19 מרץ 2007 | 11:31 ~ 23 תגובות | תגובות פייסבוק

סוף העולם ימינה

רציתי לוודא האם באמת הנתון של 90 אלף הצופים של “בופור” בעשרה ימים הוא אכן שיא, כפי שזכרתי. פתאום לא הייתי בטוח וחששתי שמא “סוף העולם שמאלה” מכר באותו פרק זמן יותר כרטיסים. ובכן, כמעט – אבל לא. “סוף העולם שמאלה”, שיצא בקיץ 2004, הביא 90,000 צופים ב-17 יום. הנה הקומוניקט שנשלח לעיתונאים ממשרדה של יחצנית הסרט, אפרת גורמן, בתאריך 11.7.2004:

סרטו החדש של אבי נשר, “סוף העולם שמאלה”, שיצא לאקרנים לפני שבועיים רשם הצלחה חסרת תקדים עם 92.950 צופים והכנסות של 3.253.000 ₪ ב-17 יום. הסרט מוצג ב-38 בתי קולנוע ברחבי הארץ. בקומפלקס “סינמה סיטי” בגלילות לאור הביקוש הרב, הסרט מציג ב-3 אולמות בו זמנית עם תפוסה מלאה וצפו בו במקום 28.232 איש.
לדברי משה אדרי, מנכ”ל “יונייטד קינג”, מפיק ומפיץ הסרט, מדובר בשבירת כל השיאים בקולנוע הישראלי ב-20 שנים ומאז יציאת “אסקימו לימון” לאקרנים. ההישג המספרי של כמות הצופים מתחדד על רקע של יציאתם של להיטי הקיץ דוגמת “שרק 2″ ו”ספיידרמן 2” ומשחקי גביע אירופה בכדורגל שהסתיימו בתחילת שבוע שעבר וגרמו לכך שפלח עצום מצופי קולנוע פוטנציאלים לא יצא מהבית בימי המשחקים.

23 תגובות ל - “סוף העולם ימינה”

  1. חתום למחיקה 19 מרץ 2007 ב - 14:38 קישור ישיר

    פלאסטי

    לא נראה לך אפס קצת משונה המספרים שאתה מפרסם?

    38 עותקים של “סוף העולם שמאלה” בתפוסה מלאה מביאים 90000 צופים ב17 יום ואילו 35 עותקים של “בופור” בתפוסה מלאה מביאים את אותה כמות צופים ב10 ימים?
    זה אומר שבאותם האולמות ה”התפוסה המלאה” של “בופור” היא פי 2 (!) (1.7 ליתר דיוק) מ”התפוסה המלאה” של “סוף העולם שמאלה”.
    אז אם לא מדובר באולמות אלסטיים, כנראה שהאלסטיות קיימת במספרים. לא חושב?

    רוה לחתום: הצירוף “תפוסה מלאה” נכתב בקומוניקט מלפני שלוש שנים. אני לא חושב שמישהו מאמין שבאמת מדובר בתפוסה מלאה, או שהתפוסה מלאה בכל ההקרנות בכל הימים. ואל תשכח ש-35 עותקים זה לא אומר 35 אולמות. אם הביקוש רב בכל מולטיפקלס אפשר לשרשר עותק אחד שיקרין בשלושה עד חמישה אולמות במקביל. וכשיוצא “ש הטבעות” או “נרניה” אז עם אותם 35 עותקים מגיעים בסוף שבוע אחד גם ל-50 ו-60 אלף צופים. כך שגם השיאים המקומיים האלה עוד יכולים להישבר. המספרים נראים הגיוניים לגמרי.

  2. עדן 19 מרץ 2007 ב - 17:20 קישור ישיר

    נראה לי שאם נבדוק את ההישג בכמות הצופים של “סוף העולם שמאלה” נגלה שהוא הושג גם בזכות צופים שראו את הסרט יותר מפעם אחת. עם כל האהבה שלי ל”בופור” אני בספק אם הוא מהוה משיכה לצפייה שניה.

