17 מאי 2010 | 10:15 ~ 22 Comments | תגובות פייסבוק

המשוטט המעופף

באתר של פסטיבל קולנוע דרום מקיימים תחרות בין שבעה סרטונים באורך דקה כל אחד, שיצרו תלמידי מכללת ספיר, ושאמורים להיות טריילרים ויראליים לקידום הפסטיבל. יש שם כמה חביבים. כמו זה עם הכלב (כן, אני משוחד, אני יודע). או האנימציה עם האבנים. או ההוא עם מכונת הכתיבה, שהוא בהחלט הסרטון עם הצילום הכי יפה. הצביעו לחביב שלכם, ונסו לשכנע את הקוראים כאן למה הפייבוריט שלכם הכי ראוי להצבעה.


==============


גל"צ דיווחו אתמול שבשעה ש"המשוטט", סרט הבכורה העלילתי של אבישי סיון, מוצג בפסטיבל קאן, כאן בישראל גילתה ההפקה העצמאית שאין לה מספיק כסף כדי להרשות לעצמה את דמי הרשום לתחרות האקדמיה הישראלית לקולנוע בסך 1,200 שקלים. וכך הסרט לא יתחרה השנה על פרס אופיר.


ועל כך אני אומר:


1. כל עכבה לטובה. אני ממילא טוען שבתחרות האקדמיה צריכים להתחרות רק סרטים שהופצו לבתי הקולנוע, ולא כאלה שרק הופקו ואיש עדיין לא ראה. אז אולי זה יהיה לטובת הסרט. הוא יבלה את השנה הקרובה בפסטיבלים, ייצא לבתי הקולנוע מתישהו, ובדרך – אני מקווה בשבילו – הוא ירוויח לפחות 1,200 שקל אותם ישים בצד לשימוש כדמי הרשמה לתחרות בשנה הבאה. מי יודע, אולי אחרי שנה של פסטיבלים וכותרות ותשומת לב, הוא יגיע לפרסי אופיר בשנה הבאה בעל סיכויים גדולים יותר לזכייה.



2. בידיעה בגל"צ מופיעה תגובתו של ח"כ זבולון אורלב, יו"ר ועדת החינוך והתרבות בכנסת. אם הייתי יועץ התקשורת של אורלב הייתי מכין לו הודעה כתובה אותה הוא יקריא בפעם הבאה שיתקשרו אליו לבקש תגובה על העניין הזה, שעד כמה שאני מבין הוא ממש לא נמצא בתחום הסמכות שלו: "למרות שאני יו"ר ועדת החינוך והתרבות בכנסת, ולמרות שהייתי רוצה להיות אחראי על כל מה שקורה בכל רגע נתון בעולם הקולנוע הישאלי, אני באמת לא חושב שהעניין בין מפיקי 'המשוטט' ובין הנהלת האקדמיה הוא העסק שלי. עם זאת, כאזרח פרטי שמצוקתם של קולנוענים נוגעת לליבי, אשמח לממן באופן פרטי את דמי ההרשמה של הסרט". זו התגובה הרלוונטית היחידה שאורלב יכול למסור ושתהיה ראויה לפרסום או לשידור.



=============


גם רוג'ר איברט נמצא בקאן (ואיבד שם את המחשב שלו). והוא די מייצג את הקונסנזוס הביקורתי בכך שגם הוא התלהב מהחדש של מייק לי וגם הוא נורא שנא את החדש והאלים של טאקשי קיטאנו. אבל הוא גם מדווח על מפגש שלו עם הבמאי פול קוקס, שבדצמבר 2009, כשנדמה היה לו שנותרו לו ימים ספורים לחיות לפני שהוא מת ממחלת כבד ממנה סבל, הגיע טלפון שבישר לו שנמצא לו כבד להשתלה. חצי שנה אחרי ההשתלה והוא כבר שוב בקאן.


===============


הוספתי תוספת קטנה לביקורת של "דייט לילי", מתוך מדור הדפוס של "סינמסקופ" ב"פנאי פלוס", ובה אני קולט שטינה פיי הפכה מליז למון לג'ק למון.


