מבוטל
עכשיו ללכת עד הקסטל ולעמוד בתור כדי להחזיר את הכרטיס? זה הטרור האמיתי
כבר כמעט 24 שעות אני מסתובב עם בטן מלאה וסחרחורת רגשות. לבטל? עכשיו? שלושה ימים לפני ההופעה? השמאלני שבי צועק וכועס וזועם על הממשלה שלנו שלא מודעת להשלכות מעשיה, לא ברמה ההומינטרית ולא ברמה התרבותית, ושזכותנו על הארץ וצדקת דרכנו אינם התשובה לכל מעשה מכעיס של פגיעה בבני אדם, גם אם הם במקרה – רחמנא ליצלן – פלסטינים. כן, כן, צודקים, וזכותנו. אבל איפה החמלה? ואת זה שאמני העולם נסחפים אחרי החרמות: נו, זה כבר מוכר וידוע. כולם משננים את סיפור של דרום אפריקה, וישראל – ברמה התקשורתית, במבט נטול ניואנסים, מבט של מקרו ולא של מיקרו – היא כרגע הדרום אפריקה של העולם (ואם קראתם את מרגרט אטווד בטקסט של ל"הארץ של הסופרים", סופרת מבריקה, חכמה, אנושית, דקת אבחנה, שלא נרתעה מקריאות לחרם והגיע לישראל בעצמה לראות את העניינים מקרוב, ועדיין היא מעבדת את תמונת המצב לטקסט – שאמנם מנסה להיות מאוזן ואמפתי – אבל בסופו של דבר שם את הדברים על השולחן: כל עוד ישראל מקיימת את הסגר על עזה, זו מבחינת העולם מדינה לא אנושית). ואכן, מחאה נגד הפרות זכויות אדם היא לגיטימית ורצויה. אני, אישית, וכתבתי את זה בעבר, לא חושב שענישה קולקטיבית היא התשובה, כי גם היא בסופו של דבר מתעלמת מבני אדם. גם בה יש משהו לא הומני. חרם קולטיקיבי של אמן? זו הרי מחשבה של אנשים שלא רואים מולם פרטים. מאמנים אני מצפה ללכת נגד הזרם. הפיקסיז חושבים שהם באו להופיע מול ביבי נתניהו ואיווט ליברמן? הם באים להופיע מול יאפים תל אביבים. ומה, אין לפיקסיז אף מעריץ פלסטיני שקנה כרטיס להופעה? רוצים למחות? רוצים לשנות? יש המון דרכים. למשל: הקדישו אחוז מהכנסות ההופעה שלכם במוצהר כצדקה למען ארגון הפועל למען השלום, או סיום הסגר, או המעניק עזרה הומניטרית. גם זה, במדינה כמו שלנו, ישים אתכם בלב המוקד הבוער של "הימין הזועם" שאצלו כל מי שמושיט יד מאכילה ואוהדת כלפי פלסטיני מיד נחשד בבגידה ובתמיכה בטרור. זה גם יהיה אקט הומניטרי ותרבותי מצידכם, וגם פחות או יותר יבטיח שהקהל מולכם יהיה די הומוגני מבחינה פוליטית. בואו להטיף למשוכנעים. זה נראה לי יותר הגיוני מאשר להחרים ולבטל ולהפנות עורף. ואם אתם רוצים להחרים, זו גם זכותכם. כשמתקשר אליכם שוקי וייס להציע לכם לבוא להופיע בישראל תענו לו "לא תודה". אם אתם רוצים לצאת מצפוניים תגידו: "כל עוד ישראל מנהלת מדיניות של כיבוש ודיכוי נגד האוכלוסיה הפלסטינית לא נגיע להופיע בישראל". אבל להגיד כן, ואז שלושה ימים לפני ההופעה פתאום לבטל, זו כבר לא אידיאולוגיה אלא הפכפכנות פוליטית שמריחה מפחדנות, ולא מאומץ.
אבל אני יפה נפש. כמה יפה נפש? אני זועם על הפיקסיז. מאוכזב. מעוצבן. עצביי משתוללים. אני חושב שהם טעו. אבל אם בעוד שלוש שנים הם יחליטו בכל זאת להגיע, אני אהיה הראשון – מול גל טרור מחרימי-הנגד הישראליים שרק מחפשים לנקום, לנטור ולהחזיר להם שיקראו לכולם להחרים את ההופעה של הפיקסיז בגלל הביטול שלם – ואני אגיד "לא. אני לא מחרים". ושוב אלך לקנות כרטיס. ושוה אעלה פוסטים יומיים הסופרים לאחור לקראת בואם. ואמשיך לקוות לטוב. שהכיבוש יסתיים, והמצור, ויבוא שלום, והפיקסיז יופיעו בתל אביב. וגם אלביס קוסטלו.
