05 אוגוסט 2010 | 11:41 ~ 48 תגובות | תגובות פייסבוק

"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", הטריילר

“שליחותו של הממונה על משאבי אנוש”, סרטו של ערן ריקליס, על פי תסריט של נח סטולמן, על פי ספרו של א.ב יהושע, יוקרן ביום שלישי בפיאצה גרנדה בפסטיבל לוקרנו (שנפתח אמש), והוא אחד מחמשת הסרטים המועמדים בקטגוריית הסרט הטוב בפרס אופיר. האם יש לו סיכוי לזכות? בהחלט כן. אני מנסה לברר עם חברי אקדמיה למי הם מצביעים, ולמרות שנדמה של”הדקדוק הפנימי” יש יתרון מסוים, אני מזהה שהשנה המירוץ יהיה צמוד מאוד בין חמשת הסרטים, ויש כמויות נכבדות למדי של תומכים לכל החמישה. ול”משאבי אנוש” יש כמה וכמה אוהדים, כמות בלתי מבוטלת כלל, שטוענים שהסרט הזה יילך נהדר באמריקה (קרי באוסקרים). אני חושב ש”משאבי אנוש”, כרוב סרטיו של ערן ריקליס, עשוי מצוין, עם עין יפה לפרטים, ויש בו הקפדה הפקתית שנדיר למצוא בקולנוע הישראלי. גם סרט המסע ההזוי הזה, עם המוזיקה א-לה גוראן ברגוביץ שהלחין הצרפתי סיריל מורין, הוא מעין משל הגירה מחוכם למדי – בו לאף אחת מהדמויות אין שם פרטי, כולם מזוהים אך ורק בשמות התואר שלהם – שמציג סיטואציות אבסורדיות שקל למצוא בהן שפע משמעויות נלוות. רק יש לסרט בעיניי בעיה אחת אקוטית: הוא לא מספיק סוחף. כאילו הכל נכון בו, חוץ מהאנרגיה שלו (הוא, למשל, מאוד הזכיר לי את העיבוד הקולנועי של לייב שרייבר ל”הכל מואר” של ג’ונתן ספרן פויר, גם סרט מסע קומי-מורבידי באותם נופים פוסט-סובייטים, אבל הסרט ההוא הכיל כמה רגעים, סיטואציות ודמויות בלתי נשכחות. וכאן, למרות שאין בסרט דופי של ממש, אין משהו בלתי נשכח). ובכל זאת, הוא מרשים מאוד.



ולמרות שלא הבנתי מה עושה הקריינית בתחילת הטריילר, הטריילר שיצא היום נותן טעימה אמינה לסרט. אני מניח שבמהלך ספטמבר הוא ייצא למסכים, אחרת הוא לא יוכל להתחרות באוסקרים אם יזכה באופיר. הנה הטריילר:





48 תגובות ל - “"שליחותו של הממונה על משאבי אנוש", הטריילר”

  1. חרמונה 5 אוגוסט 2010 ב - 11:54 קישור ישיר

    בעיניי זה יופי של סרט, ובכל מקרה הפייבוריט שלי בחמישייה. באמת עשוי נהדר. מארק איווניר מצוין (גורי אלפי פחות) ויש בסרט כמה רגעים מרגשים, וזה לא מעט.

  2. הני זובידה 5 אוגוסט 2010 ב - 12:17 קישור ישיר

    סרט מצוין! ראיתי אותו באחת ממהקרנות המיוחדות ובאתי עם ציפיות נמוכות מסרט שמבוסס על ספר, אך יצאתי מאושר.
    מרק איווניר מדהים, שחקן מצוין שהשוק הישראלי עדיין לא נחשף אליו, הסרט עשוי היטב, קאסט מצוין, גורי אלפי בתפקיד חייו, וכך גם השחקנים הזרים.
    אולי סופסוף יש לנו סיכוי לאוסקר!!!
    הלוואי ונזכה לראות עוד סרטים ישראליים באיכות כזו.

  3. תומר 5 אוגוסט 2010 ב - 12:24 קישור ישיר

    סרט ממש מקסים ומשעשע, משחק מצוין ונוגע ללב. הלוואי שייקח, מגיע לו.