  3. רני 19 מרץ 2007 ב - 17:29 קישור ישיר

    לחתום במחיקה:
    הענין של “אולמות אלסטיים” לא כל כך רחוק מהמציאות. בנוסף למה שיאיר ענה לך אל תשכח שישנם אולמות שונים בגדלים שונים, ואם הסרט מציג בחלקו בכמה אולמות גדולים יותר מאשר האולמות שהציג בהם “סוף העולם שמאלה” הרי שקיבלת יותר צופים באותו מספר עותקים. וזה עוד לפני שהכנסנו את גורם השרשור שבו עותק אחד מציג במספר אולמות במקביל, כפי שנעשה בארץ פעמים רבות.

  4. יצחק שיזגל 19 מרץ 2007 ב - 17:42 קישור ישיר

    1. כמה זמן ךקל לסוף העולם שמאלה להגיע ל150,200,250,300,350,400 ו450 אלף כרטיסים שנמכרו? יש נתונים לגבי זה? האם בופור יוכל להיות כמו סרטים ישראליים אחרים ולהביא למכירת כרטיסים ענקית?

    2. מהם הסרטים הישראלים שמכרו הכי הרבה כרטיסים בכל הזמנים, מה היה מחיר כרטיס אז?

    3. מה מחיר ממוצע כיום לכרטיס קולנוע בארץ בדולרים?

    4. מהו הסרט הישראלי הכי מצליח בקופות ברחבי העולם בכל הזמנים? האם יש נתונים לגבי סאלח שבתי?

  5. עופר ליברגל 19 מרץ 2007 ב - 18:16 קישור ישיר

    הערה קטנה: צריך לזכור של”בופור” היו גם הקרנות טרום-בכורה במשך יומיים, כך שלמעשה הוא הגיע להישג ב-12 ימים (מתוכם יומיים בהפצה פחות רחבה).

    רוה לעופר: כפי שכבר פירסמתי ביום שלישי, בהקרנות הטרום-בכורה ראו את הסרט 8000 איש. אבל גם ל”סוף העולם שמאלה” היו הקרנות טרום בכורה, אז זה מתקזז.

  6. חתום למחיקה 19 מרץ 2007 ב - 18:48 קישור ישיר

    ראשית שיהיה ברור שעיני לא צרה במספר הצופים של “בופור” מצידי שיהיה להם אפילו כפול. ממלא אני לא מקבל אחוזים.
    אני סתם תוהה ביחס למספרים ובייחוד כשהם מגיעים מאותו מקור (אדרי).
    בסוגריים.
    בראשית השבוע טענת שבסוף השבוע הראשון ראו את הסרט 30 אלף צופים ואילו ביום ראשון 3000. הגבתי אז שהמס’ 3000 נשמע לי “נפילה” בגלל שהמס (ע”פ נתוני סופה”ש) היה צפוי להיות 5000-6000 . לפני הנתונים שאתה מוסר כרגע, בימים שבאו לאחר מכן (ב-ג-ד) הוכפלה ויותר כמות הצופים פר יום, נתון שאין לו הסבר “הגיוני”.
    ולמה שכתבת לעיל.
    מה זה משנה מתי נכתב “תפוסה מלאה”? אני מאמין שההגדרה “תפוסה מלאה” במשמעות שבה השתמשו אותם מפיצים ביחס ל”סוף” תקפה גם ביחס ל”בופור” אלא אם כן הם יאמרו ש”בופור” לא מוקרן בתפוסה מלאה ואז בכלל הכמות מתמיהה. מובן ש”תפוסה מלאה” לא מתייחס לכל האולמות ולכל ההקרנות אלא רק לאלו שבפריים (מקומות/הקרנות) ובשני המקרים ההתייחסות זהה אלא אם צויין שבמקרה “בופור” “המתים” (אולמות/הקרנות) התעוררו לחיים. נדמה לי שנכון לרגע זה אין תיאור כזה.
    “שירשור” עותק במקביל? לא חושב שיש דבר כזה. שירשור עותק זה כשעותק מסיים את החיים שלו במקום חזק (סימנמה סיטי), אני אקבל את אותו עותק למקום חלש (רמת השרון) וכן הלאה.
    אני יכול להשתמש במקרין אחד כדי להקרין עשרים סרטים במקביל אבל להקרין עותק אחד במקביל באולמות שונים? לא חושב שעדיין המציאו מקרנה כזו וגם לא חושב שכדאי להמציא.
    “טבעות” וכאלה אינם ממין העניין. אני משווה בין שני סרטים שתאור התנהגות הקהל אליהם נראית על פניה זהה ובמקרה הזה, כשנראה לי שטווח הגילאים של “סוף” גדול מזה של “בופור” ואילו התוצאה אומרת הפוך פי שתיים, אני מרשה לעצמי להיות ספקן. .
    ולנרי
    האולמות (במומצע) הם אותם האולמות.

