התור לבופור (2) – ההתנפלות גוברת
אם מספרי מכירות הכרטיסים של "בופור" בשבוע שעבר היו חסרי תקדים לסרט ישראלי, הרי שהמספרים של סוף השבוע השני הם כבר בגדר היסטוריה. בחמישי-שישי-שבת האחרונים נמכרו ל"בופור" 34,921 כרטיסים. זאת בהשוואה ל-29,418 כרטיסים שנמכרו לסרטו בשלושת הימים הראשונים להקרנתו, שבוע לפני כן (נתון שעוגל ל-30 אלף כרטיסים באייטם שלי מיום שלישי). על פי דיווחים קודמים, 30 אלף כרטיסים זה המקסימום שסרט ישראלי הצליח למכור במשך שבוע שלם, לא סוף שבוע אחד.
וכך, למרות שהמספרים מתאימים לנתוני מכירות של סרט הוליוודי, הדפוס מתאים עדיין לסרט ישראלי: קרי, כמות המכירות עולה אחרי בכורת הסרט, ולא צונחת.
בתום עשרה ימים להקרנת הסרט נמכרו לו 90,741 כרטיסים. מכיוון שבאמצע השבוע ממוצע מכירות הכרטיסים ל"בופור" עומד על כ-4,000 כרטיסים ליום, קל לנבא שביום שלישי יחצה הסרט את קו מאה אלף הכרטיסים. מאה אלף כרטיסים ב-12 יום? הישג כזה עוד לא קרה לסרט ישראלי אי פעם. "אביבה אהובתי" ו"סוף העולם שמאלה" חצו את קו המאה אלף כרטיסים אחרי בערך חודש באולמות.
ואגב, מרגע שיעלו המודעות בעיתונות "מאה אלף כבר ראו" יש להניח שתהיה התעוררות שניה של צופים – לרוב מבוגרים יותר – שהתמהמהו עם הצפייה או התלבטו לגביה, ושכעת כשהסרט כבר מתויג כ"שובר קופות" יעלו את הצפייה לראש סדרי העדיפיות. פתאום ההערכה שלי על כך שהסרט יניב בסוף הקרנתו הקולנועית 400-500 אלף צופים נראית שמרנית למדי.
יוצרי 'בופור' מתארחים ב'תרבות יום א'
חבל שתרבות יום א' נופל על הקרנה בדוקאביב.
יאיר, יש מצב שאתה מקליט את הדיון ומעלה אותו באתר?
רוה להארטלי: לצערי לא אהיה שם. אם מישהו ממארגני האירוע יקליט או יתמלל, אשמח להעלות לכאן את המיטב מתוכו.
שוב, נשאלת השאלה-כמה המספרים הללו היו שונים לולא אירועי הקיץ האחרון?
לא לשכוח – היופ הפרק השלישי בעונה החדשה של "עקרות בית נואשות" – הסדרה הכי טובה בטלוויזיה שלכם, נו דאוט.
ליאיר,
מחר יוסף סידר יתארח בפורום קולנוע בynet אם במקרה תרצה לשאול אותו שאלות הנה הקישור…
http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-859-196,00.html
למרות האוף-טופיק:
רון – למען העולם התרבותי שלך, אני ממליץ לך להתחיל לצפות בעוד סדרות. כי אני מאמין שמי שמצהיר הצהרה כזאת כנראה לא רואה הרבה טלוויזיה.
רון – אם היית אומר את זה על העונה הראשונה של "עקרות" אפשר היה להתייחס לזה ברצינות. החל מעונתה השנייה וגם בשלישית זו אפילו לא אחת מעשר הסדרות הטובות בטלוויזיה.
אשמח אם תיידעו אותי על סדרות טובות יותר.
ולא, אל תגידו לי "גבורים" או "סטודיו 60" – לשניהם לא התחברתי, סורי.
"עקרות בית נואשות" העונה השלישית נחשבת כמוצלחת שלהם ביותר עד כה, גם לדעת רוב מבקרי הטלוויזיה בארה"ב. סדרה שנונה, מפתיעה, עם סאב טקסט חתרני ומשחק משובח. מי צריך יותר מזה בסדרת טלוויזיה? לעניות דעתי, מאז "עמוק באדמה" לא נראתה סדרה מענגת כל כך בטלוויזיה האמריקאית.
למען העולם התרבותי של כולנו, אני ממליץ לראות פחות טלוויזיה ויותר סרטים.