  4. יעלי 5 אוגוסט 2010 ב - 12:26 קישור ישיר

    אני מסכימה כמעט עם כל מה שכתב יאיר רווה, להוציא עניין משמעותי אחד: יש בסרט הזה רגעים שמלווים אותי עד עכשיו!

  5. ענת 5 אוגוסט 2010 ב - 12:38 קישור ישיר

    ראיתי אתמול בהקרנת אקדמיה והתרגשתי מאוד. כרגע הוא המוביל בעייני מהחמישייה. ואיזו מקסימה רוזינה קמבוס. דיווה מהזן שכבר הולך ונעלם

  6. נטע 5 אוגוסט 2010 ב - 12:45 קישור ישיר

    אהבתי מאוד את הספר ולכן הייתי חשדנית מאוד, אבל הסרט לא רק שלא אכזב, אלא עלה על כל הציפיות. זה סרט עדין, סוחף, סוריאליסטי אבל כל כך אמיתי, עם משחק מעולה וצילום מהמם. ממש ליגה אחרת. מקווה שיזכה, כדי שנוכל להראות לאמריקאים שאנחנו יודעים לא פחות טוב מהם…

  7. קולנוע 5 אוגוסט 2010 ב - 12:49 קישור ישיר

    ללא ספק הסרט הטוב ביותר שנעשה השנה. ראיתי את כל הסרטים המועמדים וזה הסרט היחיד שהתחברתי אליו וריגש אותי. הלואי עוד הרבה סרטים ישראלים עם הפקה כזו ומשחק משכנע של שחקים ישראלים וזרים. מבין הסרטים, זה הסרט היחיד בעל הלוק והמשחק שיכול להצליח גם באוסקר.

  8. אלון 5 אוגוסט 2010 ב - 12:51 קישור ישיר

    מתי הסרט יוצא לאקרנים? יש תאריך כבר? מאוד מסקרן

  9. אבי קצבי 5 אוגוסט 2010 ב - 12:58 קישור ישיר

    אחלה סרט,קולנוע במייטבו!

  10. דן חסכן 5 אוגוסט 2010 ב - 13:09 קישור ישיר

    סרט נהדר. משחק מצויין. עריכה רגישה ואינטליגנטית. זהו סרט מסע קלאסי שגורם לך לחשוב לא מעט על חייך שלך בצאתך ממנו – וזה בשבילי המדד הטוב ביותר לשאלה מה זוכרים מסרט. מדהים שלא הכותב ולא המגיבים מתייחסים לנער, שהוא ליבו של המסע הפנימי בסרט – האם העובדה שאינו ישראלי ואינו מועמד כאן ל”אוסקר” המקומי היא סיבה למחוק אותו?

  11. יעל 5 אוגוסט 2010 ב - 13:30 קישור ישיר

    היי יאיר. מה דעתך על העריכה ????

  12. מושון 5 אוגוסט 2010 ב - 13:40 קישור ישיר

    התאכזבתי. מרק איוניר לא מחזיק את הסרט – הוא מופיע בכל סצנה בו.והילד שאמור לחדד את הציר הרגשי אינו מספק את הסחורה. רוזינה קמבוס היא נקודת האור היחידה שבזכותה כדאי לראות

  13. הגר 5 אוגוסט 2010 ב - 13:57 קישור ישיר

    אחד הסרטים הכי טובים שראיתי בשנים האחרונות. ההפקה הותירה אותי בלי מילים, דמותו של מרק איווניר לא יוצאת לי מהראש, ורוזינה קמבוס משגעת ומצחיקה. יכול להיות שצריך להיוולד למשפחה רומנית כדי להבין עד כמה הסרט הזה ענק ומדבר לקהילה הזאת. ספריו האחרים של א”ב יהושוע זכו לעיבוד קולנועי זוועתי, הפעם הצליח לו בגדול. הלוואי והממונה יגיע לאוסקר האמריקאי, הוא בהחלט ראוי לכך.
    רק לא הבנתי למה אתה חושב ש”לדקדוק הפנימי” יש סיכוי טוב יותר. סרט טרחני וצווחני.