חצי נחמה: מזל שלפני שנתיים ראיתי את קים דיל בהופעה בארץ עם הברידרז. זה כנראה הכי קרוב לפיקסיז שאגיע בקרוב.
ואני מקדיש את השיר הבא לפיקסיז. מאת: הפיקסיז. נתראה בקרוב, אמן.
===תגובתו מלאת השנאה של עידן וילנצ'יק, שממשיך בכל זאת לבקר בבלוג כל דקה ודקה רק כדי לקלל את כל מי שכותב כאן, נמחקה========
=====תגובה שניה של עידן וילנצ'יק, חמש דקות אחרי התגובה הקודמת, נמחקה========
========תגובה שלישית של עידן וילנצ'יק, שלוש דקות אחרי התגובה הקודמת, נמחקה========
להחרים זו הדרך הטפשית ביותר שאני מכיר, להתמודדות עם מצב בעייתי. חרם לא מועיל לאף אחד. לא למחרים, לא למוחרם, ולא למי שבגללו נוצר החרם.
כולם יפסידו מהסיפור הזה. הפיקסיז יצאו פחדנים ונטולי עמוד שדרה, ולי אישית כבר אין שום חשק לראות להקה כזו. אבל זה אני. לא אקנה כרטיס להופעה, אם תהיה הופעה, בעוד שלוש שנים. גם אלביס קוסטלו באותה קטגוריה, מבחינתי. אני מעריץ אותו, ומעריץ את הפיקסיז, ואמשיך להאזין לאלבומים שלהם – אבל מבחינתי הם יצאו טמבלים רופסים.
גם הראיון עם בריאן אינו, גיבור נעוריי (ב-7 לילות) היה מביך. הבן אדם פשוט לא מכיר את ההסטוריה, ומלהג הבלים בשרשרת. זה אינו?? הגאון?? מדקלם ססמאות פוליטיות מלב השמאל הבריטי הצבוע, ללא כל ידיעה של העובדות ההיסטוריות. עצוב. עצוב
הצביעות הדוחה גורמת להחרמת סרט כמו "חמש שעות מפאריז", בזמן שסרטים איראניים מוצגים חופשי בפסטיבלים וזוכים בפרסים. זה העולם שבו אנחנו חיים ועם כל התיעוב העמוק שאני רוחש למנהיגים חסרי הבינה וחוש המידה של מדינת ישראל, אי אפשר שלא להישטף בתחושת גועל מול הצביעות הזו.
רוג'ר ווטרס הגיע לישראל, הוא הלך לראות את גדר ההפרדה, הוא פגש פלשתינאים ונוער יהודי, הביע את דעותיו הנחרצות, גרם להזזת המופע שלו מתל אביב ליישוב יהודי-ערבי. הוא יצר אימפקט חזק.
קוסטלו, או פרנק בלאק, אם היו באמת אנשי מצפון ומעשה, היו באים, מופיעים, ומכנסים מסיבת עיתונאים שבמהלכה היו נותנים בראש למי שבא להם.
ראיתי את אלביס קוסטלו מופיע בפראג ב-1989 יחד עם האטרקשנס. הוא לא אמר מילה וחצי מילה על הכיבוש הרוסי. והפיקסיז, לא ברור לי ממתי הפכו לתשובה הבוסטונית לקלאש. הרי הם הצהירו במפורש שהמטרה של האיחוד שלהם היא אחת ויחידה: לעשות כסף, והרבה.
מה שהופך את האקטים שלהם לנלעגים במיוחד, עכשיו.
חבל. חבל לי על גיבוריי האהובים שמתבזים ככה לעת זקנתם ומוכיחים רפיסות וטיפשות. פשוט חבל
כה אמר פרנק בלאק:
We're interested in anything that's going to earn us a fair wage. .. So forget the fucking goddamn art. This ain't about the art anymore. I did the arty farty part. Now it's time to talk about the money.
מה שנקרא: אידאולוגיה? פוליטיקה? הזדהות עם הפלשתינאים הסובלים? לא. הוא רוצה כסף. זה מה שהוא רוצה. כסף
אז ייתכן שגורמים פרו-פלשתינאים שילמו לפיקסיז יותר כסף כדי לא להופיע, ולכן הם ביטלו שלושה ימים לפני
אני לא החלטתי מה דעתי המוצהרת על הביטול של הפיקסיז. אני לא זועמת ולא כועסת כי אין לי אישית מודעות פוליטית גבוהה כל כך כדי להגיד- שילכו להזדיין שונאי ישראל האלו. אני מעדיפה לא לנקוט בעמדה כזו אלא פשוט להגיד שאני מאוכזבת קשות שהגענו לזה שמוסיקה- הדבר הכי טוב וכיף בעולם המזדרגג הזה המלא בחופש ביטוי מוחלט- נחסמת מאיתנו. אנשים שרק רוצים שיהיה בסדר, בלי שנאה בלב.
