16 פברואר 2007 | 19:56 ~ 17 תגובות | תגובות פייסבוק

אוויר הרים

רק היום גיליתי שבקומת מחלקת הילדים יש כיתת לימוד ובה מחשבים עם אינטרנט. השלכתי הצידה כמה ילדים קטנים (הם חולים, חיוורים ועם אינפוזיה כך שהם לא ממש הצליחו להתנגד) כדי לעדכן את הבלוג. ופתאום אני קולט שהדבר שהכי מעסיק אותי זה מה שלום “בופור” בברלין. נראה לי שמאז שנדרתי שאני נקניקיה אם הסרט לא יהיה מועמד לאוסקר בעוד שנה התחלתי להרגיש ניחוחות חרדל באפי. מצד שני, הימורים פזיזים זה אני.

והנה הביקורות מתחילות להגיע, והן משבחות את הסרט מבחינה קולנועית (אם כי באיפוק, ללא סופרלטיבים והתעלפויות) אבל די מתנקשות בו מבחינה פוליטית.

תודה לרתם מהתגובות על הלינק לביקורת ב”וראייטי” המתארת את הסרט כ”בעל עוצמה”, מציינת את העובדה שבתסריט יש אלמנטים ביקורתיים אבל הסרט שומר על איזון. משפט הסיום של הפסקה הראשונה עושה לסרט נזק תדמיתי בניכר:

offshore it may face more uncertain fortunes of war given its impartiality won’t chime with frequently anti-Israeli sensibilities of arthouse auds, especially in Europe.

אני מקווה שיגיעו המבקרים האירופאיים שיבינו שהסרט הזה, בדרכו המתונה, עושה לצבא הישראלי את מה ש”מדורת השבט” עשה למפעל ההתנחלויות: מזדהה עם הפרטים, אבל מבקר את המערכת.

קירק האניקאט מ”הוליווד ריפורטר” כותב ביקורת נפלאה על הסרט, ובפסקת הפתיחה משווה את האבסורד שבו לאלה של “מילכוד 22″ ו”מ.א.ש”. פששש… הוא רואה את הסרט באופן רחב יותר, העוסק “במלחמה כמוסד” יותר מאשר בפוליטיקה מקומית, משפט שסוכני המכירות של הסרט (סרטי בוואריה) בוודאי ידגישו למפיצים אמריקאים. ולקראת סיום גם האניקאט מתלונן על כמה קלישאות סרטי מלחמה (שאני התבאסתי מהם כבר בטריילר)

The movie doesn’t completely escape war film conventions. The chief offense is the scene where we really get to know about a guy and his girl moments before he gets killed, a tradition that was old in John Wayne movies.

רק התלוננתי אתמול ש”סקרין דיילי” שלחו את דן פיינרו לסקר את “בופור” ולא את דיוויד ד’ארסי והנה ד’ארסי, כאילו בהזמנה, מפרסם ביקורת משלו בבלוג גרין-סין. הוא משווה את “בופור” ל”הצוללת” “הספינה” של וולפגנג פיטרסן, ומוסיף – בצדק – שלא בטוח אם יוסף סידר יקח את זה כמחמאה. כן, זו מחמאה בעייתית. מצד אחד “הצוללת” “הספינה” היה מועמד לששה אוסקרים והזניק את הקריירה ההוליוודית שלפיטרסן, מצד שני מבחינה אנושית ואידיאולוגית הסרט היה יותר מפרובלמטי וספק אם היה זוכה לקבלת פנים באקלים הפוליטי של ימינו. גם ד’ארסי מתעכב על על הבעייתיות הפוליטית של הסרט, במיוחד אחרי מלחמת לבנון השניה, אבל חותם במשפט מעולה לסידר והסרט: His film certainly elevates this year’s Berlinale competition.