  14. הגר 5 אוגוסט 2010 ב - 14:07 קישור ישיר

    אבל איפה הטריילר?

  15. מאנקי 5 אוגוסט 2010 ב - 14:12 קישור ישיר

    סלחו לי על השאלה שעשויה להיתפס כבורות מוחלטת, אבל אין איזה חוק בתקנון של האוסקרים על כך שהסרט שמייצג מדינה כלשהי צריך להיות מצולם ברובו או בחלקו בארץ? עושה רושם, לפחות מהטריילר שכל ליבו של הסרט הוא באירופה.

  16. חבר אקדמיה 5 אוגוסט 2010 ב - 14:54 קישור ישיר

    תשובה למאנקי: לא. כל מה שתקנון האוסקרים קובע לגבי תחרות הסרט בשפה הזרה הוא שרובו חייב לדבר בשפה אחרת מאשר מאשר אנגלית.

  17. קצבי אבי 5 אוגוסט 2010 ב - 15:15 קישור ישיר

    מושון יקר,אתה טועה ובגדול!!!
    מרק איווניר גדול,הצילום גדול,יש רוחב,יש קולנוע,יש סאונד,איזה סצנות בשלג,חבל על הזמן.מרגישים שזה סרט שנעשה באהבה לקולנוע

  18. קצבי אבי 5 אוגוסט 2010 ב - 15:16 קישור ישיר

    אני במקום המפיקים/ות הייתי מודד כבר ארמני…..ומוצ’יה

  19. עדי 5 אוגוסט 2010 ב - 16:34 קישור ישיר

    סרט נחמד ,טיפה שגרתי ,לפי דעתי המשחק של גורי אלפי ממש לא טוב ובחלק אפילו מגוחח ,יש סצנות שנעשו טיפה בכוח כי היה צריך עלילה רצופה, לדוגמא המשטרה בדיוק מגיעה שהם באים לקבור את האמא , המשטרה בדיוק מגיעה שהם הולכים מכות דברים צפויים מדי.
    לפי דעתי הדקדוק הפנימי ייקח את האופיר השנה , נכון שהוא לא מושלם אבל הוא ברמה אחרת מכל הסרטים בתחרות.

  20. עופר ליברגל 5 אוגוסט 2010 ב - 17:04 קישור ישיר

    ספר שמזמין עיבוד לקולנוע. הסרט אכן מעבד את הספר היטב, אך לא מוסיף לו שום רובד מיוחד, לכן הוא גם לא סוחף. המועמדות לתסריט במקרה הזה לא מוצדקת – הסופר עשה בשבילו את רוב העבודה.
    יש בחמישיה סרטים טובים יותר.

  21. נועה 5 אוגוסט 2010 ב - 17:34 קישור ישיר

    טוב, לפחות התסריט לא גורע מהספר כמו בדקדוק הפנימי…

  22. עופר ליברגל 5 אוגוסט 2010 ב - 17:58 קישור ישיר

    בספרים מורכבים, כמו “הדקדוק הפנימי” התסריט חייב לגרוע מן הספר, אך הוא יכול גם לייצר משהו חדש.

  23. נועה 5 אוגוסט 2010 ב - 18:10 קישור ישיר

    כמובן שיכול. אבל לא הצליח. לדעתי אין בסרט טיפה מהפיוטיות שהיתה בספר. סתם רעש אחד מתמשך עם רגעים יפים ורק בסוף בסוף הוא מתרומם.
    שליחותו של הממונה על משאבי אנוש הוא סרט שלם הרבה יותר עם רגעים קולנועיים מדהימים והומור קטן ומקסים.
    ההימור שלי: סרט – שליחותו של הממונה על משאבי אנוש, שחקן – אדיר מילר (פעם הייתי), שחקנית – אורלי זילברשץ (הדקדוק הפנימי).

