23 מאי 2010 | 19:02 ~ 21 תגובות | תגובות פייסבוק

מי זכה בפסטיבל קאן?

יאללה, תחרות. מי יהיה הראשון שיצליח למצוא ולהעלות את שמות הזוכים בפסטיבל קאן? אני בינתיים מסתובב ומחפש וויי-פיי בפריז.

נושאים: בשוטף

21 תגובות ל - “מי זכה בפסטיבל קאן?”

  1. גיא אורבניאק 23 מאי 2010 ב - 20:11 קישור ישיר

    שידור ישיר

    http://festival-cannes.canalplus.fr/festival-cannes/ceremonie-de-cloture

  2. גיא אורבניאק 23 מאי 2010 ב - 20:59 קישור ישיר

    אצ’טפונג וריסטקול זכה בדקל הזהב .

  3. אור 23 מאי 2010 ב - 21:23 קישור ישיר

    חאוויר ברדם שחקן, ז’ולייט בינוש שחקנית, מתיו אמרליך במאי

  4. מיכאל 22 23 מאי 2010 ב - 23:13 קישור ישיר

    מה זה ‘אצ’טפונג וריסטקול’? של מי זה?

  5. דורון 24 מאי 2010 ב - 0:23 קישור ישיר

    אפיצ’טפונג (או אפיכטפונג) וירסטקול הוא במאי תאילנדי, שאם זכרוני אינו מטעני יאיר אוהב במיוחד (אם כי לא כמו שהוא מתמוגג מעמיתו פן-אק רטנרואנג).
    אגב, מומלץ לקרוא את הראיון של דן שובל עם וירסטקול בגליון האחרון של מערבון.

  6. Idans 24 מאי 2010 ב - 7:03 קישור ישיר

    וכאן ניתן לצפות ב-“Tropical Malady”, סרט מ-2004 של אותו פיצ’טפונג ויראסתקול (תודה לאל על קופי ופייסט) שזכה אז בפרס חבר השופטים של קאן.
    http://mubi.com/films/434/watch

  7. איתן 24 מאי 2010 ב - 9:30 קישור ישיר

    ואחרי שראיתי אתמול את “סול קיטשן”, הלכתי לסינמטק תל אביב, וראיתי טרום בכורה לסרט של אחד, ראשיד בושרב. מוזר שדווקא “לונדון ריבר” הוא הסרט הראשון של בושארב שמופץ בארץ. לא ראיתי את סרטו הקודם “ימים של תהילה” (שהוקרן בפסטיבל חיפה), אבל היה לו פרופיל בינלאומי גבוה, וביקורות טובות ברובן (והוא היה בתחרות הרשמית של פסטיבל קאן). סרטו החדש של בושרב הוקרן בשבוע שעבר בקאן. ובאמצע היה את הסרט הזה, שלא שמעתי עליו עד לפני כמה ימים.

    ממה שקראתי על סרטו הקודם, הבנתי שהוא היה אפוס מלחמתי. גם על החדש קראתי שהוא מתעסק בנושאים גדולים. “לונדון ריבר” הרבה יותר צנוע. למעשה, זה נראה כמו סרט ישראלי, עני בכסף, שמשתדל לחפות על כך באיכויות בימויות ומשחקיות. הוא מצליח חלקית.

    אשה אנגליה שגרה באזור כפרי דואגת לאחר שלא שמעה מביתה הסטודנטית זה כשבועיים. וגבר צרפתי ממוצא אפריקאי, שלא ראה את בנו זה כ-15 שנה, נשלח ע”י אשתו (אמו של הבן) לחפש את הבן בלונדון, שם הוא לומד. והכל על רקע פיגועי טרור שהתרחשו בלונדון ב-2005.

    ברנדה בלת’ין, בתפקיד האשה, נפלאה. כולה פקעת רגשות של דאגות. והשחקן בתפקיד הגבר הוא בעצם נון-אקטור, והוא משתדל, אבל יש פער עצום בין המשחק הקלאסי של בלת’ין לבין האסכולה הכאילו ריאליסטית של השחקן שמולה. וכך, כשצפיתי בסרט, הרגשתי שכל החלק הראשון נוסע בדרך משובשת מאוד. אבל לאט-לאט (ולאחר נופך גזעני שמוחדר לדמות האשה בצורה מגושמת מאוד), כשמתחיל להיווצר קשר של שותפות גורל בין שתי הדמויות, משהו בסרט קנה אותי. כך שלקראת הסוף כבר ממש התרגשתי. אמנם מהלכי התסריט לא תמיד מחויבי המציאות (למשל, שכל האנגלים שפוגשים בדרך מדברים צרפתית), אבל להרגשתי, זה איכשהו נסלח, בגלל המימד האנושי של שתי הדמויות המרכזיות.