דרור שאול גבר על טרזים! מדהים! “אדמה משוגעת” זכה בפרס דב הקריסטל בתחרות סרטי הילדים והנוער של פסטיבל ברלין, בשעה ש”The Fall” של טרזים סינג (“תא קטלני” הנפלא והקליפ ל”מאבד את דתי” של אר.אי.אם) קיבל רק ציון לשבח. (וואלה הקדימו אותי).

והנה הביקורת שלי על “שומר המדינה” (The Good Shepherd) של רוברט דה נירו, שעלה אתמול בארץ ומתחרה השבוע בברלין.

טקס חלוקת פרסי דוב הזהב בברלין: מחר בשידור חי בערוץ ארטה. מי שעוקב מוזמן לעדכן כאן בזמן אמת. דיווח בסמ”ס לטובת המאושפזים והמנותקים יתקבל בברכה.

17 תגובות ל - “אוויר הרים”

  1. ליאור 16 פברואר 2007 ב - 20:31 קישור ישיר

    יאיר, הסרט של פיטרסן נקרא “הצוללת”. מצטרף לאיחולי ההחלמה לבתך.

  2. חן חן 16 פברואר 2007 ב - 21:46 קישור ישיר

    “הספינה”? אתה ודאי מתכוון ל”הצוללת”?

  3. חתום למחיקה 16 פברואר 2007 ב - 22:57 קישור ישיר

    יצא לי לשמוע את צסיידר בראיון ולדבריו הסרט עוסק באנשים. יותר מכך הוא התעקש להבהיר כל דבר בתסריט שהריח מנגיעה פוליטית/ביקורתית הם מחקו אותו באכזריות ודאגו שלא להשאיר לו שריד, כך שיש לי ספק רב אם ההגדרה שלך “מזדהה עם הפרטים, אבל מבקר את המערכת.” עומדת באמת במבחן הסרט.
    והתהיה הרגילה.
    מה היה נאמר כאן על מבקר אחר שהיה טועה להכתיר את “הצוללת” בשם “הספינה”…

  4. Eran 17 פברואר 2007 ב - 1:31 קישור ישיר

    לכל מי שגר בניו יורק, מחר (שבת) מתקיימת הקרנה של כל הסרטים הקצרים המועמדים לאוסקר. גם הלייב אקשן וגם האנימציה, 10 סרטים בסה”כ.
    ההקרנות הם ב-12 וב-4 בחדר ההקרנות של האקדמיה ב-111 איסט 59. כרטיס עולה רק $5.
    אני אמנם מתגורר בברוקלין אבל בקור של מינוס 4 מעלות, לא נראה לי שאצא מהבית…

  5. עידו 17 פברואר 2007 ב - 2:55 קישור ישיר

    ערן – תודה על האינפורמציה.

    אבל כמוך… אין מצב שאני אצא מהבית בקור הזה. אני כבר שבועיים בשגרת חירום של יציאה לעבודה בלבד.

  6. אודי 17 פברואר 2007 ב - 9:45 קישור ישיר

    רעיון מעולה שמצאתי ב”עונג שבת”
    אתר שקורא לעצמו “האוסקר כמו שהוא צריך להיות” – וכולל לינקים להורדה (דרך ביטורנט) של כלללל הסרטים שמועמדים לאוסקר, מחולקים לפי קטגוריות.
    ואחרי שראיתם – תצביעו למועמד החביב עליכם…

    http://oscartorrents.com/

  7. אודי 17 פברואר 2007 ב - 11:40 קישור ישיר

    אוף טופיק (כאילו שההודעה הקודמת היתה און-טופיק..)

    אתמול ראיתי סוף סוף את “מדעי החלום” המצוין, ואח”כ חזרתי לכאן, לקרוא את הראיון שקיימת איתו ולראות (שוב) חלק מהקליפים. ואז נתקלתי בעוד משהו:

    http://www.youtube.com/watch?v=WiQXgmVVGNA

    ואח”כ… תראו את זה:

    http://www.youtube.com/watch?v=TaVsaWjzsds&mode=related&search=

  8. רון 17 פברואר 2007 ב - 12:52 קישור ישיר

    אתמול ראיתי את איתי תורג’מן בבראסרי. הוא לא נסע עם כל הג’מעה לברלין?