  24. רונית 5 אוגוסט 2010 ב - 18:28 קישור ישיר

    חצי מההודעות פה הן של בן אדם אחד שמקדם סרט – תסתכלו על השעה שבה ההודעות נכתבו – כל כמה דקות בין 12:17 דקות עד 1:30 כתב בן אדם אחד שורה של הודעות מפארות לסרט של ערן ריקליס. כל הקמפיינים האלה הם מביכים ולא אפקטיביים. באמת מישהו יצביע בגלל טוקבק? אבל מה שכן זה יוצר בזז. כי מחר מישהו יגיד נראה לי שלריקליס יש סיכוי באקדמיה קראתי בבלוג והיו מלא תגובות אוהדות. אם תנתחו את התגובות תראו שכתב אותם בן אדם אחד שמנסה להישמע כמו בן אדם אחר. אני מעריכה שזה או העורך או מארק איווניר, ואולי זה התסריטאי. כולל השאלה מתי זה עולה? לא יעזור כלום חברים זאת שנה יחסית חלשה של הקולנוע והשנה להערכתי ייקח הסרט התיעודי של שאול דישי ודורון צברי. סתם כי האקדמיה אוהבת לעצבן את עצמה.

  25. גיל 5 אוגוסט 2010 ב - 18:43 קישור ישיר

    אני גם בעד הסרט של ריקליס, הסרט הכי מיוחד ומעניין מבין החמישייה לדעתי.

  26. נאור 5 אוגוסט 2010 ב - 18:45 קישור ישיר

    היחצן שמשתולל פה פאטת באופן מביך משום שנראה שהוא באמת מאמין שהוא יכול לשנות משו.

  27. פידלר 5 אוגוסט 2010 ב - 19:14 קישור ישיר

    “שליחותו” דווקא סרט לא רע בכלל עם המון רגעים טובים, אבל צודק יאיר שהוא לא מספיק סוחף. הבעיה הגדולה שלי אתו לא הייתה מרק איווניר אלא גורי אלפי, לא כל כך באשמתו כמו באשמת הדמות. העיתונאי שהוא משחק הוא בדיוק הדמות הקלישאתית של העיתונאי הצהוב והרע שאכפת לו רק מהסיפור ולא מבני אדם. ראינו את אותה דמות במאות סרטים אחרים ודי מביך לראות אותה שוב.

  28. אינדירה גנדי 5 אוגוסט 2010 ב - 19:25 קישור ישיר

    ליחצ”ן הנחמד של “משאבי אנוש” – החלטתי לפנק אותך במתכון הודי טעים מאוד. רק מה, תבשיל זה עושה קצת “פוקים”.

    אלו גובי – מנה צמחונית קלאסית אשר מצויה לרוב על מגשי הטאלי ההודיים.

    חומרים 2-3 מנות

    2 תפוחי אדמה מקולפים וחתוכים לקוביות
    250 גרם כרובית מפורקת לפרחים
    2 בצלים לבנים קצוצים
    כפית שום קצוץ
    כפית ג’ינג’ר קצוץ
    פלפל אדום קטן חריף
    2 כפיות זרעי כמון
    כף גראם מסאלה מ: 3 גרגירי פלפל שחור, קורט ציפורן או 1 יח’, קורט קינמון, 2 תרמילי הל, כפית גרגרי כוסברה, חצי כפית זרעי כמון, לכתוש הכל יחד בסוף לכתוש גם עלה דפנה אחד.

    כוסברה קצוצה או פטרוזיליה.
    3 כפות שמן קנולה
    מלח מים

    ההכנה:
    מחממים את השמן במחבת או סיר. מוסיפים את זרעי הכמון, הפלפל הקצוץ, הג’ינג’ר הקצוץ והשום. מערבבים. מוסיפים את הבצל הקצוץ להזהבה. מוסיפים את הגראם מסאלה מערבבים.
    מוסיפים את קוביות התפוח אדמה מערבבים קמעה ומכסים במים.
    מכסים במכסה ומבשלים 15 דקות.
    מוסיפים את פרחי הכרובית מערבבים בעדינות שיקבלו ציפוי טוב ומבשלים עוד 10 דקות ומכבים את האש.
    משלימים טעם עם מלח.
    קוצצים פטרוזיליה או כוסברה ומגישים.

    בתיאבון.