    רוה לחתום: נו, עכשיו אתה סתם נודניק. בכל קומפלקס שנבנה בעשר השנים האחרונות, בו האולמות בנויים בטור או בצורה מעגלית סביב תא הקרנה אחד גדול, יש אפשרות לשרשר עותק אחד, ממגש אחד שירוץ באופן טורי על כמה מקרנות בו בזמן. כך אפשר להקרין שובר קופות בשלושה-ארבעה-חמישה אולמות באמצעות עותק אחד או שניים. ואם תיקח את התשעים אלף ותחלק בעשרה ימים, חלקי 3-4 הקרנות ביום חלקי 35 עותקים תקבל שבממוצע יש לך בין 60 ל-80 צופים בהקרנה. בהנחה שרוב האולמות בארץ מכילים כ-120 מושבים (יש רק בודדים בארץ שיש בהם 300-400 כסאות) תקבל תפוסה של בין חצי לשלושה רבעים. בממוצע. כמו שרני דיווח מסוף השבוע הראשון, האולם ביס פלאנט היה שני שליש מלא. אני ראיתי את “בוראט” באותו אולם בסוף השבוע הראשון בהקרנת חצות והיו בו 30 איש. וזה סרט שהביא 60 אלף צופים בסוף השבוע הראשון. אני מניח שהקרנות הערב של סוף השבוע מלאות יותר.

  7. עופר ליברגל 19 מרץ 2007 ב - 19:16 קישור ישיר

    כפי שניתן לראות ב”סינימה פרדיסו” (אולי זה רק בגרסת הבמאי, אני לא זוכר) ניתן להקרין סרט מעותק אחד גם במקומות מרוחקים יחסית.

  8. רון 19 מרץ 2007 ב - 20:12 קישור ישיר

    שיהיה ברור: “בופור” הוא סרט ראוי לצפייה אבל הוא לא סרט נטול פגמים. הוא נכשל בהעברת התחושה של חבורת זכרים חרמנית ומסוכסכת בתוך בור בסוף העולם. איפה העימותים? השנאות? האלימות? הסרחונות? כל מי שהיה ביחידה קרבית יודע שכל העסק הרבה יותר מדמם אמוציונלי והורמונלי מהתחושה הטיפה סטרילית שסידר הציג בסרטו.
    מצד שני: יש את אושרי כהן, והצילום הנפלא, והמוסיקה, והנושא החשוב. כל אלו מחפים על תסריט לקוי מאד ולכן הסרט ראוי.

  9. אור 19 מרץ 2007 ב - 20:15 קישור ישיר

    לכל המודאגים:
    לפי מה שטענה הבחורה חביבה בקופות הסינמטק, ההקרנה של אינלד אמפייר תתקיים כסדרה (נכון לרגע זה. טפו טפו טפו). בדיוק שבוע לפני הקרנת הסינמטק ל300.
    י-ם כבוד.

    כבר היו הקרנות עיתונאים ושאר מקומבנים בארץ ללינץ’?

  10. גארדנר 19 מרץ 2007 ב - 21:35 קישור ישיר

    כשאתה מאבד בטחון, אתה ממהר לחסום ברפלקס. לא מפתיע.
    להעביר ממגש למגש בלי מערככת סינכרון בין המקרנות???

