סרט ברמה של נהג מונית או החברה הטובים….

    וליוני, אולי הגזמתי,אבל באמת שכל יום שעובר “בבל” דועך מזכרוני, הוא לא השאיר עלי שום רושם ,בדיוק כמו שהרגשתי עם “התרסקות” בשנה שעברה
    איניאריטו הוא לא אלטמן ואפילו לא פול תומאס אנדרסון.

  40. יוני 16 פברואר 2007 ב - 17:47 קישור ישיר

    ברור שהוא לא אלטמן או פול תומאס אנדרסון אבל אני חושב שהוא לא מנסה להיות יש לו מעלות משלו.

  41. אורון 16 פברואר 2007 ב - 18:21 קישור ישיר

    הייתי רוצה להשתחל לדיון שמתרחש כאן בנוגע לבמאים גדולים שלא זכו באוסקר. האמת היא, שאני מכין אייטם בדיוק כזה, שייצא לאוויר העולם הקיברנטי רק בשבוע הבא, אבל אני לא יכול להתאפק…
    לפני כן: גיא, בבל לא חרא למרות שהוא מתנדף מהר מהזיכרון, ויוני – אף אחד הוא לא אלטמן חוץ מאלטמן, תשאל את פול תומס אנדסון! (או אמיליו אסטבז…)

    זכרו, זוהי לא “רשימת 10 הבמאים הגדולים בכל הזמנים”, אלא “רשימת 10 הבמאים שלא התכבדו באוסקר על בימוי”. בסוגריים מצויינות מספר המועמדויות, ובסוגריים מרובעים מצויינת גודל תדהמתי, בסימני קריאה. כרגיל, ההקדמה שלי ארוכה, אז הרשימה עצמה בהודעה נפרדת…

  42. אורון 16 פברואר 2007 ב - 18:24 קישור ישיר

    הרשימה (הוראות למעלה):
    10. רידלי סקוט (3) [!]
    9. דייויד לינץ’ (3) [!!]
    8. סידני לומט (4) [!!]
    7. מרטין סקורסזי (4) [!!!]
    6. רוברט אלטמן (5) [!!!]
    5. אורסון וולס (1) [!!]
    4. פדריקו פליני (4) [!!!!]
    3. סטנלי קובריק (4) [!!!!!!!!]
    2. אלפרד היצ’קוק (5) [!!!!!!!!!!!!]
    1. אינגמר ברגמן (3) [!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!]

    ועוד כמה, סתם בשביל הכיף – אקירה קורוסאווה (1), טים ברטון (0), ספייק לי(0), מייק ליי (2), האוורד הוקס (1+זכייה בפרס הוקרה), רוברטו רוסליני (0).

  43. ליאור 16 פברואר 2007 ב - 20:25 קישור ישיר

    היצ’קוק הפסיד לג’ון פורד (ענבי הזעם),ליאו מק’קריי (going my way) איליה קאזן (חופי הכרך), ופעמיים(!) לבילי ויילדר (סוף השבוע האבוד והדירה).

    פליני הפסיד לרוברט וייז (סיפור הפרברים), טוני ריצ’רדסון (טום ג’ונס), פרנקלין ג’יי שאפנר (פאטון) ומילוש פורמן (קן הקוקיה).

    קובריק הפסיד לג’ורג’ קיוקור (גבירתי הנאווה), קרול ריד (אוליבר), ויליאם פרידקין (הקשר הצרפתי) ומילוש פורמן (קן הקוקיה).

    כמה סטטיסטיקות וניתוחים:
    היצקוק יוצא הכי בכבוד מההפסדים שלו. היריבים שלו היו מרים (חוץ מהסרט של ליאו מק’קריי שלא ראיתי ולמען האמת גם לא הכרתי. מצד שני, מק’קריי ביים את המאסטרפיס “מרק ברווז”, אז כמה רע הוא יכול להיות). ובכלל, להפסיד לבילי ויילדר זה כמעט כמו לזכות.

    קובריק הפסיד פעמיים למיוזיקלס. בשנות ה-50, ל”ד”ר סטריינג’לב”, קומדיה שחורה וארסית על המלחמה הקרה, לא היה סיכוי מול המיוזיקל הסוחף והאסקפיסטי של קיוקור. כנ”ל ב-1968, כש”אודיסיאה בחלל” הפילוסופי והקשה לעיכול הפסיד לעוד מיוזיקל מרהיב. אין מה לעשות, המסקנה היחידה היא שקובריק הקדים את זמנו.

    גם פליני יוצא בכבוד מהעסק. אי אפשר להגיד שהוא הפסיד לעבודות נחותות. (כן, אני רואה את הסרט ואת הבמאי כאחד. לא יודע איך אפשר לתת אוסקר לבמאי ולא לסרט). “פאטון” הוא סרט שמעט נשכח היום, אבל הוא אחד מסרטי המלחמה הטובים בכל הזמנים.

    ובכלל, תראו את השמות. תראו את הסרטים. תראו איזו תחרות היתה פעם, איזה במאים ענקים התמודדו זה מול זה. ממש קרב הטיטנים. אין ספק, פעם באמת אפשר היה להפסיד בכבוד.

  44. יוני 17 פברואר 2007 ב - 11:05 קישור ישיר

    הבמאים שהיו צריכים לזכות אבל לא זכו ואני לא יודע למה:

    רוברט אלטמן{!!!!!!!!!!!!!!!!!}
    סטנלי קובריק{!!!!!!!!!!!!!}
    סידני לומט {!!!!!!!!!!!!}
    אלפרד היצ’קוק{!!!!!!!!}
    מרטין סקורסזי{!!!!!!}
    אינגמר ברגמן{!!!!!}


השאירו תגובה