תנו לנו לשכוח מהצרות ולרקוד……
זה היה קצת היפי משהו
אני בתגובה עומד ללכת להופעה של ליידון.
ושיזדיינו הפיסיאמק האלה .
its no love song//
אולי הפיקסיז ביטלו את ההופעה בישראל דווקא בגלל שהם תאבי בצע. השוק הישראלי קטן ויכול להיות שהופעה בישראל היתה עולה להם בהופעות במקומות אחרים.
באמת אכזבה גדולה. לרגע חשבתי: לו הייתי יודעת יום אחד קודם, עוד הייתי ממירה את הכרטיס והולכת לפלסיבו. אבל גם זה בעצם לא היה אותו הדבר. ההופעה של הפיקסיז הייתה מבחינתי איזה אי קטן של שפיות שחיכה לי. אני אמנם יכולה להבין מחאה, בייחוד של אמנים בעלי השפעה, אבל גם אני הייתי רוצה להאמין שאמנים ישארו נאמנים למעריציהם, ולפחות יביעו מחאה תוך כדי הופעה, ולא על ידי ביטול ברגע האחרון.
אולי לא אכזבה היא המילה המתאימה. אולי יאוש. כן, יאוש, למה לא.
לא יאומן שעברו שנתיים מאז הברידרז. איזה רגע נפלא ואופטימי מבחינת הופעות היה אז.
טאשה, בסדר לא נופל מהשמיים. צריך לעבוד עבורו, וזה כולל מודעות פוליטית. לקחת עמדה והלגיד זה טוב וזה רע. אז הפיקסיז קיבלו החלטה, מהולה בפחד/תאוות בצע וואט אבר. העובדה שבהופעת רוק הונף דגל ישראל בדיוק מראה איך הדברים מתערבבים אחד עם השני.
וכמו שבועז כתב, רוב המחרימים/מבטלים (יש הבדל בין השניים) לא מבינים כלום על מה שקורה פה. אבל כל עוד אנחנו מתעסקים באלה שביטלו ובאלה ששונאים אותנו ולא חושבים עלינו ועל מה שאנחנו עושים לאלו שאנחנו מבטלים בשטחים הכבושים- אז כל הדיון על הפיקסיז חסר כל משמעות.
אני רק מקווה שמייקל ג'קסון לא יבטל אחרי כול זה….
Mr. Raveh,
As you are not stupid , you are
one of those naive leftists…
Do you really think the pixies
act have something to do with
ideology?Point of view?
It's much easier not to come –
You save yourself threats,losing money
and bad press
The Germans have troops in Iraque/Afganistan
Their chief of army resigned
as they killed civillians
instead of terrorists…
Did any of those heroes like
Costello,pixies…say no
to a gig in Germany???
It's all just hypocricy – picking a target
that keeps you trendy without
loosing money
Roger Corman said it all
better than me
אוהב ישראל שכחת גם להזכיר את גלעד שליט…
ממה בדיוק הגנו חיילינו? ממקלות ואבנים? למתנחלים שתוקפים את חיילינו היקרים יש יותר נשק שהם מפעילים כנגדם. איכשהו לא שמעתי על עשרות הרוגים שם. קל לחלקנו לראות רק את מה שנוח לנו. כן, חלק מהיושבים על הספינה לא היו חבר'ה נחמדים והם באו לא לסכן את הנס הזה, אלא באו לעשות בלאגן. אבל מזה ועד לשמוח במעשינו ולהיות בטוחים שאנחנו צודקים ובסדר רק כי אחרים לא בסדר, זו איוולות שתעלה לנו ביוקר בעתיד. ובדברים יותר חשובים מתרבות.
כל מילה בסלע
סופסוף התבטאות ראויה
כתבתי שיר:
ישראל היא נס
הגנה עצמית
שוכחים את השואה
הלקאה עצמית.
אובמה המנוול
אנחנו שק החבטות
עזה מתמלאת בנשק
לא נוכל לפיקסיז לחכות.
נמאס שמצדיקים טרור
אתה שבוי באידיאה רומנטית
אין לך מושג
ישראל מתייחסת בצורה יותר הומנית
(לחן: עממיקו)
ליאיר. הוספה על הפיקסיז. אתמול בפסטיבל סרטי סטודנטים ביטל את הגעתו אחד בשם ג'ורג' בולון {נקרא כמו ז'ורז כנראה}, מנהל הפסטיבל באיזה משהו קלרמון אחד. פסטיבל חשוב , כך אומרים יודעי דבר.
ביטל את הגעתו בגלל העוולות וכו… אבל, וכאן תראו איזה צדיק הבחור, שלח לנו את הסרטים שהוא תכנן להקרין כדי לא לפגוע בפסטיבל.
ואני אומר זאת הומניות. זה בנאדם.
לדעתי צריך לעשות לו מופע מחווה בכיכר רבין.