    כרגיל לא מבין את הצורך שלך להוכיח תמיד שאתה צודק. מאיפה הבאת ויכוח על כמות צופים אפשרית? אני לא אמרתי שהמס הוא בלתי אפשרי או שבתנאים מסויימים לא יתכן מס כפול. אני אומר שבנתונים זהים, כשהמפיץ הוא אותו מפיץ, כשמס’ העותקים זהה, כשהקהל אותו קהל וכשהטרמינולוגיה היחסצ”נית זהה (אין אזכור לתופעות שלא היו קיימות), אין שום הגיון שיסביר לי איך המס של “בופור” כפול מזה של “סוף”. זה הכל. גם אם הייתי מסכים עם כל ההסברים שאתה מביא, הביטויי המס לא יכול להיות כפול. בס”ה ניסיתי לומר שבתור עתונאי מקצועי, הייתי מצפה ממך לברר אצל אדרי איך בדיוק קורה אצלו הפלא הזה. אז אם במקום לפקפק קצת בנתונים ולנסות לבחון לעצמך אם בעצם אתה לא שופר ליחסצ”ן, התחלת ל”הוכיח” אפשרות טכנית זה לא נושא שמעניין אותי.
    ןלעופר.
    גם בארץ היו תקופות שהיו מעבירים גלגלים עם הוספות אבל זה לא בו זמנית

  11. רני 20 מרץ 2007 ב - 0:13 קישור ישיר

    אז את גארדנר או חתום למחיקה?

    וכדאי שתעשה שיעורי בית לפני שאתה מדבר שטויות ומציג אותן כעובדות. ברוב הקומפלקסים כיום (וזה כולל אפילו את רב-חן בדיזנגוף שהוקם ב 1982) יש אפשרות, שמשתמשים בה פעמים רבות, להקרין את אותו העותק במקביל בכמה וכמה אולמות. בכמה אולמות? זו, מן הסתם, החלטה של המפיץ עם בעל בית הקולנוע (שבארץ זה כמעט אותו הדבר) מה שמאפשר לאולמות להיות “אלסטיים”, כדבריך. רבאק, לפחות תבדוק עובדות לפני שאתה מאשים אחרים שלא עושים זאת. קורה, עיניים וכל מה שבאמצע.

  12. גארדנר 20 מרץ 2007 ב - 0:28 קישור ישיר

    לרני..
    ואני לא מתאפק מלחשוב מאיפה צצת.
    אני לא מתיימר להבין במקרנות ובאפשרויות הסינכרון שלהן, אבל אם אתה מתיימר כזה גדול, אז אייך עושים את זה ברב חן ששמה בכלל תאי ההקרנה הם נפרדים??? או אם אתה מומחה כזה גדול, אז אייך בדיוק מגש של מקרנה אוסף סרט ממגש אחר? -אתה אולי לא איינשטיין, אבל לא נראה לך שאם מגש יאסוף סרט ממקרנה נפרדת, ההקרנה תהיה מהסוף להתחלה. ובכלל מה איכפת לי אם כן או לא, כשזה בכלל, ואם לא הבנת, לא העניין שהתחלתי כאן?

  13. רני 20 מרץ 2007 ב - 0:45 קישור ישיר

    מי סיפר לך שברב-חן תאי ההקרנה הם נפרדים? לידיעתך, שברב-חן דיזנגוף יש תא הקרנה משותף לאולמות 1,2,3. ברב-חן מגדל האופרה יש תא הקרנה משותף לכל חמשת האולמות, וביס פלאנט וסינמה סיטי יש תאי הקרנה משותפים לרבים מהאולמות. זו השיטה לבנות קומפלקסים: מספר מקרינים מועט למספר אולמות גדול. ואיך המגשים עובדים מבחינה טכנית? וואלה, לא יודע. אני כן יודע שזה עובד כך משום שאחד מבעלי הרשתות שאותו אני מכיר סיפר לי את זה ואף הדגים לי פעם בסיור שערך לי (לפני כרבה שנים) בתא ההקרנה המשותף של אחד הקומפלקסים של הרשת שלו. אז מילא אני, לא יודע על מה אני מדבר. אבל הוא, שזה המקצוע שלו, אני די בטוח שהוא יודע על מה הוא מדבר. אבל אתה יודע מה? אל תאמין לי. תתקשר ותבדוק. אני בטוח שלא תהיה להם בעיה במשרדים של רב-חן, גלובוס או סינמה סיטי לענות לך על שאלה כה פשוטה. אגב, באתר הבית של יס פלאנט הם מציינים במפורש שהם נוהגים להקרין סרטים פופולריים במספר אולמות במקביל. בחיי.

