"משאבי אנוש" בבריכת השולטן?
עדכון: לא. זה לא "משאבי אנוש". ראו עדכון לאייטם בהמשך.
זו לגמרי ירייה באפלה, מעניין אם אקלע בול. ברשימת הסרטים שיתחרו על פרס וולג'ין בפסטיבל ירושלים שהתפרסמה אתמול, חסר סרט אחד מאוד משמעותי. ובמילים אחרות: לאן נעלם "משאבי אנוש" של ערן ריקליס? ואז עלתה בראשי המחשבה שאולי הוא נעלם כלל, אלא נשמר בצד, ושהוא יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים. אחרי הכל, הסרט המבוסס על ספרו של א.ב יהושע, מתרחש בחלקו בירושלים, והוא אחת ההפקות הראשונות שצולמו בתמיכת הקרן הירושלמית שהקים רנן שור. מצד שני, כך גם "הדקדוק הפנימי" של ניר ברגמן. אז בהנחה שהסרט לא נשאר מחוץ לתחרות מסיבה כזו או אחרת, פתאום נשמע לי הגיוני שזה יהיה סרט הפתיחה.
לפני כמה שבועות חשבתי ש"זוהי סדום" – הסרט של צוות "ארץ נהדרת" – יהיה סרט הפתיחה. אבל מכיוון שהסרט ייצא רק באוגוסט (ועוד לא גמור), פרמיירה פסטיבלית ב-8 ביולי ירדה מהפרק. ואתמול ניסיתי לפנטז שמא "התחלה" של כריסטופר נולן יהיה סרט הפתיחה – שכן הסרט אמור לצאת בארץ שבוע אחרי פתיחת הפסטיבל.
הדלפות אנונימיות בתגובות יתקבלו בשמחה.
============
עדכון, רביעי בבוקר: שלושה אנשים שונים, בתגובות ובטלפון, התקשרו לבשר לי שזה יהיה סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים השנה, ולא "משאבי אנוש". הסרט הוא "La Rafle" שביימה רוז בוש והפיק בן זוגה, אלן גולדמן ("החיים בוורוד"). הסרט הצרפתי, עם מלאני לורן וז'אן רנו, מתרחש ב-1942 ועוסק באיסוף יהודי פריז, לפני שליחתם למחנות הריכוז (נושא שטופל קודם ב"מר קליין" של ג'וזף לוסי). בקיצור, סרט שואה. וסרט שאני לא יודע עליו כלום (למעט העובדה שכמעט 3 מיליון צרפתים כבר ראו אותו בבתי הקולנוע מאז יצא שם לפני שלושה חודשים). הסרט, שיופץ בארץ על ידי יונייטד קינג, יוקרן במסגרת פרס הענקת פרס הוקרה של הפסטיבל לאחים אדרי.
עדכון, 11:05: והנה מגיעה ההודעה הרשמית לעיתונות. שם הסרט בעברית הוא "נקודת איסוף". הוא יפתח את הפסטיבל ב-8 ביולי ויופץ בבתי הקולנוע ב-15.7.
גם אם "התחלה" יהיה סרט הפתיחה, קשה לי להאמין שמעריצים אמיתיים של נולאן ירצו לצפות בו שם. איכות ההקרנה בבריכת השולטן מזעזעת, האורות מהכביש מאירים את המסך לאורך רב הסרט, אנשים מפטפטים ומביאים איתם ילדים כאילו שמדובר בקרקס, ולפעמים שרי רז מחליטה לדווח בשידור חי באמצע הסרט ומאירה את כל המסך בזרקור. עדיף קולנוע אמיתי
אתה מחטיא, אבל לא בהרבה.
זוכר את סיפור גדול?
נו, אז על איזה סרט חדש המפיק שלו חתום?
"מבול"? וואלה?! האמת, אחלה רעיון
בריכת הסולטן כותבים עם ס' ולא עם ש' – זה גם השם הרשמי של המקום.
