או בוי
שלשום רני תהה בתגובות תהיה נכונה: "הסרט מצולם בסינמסקופ יפהפה. ליונייטד קינג יש נטייה לחתוך את הוצאות הדי.וי.די שלהם לפריים 1:85 בין אם הסרט צולם בפריים הזה או בפריים סינמסקופי. אני מקווה שנשר יפקח על העברת הסרט למהדורת הדי.וי.די (ואולי הבלו ריי?) של הסרט ויניק לנו את הסרט בפריים הנכון גם כשנרצה לצפות בו שוב בבית". והוא אכן הצליח להדאיג אותי. אז ביררתי עם דסק "פעם הייתי" ונרגעתי: הסרט ייצא בדי.וי.די ובבלו ריי בגרסה הסינמסקופית. ובאותה הזדמנות הנה עדכון: אחרי שבוע אחד של הקרנות "פעם הייתי" מכר כבר 32,000 כרטיסים.
============
ותגידו שלום לספיידרמן החדש. אולפני סוני הודיעו הלילה שהשחקן הבריטי בן ה-27, אנדרו גרפילד, יגלם את פיטר פרקר בהתנעת המחודשת של סדרת "ספיידרמן", בעידן שאחרי סם ריימי וטובי מגווייר. גרפילד שיחק את התפקיד הראשי בסרט האנגלי "בוי A", שלא ראיתי. הוא גם כיכב, בקולו בעיקר, בסרט הקצר של ספייק ג'ונז, "אני כאן", וגם ב"דוקטור פרנסוס" של טרי גיליאם. מארק ווב ("500 ימים של סאמר") יתחיל לצל את הסרט בתלת מימד בדצמבר.
==============
אייפון 4 של אפל יצא למכירה באמריקה ביום חמישי שעבר. שלושה ימים אחר כך יצא סת שייפר עם כמה אייפונים לתעד מירוץ אופנועים בקולורדו (את האייפונים הוא הרכיב על גוף עם עדשה איכותית ועם מיקרופון נורמלי). חמישה ימים אחר כך הוא כבר שיחרר ליו-טיוב עריכה ראשונית או מעין טיזר למה שאמור להיות הסרט הראשון שצולם כולו על אייפון, "156 סיבובים":
תראה את BOY A, סרט קשה, מדכא ומאוד לא אופטימי, אבל עשוי מצוין.
הוא גם כיכב במיני-סדרה המצוינת אך אפילו יותר מדכאת "Red Riding" (שהופצה בארה"ב בקולנועים לא מזמן).
אנדרו גרפילד – נזכרתי איפה ראיתי אותו לאחרונה. בטריילר לסרט החדש והמסקרן של מארק רומאנק, "לעולם אל תאכזבי אותי". ובדיקה בימד"ב מגלה שהוא גם מככב בחדש של דיויד פינצ'ר.
בוי A היה מה שנקרא Solid movie, כלומר, לא משהו גדול, אבל עושה את העבודה.
ומה, מארק ווב התחיל לשלם את "מס הוליווד" שלו? אני לא השתגעתי על " 500 ימים עם סאמר" שלו, אבל היה בו מספיק פוטנציאל לסרטים טובים יותר בעתיד. כנראה שווב יעשה אחד בשביל הכסף, לפני שיעשה עוד אחד בשביל הנשמה. אה, כן, ולמה 3D ? לא נמאס?
קארלובי וארי – טיול בצ'כיה זה חתיכת מסע טירונות. מרכז העיר קארלובי וארי זה משהו פצפון, במרכז עמק, מוקף הרים גבוהים ומיוערים. לאחר שסידרתי הבוקר את ענייני אשרת העיתונות, ומכיוון שהסרט הראשון שלי הוא בצהרים, החלטתי לטייל קצת. התחלתי לטפס במעלה אחד היערות. טיפוס קשה, אבל מתגמל. בחצי הדרך מצאתי ספסל עם נוף יפה. התיישבתי. הרגשתי משהו דביק. קמתי. מסתבר שהצבע של הספסל היה טרי. כל הבגדים הכחולים שלי הפכו ירוקים. בדרך חזרה למלון עברתי ע"י בית קברות. מסתבר שזהו בית קברות יהודי.
על סרט הפתיחה ויתרתי היום. אני אראה אותו מחר. דיווחים על סרטים בהמשך.
בינתיים:
הנה לינק
http://www.kviff.com/en/films/film-detail/2991-sweet-evil/
לדף של אחד הסרטים המוצגים כאן בתחרות הראשית. נראה אתכם קוראים את השם של הבמאי מבלי להתפוצץ מצחוק.
גם אני נרגעתי ואפילו הכנתי קצת צ'טני לאלביס. מה קורה עם האייפוד? אין לאף אחד? חבר'ה, זה לאלוויס!
הוא גם עשה תפקיד מצוין בסרטו המעולה של רוברט רדפורד "כאריות לכבשים". שם שמתי לב אליו פעם ראשונה. בהחלט שחקן מבריק.
בוי A הוא סרט קטן ומצויין. מומלץ מאוד לצפייה בDVD. אני חושב שאנדרו גרפילד הוא בחירה מצויינת לפיטר פרקר.
בin lions for lambs חשבתי שגארפילד היה הכי גרוע בסרט שהיה עשיר בתצוגות משחק חסרות אמינות ודיאלוגים פשטניים. בשוט האחרון בסרט אנחנו מסתכלים על המבט המהורהר שלו כשהוא מחליט אם לקחת אחריות על "העולם" ולהתבגר. מביך
חשבתי שמגוויר היה גרוע וחסר כריזמה, אבל יכול להיות שהצליחו למצוא מישהו גרוע יותר.