  14. גארדנר 20 מרץ 2007 ב - 1:04 קישור ישיר

    טוב, לפחות אנחנו סובלים מאותם דודי שינה מטרידים.
    גם בסינמטק, גם בהוד (ז”ל), גם באופרה וגם בעוד כמה, יש תאי הקרנה משותפים. ברב חן אין (!) כי אני במו מרפקי הפסקתי שם פעם הקרנה בטעות בגלל שלא ממש הצלחתי להשתחל לתא הצר. בכל מקרה באולמות שציינתי למעלה, אין אפשרות להקרנה בו זמנית (אני לא אפרט כאן תבעיות הטכניות של המקרנות), רק למקרין בו זמנית. אבל בחיי שלא איכפת לי אם יש או אין כי סתם נקלעתי לויכוח על נושא שולי שלא אותו העלתי.
    בגלל שאני נודניק ולאחר שתמהתי על תגובתך הלא צפויה הלכתי, כהרגלי, לחקור מי זה הרני שפתאום התנפל עלי כאן. אז לאחר שבחנתי את כל תגובות הרני בבלוג הזה, אני די משוכנע שאני יכול לומר לך בוודאות:ברוך בואך נעים..:) ובוא נשאר פוליט..

  15. חתום למחיקה 20 מרץ 2007 ב - 1:19 קישור ישיר

    ותודה שאתה משיב לי את זהותי.

  16. רני 20 מרץ 2007 ב - 1:45 קישור ישיר

    אין בעיה, נישאר מנומסים. וכיון שאני כבר מסתובב פה בבלוג הזה מזה זמן, כמו גם בעין הדג ובעוד כמה פורומים אינטרנטיים, נראה לי שאני זה שצריך לברך אותך. אז הנה: ברוך הבא.

    ואני ממש לא מתאפק:
    תעשה לי טובה ותתקשר לרב-חן ושאל אותם בנוגע להקרנה בו זמנית בקומפלקסים שלהם (כולל זה שבדיזנגוף). נראה לי שהתשובה תפתיע אותך. אבל באמת שהנושא הזה שולי. תרצה תעשה, לא תרצה אז לא. לילה טוב ונטול שינה (או שלא).

  17. חתום למחיקה 20 מרץ 2007 ב - 1:52 קישור ישיר

    עוד לפני שהצעת, תכננתי לבדוק למרות שאני מכיר את המקרנות ולא נראה לי שזה אפשרי בעותק אחד. זה אומר שהאפשרות שלהם תלויה במס העותקים ולא במקרנה. בכל מקרה, בגלל שאני סקרן מטבעי, אבדוק. ובלי קשר, מזכיר לי שיחה סהרורית כזו באמצע הלילה שניהלתי עם ידדיך אלתרמן שלמחרת הוא מחק אותה בבעתה מהבלוג שלו, עניין של בטחון עצמי.

  18. רני 20 מרץ 2007 ב - 2:07 קישור ישיר

    אין לי שום ידיד בשם אלתרמן, ובאמת שלא קוראים לי יאיר. נשבע לך. בפעם האחרונה שבדקתי הייתי בן אדם עצמאי מאד שהוריו קראו לו רני. ואגב רב-חן דיזנגוף: שים לב למה שכתבתי. לאולמות 1,2,3 בלבד יש חדר הקרנה משותף. לשאר לא. אני מניח שההקרנה לה הפרעת היתה באחד משאר האולמות. ואני גם מניח שהמבנה הזה קשור לכך שרב-חן דיזנגוף היה פעם קולנוע ענק (קולנוע “חן”) שהוסב לקומפלקס. קומפלקסים שנבנו מראש כקומפלקסים מתוכננים מלכתחילה כך שלרוב (ואפילו כל) האולמות שלהם יהיו בעלי חדר הרנה משותף. זה חוסך (כפי שכבר אמרתי) במספר המקרינים, זה מאפשר הזזה מהירה של סרט מאולם לאולם וזה מאפשר גם, לא להאמין, הקרנה מקבילה במספר אולמות מעותק בודד. אגב, אם תלך לראות סרט ברב-חן מגדל האופרה ותרים עיניך כלפי מעלה (כשאתה בלובי) תראה את חדר ההקרנה המשותף הזה במו עיניך, כיון שבבית הקולנוע המסוים הזה יש לו קירות עשויי זכוכית.

