"דע אותי", הלהיט של אשת לוט מ"זוהי סדום" להורדה
הקטע הבא מוקדש אך ורק למי שכבר ראה את "זוהי סדום" (מהיום בקולנוע), ורק למי שצחק בסרט. זה אחד הקטעים שהכי הצחיקו אותי: אשת לוט (טל פרידמן) מספרת שבשנות השמונים היא היתה כוכבת לרגע עם הלהיט "דע אותי". אז הנה הוא, הלהיט "דע אותי" מתוך הסרט (לחצו על הלינק להפעלת הנגן):
(להוריד את "דע אותי" כרינגטון: קליק ימני)
לא שומעים את השיר אלא שתי שניות ממנו שאינן מאפשרות לגבש דעה
============
רוה לישראלית: שמונה שניות. וככתוב: את הקטע כדאי לשמוע רק אחרי צפייה בסרט.
אורון לישראלית – זה המקסימום שכותבי "ארץ נהדרת" מסוגלים לו. שתי מילים, שמונה שניות. גאוני, לא?
(סליחה רוה שהתפרץ לכאן מישהו שלא נהנה מהסרט למרות שביקשת יפה… פשוט יהיה לי מאוד קשה להתאפק עם הסרט הזה…)
יאיר? עבור זה אתה מטריח אותנו? האם היצירה עד כדי נדירה ויקרה או שאנחנו כל כך צמאים שהכמה שניות האלו יתנו לנו משהו שיהנה/ ישעשע אותנו ?
נו באמת !
==============
רוה לטליה: כן! השיר "דע אותי" והקליפ האייטיזי שלו הצחיקו אותי בקול רם בסרט, ומאז אני מזמזם אותו בלי סוף. אני מניח שכל מי שצחק בסרט יצא עם הקטע הזה מזדמזם בראש. הבלוג מציע לאנשים האלה את הקטע המוזיקלי הזה כמזכרת (אפשר אפילו להוריד ולהפוך לרינגטון). כל מי שחמוץ מוזמן לעבור לפוסט הבא.
באופן מפתיע, אני בעד.
היום ראיתי את "זוהי סדום". לא נרשמו רגעים שבהם התגלגלתי מצחוק, אבל גם לא נרשמו רגעי מבוכה. צריך לקחת את הסרט הזה כמו שהוא – בידור שווה לכל נפש, ללא יומרות אחרות. וככזה הוא עושה את העבודה. פשוט, משעשע (גם אם לא מפיל מצחוק. רוב הסרט ישבתי מחויך) ואפקטיבי. אהבתי את אלי פיניש בתפקיד
המאליק של סדום
(לשבור כד)
ואת עלמה זק. כל השאר עושים עבודה סבירה. ואהבתי גם את התסריט, עם פיתולים בדיוק במקומות הנכונים.
סבבי-בבי של סרט.
אורון, עכשיו תורך. שפוך חמתך.
אפשר הורדה?
וסרט מאוד מומלץ !
ראיתי קורע יש גם את הרמיקס?
זה באמת אחד הקטעים המצחיקים !
אבל האמת שרוב הסרט דיי אכזבה לדעתי…
יש כמה קטעים מצחיקים…אבל ציפיתי ליותר, זה אמור להיות סרט קומדיה,
וכמו שאלי פיניש אמר בראיון "אם אנשים לא ייקרעו מצחוק, אז זה אכזבה"
כותב הבלוג, אני רוצה לשמוע ביקורת שלך על הסרט…
תודה !
אחד הסרטים,נקרעתי מצחוק,השיר ענקקק
חחחחחחחחחחחחחח,אחד הדברים הטובים,מי שלא נקרע מצחוק אין לו חוש הומור,ולדעתי פסל שלושת הקופים יאפיין אותו מאוד,הייתי מעוניין בהורדה של השיר בשביל הפלאפון תודה…
איתן, אני בדילמה.
מצד אחד, אני לא אמור לכתוב על הסרט ביקורת בהזמנה.
מצד שני, יש לי מה להגיד עליו.
מצד שלישי, בשבועיים האחרונים אני מאוד סובל מאנשים שיורדים על סרט שאהבתי ("התחלה") ולא רוצה להיות כמוהם ולהרוס לאנשים אחרים את הכיף.
מצד רביעי, מבחינתי כל מי שאהב את הסרט כדאי לו שיסתכל בראי שמציב מולו הטוקבק של גל, כאן מעליי. למרות שמסכן, נראה שתקעו לו המקשים "ק" ו"ח" במקלדת.
