שכנים 2007
יניב, חברי השבדי, שלח לי לינק לסרטון האנימציה הבא שדי הקסים אותי (על פי הדף ביו-טיוב הוא צולם במשך חודשיים):
והסרטון הזה הזכיר לי סרט אחר, שמין הסתם היה מקור השראה לטוני ופול: הסרט "שכנים" של נורמן מקלארן, חלוץ האנימציה הקנדי. הסרט שלו נוצר ב-1952 (לפני 55 שנה!) וזכה באוסקר. והוא מתחיל מצחיק ונגמר מטריד. מדובר באחת הקלסיקות הגדולות של עולם האנימציה.
וואו.
זכרתי את הסרט הזה היטב – למרות שלא ראיתי אותו משהו כמו 20 שנה.
החבר'ה המעוותים של הטלוויזיה הלימודית נהגו להקרין אותו אחרי הצהריים, בין האוניברסיטה הפתוחה לרכבת ההפתעות, וצילקו את נפשי הרכה לנצח.
הקטעים בסוף, כשמופיע האיפור המחריד, מזוויעים בעיניי יותר מכל איפור הוליוודי כמו-ריאליסטי, יותר מכל עצמות ספוג בולטות מבעד לעור לאטקס. שלא לדבר על ההתעללות בבני המשפחה, הקטע הטראומטי מכל.
אבל מה שהכי יפה וחשוב זה שבלהט שלהם לעשות אחד מהשני קציצות, הם רומסים את הפרח. כמה נכון.
בלגנים סביב Across the Universe, מיוזיקל הסיקסטיז של ג'ולי טיימור.
ג'ו רות', הבוס של "רבולושן", ערך גרסה משלו והקרין אותה בהקרנת ניסיון מול קהל באריזונה בלי להודיע לטיימור, ששוקלת עכשיו להוריד את שמה מהסרט.
ע"פ הכתבה, בסרט נכללים 35 (!) שירים של הביטלס.
האין זה אירוני שלאולפן שהוא הקים – ושבינתיים כבר קרס – הוא קרא "רבולושן".
מדהים ומרגש.
(ברכותי על חזרת הרסס המלא)
דרך נפלאה להעביר את אחד המסרים הקלאסיים על המין האנושי. קטע שלעולם לא יתיישן. מהנה לראות את ההקפדה על הפרטים הקטנים, עד לרמה של הכיתוב המנוגד על העיתונים.
עופטופיק:
היום סעדתי בגיהנום, כלומר הרגע חזרתי מ"300". מכיוון שעידן לא פה, אני יכול רק לקוות שהוא קורא את זה. ומכיוון שיאיר הטיף לי בעבר, אני באמת מרגיש צורך אנושי/עיתונאי/ווטאבר, שגורם לי לרצות לשתף את תחושותיי בנוגע לסרט שיעלה רק עוד שבועיים. אז הנה זה בא, בקצרה:
קודם כל, זה לא סרט. זה אירוע. כל המורידים למיניהם, אחיכם מדבר אתכם כאן – אל. פשוט אל, זה סרט שחובה לראות בקולנוע.
וחוץ מזה, זה סרט שכדאי מאוד לראות, נקודה. למרות כל מגרעותיו הבולטות, היומרנות והרצינות התהומית שבה הוא לוקח עצמו – הוא ווינר ענק. המלך אחשוורוש נראה יותר כמו QUEEN, המלך ליאונידיס לא מדבר, הוא רק שואג משפטי מחץ, וגולום מופיע בתפקיד אורח. אבל באמת שהשורה התחתונה היא, שמדובר בכיף גדול, אורגיה של אלימות. סצנות הקרב גראפיות להפליא, ונקטעות רק בשביל פוליטיקה מלוכלכת בחצר המלכותית.
טוב, חפרתי מספיק, עכשיו צריך לסדר את המחשבות. וגם להתחיל לכתוב אותן.
ויאיר – מה עשית היום באולם אם כבר ראית את הסרט?
רוה לאורון: ראיתי אותו שוב. אני חושב שהוא אחלה סרט ואני מסכים איתך לגמרי. אירוע. אבל אני לא חושב שיש בו יומרנות ורצינות. אני חושב שהוא לוקח את עצמו בקלילות עם המון ציניות והוא פומפוזי בכוונה. זה אלבום הבי-מטאל בסרט.
את הסרט השני כבר העלת כאן בעבר…
רוה להוד: פששש… כל הכבוד. אבל לא בדיוק: לא העליתי אותו, רק לינקקתי אליו (זה היה כאן). הוא לא היה אז ביו-טיוב, ולא אתפלא אם גם העמוד הזה שהעליתי היום יוסר בקרוב על ידי עורכי הדין של הנשיונל פילם בורד הקנדי.
נכון שזה מתסכל שיאיר כבר הספיק לראות את 300 בפעם השניה.
אני צריך לעבוד יותר על הקשרים שלי…
צדקת יאיר – הסרט "שכנים" כבר הוסר מ-YouTube.