ללא תסריט של ג'ורג' קלוני (וגם סטיבן סודרברג קשור לזה איכשהו). הדבר היחידי שהביא אותי לרכוש את חבילת HBO בVOD של הוט
לרון ויניב –
וסליחה יאיר מראש על האוף-טופיקיות, בלוג קולנוע והכל
רון – העונה הראשונה של עקרות בית נואשות היתה מצוינת. השנייה? מאכזבת בלשון המעטה. לשמחתי (אני מאוהדיה עוד מהפיילוט) בעונה השלישית חזר הצבע ללחיים (או במילים אחרות: יוצר הסדרה מארק צ'רי חזר לפקח על העניינים) וגם אם העונה לא מגיעה לקרסוליה של העונה הראשונה היא עדיין מספקת טלוויזיה משובחת ומבט ציני על חיי הפרברים האמריקאים.
ליניב – אם היית כותב שאתה ממליץ *לדבר* (או ליתר דיוק – לכתוב) יותר על קולנוע מאשר על טלוויזיה הייתי מסכים, כאמור כאן זה בלוג שעוסק בקולנוע. אבל האמירה שלך מכילה בתוכה זלזול והתנשאות שאין קשר בינם לבין המציאות. מזה עשור וחצי לפחות שהטלוויזיה כבר לא נחשבת לאחות הקטנה והמפגרת של הקולנוע (עבורי לפחות שנת 1990 עם הופעתה של "טווין פיקס" מסמלת את קו השינוי). סדרות טלוויזיה משובחות כ"רצח מאדום לשחור", "באפי", "הסופרנוס", "קרניבל", משפחה בהפרעה", "דקסטר" – ואני עוד יכול למנות לך כאן רשימה ארוכה כאורך הגלות – עומדות בעיני באותה שורה שבה עומדות יצירות קולנועיות משובחות. עולם הקולנוע מנפיק זוועות כ"מת לדייט" ו"נורביט". אף אחד לא מתחיל לזלזל באמנות הקולנוע רק בגלל צחנות צלולואידיות שכאלה אז בבקשה, אל תזלזל ביצירות הטלוויזיוניות ובמדיום הטלוויזיוני. בתור אחד שתרגם את "משפחה בהפרעה" אתה אמור להעריך ולזהות איכות, לא משנה אם היא באה מהקופסה הביתית או מהמסך הגדול.
ההמלצות הן:
ורוניקה מארס (לראות ברצף דם יט)
הסופרנוס
באטלסטאר גלקטיקה
אוז (למרות שהיא נגמרה…)
פיירפליי (למרות שהיא התבטלה)
אפשר גם לוסט – העונה הראשונה
לרון פעם אחרונה – "עקרות" היא סדרה עם סאבטקסט חתרני ?! לגמרי לא. דווקא על פני השטח הדברים המתרחשים בה נראים לכאורה חתרניים אך כל פתרון לבעיה בד"כ יהיה השמרני ביותר שניתן. מדובר בדיוק על ההפך מסאבטקסט חתרני, הייתי אומר אפילו שיש בסדרה סאבטקט שמרני. ולגבי העובדה שהעונה השלישית יותר טובה מהשנייה – אז מה ? זה כמו להגיד ש"אבא גנוב 3" היה יותר טוב מ"אבא גנוב 2".
אסף – אין לי ויכוח איתך. זה עניין של טעם.
כן, יש כמה סדרות טלוויזיה יוצאות דופן. ברשימה האישית שלי
אני מונה את "משפחה בהפרעה", "הסופרנוס", העונות המאוחרות של "עמוק באדמה" ו(לא לצחוק) "גיבורים", שלפחות על פי שני הפרקים הראשונים היא פאקינג מדהימה.
וגם "בטיפול" צריכה להיות ברשימה הזאת, בלי שום רגשי נחיתות כלפי האחיות הגדולות מאמריקה.
אגב, מי פה מכיר את The Crow Road, העיבוד הטלוויזיוני הגאוני של בי-בי-סי סקוטלנד לספר של איאן בנקס? יצירה מצחיקה, מותחת ומפלחת לב.
ואחרונה חביבה: "החשוד העיקרי 1".
ל"סתם אחד": קלוני ביים את חמשת הפרקים הראשונים ועמיתו השחקן/במאי גרנט הסלוב את פרקים 6-10. קלוני וסודרברג (ואחרים) הפיקו.
וכמובן, "המפצח". האנגלי, לא האמריקאי.
הבמאי הדגול סטיוארט רוזנברג מת היום. יאיר, הספד?
רוה לחן חן: הנה, בדיוק העליתי. דגול? האם הוא לא לי ג'יי תומפסון מס' 2? הוא עשה כמה סרטים טובים עד מצוינים, אבל גם כמה בינוניים. זה במאי שמבקרי קולנוע נוהגים להשתמש במילה "יעיל" כדי לתאר את עבודתו.