================


אם לא יתפרץ הלילה שוב הר הגעש האיסלנדי, מחר בבוקר אני טס לחופשונת קטנה בפריז. אני עובר על היצע הסרטים שיש בפריז ונזכר שלא משנה כמה נרד על תרגומי השמות של המפיצים בארץ, תמיד אלה בפריז יהיו מביכים יותר. "Date Night", שהפך בעברית ל"דייט לילי" נקרא בצרפתית "Crazy Night". לא רק שהשם העברי נשמע פתאום כמו זהב טהור, אם הייתי צרפתי ששימור השפה הצרפתית היה יקר לליבו, הייתי חותך ורידים.



וחוץ מזה, זה די טפשי לנסוע לפריז ולצפות לראות את מיטב הקולנוע העולמי, אבל לא להבין מילה בצרפתית, לא? אני רואה שבסוף השבוע יוקרנו בפריז הסרט החדש של ז'אן לוק גודאר והסרט החדש של עבאס קיארוסטמי. אני מניח שאף אחד מהם לא ילווה בכותרות תרגום לאנגלית. אולי פשוט אלך לבהות בתמונות.

Categories: בשוטף

22 Responses to “המשוטט המעופף”

  1. (יובל) 17 מאי 2010 at 10:43 Permalink

    יהיה מעניין לדבר על 1,200 השקלים החסרים עם אבישי סיון במפגש איתו בפסטיבל קולנוע דרום (2.6, 15:00).
    במיוחד יהיה מעניין ללמוד איך עושים סרט ב35מ"מ עם 50 אלף דולר.

  2. יואב 17 מאי 2010 at 10:48 Permalink

    אם זבולון אורלב רוצה לחסוך 1,200 ש"ח דמי ההרשמה לתחרות האקדמיה, וחושב שהדרישה כ"כ שערורייתית, כיו”ר ועדת החינוך והתרבות בכנסת הוא גם יכול לפעול למימון דמי ההרשמה לכל הסרטים ממקורות ממלכתיים.

    עכשיו הוא רק צריך להרים את הכפפה.

  3. איתן 17 מאי 2010 at 11:26 Permalink

    1. גם אני הכי חיבבתי את הזה עם הכלב.
    ובהזדמנות זו, הייתי רוצה להחמיא ליוצרי הסרטון שהקדים את כל ההקרנות בדוקאביב בשבוע שעבר. פשוט, צנוע, שקט, ויפה.
    2. מה, הסרט של קיטאנו אלים? הו, איזו הפתעה!
    3. מה יש לך לעשות בפריז?
    אה…בעצם, אנסח את השאלה אחרת: עוד לא הייתי בפריז, כך שאני לא יודע, אבל מה מבחינת קולנוע יש לך לראות בפריז?
    אני, למשל, כשאני כבר טס לחו"ל, אני הולך בעקבות הפסטיבלים.
    וכך, בעוד חודש וחצי (בעזרת השם, אם הכל יהיה בסדר, טפו-טפו-טפו), אני בקארלובי וארי. אני מניח שחלק מהסרטים שיוקרנו שם, יוטסו לירושלים מיד לאחר מכן. כמובן שאשלח דיווחים.

  4. viral 17 מאי 2010 at 12:40 Permalink

    (יובל) די, זה מביך

  5. טאשה 17 מאי 2010 at 13:08 Permalink

    D: הייי אתה לא משוחד… עוד אנשים אוהבים את הסרטון שלנו, נוני עושה שם תפקיד קסום 🙂

    אבל בכל מקרה גם אני אוהבת אותך!

  6. דן 17 מאי 2010 at 13:38 Permalink

    (יובל) זה ממש לא מביך, זה באמת מאוד מעניין לשמוע מה יש לו לומר.

  7. רותם 17 מאי 2010 at 16:06 Permalink

    סרט של גודאר בלי תרגום,זה די דומה לסרט של גודאר עם תרגום לא?

