לצפות ולצפות
קצת פספסתי את זה, אבל בשבת הוכרזו הזוכים בפסטיבל סרטי הסטודנטים. ושוב, סרט ישראלי זוכה בתחרות הבינלאומית: "סיור מודרך" של בנימין פרידנברג (מסם שפיגל), שכבר זכה בשנה שעברה בפרס וולג'ין, ואכן גם היה הסרט החביב עליי ממעט הסרטים שראיתי מסרטי הפסטיבל. זה הסרט הישראלי השישי, מתוך 13 פסטיבלים, שזוכה בפרס הראשון. ולמרות שנדמה שיש את יתרון הביתיות, כי זה פסטיבל ישראלי שאולי מפרגן יותר לסרטים הישראליים, צריך לזכור שהפסטיבל התל אביבי הוא השני בחשיבותו מבין הפסטיבלים הבינלאומיים לסרטי סטודנטים (הפסטיבל במינכן הוא הבכיר שבהם), ושחבר השופטים הוא ברובו בינלאומי לחלוטין. בראש חבר השופטים השנה עמד יאן הארלן, גיסו של סטנלי קובריק ומפיק כל סרטיו האחרונים. הנציג הישראלי היחיד בחבר השופטים היה אורי קליין.
גם שאר הסרטים הישראליים שראיתי וחיבבתי לפני הפסטיבל יצאו עם פרסים. "71 מטר מרובע" של אלירן מלכא יצא עם פרס חביב הקהל בתחרות הישראלית (ויש לו סיכוי טוב לזות בחודש הבא בוולג'ין). ו"זנב" של רוני קידר זכה בפרס היוצרת המקורית.
בתחרות הישראלית זכו שני סרטים בפרס הראשון: "רגילה" של אסף סבן מבית ברל ו"תזכור את זה" של עלית זקצר מאוניברסיטת תל אביב. את "רגילה" ראיתי בשנה שעברה בירושלים ולא ממש אהבתי. קצת כמו "משעולים" של הגר בן אשר, מלפני כמה שנים, הרגשתי שהסרט הזה בא ממישהו שמאוד מעודכן ממה שקורה עכשיו בפסטיבלי הקולנוע בעולם ויודע לבצע את זה היטב. הסרט מרשים מאוד סנונית, ומצליח להעביר את תחושות הניכור והמועקה שכה אופיינים לפסטיבלים האירופיים. אבל בסופו של דבר הרגשתי שזה תרגיל בלזעזע, שהותיר אותי די מעוצבן (כפי שרוב הסרטים של ברונו דימון, למשל, מותירים אותי).
עד כאן המילים. הנה הסרטים. חלק מהסרטים הזוכים ניתנים לצפייה ברשת. רובם דרך אתר הסטרימינג של האוזן השלישית (למנויים בלבד, לצערי), שם הם יוצגו רק עד סוף יוני.
פרס הסרט הטוב ביותר בתחרות הבינלאומית: "סיור מודרך" (ישראל). (צריך להגיד: הצילום בסרט נורא יפה ומוקפד. סטטי, גאומטרי, מלוטש. ההקרנה באתר של "האוזן" מצגה את הסרט בגרסה טיפה מטושטשת ועכורה, לא איכות אופטימלית. זה ייתן לכם תחושה לגבי האופי המיוחד והמקסים של הסרט הזה, שיש בו משהו חופשי מעלילה – מעין "2 או 3 דברים שאני יודע עליה" של גודאר, אבל על ירושלים במקום על פריז – אבל לא יפתור אתכם מלמצוא את הסרט איכשהו מתישהו בהקרנת היי-דפינישן נורמלית ומחמיאה).
פרס הבמאי המבטיח: "תודה, בסדר" של מתיאס פריקלר (סלובקיה).
התסריט הטוב ביותר: "גיסברטה" מגרמניה (מה?! ממש לא חיבבתי את הסרט הזה).
סרט האנימציה: "True Love Hotel" של אלון געש מבצלאל (ישראל)
ציון לשבח: "חופשת שחרור" של מיכה קינברונר מאוניברסיטת תל אביב.
