קעקוע הדרקון הראשון שלי
אם קראתם וחיבבתם את "נערה עם קעקוע דרקון" של סטיג לארסון, יש לי עבורכם שתי הצעות:
1. קראו את הפרופיל המאוד מקיף, והדי מאלף, של צ'רלס מגראת ב"ניו יורק טיימס" על סטיג לרסון, הסופר המנוח של טרילוגיית מילניום, שהתעלומה האופפת את מותו ואת כתיבת ספריו סעירה אפילו יותר מהתעלומות שהוא מתאר בספריו.
2. חכו שנה לגרסה של דיוויד פינצ'ר'. הבמאי של "זודיאק" ו"שבעה חטאים", אני מניח (ומקווה, יעשה משהו מצוין עם הרעיונות המאוד מפוזרים של לרסון. הגרסה השבדית שעולךה היום בארץ – מאת הבמאי של "החלום של מרטין" האיום – הוא מופת של בימוי רופס ומבולגן.
צ'מע, בערך חצי שנה אני מחכה לסרט הזה. לא הייתי מוכן לתת לך לחרב לי את המסיבה. אז הלכתי היום לראות את "בחורה עם קעקוע דרקון". בסופו של דבר – זה באמת לא סרט מי יודע מה, אבל זה גם לא רע.
ראשית, לא קראתי את הספר. אז אין לי בסיס להשוואה. מה שיש בסרט הוא סרט מתח לא רע, אבל בכל מה שקשור לתיאור יחסים בין הדמויות הסרט מפשל כמעט בכל נקודה. לבמאי הזה יש חוש מחורבן לדרמה – עם חורים בעלילה, עם בנייה קלוקלת ושטחית של דמויות, ועם שילוב מאוד מגושם של פלאשבקים.
מצד שני, למרות שחזיתי את רוב הטוויסטים מראש, הסרט לא היה בלתי מעניין עבורי, בעיקר בגלל שטכנית הוא עשוי טוב. אהבתי במיוחד את השימוש הנפלא לטעמי שהבמאי עושה במוזיקה. והשחקן הראשי נהדר בעיניי.
כך ש-כן, דיויד פינצ'ר כנראה יעשה עבודה טובה יותר, אבל אין לבטל את המקור השוודי לגמרי.
===============
רוה לאיתן: אוי ואבוי, המוזיקה היתה לדעתי הדבר הכי איום בסרט, והיא ממש הרסה לי אותו. אני לא מאמין שאהבת אותה. עוד על הסרט מחר.
Hey how are you doing? I just wanted to stop by and say that it's been a pleasure reading your blog. I have bookmarked your website so that I can come back & read more in the future as well. plz do keep up the quality writing