  19. חתום למחיקה 20 מרץ 2007 ב - 2:14 קישור ישיר

    אתה הורס אותי. יודע שיש להם חדר הקרנה משותף, זה בכלל לא רלוונטי. השאלה היא מקרנות ולא החדר. זו שיחה מצחיקה. השאלה היא מקרנות ולא החדר אבל העיניים שלי נעצמות ועכשיו הולך לישון את מה שנשאר. ורק בקשה קטנה. בגלל שהניק הזה הוא אני, אז אל תחסום אותו.

  20. רני 20 מרץ 2007 ב - 2:46 קישור ישיר

    אוי, אלוהים. בפעם האחרונה (ובאמת שאני לא מבין למה אני ממשיך עם זה): גם אם הייתי רוצה לחסום אותך, לא הייתי יכול. הבלוג הזה הוא לא שלי, אני רק מגיב פה כמוך. לא קוראים לי יאיר, אין לי ידיד בשם אלתרמן וגם לא חדר הקרנה (משותף או לא) בשירותים. קאפיש?

    רוה לרני ולחתום: בוקר טוב. עכשיו 6:06 בבוקר ואני התעוררתי. השתעשעתי משיחת הלילה שלכם. חתום: אני לא מגיב בבלוגי בשמות בדויים. רני: לחתום יש תכונת אופי טרולית שלא מאפשרת לו לא להיות האחרון שמגיב. אפשר היה לסיים את הדיון כבר באחת וחצי. ויש לו גם תכונה להישמע בוטה, צעקני ומעליב גם כשהוא למעשה מסכים. ונחרץ גם כשהוא טועה. אבל פעם בחודש-חודשיים הוא מעלה טענה הגיונית ששווה פרסום. אבל צריך להיזהר עם התגובות אליו.

  21. חתום למחיקה 20 מרץ 2007 ב - 12:14 קישור ישיר

    לרני/יאיר

    אוי לבושה וגם יצאתי טמבל. ביררתי ואכן ניתןלהקרין סרט בו זמנית משתי מקרנות.
    זהו גוזר על עצמי תענית שתיקה לזמנים הקרובים.

  22. אבינתן 21 מרץ 2007 ב - 19:26 קישור ישיר

    רציתי לציין את העובדה שרוב עותקי הסרט נשאו כתוביות עברית(לאורך כל הסרט) כך שדי הרבה חרשים וכבדי שמיעה שבדרך כלל לא מגיעים לסרטים ישראלים באו לראות את הסרט.

    לשמחתי, זה גם מה שקורה כרגע עם “בופור”.

    רוה לאבינתן: אם אתה קשור לארגון “בקול”, האם יש בידיך נתון כמה חרשים וכבדי שמיעה לא הולכים לסרטים ישראליים בגלל היעדר כתוביות תרגום? והאם מכשירי העזר המחולקים בקופות “יס פלאנט”, המגבירים באוזניות את ערוצי הקול, נחשבים פתרון מוצלח עבור כבדי השמיעה?

  23. אבינתן 21 מרץ 2007 ב - 22:27 קישור ישיר

    עד לאחרונה טיפלתי בנושא כתוביות עברית בסרטים ישראליים במסגרת ארגון “בקול”. מרבית כבדי השמיעה אינם הולכים לסרטים ישראלים(החרשים בכלל לא) בגלל היעדר כתוביות עברית לאורך כל הסרט. מכשירי העזר המחולקים ב”יס פלנט” הם פתרון טוב לחלק מכבדי השמיעה אך הכתוביות הכרחיות לרובנו.

    יש לי הערה נוספת בנוגע לכתוביות עברית בסרטים ישראליים המופצים בדי.וי.די יש סרטים שעל אריזתם מצויין בפירוש שיש כותרות עברית ובפועל רק כאשר יש שפה זרה מדוברת יש כותרות תרגום. (לדוגמא:”סיפור חצי רוסי”) ב”מחילות” חצי מהסרט מתורגם לעברית והחלק שבו מדברים עברית מתורגם לאנגלית.

    שקלתי לרכוש את המארז של פרלוב ובשיחה עם “האוזן השלישית” הובהר לי שאין כתוביות בעברית- ויתרתי, בצער רב.

    ולסיכום: כבדי השמיעה מהווים כ10 עד 14 אחוז מהאוכלוסייה.


השאירו תגובה