    “לונדון ריבר”, בעיניי, הוא סרט שלקח לי זמן להסתנכרן אליו, אבל כשזה קרה, אהבתי את מה שהוא נתן. לראות. (בעוד כשבועיים, כמדומני, בסינמטק תל אביב).

  8. רובי 24 מאי 2010 ב - 9:53 קישור ישיר

    יש פה כתבה מלאה על כל הזוכים:
    http://blogs.indiewire.com/thompsononhollywood/2010/05/23/cannes_fest_winners_include_palme_dor_winner/

  9. אורן סופר 24 מאי 2010 ב - 11:27 קישור ישיר

    לסרט של אצ’טפונג וריסטקול יש שם ממש מעניין שגורם לי להתעניין מאד בסרט:
    Uncle Boonmee Who Can Recall His Past Lives
    ניתן לצפות בטריילר כאן: http://www.youtube.com/watch?v=Jk-EoUb0nvg
    ואם לא ראיתם את סרטו הקודם, Syndromes and a Century, מאד מאד מומלץ לעשות זאת בהקדם!

  10. בובי בר 24 מאי 2010 ב - 13:14 קישור ישיר

    מי זה הבמאי האירני שכולם הזכירו בטקס הנעילה? בטח הבטן שלו עושה גולו גולו…

  11. אורון 24 מאי 2010 ב - 13:23 קישור ישיר

    נראה לי שזו הזדמנות טובה להתחיל לנסות להגות נכון את שמו של אפיצ’אוטפונג וויראסייטאקון (Apichatpong Weerasethakul).

    לפי חוקי השפה התאילנדית, צריך להגות את שמו כך –
    AH – PEE – CHAWT – PONG
    WEE – RA – SAIT – TA – KOON

    להסברים נוספים, יש פתיל שלם בימד”ב
    http://www.imdb.com/name/nm0917405/board/thread/20576489?d=26329479&p=1#26329479

    אבל הכי הכי פשוט, לקרוא לו ג’ו. זו התשובה הקבועה שהוא נותן כאשר שואלים אותו לשמו 🙂

  12. אלף 24 מאי 2010 ב - 15:17 קישור ישיר

    איתן – אתה צדיק בסדום.
    הבלוג הזה מתעסק כמעט אך ורק בטריוויה של קולנוע.

  13. ערן 24 מאי 2010 ב - 21:40 קישור ישיר

    טרופיקאל מאלאדי הוא פשוט יצירת קולנוע
    לא מכיר את הסרט החדש אבל זה מרגיש טוב

  14. colon cleanse 7 דצמבר 2010 ב - 0:17 קישור ישיר

    How’s the job hunt for everyone going? my husband has been out of work for 6 months and no hope in sight 🙁

  15. Claude Rosenberg 7 דצמבר 2010 ב - 2:32 קישור ישיר

    This can be a truly great study for me, Must confess that you are one of the very best bloggers I actually noticed.Thanks for posting this informative write-up.

  16. Bet 365 Bingo 7 דצמבר 2010 ב - 8:22 קישור ישיר

    I’m impressed, I must say. Very seldom do I come across a blog thats both educational and entertaining, and let me tell you, you’ve hit the nail on the head. Your post is important; the matter is something that not enough people are speaking intelligently about. I’m very happy that I stumbled across this in my search for something relating to it.

  17. tweetattacks-review 7 דצמבר 2010 ב - 22:31 קישור ישיר

    wow a really p0werful source of info added to fark thanx http://tweetattacksreview.org

  18. top movies 16 ינואר 2011 ב - 23:24 קישור ישיר

    We’re a group of volunteers and opening a new scheme in our community. Your website offered us with valuable info to work on. You’ve done a formidable job and our whole community will be thankful to you.

  19. best design portfolio 18 ינואר 2011 ב - 5:56 קישור ישיר

    I really like this fill someone in on, i did not appreciate a lot of the things that you posted in here. i ahve much more new information concerning these topics and topics allied to it. some people may upon it immutable to understadn the english language but i on it moderately unreserved for the privacy that has come to be what is todays policy.

  20. plafony łazienkowe 21 ינואר 2011 ב - 23:12 קישור ישיר

    wow… nice!!!! I love it!

  21. Carolann Huseman 7 פברואר 2011 ב - 4:05 קישור ישיר

    You may have not intended to do so, but I think you have managed to express the state of mind that a lot of people are in. The sense of wanting to help, but not knowing how or where, is something a lot of us are going through.


השאירו תגובה