20 יולי 2010 | 13:10 ~ 5 תגובות | תגובות פייסבוק

עננו

אם הייתם באחת ההקרנות של “רהיטים זעירים” בפסטיבל ירושלים, יצא לכם להתוודע לאחת היוצרות הצעירות, המוכשרות והחינניות שצצו באחרונה בקולנוע האמריקאי העצמאי, לינה דנהם. ומתברר שבירושלים התקיימה הבכורה הבינלאומית של הסרט, כלומר, ההקרנה הראשונה של הסרט מחוץ לארצות הברית, אחרי הבכורה העולמית בפסטיבל sxsw באוסטין, טקסס, שם היא זכתה בפרס הסרט הטוב ביותר. שבוע אחרי שהסתיים ביקורה בישראל, מעלה דנהם פוסט ארוך ומצולם בבלוגה בו היא מדווחת רשמים מסיורה בישראל. בול בזמן לט’ באב היא גם מספרת על ביקוריה בכותל המערבי ובהר הבית ומוסיפה וידוי: היא יהודיה. ועוד: לינה צפה בים המלח, ואוכלת סטייק בתל אביב עם טליה לביא, חברתה מסדנת התסריטים של סאנדאנס.


============


ועוד קצת צילומים מהר הבית: הטריילר ל”מיראל”, הסרט החדש של ג’וליאן שנאבל שצולם לפני שנה בישראל (ומשחקים בו פרידה פינטו והיאם עבאס) נראה מבטיח מאוד. בין הסרט הזה (מועמדות לעבאס?) ו”שתיקת הארכיון” (ואולי עוד מועמד ישראלי בקטגריית הסרט הזר?) האם אוסקר 2011 יהיה בניחוח ישראלי-פלסטיני?


==============



החמצתי את זה: בסוף השבוע התפרסמה ב”סופשבוע” של מעריב כתבת שער עם אבי נשר מאת אלון הדר, ומתברר שגם הבלוג הזה הוזכר בו:


בניגוד לקהל שמצביע ברגליים, המבקרים חצויים. מתנגדיו – בהם מאיר שניצר ב”מעריב” ואורי קליין ב”הארץ” – רואים בו קולנוען מיושן וסנטימנטלי, המנותק מהשפה העדכנית שפיתח הדור הצעיר של יוצרי הקולנוע הישראלי. חסידיו – ובראשם יאיר רוה מבלוג הקולנוע “סינמסקופ” – בטוחים שהוא אחד מגדולי היוצרים בארץ ומאמינים שהוא סובל מעוול מתמשך, מזכירים שגם איכויות הבימוי של אפרים קישון לא הוכרו בזמן אמת. בחו”ל הוא קוטף מחמאות. “אחד הסרטים הבלתי נשכחים של השנה”, כתב אנדרו סאריס ב”ניו יורק אובזרוור” על “הסודות”.

נשר משלם מחיר כבד על המיתוג הבעייתי שלו. גם “סוף העולם שמאלה” וגם “הסודות” לא הצליחו להתברג בין חמשת המועמדים לפרס אופיר, מה שמנע ממנו את הזכות להתמודד על ייצוג ישראל באוסקר.

 

==================

 

 

לכבוד ט’ באב: דימויים של חורבן באדיבות וויינט, מייקל ביי ו”רובוטריקים 3 “. סיבה לקינה.

 

 

 

נושאים: בשוטף

5 תגובות ל - “עננו”

  1. סטיבי 20 יולי 2010 ב - 13:35 קישור ישיר

    מה בדיוק וידוי בזה שמישהו מספר/כותב שהוא יהודי?

  2. יואב 20 יולי 2010 ב - 15:01 קישור ישיר

    הטריילר לסרט של ג’וליאן שנאבל נראה מבטיח… לסרט חד-צדדי, שטחי ואנטי-ישראלי רושף. מעין סיפור התפקחות קלישאי של יפיפיה בת 17 שמתאהבת במחבל, חווה התגלות פוליטית ומינית, לומדת לשנוא את ישראל ואת הישראלים, לבוז לפתרונות של שלום, ולהעריץ את הטרור. לו רק כל המחבלות המתאבדות היו כה סקסיות. נחכה ונראה.

  3. עדן 20 יולי 2010 ב - 16:18 קישור ישיר

    זה היה חייב להגיע מתישהו: ערבים זה משעמם, רוסים לא אקטואלי וחייזרים יקר מדי – הרעים החדשים של הקולנוע הם הישראלים.

  4. איתן 21 יולי 2010 ב - 10:20 קישור ישיר

    ואם כבר באבי נשר עסקינן, הוא התארח השבוע בבלוג “רוזבאד” ובחר את חמשת הסרטים הכי משפיעים עליו מכל הזמנים, ואפילו הוסיף עוד חמישה שאי אפשר בלעדיהם. רשימה מעולה, שמשקפת היטב את הקולנוע של הבמאי הכי מצליח בארץ.
    להנאתכם:
    http://rosebud.bloge.co.il/2010/07/18/

  5. ציבוקא 23 יולי 2010 ב - 17:42 קישור ישיר

    יאיר, אתה לא קצת עף על עצמך? מועמדות לאוסקר לעבאס? אין מצב. גם בגלל שמדובר בסרט, כנראה, אנטי ישראלי ובאקדמיה כזכור יש אין ספור יהודים אוהדי ישראל, וגם בגלל שקשה לי להאמין שהסרט יצליח לצבור איזושהי תהודה בעולם, מעבר לישראל.

    עפת על עצמך קצת יותר מדי הפעם


השאירו תגובה ל - ציבוקא