  29. היחצנית של הדקדוק הפנימי 5 אוגוסט 2010 ב - 20:17 קישור ישיר

    אנחנו עשינו יותר באז ועל משהו הרבה פחות טוב.

  30. גלילי 5 אוגוסט 2010 ב - 21:06 קישור ישיר

    כל כך אופייני וישראלי לפרסם טריילר בפורמט תקול ובלתי אפשרי כמו מדיה פלייר, שאפילו לא עובד באקספלורר (!)

  31. רונן 5 אוגוסט 2010 ב - 21:27 קישור ישיר

    לפי הטריילר, הסרט מזכיר מאוד את ‘מייד אין יזרעאל’.
    בכל מקרה, הנה לינק תקין לטריילר
    http://www.youtube.com/watch?v=_B9Y8pSLVF8

  32. אלף 5 אוגוסט 2010 ב - 21:37 קישור ישיר

    דרוש בלוג קולנוע טוב ומקצועי. כל היודע פרטים נא לתת לינק. תודה.

  33. רפי 5 אוגוסט 2010 ב - 21:44 קישור ישיר

    איך חברי אקדמיה אוהבים לדבר על עצמם… למי אכפת מי כתב מה ולמה??? אני חבר של חבר אקדמיה 🙂 ככה שהלכתי לדי הרבה סרטים השנה, וזה בעיני הסרט הלוקח. אין שאלה בכלל.

  34. היחצ"ן של פעם הייתי 6 אוגוסט 2010 ב - 0:03 קישור ישיר

    בוא’נה, הרוצינה קנבוס הזאת צריכה לבוא אצלנו באיגוד הבמאים יוצאי סיירת מטכ”ל, דבר ראשון נעלה אותה תיקתק על אפוד קפלס”ט וניתן לה מיקרופון, נביא כמה שירי שכול, ככה, בשביל ההורים, ואחרי משטר אימונים קצר נעדכן אותה מה זה מבטא רומני אסלי, כמו אצלנו בסרט הרומני-חיפאי-הולוקוסט-אחים-אדרי-פרדיסו שלנו.

    והחיקוי הרומני שלה, המבטא שהיא עושה! מה זה? זה זילות! נבונשטי! דראקו! צ’ה הסטה? נו אמאנצלסק נימיק! אדיר מילר? פוארטה בינה.

    בונה נואפטה טואטה לומי.

  35. הברמן 6 אוגוסט 2010 ב - 2:37 קישור ישיר

    מה יותר גרוע? יחצ”ן או טרול?

  36. עדן 6 אוגוסט 2010 ב - 8:40 קישור ישיר

    אופטופיק – פתחו קולנוע בג’נין
    http://news.walla.co.il/?w=/550/1718797

  37. מוטי 6 אוגוסט 2010 ב - 9:09 קישור ישיר

    בכל פעם שמדבים על סרט ישראלי יש פה חוסר פירגון עצום. זה נדמה כאילו זו זאת זירת התקוטטות. מה הקנאה הזאת? כל ידיעה קטנה על סרט ישראלי שיוצא נארב ע”י המגיבים פה, שהם אנשים שבעצמם מעורבים בתעשיית הסרטים.

    לפעמים אם אנחנו לא אוהבים סרט אפשר לא להגיד כלום ואם בכל זאת אנחנו רוצים, אפשר להגיד את זה אם פחות ריר פה ויותר עם צער שמישהו ניסה לעשות משהו ולא הצליח.

    שמחה לאיד לא במקום פה חברים

  38. צופה 6 אוגוסט 2010 ב - 10:09 קישור ישיר

    לטעמי שליחותו של הממונה לא רק מתעלה על הספר עליו הוא מבוסס אלא גם מספק לצופה חוויה אסטטית יוצאת דופן. מרק איווניר פשוט מהפנט.

  39. איתן 6 אוגוסט 2010 ב - 10:10 קישור ישיר

    1. חבל שעבודת יח”צנות גרועה תחבל בסיכויי הצלחה של סרט טוב. “משאבי אנוש” הוא קראוד פליזר נעים שעשוי טוב, גם אם היה לו פוטנציאל ליותר. שווה לפחות 100 אלף צופים (אם כי, נדמה לי שהביקורת די תכסח אותו, ותפגע בסיכויי הצלחה שלו).