סרט הפתיחה של פסטיבל ירושלים השנה נקרא לה ראפל. זה סרט צרפתי על השואה…
לא סרט כי אם קונצרט פתיחה מרשים ומרגש – הקבועים כבר בטח מנחשים – תזמורת עצומה תנגן בסחרור ספירלי את פס הקול הנפלא של סרטו של אבי נשר במלואו, בארבעה חלקים, פיליפ סארד עצמו ינצח על התזמורת. אורגזמה סינמטית מובטחת שכן במקום שבו מספיק הקול אין עוד צורך בתמונה [ברסון רובר, הערות על הסינמטוגראף, עמ' 41, הוצאת כרמל, 1999]
בלי הרבה קשר (טוב, חוץ מפסטיבל ירושלים) – לרגל יציאת "הזמן שנותר" בבריטניה:
http://www.guardian.co.uk/film/2010/jun/15/elia-suleiman-interview
לבוסקילה.
לא סתם תזמורת עצומה, מדובר בפילהרמונית ובניצוח בלעדי של דניאל אורן שהגיע במיוחד להחליף את זובין מהטה ההודי שכבר נצח על הפסקול של סוף העולם שמאלה. חגיגה אמיתית.
http://chud.com/articles/articles/24097/1/MICHAEL-WINTERBOTTOM-COULD-PISS-YOU-OFF-AS-HE-WADES-INTO-THE-HISTORY-OF-ISRAEL/Page1.html
הקרנות אקדמיה
"ז'ה טם איי לאב יו טרמינל" – דני מנקין
לא נעים לרדת על הסרט הזה. נדמה לי שיוצריו באו בכוונה טובה. אבל הסרט פשוט לא טוב.
זה נדמה כמו נסיון לקחת את התמה המרכזית של "לפני הזריחה/שקיעה", ולדחוף אותה בכוח לתוך תבנית של סיטקום עבש במיוחד. הסרטים של לינקלייטר היו קלילים ומתוקים. הסרט של מנקין כבד ומגושם. בנוסף, נדמה שהשחקנית עושה תחרות עם הדמות הראשית מ"חופשיה ומאושרת" (של מייק לי) מי יותר מעצבנת. הסרט הזה הגיע משומקום, והוא כנראה יחזור לאותו שומקום שממנו בא.
נקודה חיובית: הלוואי שמוקי יעשה יותר סרטים.
NEXT
וחוץ מהקרנת האקדמיה, ראיתי אתמול את "שובר הלבבות", טרום בכורה של קומדיה רומנטית צרפתית.
הזהירו אותי מהסרט הזה. אמרו לי שהוא רע במיוחד, מתועב ודי מיותר.
לאחר שראיתי, אני לא ממש מבין מה הבעיה. אז נכון, זה לא סרט גדול, אבל יש קצב טוב, עבודה טובה עם מוזיקה, שחקן אחד נהדר (רומן דוריס), שחקנית אחת לא רעה בכלל (ונסה פאראדי), וכמה קטעים די משעשעים. לורן טיראר היה עושה את זה הרבה יותר טוב, אבל ממש לא סבלתי, ואפילו נהניתי לפרקים.
"שובר הלבבות" הוא סרט מאוד לא חשוב, אבל סביר בהחלט לבידור קליל של אחרי הצהרים (מה שפעם היו קוראים "ליומיות").
סרט הפתיחה של ירושלים הוא לה ראפל בכיכובם של ז'אן רנו ומלני לורן
חחחחחחחחחחחחחחח…
חגיגה אמיתית.. סחרור ספירלי…
בוסיקלה אחת עשרה, דמנטיה 13..
אין ספק, האירוע בבריכת הסולתם יהיה ציון דרך בתולדות האנושות!
סרט ישראלי מבדר-חלקית! העולם יפול על ברכיו! הפלסטינים ינהרו מואדי ג'וז, פניהם קשוחות אבל אישוניהם הקטנים סקרניים ונוצצים!
שלום בין האומות!
שיעור באהבה!
פיליפ סארד! דניאל אורנג'!
אוה, החזק אותי, יקירי, אני נוטה להתעלף! אויה!
וכמובן שיותר מכל, רובר ברסון יהיה שם ברוחו:
An old thing becomes new if you detach it from what usually surrounds it.
במילים אחרות, הוא התכוון לפיליפ סארד. גם צרפתי. איזה קטע!