"שרים לז'ורז'" {או ג'ורג'}
יאיר לפיד ינחה, רון חולדאי ינצל את הבמה כדי להיכנס בחרדים, אחינועם ניני תבצע שיר במיוחד לז'ורז. אולי אפילו עמוס גיתאי יצלם מחווה בת שלוש דקות, סרט קצר על הגדר.
ואני חוזר לפסטיבל אתמול.
המנחה, בחור צעיר וממושקף מהחוג לקולנוע כנראה, אמר שאנחנו מכבדים את ג'ור'ג {או זו'רז} והשתמש בביטוי tremendously, כלומר אנחנו ממש מכבדים ומוקירים את ג'ורג' על זה שהוא החליט שאנחנו שווים לתחת.
ואני אומר שאדם שלא מכבד את עצמו, שלא יצפה מאף אחד אחר שיכבד אותו.
החוכמה בלהיות גדול נפש זה שבלי שאחרים יצפו זאת ממך. אחרת זו לא גדלות נפש. זה סתם ריצוי.
ובכל מקרה, אף אחד אולי לא מייחל למקרה כזה, אבל מעטים חשבו על פתרונות אחרים, על בדיקה מדוקדקת של מה יכול לקרות, וכמובן ההצעה הכי רדיקלית: שלא יהיה מצור.
ובתור מישהו מהשמאל אני מעדיף אהבת אדם על אהבת הארץ. אבל זה כנראה הבסיס שלא ניתן ממש שלכנוע או שינוי לכאן או לכאן.
אני רק שאלה – למה פוליטיקה מוכרחה לחרבן כל דבר במדינה הזו, החל מהופעות חיות ועד בלוגי קולנוע? למה אני לא יכול ליהנות מתרבות על כל גווניה רק בגלל שאני לא ימני ולא שמאלני ולכן לא מסוגל להשתתף בדיון, בשום נושא, גם אם הוא בכלל לא קשור לפוליטיקה?
אוף. חכו חכו, קים, פרנק, דיוויד וג'ואי. עוד מעט מגיע לכאן אלטון ג'ון, ואנחנו נהנה ממנו פי אלף ממה שהיינו אם אתם הייתם מגיעים אלינו.
אורון תשובה פשוטה שקשורה לשירים של הפיקסיז:
השיר דיבייסר מדבר על הסרט כלב אנדלוסי של בנואל (יחד עם דאלי). נעזוב לרגע את הקשר של הסוריאליזם לפוליטיקה ורק אזכיר שאותו בנואל חי בגלות שנים רבות בגלל המשטר הפאשיסטי של פרנקו.
ומנגד, אחד הסרטים עם האימרה החברתית החזקה ביותר שיצא מאולפן הוליוודי הוא "מועדון קרב"- שמסיים אותו שיר של הפיקסיז "היכן מוחי?"
אז אולי הם לא תכננו את החיבור הזה, ושמחו לקבל את הכסף על התמלוגים, אבל בכל זאת- החיבור הפוליטי נעשה כבר.
אולי כל אלו נראים כמו זריקת טריוויה לאוויר, אבל פשוט אין לי כוח (וזה לא המקום) להסביר את מהות החיבור העמוק במקרה זה ובכלל.
זה מעניין מה שאתה אומר. באותו רציונל, ברוס ספרינגסטין ניגן בהופעה לאחרונה יחד עם הגיטריסט של רייג', ששיר שלהם מופיע בסוף הסרט "המטריקס" הראשון, שדיבר על השתלטות מכונות על האנושות והעלמות האנושיות מכדור הארץ. אותו ברוס ספרינגסטין ששר את שיר הנושא של הסרט "פילדלפיה" שדיבר על אובדן האנושיות במקום העבודה. בשיר המדובר של רייג', צועק הזמר בכל קולו "התעורר!!".
אולי כל אלו נראים כמו זריקת טריוויה לאוויר, אבל פשוט אין לי כוח (וזה לא המקום) להסביר את מהות החיבור העמוק במקרה זה ובכלל. אבל הרשה לי להגיד לך רק: התעורר!!.
אם זה מה שנדרש כדי להבהיר את הקשר בין אומנות לפוליטיקה- אז כן, זה די מעניין. אני התעוררתי. מה איתך?
לפחות רותם התעורר, אז אפשר להיות אופטימים.
אורון, מה זה אומר לא ימני ולא שמאלני?
איזה זין.
ארבעה חודשים של המתנה נגמרו בכזה אנטי קליימקס…. נראה לי שאני אמסגר את הכרטיסים שישארו מחוברים לנצח לספח הביקורת, כדי שלעולם לא אשכח כמה שפראנק בלאק הוא שמן ומוג לב.
תמיד חשבתי שבגלל שהוא כזה שמן, ובגלל שקים דיל כל כך לא אטרקטיבית חיצונית (תמיד חשבתי שהיא לסבית) יש להם כזאת מוזיקה ייחודית,אישיות ייחודית וטקסט עמוק ומעורר מחשבה.