  8. מורן 17 מאי 2010 at 20:04 Permalink

    מכאן הם העתיקו?

    http://www.youtube.com/watch?v=hjyAaInyvdI

  9. R 17 מאי 2010 at 20:45 Permalink

    בפרסומת לסרט של גיליאם צוטט רוה- "סרטו הטוב ביותר של גיליאם". האם צריך להוסיף את המילים "מזה זמן רב" או שמדובר בביקורת על סף חמישה כוכבים?

    ==============

    רוה ל-R: שיהיו בריאים. המשפטים המלאים: "מהבחינה הזאת, “ד"ר פרנסוס" הוא בוודאי סרטו הטוב ביותר של גיליאם זה שנים, ובמידה מסוימת הוא איזשהו תרכיז של 'המיטב של גיליאם'".

  10. (יובל) 17 מאי 2010 at 20:45 Permalink

    למורן- כן.

    וגם מכל אחד מעשרות הסרטונים האלה: http://www.youtube.com/results?search_query=dog+hands&aq=f

  11. אורי 1 17 מאי 2010 at 21:00 Permalink

    אף אחד לא היה אתמול בהקרנת האקדמיה של "התפרצות x"? דווחו לנו

  12. אורי 1 17 מאי 2010 at 21:04 Permalink

    וואלק, ההקרנה היא היום, מיהרתי מדי, בטח תדווחו

  13. איתן 18 מאי 2010 at 0:39 Permalink

    בסדר, אורי, אם דחוף לך:

    "התפרצות X" – יפה, מעניין, אבל לא מספק.
    יש בסרט סצינה אחת נפלאה בעיניי. היא מגיעה לאחר כעשרים דקות-חצי שעה, והיא מה שנקרא "האירוע המחולל", האירוע שמפעיל את כל השאר.
    בסצינה הזו יש שני שחקנים – רמי הויברגר ויוסי פולק, ויש כתיבה נפלאה ומשחק נהדר. אבל הסצינה הזו גם מגלמת בעיניי את מה שבעייתי בסרט:
    גם בסצינה הזו, כמו כמעט לכל אורך הסרט, המצלמה סטטית. וזה מאוד חבל, כשעיר כל כך יפה כמו חיפה מהווה את מקום ההתרחשות העיקרי של העלילה. בסצינה המדוברת, איתן צור חותך בין שני השחקנים, ונותן להם לעשות את העבודה. כאן זה עובד, אבל בכל שאר הסרט – לא תמיד. והעיקר – בסצינה הזו, שני הגברים יודעים כל אחד מה השני רוצה, בלי ממש להגיד את זה. יש בזה משהו אינטלגנטי, אבל כשכל הסרט ככה- זה לפעמים בעייתי. יוסי פולק כמעט סטואי לגמרי, ולא לגמרי ברור לי מה הוא עושה בסרט. מצד שני, יש כמה סצינות שבהן משהו בכל זאת חודר דרכו, ואז זה עובד. מלאני פרס היא יותר מסתם בחורה יפה. יש לה אינטלגנציה רגשית, והיא גם מקסימה, וגם אנושית ורגילה. ואורנה פורת – נדמה לי שזו שחקנית גדולה בתפקיד קטן. התסריט מייעד לה את ה"קומיק ריליף", והיא נועצת את שיניה בכל רפליקה, אבל כשהיא צריכה לעשות דברים רציניים זה לא עובד. נדמה לי שיש בתסריט חוסר באלאנס, ולכן גם הסוף הדרמטי לא עובד. ובכלל, נדמה לי שיש בתסריט כמה דברים מגושמים מאוד (כמו הרגע המביך בהשתתפות אברהם סלקטר. שחקן נהדר שקיבל כאן דקת מסך שירצה לשכוח).

    בנוסף, צריך לציין את עבודת הפסקול (יש לסרט פטיש מעניין לרכבות). מכיוון שהבימוי בסיסי מאוד, המוסיקה ותוספות הסאונד מוסיפים המון לסרט פשוט מדי, אבל לא רע.