אני מאד שמח. א. מפני שעכשיו חסר להם שהסרט לא יצא בגירסה סינמסקופית. ב. משום שמשתמע מהתגובה של הדסק שהסרט יצא גם בבלו-ריי. זה רק נדמה לי, או שעד עכשיו לא היו סרטים ישראלים בבלו-ריי? (למעט "ואלס עם באשיר" שהוא אומנם סרט ישראלי אבל מהדורת הבלו-ריי שלו היא בכלל בריטית).
שבת שלום.
זה חשוב שאני מתחיל עם זה, כי אני קצת איבדתי קשר עם הזמן. אני יודע מה התאריך, כי אני יודע מתי אני טס חזרה הביתה, ובאיזה מקום בטבלת תכניית הפסטיבל אני נמצא, אבל כל הימים נראים לי אותו דבר כאן. אני לא מרגיש הבדל בין רביעי-חמישי, לשישי-שבת.
היום יהיה יום עמוס, אבל קודם אני אסכם את אתמול:
"פיתויי נשים" – ז'ירי וז'דלק (צ'כיה)
בתכניה היה כתוב שזוהי התשובה הצ'כית ל"סקס והעיר הגדולה". לא שאכפת לי מהסדרה הזו, אבל עניין אותי לראות מה הצ'כים עשו מזה. שלא תדעו מצרות. סרט רע מאוד.
סיפורם של 3 דורות – בת צעירה, עם חבר ואהבה צעירה בדמות בחור נעים, אבל היא לא רוצה להתחייב לשום דבר (למרות שהבחור רוצה); האמא – יועצת לענייני זוגיות, שמתגרשת מבעלה בתחילת הסרט, ומתחילה לתהות אם העצות שהיא מספקת לאחרים עוזרות בכלל; והסבתא – סוג של אשה מטורפת לסקס באופן קבוע.
האמת – לא היה צריך לשנות בתסריט כלום. רק לתת אותו לבמאי אחר. הסלפסטיק וכמעט כל הסיטואציות הקומיות בסרט הזה מפוספסות לחלוטין. זה סרט מפלסטיק – הוא כל כך מתחנף, ומצולם באור צהוב, וכאילו חם וידידותי, אבל בעצם, ללא תחושת טיימינג בסיסית, וללא כל חוש לסיפור (כשהאם פוצחת ברומן עם החבר של ביתה, רציתי את אלמודובר. הוא לא בא). גם קאסט די סימפטי לא מציל את הסרט הזה.
"האי שבפנים" – דוניה אנאסו ופליקס סאברוסו (ספרד)
אלמודובר כן בא. בערך. מצפייה בסרט די ברור שהבמאים (הלא מוכרים) מעריצים את אלמודובר. אמנם אין כאן עיסוק במיניות, אבל מכל בחינה אחרת – זה אלמודובר פר אקסלנס. החל מהעיסוק בצבעוניות ועיצוב הפריים, דרך בחירת השחקניות (ג'רלדין צ'פלין, ששיחקה, בין היתר, ב"דבר אליה"; קנדלה פניה, ששיחקה, בין היתר, ב"הכל אודות אמא"; ועוד שחקנית שאני לא מכיר, אבל היא דומה מאוד לכרמן מאורה הצעירה יותר), וכלה בעבודה עם מוזיקה, שמאוד דומה למוזיקה שאלברטו איגלסיאס כותב לאלמודובר. הסיפור הוא על משפחה שבה האב חולה סכיזופרניה, ושתי הבנות והבן מגלים כל אחד בתורו שגם הם לא הכי נורמלים. הנסיבות בחייהם גורמות להם לחיות, כפי שאחת הדמויות אומרת, כל הזמן "על הקצה". הדרך הבטוחה שהבמאים מוליכים את הסרט, ללא היסטריה (שכאילו מתבקשת), והמשחק המעולה של כל הקאסט הנשי (דווקא הגבר שבחבורה מפספס – הוא עושה חיקוי משונה של ג'ק ניקולסון ב"הכי טוב שיש")הופכים את הסרט הזה למרגש ויפהפה. הלכתי לסרט בגלל השחקניות, אבל גיליתי זוג במאים שארצה לראות שוב. אפילו שוט הסיום הוא אלמודוברי – סגירה של וילון ("הכל אודות אמא", "חיבוקים שבורים", "דבר אליה"). למעשה, "האי שבפנים" יותר טוב משלושת סרטיו האחרונים של המאסטר הספרדי. סרט יפהפה ומומלץ.
את הערב סיימתי עם השלמת חור בהשכלה:
הקרנה ב-35 מ"מ של קלאסיקה קולנועית, "מכתב מאשה אלמונית" של מקס אופולס. אמנם סרט יפה מאוד, וג'ואן פונטיין נפלאה, אבל נדמה לי שסיפור כזה לא קיים במציאות, אלא רק באיזשהו עולם אפלטוני ואידאי, ולכן פחות התרגשתי.
וחשוב לציין שאת שני הסרטים האחרונים ראיתי באולם מפואר, שנראה כמו אולמות הקונצרטים שרואים בסרטים: עם יציעים, ועיצובים יפהפיים, ועם מסך גדול והקרנה משובחת.
והיום – 4 סרטים.
גם אני מאוד מאוד שמחה. אני בכלל תקווה שהסרט יצא מאוחר יותר ב -special edition עם director's cut. אולי אז נעשה מסיבת בלוג? אני מוכנה להכין נאן תפוחי אדמה ולאסי.