אבל היום ממרומי גיל 35, עיון קצר בטקסטים שלהם מלמד שאין בהם ולא כלום.
סתם גיבוב של שטויות שאולתרו דקות לפני ההקלטה.
ועיון בתמונות שלהם מלמד שפראנק בלאק נשאר תמיד צ'ארלס תומפסון (שמו האמיתי) שמן, קירח ומוג לב.
אני עם הפיקסיז גמרתי…וזה נגמר לא טוב.
מדהים להווכח כיצד תוך שנים ספורות נוצר כאן סחף תודעתי כה עז, עד שגם אנשים טובים והגונים נתפסים לפתע ברטוריקה שהיתה שמורה עד לא מזמן לימין כמעט סהרורי. משמע: אום שמום, העולם כולו נגדנו, צביעות ואנטישמיות. האם העולם הוא זה שהשתנה?
אני מנסה להבין, יאיר ובועז: האם לשיטתכם גם חרם על דרום אפריקה של האפרטהייד בזמנו היה מעשה פחדני, רופס, צבוע וטפשי? והאם חרם נמדד רק בתועלת שלו, או שמא גם בעמדה המוסרית הטמונה בו?
אני מבין שאתם סבורים כי ישראל אינה דרום אפריקה, אבל לצאת עקרונית כנגד אקט כל כך בסיסי של מאבק? האם אתם עצמכם הייתם מופיעים או משתפים פעולה בדרום אפריקה של האפרטהייד? מקווה שלא.
אגב – הייתי ממליץ לכם בהקדם על סיור בחברון, בכבישי הגדה, בדרום ההר. ייתכן שתגלו כי האפרטהייד קרוב אלינו בהרבה מכפי שחשבתם.
אני לא לגמרי מבין את הביקורת על הביטול של הרגע האחרון. נדמה שקרה כאן משהו בשבוע שעבר, לא? איזה דבר שהזעזוע ממנו היה חלקם של אזרחים רבים גם כאן, לא רק בקרב הגויים רחנא ליצלן. האם לא סביר שאדם יגיב לארוע כזה?
הנורא מכל הוא הפינוק היבבני – כמה חיכיתי וכמה רציתי, ומי לא בא, ולמה לי פוליטיקה. זו לא פוליטיקה, זו עמדה מוסרית, דאמי. דבר מה שכל כך הרבה אנשים כאן שכחו אותו מזמן, מזמן
===========
רוה לחגי: נקודות מצוינות. אני הייתי בדרום אפריקה בימי האפרטהייד. היתה לי הזדמנות בנסיבות משפחתיות ולקחתי אותה. רציתי לראות איך נראה הדבר הזה מקרוב. חזרתי מזועזע. מאז ועד היום אני באמת ובתמים מאמין שחרם הוא לא הדרך לביטוי של מחאה. זה רק דרך של הימנעות ממעשה אמיתי. ואכן, צריך לעשות משהו. משהו קולני, משהו אמיתי, משהו שיביא לשינוי. אבל האם הביטול של הפיקסיז הוא המעשה הזה? אני לא יודע. אני חושב שלא. אני חושב שזו התחמקות. ובצירוף מקרים, לנקודה שאתה מעלה שמא האפרטהייד חוסל לא מעט בזכות החרם על דרום אפריקה עניתי – לפני שנתקלתי בתגובה הזאת – בפוסט מוזיקלי שכתבתי הערב ושיעלה כאן בבוקר. אסגיר את הסוף: אני לא משוכנע שהחרם הוא זה שחיסל את האפרטהייד. אבל אני מזכיר שם את אחד הרגעים המרשימים של מחאת האייטיז. שווה לחכות לבוקר.
חגי לוי היקר
אני מתעב את המתנחלים והישובים בגדה. אבל ניסינו לסיים את הסיפור הזה כמה פעמים.
נסוגנו מלבנון בלי הסכם, וטוב שכך. גם מעזה יצאנו ואז פנינו לצאת גם מהגדה במהלך שכונה התכנסות, זוכר?
אבל העזתים, עם שוחר שלום שכמותו, המטירו עלינו טילים, מנהרות, הברחות, קארין A, ועוד כל מיני טובין שכאלה.
והרי יודע כל שמאלני מצוי שאם יוסר המצור מעל עזה מיד יעגנו שם ספינות איראניות עמוסות במאות טונות של "מתנות" שמיד יורעפו על תושבי עוטף עזה ויגבו את חייהם של מאות ישראלים.
ואז יקום העולם כולו ויקצוף על היהודים כיצד מעיזים הם להרעיב, לענות ולהשמיד כצוררים את הפלשתינים המסכנים עד שלא נותרה להם ברירה מלבד הטרור והמרי.