בחיי, איך הכל מתחבר בתרבוט הזות שלנו אייפה.
איך זה שאתה האחרון שיודע. LA-RAFLE של יונטייד. ארוך ומשעמם כאורך הגלות, זאן רנו יקבל הזדמנות להבריז שוב…
מילה על הצד המקצועי שמאחורי הקלעים. על המאסטר לאומנויות לחימה אלדד בן-חורין, שלימד במקצועיות רבה את כל השחקנים והצוות.
יש! יש! זה בטח "פעם הייתי" של אבי נשר! איזה כיף, "פעם הייתי" בבריכת הסולטן! איזו תמונה תהיה! איזה סאונד יהיה! (והמוסיקה… המוסיקה!!!). אני רק מקווה שזו תהיה הקרנה מעותק דיגיטלי !!!!
נראה לך? זה בטח יהיה איזשהו סרט תורכי. מה נראה לך עם השמאלנים האלה?
אוי לא. מה זה ה- “נקודת איסוף” הזה?
בטח תורכי. אמרתי לא?
מה זה כל הירידות האלה על התורכים? לא כל התורכים חושבים אותו דבר. רק 84 אחוז. שכחתם ש- 16 אחוז לא מוכנים לצאת למלחמה נגד ישראל?
זה בטח הארמנים והכורדים. מה אתה מתלהב?
אני קצת בדאון היום. מה זה באמת “נקודת איסוף”?
=============
רוה לבאגס באני/עוז/תורכי/המדוכאים: אולי די עם הספאם?
לא שאני מתכוון ללכת – אני בכלל לא אהיה בארץ באותו תאריך, והפעם האחת שבה נכחתי בטקס הפתיחה של הפסטיבל בירושלים לימדה אותי לקח לכל החיים. ובכל זאת אני מנסה לדמיין לעצמי את האירוע, וזה נראה קצת מצחיק: עוברים מפרסים על מפעל חיים, שירים וריקודים ישר לשואת יהודי צרפת? אני מקווה שהמארגנים החליטו השנה על טקס פתיחה קצת יותר סולידי מכרגיל, מה שאגב ישפר בהחלט את חווית הצפיה בטקס (אם כי את הקרנת הסרט עצמו, כמו שציינו בתגובה נוספת, אי אפשר ממש להציל מהתנאים של בריכת הסולטן).
=============
רוה לרז: שלא לדבר על זה שאוספים 5,000 יהודים באמפיתיאטרון כדי לראות סרט על איך אספו 13,000 יהודים באיצטדיון החורף בפריז. הצמרמורת תהיה שם לא רק בגלל נורא קר בירושלים ביולי.
תגידו, אתם בטוחים זה אותו פסטיבל שהקרין בטקס הפתיחה את הבכורות הישראליות של "נמר, דרקון" ואת "רטטוי"?
"נקודת איסוף" נשמע כמו אחת הבחירות התמוהות ביותר לסרט פתיחת הפסטיבל, אם לא התמוהה בתולדותיו.
על גל הלאומנות הגואה, שואה תמיד תזכיר לנו מי צודק בכל הסיפור הזה. בכל מקרה בחירה תמוהה של פסטטיבל שקורה לעצמו בינלאומי. אני מקווה שהאורחים יבינו לאן נושבות כאן הרוחות ולא יגיעו
והכי נורא – בבריכת הסולטן גם קר כמו באיצטדיון החורף בפריז. אני מקווה שנועם חומסקי יגיע להקרנה ויהיה שם הצופה היחיד! זו שערורייה ועזות מצח אבל אחרי שהסכר של וגנר נפרץ, אין מה להתפלא. נותנים אצבע לוקחים את כל היד. לדעתי יש לארגן הפגנת מחאה ב"יד ושם" נגד הקרנה בזויה זו לפני שעוד יתרגמו את "מיין קאמף" לעברית!
גם אני לא אוהב את ההקרנה בבריכת הסולטן. הסאונד מתפזר, יש רעש ולא שומעים כמעט כלום. אין תחליף לאולם סגור.
Outstanding information over again. I am looking forward for your next post=)