    2. אפרופו סרטים שמתרחשים ברומניה:

    “יום שלישי, אחרי החגים”

    אני מבין למה אתה לא אוהב את הסרט, יאיר. הקולנוע שבו די פרימיטיבי. כל הסצינות הן בשוט אחד, והמצלמה כמעט לא זזה. אבל מה ששיעמם אותי עד מוות ב”משטרה: שם תואר”, הוא אותו דבר שגרם לי לאהוב מאוד את הסרט הזה.
    בניגוד לסרט ההוא, כאן קורים כל הזמן דברים בפריים, כתיבת הדיאלוגים זורמת ומשובחת, והמשחק אדיר. לחובתו של הסרט ניתן לומר שהוא מספר סיפור די בנאלי, מבלי ממש ליחד אותו (ולכן הוא גם נגמר כך פתאום). לזכותו של הסרט ניתו לומר שאת מה שהוא עושה, הוא עושה מצוין. הסצינה הראשונה בסרט למשל, שבה הגבר ואהובתו-שהיא-לא-אשתו מדברים אחרי סקס, הזכירה לי את הסצינה ההיא מ”חתונה מאוחרת”. הכימיה בין השניים מופלאה, והאהבה ביניהם עוברת לקהל. לכן גם, כשהגילוי מגיע, הוא קורע לב (וכמובן, כשהכל מצולם בשוט אחד, הרגשת הריל-טיים תורמת מאוד לאוטנטיות).

    מאוד אהבתי את “יום שלישי אחרי החגים”, ולטעמי הוא מומלץ מאוד.

  40. אסף 6 אוגוסט 2010 ב - 10:29 קישור ישיר

    ואן עם ארון קבורה ורוזינה קמבוס. מישהו אמר מבצע סבתא?

  41. עופר 6 אוגוסט 2010 ב - 19:13 קישור ישיר

    לאיתן: בעיני “משטרה: שם תואר” הוא אחד הסרטים הכי אינטיליגנטים, עמוקים וטוטאליים שראיתי בשנים האחרונות. נשגב מבינתי איך אפשר להשתעמם ממנו

  42. ירון 7 אוגוסט 2010 ב - 15:04 קישור ישיר

    סרט מעולה, ממליץ בחום ללכת לראות. אתם תזכרו סצנות מהסרט הזה עוד הרבה שנים אחרי. יש כאן צילום מדהים וצוות שחקנים שנותן הופעה מאלפת. סוף סוף יש לנו סיכוי לקחת אוסקר.

  43. אינדירה גנדי 7 אוגוסט 2010 ב - 16:02 קישור ישיר

    ירון, גם אתה ברוטוס?

  44. במחשבות 7 אוגוסט 2010 ב - 20:05 קישור ישיר

    יופי של סרט, כבר אמרתי.
    לצערי “הדקדוק הפנימי” יקח.

  45. דורון 8 אוגוסט 2010 ב - 8:37 קישור ישיר

    ליחצן אתה באמת אדיוט אבל מדובלם אין לך טיפת טאקט

  46. גיגס 14 אוגוסט 2010 ב - 21:42 קישור ישיר

    אפילו רק מבחינה סוציולוגית,יאיר, הפעם הטוקבקים הרבה יותר מרתקים מהפוסט.

  47. איש פשוט 10 ספטמבר 2010 ב - 12:58 קישור ישיר

    סרט השנה! אין ספק. סיפור, מוזיקה, צילום, מסע, סאונד שאין בסרטים ישראליים, דמויות ססגוניות (דווקא גורי אלפי היחיד שמגלם את גורי אלפי בערך וזה חבל. ראינו את אדיר מילר כבר מגלם את עצמו השנה) ונגמ”ש רוסי אחד מגלגל מצחוק.

  48. Carleen Knowles 7 פברואר 2011 ב - 4:05 קישור ישיר

    Get two plants, and set both of them in two different locations. One plant should be put in a box with a light so it can grow. The other plant should be put in a dark box so it will not grow.


השאירו תגובה