בקיצור, נראה לי שאחכה לקרוא קצת תגובות וביקורות. אם יהיה מי שיחשוב כמוני וגם יכתוב את דעתו, פשוט אצדד בו. אם לא, כנראה שאאלץ לשרבט משהו. וזאת מסיבה שאני ממש אשמח להרוס.
אורון, אני לתומי דווקא חשבתי שבין השיטין (והדחקות) מסתתרת מראה די ממורקת שמוצבת בדיוק מול אותו הציבור שעבורך מייצג "גל" הארכיטיפי, שהתלהבותו חסרת התחכום מן הסרט הייתה לך לצנינים.
וחוץ מזה, אם לצטט דמות די מוצלחת מסרטו הקודם של כריס נולאן,
Why so serious?
(בשביל הרקורד,
Inception
הוא אחד הסרטים הטובים שראיתי מזה תקופה ארוכה.)
אורון מה יש לך תגיד לי מה אתה רוצה אחלה של סרט הוא מצחיק הוא מעניין וכנראה אתה לא כל כך רוצה להודות שזה בדיוק החברה שיש לנו היום זה הומוריסטי ולא סרט דוקומנטרי בשחור לבן על איילים בצפון טיבט מצטערים שרצינו לצחוק
סלחו לי אבל אתם ממש כבדים!
הנאדם מציע לכם פה קטע קורע! אבל קורע שרק מי שראה את הסקט וצחק ממנו יאהב, אז אם לא נאה לכם פשוט תחזכו את הפלצנות שלכם למקום אחר ופשוט תעברו פוסט!
ויאיר? תודה רבה, חיפשתי את זה הרבה זמן, זה הרג אותי מצחוק 🙂
אלעד, נניח שאני רוצה להסכים איתך בעניין המראה. אבל לפני שאני כותב טוקבק אני צריך לגלול למטה. ואז להיתקל בטוקבק שמתחתיך, אשר באופן משונה, מה שמקולקל אצלו במקלדת זה סימני הפיסוק. או שהוא בא לאזן אותי, שמשתמש בהם יתר על המידה. לא יודע.
מה שכן, מבחינתי האמון שלי בציבור הוצדק – עד כמה שאני שמתי לב, העם* הוקיע את הסרט הזה. כן, היו לו אוהדים וכן יחפרו לנו בשכל עוד הרבה על מכירות כרטיסים שוברות שיאים. אבל מספיק שקראתי כמות שווה של טוקבקים עילגים ששונאים את הסרט ושל כאלה שאוהבים אותו, כדי לדעת שהכל בסדר.
*העם, מבחינתי, הוא העם הנשקף מבעד למסך המחשב שלי ולעיניי ברחוב. ייתכן שאני חי בבועה קטנה מזו שאני חושב. אגב, זה אותו עם שמעריץ את הבינוניות של ארץ נהדרת, ומכאן אני שואב את שמחתי – עוד יש תקווה!
הכי חזק היה עם הנאדים אי אפשר להגיד שלא ! (מי שראה..) חחח
איפה שהכי כואב, שם הכי שמח. איפה שהכי עצוב, הכי כואב, שם הכי מרגיש. אמיר קוסטריצה , נוגע שם, במיפגש הכל כך מדוייק הזה בין השמח לעצוב, בין חתונה ללוויה, בין מוות לחיים, בין חלום למציאות, למציאות אחת פנטסטית ומוטרפת, תלת מימדית, אבסורדית , משוגעת וחכמה ואמיתית בו זמנית. , ….
חזרתי שלשום מגוצ'ה , כפר קטן בסרביה, מפסטיבל של מוסיקה צוענית , טירוף חושים מוחלט, שצילמתי לסרט על הנושא. נסעתי למסע בעקבות אמיר קוסטריצה וגורן ברגוביץ וחזרתי מופעמת. ביקרתי בכפר שאמיר גר בו, הוא בידיוק היה שם. דיברתי עם האסיסטנטית שלו שסיפרה לי שהוא מגיע ארצה באוקטובר לצלם סרט חדש , כאן, שיקרא 45 דקות מרמאללה , קומדית סלפסטיק אבסורדית על בחור שאבא שלו מת והנוא מסיע את הגויה שלו בתא המטען מירושליים לרמאללה או ההפך, כבר לא יכולה לחכות עד שהסרט יצא…עוד פן של האבסורד של המילחמות המיותרות
Dude the spam comments here are driving me nuts! Delte them!
This is so great that I had to comment. I’m usually just a lurker, taking in knowledge and nodding my head in quiet approval at the good stuff…..this required written props. Theory rocks…thanks.
I wanted to thank you for this great read!! I definitely enjoying every little bit of it I have you bookmarked to check out new stuff you post.