  14. פידלר 18 מאי 2010 at 0:42 Permalink

    התפרצות X – מתחיל טוב אבל אז מתדרדר, בסה"כ נחמד. אני ממש לא מבין, אם יש לך עלילה של סרט מתח אז למה לא לעשות סרט מתח ? למה לברוח מהז'אנר, כי זה לא מעניין אותך ? אני משער שזה עיבוד נאמן לספר שלא קראתי אבל אם זה כך אז העיבוד נאמן מדי. מראה שוב את הבעייתיות בהסתמכות היתר של הקולנוע הישראלי על הקולנוע האירופאי.
    אבל הצילום מוצלח במיוחד וחיפה נראית מרהיב ופה ושם כן יש הברקות בתסריט ורגעים נחמדים של הומור. לא כישלון אבל גם לא הצלחה גדולה.

  15. שלום ברכה 18 מאי 2010 at 1:01 Permalink

    נו באמת. הסרטון עם הכלב לא אמיתי, רואים שמישהו שם יושב מאחורה.
    וחוץ מזה סבבה כניסה חופשית והכל… אבל יש גבול, אין מצב שהיו באמת מכניסים את ההוא עם הזקן שרואים בהתחלה.

  16. nir 18 מאי 2010 at 3:13 Permalink

    האבא מעריך תעובדה שאתה בכלל לא בכיוון שלי טיס?

  17. עופר ליברגל 18 מאי 2010 at 8:59 Permalink

    יש בהתפרצות X הרבה רגעים טובים (לדעתי לא כולל הסצנה שאיתן אהב, שמתדרדת דווקא בשיא שלה) אבל ככל שאני חושב על זה, יש לו מספר בעיות, בעיקר חוסר ארגון בין הרגעים הקומיים הנפלאים רגעםי המהורהרים והליריים יותר. לדעתי אגב הסרט לא בורח מז'אנר המתח ויש השפעות ברורות של היצ'קוק ושברול. חלק מן הרגעים החזקים ביותר הם אלו בהם לא קורה דבר, חלקם ממש מטרידים. הסרט משתמש יפה בפריים ומשאיר אותו לא פעם חצי ריק, דבר היוצר אווירה מיוחדת. מן הצד של החסרונות, התסריט נראה לא שלם בעבר מן הספר לסרט. הסצנה שנותנת לסרט את שמו נראית די מדובקת, כמו עוד מספר סצנות. בשורה התחתונה, פתיחה יחסית מוצחת להקרנות האקדמיה, מניח שיהיו סרטים יותר טובים בהמשך.

  18. יוני 18 מאי 2010 at 9:51 Permalink

    מה הקטע עם הלוגו? דון קישוט רכוב על גמל?

  19. יבניאל צוף שטיימן 18 מאי 2010 at 14:44 Permalink

    מה עם אוכל סרט? בהחלט מקורי ומלא ברק הסרטון הזה

  20. דן 18 מאי 2010 at 20:43 Permalink

    שלום ברכה אתה טרול. ואין לי ספק שאתה מהמכללה. נקניק.

  21. יורם 22 מאי 2010 at 9:57 Permalink

    ההתפרצות היא חסרת מובן אפשר היה להמשיך את השיט ולחיות חיים מלאים זה לצד זה היתרון של הפרופסור הוא במעמד בכסף ובגודל היתרון של רומן כזה הוא המיסורין הענוג האורגאזמות הנפלאות שלא ניראות על המסך והחוצפה להשתמש
    במקטרת של הבעל הכועס ואולי האוהב
    והמסירות של האימא המעריצה את הבן שלה
    שהתחלק לו משהו לתוך הפה של….
    אחלה סרט זורם חזק בצבעים יפים במוזיקה שמימית
    ומשחק משובח ובימוי מעולה

  22. Palma Benitez 7 פברואר 2011 at 4:04 Permalink

    I wanted to thank you for this great read!! I definitely enjoying every little bit of it I have you bookmarked to check out new stuff you post.


Leave a Reply