סחף תודעתי, מגובה ברצון הכן של רוב אזרחי המדינה לחיות בשלום, הביא לאוסלו.
אחר כך באו עשרות אוטובוסים מפוייחים וכאלף אזרחים מתים וכמה אלפי טילים שהובילו להכרה במציאות. זה לא שכולם פתאום זזו ימינה, אלא שיותר אנשים הכירו במציאות. התפקחו.
המצב כרגע הוא לא באשמתנו. ניסינו, בחיי שניסינו. חייהם של כמה מאות הועלו על מזבח השלום.
ישראלים רבים מסתובבים חיים ובריאים כיום מכיוון שממשלת ישראל לא מאפשרת לספינות לפרוק סחורה בעזה ללא פיקוח.
עדיף להיות מדינה מצורעת מאשר לא להיות בכלל.
אוי, פרנק בלאק שמן. איכסה. כמה שהוא שמן – רואים על הטקסטים הנבובים שלו ("A sound that a mother makes when her baby break" – איזו שורה מטומטמת) את השומן הנוטף מהם.
או במילים אחרות – אייל B, אתה צוחק עלי? זה לא כאילו שהמעשה שלהם לא היה מעצבן בטירוף אבל זאת סיבה לקרוא לבן אדם "שמן" סתם ככה? זה פשוט לא לעניין. אני בטוח שבאמצע דיון פוליטי ביבי לא היה אומר לאובמה "לא אכפת לי שאנחנו בונים בגילה, יש לך שיניים בולטות". אם לגנות משהו, לפחות בכבוד.
בתגובה לשרשור פה – אני לא רואה סיבה להטיל חרם על הפיקסיז או על כל אמן אחר. האמנות עומדת בפני עצמה, וטיפשותו (או כל תואר אחר לצורך העניין) של אמן לא מורידה מהגדולה או החדשנות של האמנות שהוא עושה.
אנחנו מקשיבים בארץ באולמות הקונצרטים גם למלחינים אנטישמיים (ואני לא מדברת דווקא על ואגנר), לכן באותה מידה אני עושה את ההפרדה ככל שניתן בין האדם ובין האמנות.
אמן עצבן אתכם במידה שאתם לא יכולים להקשיב לו יותר (או לראות עבודות שלו באותה מידה), זה סיפור אחד. אבל אפשר גם להטיל חרם כלכלי: לא לקנות דיסקים, ספרים וכד'.
בעיני להפסיק לשמוע אמנים שמשפיעים עלי, פוגע בעיקר בי. אני עדיין מאוכזבת כי ציפיתי להופעה, אבל לא מטילה חרם.
רותם, אל תשכח שהפיקסיז גם עשו בעבר קאבר לשיר מתוך "ראש מחק", ששרה הגברת ברדיאטור. אני מוצא בזה קריאה מוקדמת לסיום המצור. שחררו את הליידי מהרדיאטור.
תשובה לאורון – מדוע אי אפר בלי פוליטיקה?
פשוט מפני שבלי פוליטיקה זה הכי פוליטיקה.
ללכת למופע בפרק ולשכוח מהכיבוש מהניצול ומכל שאר מרעין בישין זה שיא הפוליטיקה.
זה פשוט אם אתה מתעלם מעוולות אתה מחזק באופן פעיחל את מבצעי העוולות!
פסיכולוגיה בגרוש אבל כזו שיש לה תוקף ובכל מקרה יותר תוקף מהמלמולים של אסי דיין למטופליו.
מאפיין לחוזרים בשאלה הוא חוסר יכולת להבין את מצבם לאשורו, או אחר, היכולת שלהם להביט במראה וחוסר היכולת שלהם להביט אל עצמם. מצד אחד הם קמים בבוקר ורואים במראה לוחמי חופש, כאלה שימאו מעבדות לחרות, אנשים נאורים וליברלים שיצאו מחושך גדול לאור ענק ומצד אחר עוורן מוחלט לעובדה שהמעשה "ההרואי" שלהם לא שינה בכהוא זה את אישיותם כפי שעוצבה במקום שממנו הלכו. החוזר בשאלה לדורותיו לא מסוגל לדעת כי האקט "ההרואי" שלו הוא ס"ה החלפה של דת בדת ואל באל כל היתר, האמונה העיוורת בצדקת הדרך, העדר מוחלט של ספק, אי הבנת האחר, ההשתעבדות למנטרות, חוסר היכולת לנהל ויכוח ענייני ו ההזדקקות לעבר ולמקורות כאסמכתאות, כל אלה שרדו באישיותו בלי שחל בהם ולו שביב שינויי וספק רב אם שינויי כזה בכלל אפשרי ולכן הם מנהלים ויכוחים בדיוק כפי שהם הורגלו לנהל ויכוחים רק שהפעם הם עושים כך בחסות אליל אחר. מכאן להבין שכמו שחסר טעם להיכנס בויכוח עם אדם דתי כך גם אין טעם להסביר טעמים לחוזר בשאלה, בשני המקרים אתה עתיד להיקלע למצב של דיבור עם הקיר. לכן ייאמר כאן כן מגיב יקר שמעלי, ישראל היא אכן ובאמת וללא כל ספק דרום אפריקה ובשבוע שעבר אכן התנפלו קלגסים צמאי דם עם סכינים בין השיניים וטבחו בלא הבחנה ובחמת זעם דתי חבורה של ילדי פרחים תמימים שבס"ה באו להניח זרי שלום על קבר החייל האלמוני.