================
רוצים עוד צפייה? קבלו. בפברואר השתתף דיוויד בירן בסדרת השיחות/הרצאות של TED ודיבר שם על האופן שבו הוא כמוזיקאי מרגיש שהשינויים במקומות שבהם הוא מופיע גורמים לו לשנות את האופן שבו הוא כותב מוזיקה. ובמילים אחרות: כשהופיע בתחילת דרכו עם טוקינג הדס ב-CBGB הוא כתב מוזיקה המתאימה למועדון ההוא עם האקוסטיקה ההיא. וכעת, כשהוא גם מופיע בהיכלי ענק כמו קרנגי הול, האם הוא – באופן מודע או לא-מודע – יוצר מוזיקה שתתאים לאתר בו היא תנוגן. וזה גורם לו לתהות: האם לשינויים באדריכלות של אולמי ההופעות לאורך ההיסטוריה היתה השפעה על סגנון המוזיקה שהולחן? בסוף השבוע ההרצאה הזאת עלתה לאתר של TED.
================
ועוד משהו לצפייה. פנו לכם 47 דקות בשביל זה. רשת AMC, שמשדרת את "מד מן" ואת "שובר שורות", תתחיל לשדר באוגוסט את הסדרה המקורית השלישית שלה: "רוביקון", שאמורה להיות סדרת מתח קונספירטיבית. אבל לצרכי באז ויראלי הרשת העלתה כבר אתמול לאינטרנט את פרק הבכורה. אלן קולטר, אחד הבמאים הקבועים של "הסופרנוס" (וגם הבמאי של "זכור אותי לנצח" עם רוברט פטינסון) ביים. מי שגומר לראות את הפרק ראשון, שידווח איך הוא.
ראיתי את רוביקון. נחמד. החשש שלי היה שהם יהיו כל כך מרוכזים בליצור מתח שהעלילה תהיה קיצונית ומופרכת. אבל כדרכן של הסדרות של AMC היא הייתה די מתוחכמת ומאופקת, במובן הטוב של המילה. סביר להניח שאראה אותה כשתעלה.
ואגב, אתמול שודר גם הפרק האחד-לפני-אחרון לעונה של Treme, הסדרה על ניו אורלינס אחרי קתרינה של דיוויד סימון, הגאון מאחרורי The Wire (הסמויה). מומלץ בחום, למי שצופה ב"יבוא אישי" בסדרות אמריקאיות…
רוביקון: עשוי יפה מאוד, והשחקן הראשי זוכה אצלי להרבה קרדיט בשל העבודה היפה שעשה בתור אחת הדמויות הראשיות ב-The Pacific, אבל ממש לא ברור לי למה החליטו לשחרר את הפרק הפותח. זה לא פיילוט אלא פרק ראשון של סיפור – מסקרן במובנים מסוימים אבל עסוק ברובו בהנחת אבני יסוד. אין פה שום אמירה על הסדרה והכיוון שלה (אפילו לא ברור מה משמעות השם). אני מסוקרנת מספיק כדי להמשיך לצפות, אבל יותר בשל מה ששמעתי על הסדרה ממקורות אחרים (סדרת מתח מבית היוצר של מד מן). בתור גימיק למשוך צופים שזרים לגמרי לקונספט לא נראה לי שזה יעבוד.
הסיבה שלרוב סרטים ישראלים זוכים בפסטיבל היא שרוב הסרטים המגיעים מתי ספר אחרים הם בינוניים ומטה. רק בישראל מעניקים לפסטיבל חשיבות גדולה ולכן בתי הספר המובילים שולחים את את הסרטים המובילים שלהם. זוהי לא בהכרח תעודת עניות, דרך הבחירה של הסרטים מובילה לכך וזוהי מטרתו- להביא כמה שיותר סרטים מכמה שיותר בתי ספר ומקומות. לכן הפסטיבל ידוע יותר בכמות הסרטים מאשר איכותם. בכל מקרה, היה אחלה פסטיבל.
יאיר חבל שלא מצאת לנכון להפנות קישורית
מ (סם שפיגל) לטובת הידיעה שפרסמת על מספרם המועט של סרטי סם שפיגל בפסטיבל תל אביב (ושמה מדובר במהפכה…)
כמו שאתה מבין – לא הכמות קובעת אלא האיכות.
פעם אורסון ווילס אמר "מספיק רק סרט אחד"
באנגלית זה נשמע טוב יותר "it only takes one"
יאיר, משהו רקוב בממלכת הסינמסקופ – חבל.
אתה פחות רלוונטי בביקורות שלך ויותר רלוונטי בהימורים ויצירת באזזזזז
למה?
=============
רוה ל
רנןדוד: זה הלינק שהיה חסר לך, שבו אני מדבר אך ורק על התחרות הישראלית, ולא על התחרות הבינלאומית.All people deserve good life time and loan or secured loan would make it much better. Just because people's freedom is grounded on money state.
Dude this spam comments here are driving me nuts! Do something about it!
I wanted to thank you for this great read!! I definitely enjoying every little bit of it I have you bookmarked to check out new stuff you post.