  9. אור 17 פברואר 2007 ב - 15:59 קישור ישיר

    “הבועה” גם לקח משהו בברלין עכשיו…

  10. עידן 17 פברואר 2007 ב - 16:33 קישור ישיר

    יופי באמת, יאיר מסלק ילדים קטנים וחולים מפינת האינטרנט בשביל לעדכן את הבלוג. אפילו בתור בדיחה זה לא מצחיק.

    רוה לעידן: שניים מהם היו בכסא גלגלים.

  11. רון 17 פברואר 2007 ב - 18:15 קישור ישיר

    עידן הוא מסוג הטיפוסים ששולחים מכתבי מחאה ל”הממלכה הקטנה” על סדרת המערכונים בהם מוצג הנכה המתחזה ומטפלו. בעעעעע

  12. איתן 17 פברואר 2007 ב - 18:29 קישור ישיר

    מישהו כאן ראה את “רמז לסקנדל” ? או, בעצם, מישהו כאן שמע את “רמז לסקנדל” ? כן, המוזיקה בסרט הזה כל כך דומיננטית, הרבה יותר מדי דומיננטית, מה גם שהיתה לי הרגשה שפיליפ גלאס מיחזר כאן את העבודה שהוא עשה ל”השעות”. השחקניות מוציאות את המקסימום מתסריט שהפתיע אותי לרעה בפשטניותו (פטריק מארבר כתב גם את “קרוב יותר” המאוד חכם, שרק מתחבב עלי יותר עם כל צפיה) : הכי קל זה להוציא את הדמות של ג’ודי דנץ’ כאובססיבית מטורפת. יותר קשה, אבל גם יותר נכון היה לעשות את זה בהדרגה, כמי שמגיעה למצב כזה בגלל התאהבות. מה גם שהשימוש בקריינות מתוך יומן מיותר (למרות שהיומן עצמו משחק תפקיד חשוב ברגע המכריע של הסרט).
    זה לא סרט רע, וברגעים מסוימים הוא אפקטיבי ומרגש, אבל הוא היה יכול להיות הרבה יותר טוב.

  13. אודי 17 פברואר 2007 ב - 18:30 קישור ישיר

    יאיר – למה ליד תגובות מסויימות מופיע: “התגובה שלך ממתינה לאישור”, ותגובות אחרות מתפרסמות מיד?

    רוה לאודי: פילטר הספאם מזהה כל תגובה בה יש שני לינקים ומעלה כחשודה בספאם. הנה אישררתי את תגובתך.

  14. סטיבי 17 פברואר 2007 ב - 20:16 קישור ישיר

    הייתי אומרת שבברלין אהבו את the good shepherd יותר ממך, יאיר 🙂

  15. עידן 18 פברואר 2007 ב - 10:58 קישור ישיר

    יש לי רגישות לנושא. אני בעצמי ישבתי כמה חודשים בכיסא גלגלים אחרי תאונה שעברתי לפני 9 שנים.

  16. יצחק שיזגל 18 פברואר 2007 ב - 18:39 קישור ישיר

    אם תכתוב עוד פוסט מבית החולים תסביר אולי לילדים מה זה הבלוג שלך..
    ולמה לזרוק אותם מהמחשב, לא חבל?!

  17. יוני 18 פברואר 2007 ב - 19:58 קישור ישיר

    לאיתן דוקא חיבבתי מאוד את “רמז לסקנדל”.
    ואגב השעות יש לי שאלה, אני היחיד שאחרי ש- Adaptation לא היה מועמד לאוסקר חשב ש”השעות” יזכה?


השאירו תגובה ל - Eran