אתה צודק! ועכשיו שוב והסתפן לך בין כותלי בית מדרשך והכן לנו את הדרשה הבאה. מחכים.
צבי מה שאתה אומר נשמע נכון, רק שהוא כולל בתוכו הנחת יסוד שאני לא בטוח אם היא נכונה: שמי שהולך לפארק לשמוע הופעה בלי תודעה או מחשבה פוליטית חושב שמה שאתה מכנה מעשה עוולה הוא אכן כזה.
יואב, לא ראית את ההמשך לראש מחק? קריאתך נענתה.
והכוונה שלי הייתה מאד פשוטה: יש די והותר אומנות, גם שירים וגם סרטים שעוסקים בנושאים, שהם,רחמנא לצלן, פוליטיים. אותו דבר שחלקינו טוענים שאין לנו קשר אליו, אחרים טוענים שהם לא מבינים איך הוא קשור למוזיקה. או אומנות אז כשפיקסיז עושים שיר שמבוסס/מאזכר סרט של אמן מאד פוליטי, אני חושב שיש בזה מימד פוליטי. וכשרייג' שרים שיר על מלקולם אקס ומרתין לות'ר קינג זה מרגיש לי קצת, לא הרבה, בקטנה- פוליטי. ואם האחים וואשבסקי בוחרים לסיים את הסרט שלהם, שעוסק כולו בחופש בחירה שלנו אל מול המכונה הקפיטליסטית- שזה משהו שהעסיק הוגה פוליטי אחד או שניים במאה האחרונה גגיד, אז ואללה, יש אולי, ייתכן, יש סיכוי סביר שיש קשר בין אומנות לפוליטיקה. ואם אתה אוהב אמן שיש בו קצת מן הפוליטי, אולי גם יש בך ואתה לא רק מחפש להנות מול המסך או הבמה.
Off topic: Yair, you have to listen to the new album of "The National"!! The closest thing to "Joy Division" I've heard in years
רותם, אני לא מכיר הרבה אנשים שמסוגלים לחפירה כזו. יש מצב לקריירה בקבלנות עבודות עפר (או בהארץ).
.
מה שמעניין בכל החרמות האלה הוא שנראה שיש פה איזה מכבש לחצים די רציני. עד עכשיו היו אמנים שמראש לא רצו להגיע באופן עקרוני (כמו ביל וסבטיאן) או כאלה שבטלו בגלל מצב בטחוני בעייתי (כמו דפש מוד). עכשיו יש תופעה של אמנים שכן מתכוונים להגיע ומבטלים ברגע האחרון. נגיד שלחגי לוי יש מושג מה קורה מזרחה לנתיבי איילון ובאמת זה אפרטהייד (לי נדמה שיש שם כיבוש, שזה לא אותו דבר) – משהו שם השתנה בין הזמן שאלביס קוסטלו או גיל הרון סגרו על ההופעה ובין הזמן שביטלו אותה?
.
יש תחושה שמישהו קצת יותר משמעותי מאודי אלוני מפעיל לחץ על האנשים האלה. יכול להיות שמישהו מזכיר להם את תיאו ואן גוך, או את הקריקטוריסטים הדנים? או שאולי סתם מראים להם את המנגנון העצום שפועל למתג את ישראל כדרום אפריקה (בממון מדינות כמו סעודיה וסיוע מ"אדיוטים שמושיים" כמו בתגובות למעלה) ורומזים שגם אותם אפשר למתג?
רותם – אתה נותן דוגמאות ספציפיות, טובות ככל שיהיו, אבל אני שאלתי שאלה כוללת, כוללנית, שמעבר לדוגמאות. אני מדבר איתך על *כל* דבר, ואני ממש לא מאמין ש*כל* דבר חייב להיות קשור לפוליטיקה.
יובל – בהנחה שלא שאלת זאת לגנאי, יש אנשים שהם לא ימנים ולא שמאלנים, במובן של אין אפשרות לקטלג אותם לכאן או לכאן. נסה לדמיין לקום בבוקר ולא לדעת מי הרמטכ"ל, לא לצרוך חדשות בשום צורה שהיא פרט לנושאים שמעניינים אותך. כזה אני.
צבי מעיין – אתה מבלבל אותי עם מישהו שאכפת לו. בלי פוליטיקה זה בלי פוליטיקה – נקודה. אני לא הולך למופע פה ושם כדי לשכוח, כי אי אפשר לשכוח את מה שאתה לא יודע. אתה מזכיר לי את האנשים שאמורים שלשים פתק לבן זה הכי לא מחאה כי זה מחזק את החזקים או משהו כזה… (מצטער, אף פעם לא באמת הקשבתי)
Niko: "High Violet" is really amazing!!
הא, וכמה נחמד לראות את כל העיוורים שיש פה. הפיקסיז ביטלו, זה מבאס. מאוד מדגדג לי באצבעות שעל המקלדת לשטוח את דעותי הפוליטיות (המנוגדות לרוב שמגיב פה), אבל מאסתי בזה. אין טעם וזה לא יזיז פה לאף אחד. לפני שמתלוננים על אטימתם של היושבים למעלה, רצוי לעשות בדק בית.
חוץ מזה, לא ברור לי מה אתם רוצים מאנשים א-פוליטיים. זו זכותם המלאה. להגיד שא-פוליטיות זה סוג של פוליטיות? come on.
Dror: The Pixies were great in the ninties, and the reunion tour was only for cash. why care about them now, with so much great alternative music around?! they proved they have no backbone, anyway
Niko: כן, הם באמת לא ממש רלוונטיים בימינו, אבל עדיין 15,000 ישראלים רצו להתענג על הנוסטלגיה. וכן, אני מודע לזה שהם "לא משהו" בהופעות. אבל מה לעשות שאין פה הרבה הופעות טובות? לפחות לא משהו שקולע לטעם שלי.
אורון, אתה רוצה שאנשים יהיו חופשיים לבחור איפה הם גרים? עד כמה? אתה חושב שאנשים צריכים להתגייס לצבא? אתה התגייסת לצבא (בלי לגלות מי הרמטכ"ל)? יהיה איכפת לך אם פתאום אחוז המס במשכורת שלך יקפוץ במאה אחוז?
לא צריך לדעת מי הרמטכ"ל או לצרוך חדשות כדי שתהיה לך דעה על דברים שמתרחשים סביבך, שיקטלגו אותך כיותר ימני או שמאלני. אתה בכוונה מתאמץ להימנע ממחשבה כדי שחס וחלילה לא יקטלגו אותך כימני או שמאלני?
יובל – בחיי שיש לי דעה על כל דבר, אפילו על דברים שאני לא מבין בהם כלום (מה שבהכרח הופך אותי לימני/שמאלני). אני ממש לא בכוונה מתאמץ, להיפך. וממש לא פוחד שיקטלגו, ממילא זה מה שעושים כולם כל הזמן. הצרות מתחילות כאשר אני מתנער מהקטלוג, השגוי תמיד, והמקטלג לא יודע את נפשו שכן מצא אדם שאינו יכול להכניס לתבנית. ואז הוא שואל המון שאלות, שעל רובם לא מצאתי צורך להשיב שכן הן לא לעניין או היו רטוריות.
העובדה שאני בוחר לא לחיות במציאות מתסכלת הרבה אנשים משום מה, אבל מה שמתסכל אותי זה כאשר אותה מציאות נשקפת לי מבעד לחלון או מגזימה מגיעה אליי הביתה ומחרבנת לי בסלון בלי שהזמנתי אותה. לכן, כל מה ששאלתי היה מי הזמין אותה להיכנס, או מה פתאום היא הגיעה לכאן. אבל עזוב, אני כבר יודע את התשובה – אין שום דבר מעניין לדבר עליו בענייני קולנוע, אז גולשים. בבלוג של אסי דיין כבר ביקרתם?
http://www.tapuz.co.il/blog/userblog.asp?foldername=assidayan
מן הסתם אם אחרים יקטלגו אותך יכול להיות שתרגיש שהם מפספסים במשהו, אבל נשמע כאילו אתה מתאמץ לא לקטלג את עצמך. אם תאמר "אני ימני/שמאלני כי…" יקרה לך משהו רע? אף אחד לא יחרבן לך בסלון בגלל זה.
יובל, זה קצת שיח חירשים אז דמיין שאני צועק ובכך נסגר הדיון מבחינתי – אני לא מתאמץ. בחיי. זה פשוט לא מעניין אותי. הגדרה של אחרים תמיד תחטא לעיקר לדעתי, אבל אני בעצמי ממש לא חשוב לי להגדיר את עצמי פוליטית. באמת. זה לא מעניין אותי. נשבע לך. יש אנשים שחיים בסדר גמור גם ללא הגדרה עצמית פוליטית. עובדה. הסיבה שכתבתי זאת מלכתחילה הייתה כי זה נראה לי קשור לדיון. עכשיו אני מתחרט. בתקווה שתקבל זאת שאני פשוט לא רוצה וזו זכותי.
Super share it is actually. My friend has been searching for this information.