01 ספטמבר 2010 | 14:42 ~ 22 תגובות | תגובות פייסבוק

קיץ 2010: הסוף

באפריל – כמדי שנה בימים של האין-מה-לכתוב-בין-האוסקרים-לפסטיבל-קאן – ניסינו להמר כאן מה יהיו הסרטים הבולטים ביותר באמריקה בעונת הקיץ הקרובה. היה די ברור, על פי תפריט המנות שהוצע לנו, שזה עומד להיות קיץ לא מאוד מפתה עם כמות עצומה של סרטים שלא דגדגו לנו את ליבידו הטראש שלנו. ואכן, מבחינת נתוני הקופה של הקיץ – שהגיע היום לסיומו הרשמי נדמה שחוסר ההתלהבות הזאת היה אופייני לא רק לקוראי הבלוג באפריל, אלא גם לצופי הקולנוע האמריקאים. זאת היתה התחזית שלי. ומה יצא ממנה? ובכן, במחלקת הטפיחה-על-השכם, מתברר שקלעתי בול בזיהוי שלושת הסרטים המובילים של הקיץ, אמנם לכל אחד מהם צפיתי הכנסות נדיבות מדי בכ-50 מיליון דולר. ואם הייתי עושה את סיכום הקיץ הזה לפני שבועיים, לפני ש”התחלה” עקף את “שרק לנצח”, הייתי אמנם משכתב את לוחות הזמנים של השנה, אבל קולע לארבעה סרטים.


אבל ההשוואה בין התחזית לתוצאה מרתקת. קודם כל, כי היא חושפת ש”התחלה” הוא ההפתעה הגלובלית של העונה. אני, לפני שראיתי את הסרט, הייתי בטוח שזה יהיה סרט עם פוטנציאל מסחרי מצומצם, אבל הוא הפך לסנסציה, לתופעה תרבותית. והוא גם הפך למטאפורה קיצית: הקהל, משתמש מרשימת הסרטים, מאז בשימוש נצלני של מותגים וסרטים שיש בהם ציניות מסחרית בוטה מדי. זה היה, לפיכך, קיץ האיום בחייו של ג’רי ברוקהיימר, ששני הסרטים שבוודאי חלם שיהפכו לסדרות – “הנסיך הפרסי” ו”שוליית המכשף” – נכשלו. גם “סקס והעיר הגדולה 2 “, שהייתי בטוח שיהיה שלאגר ענק, התרסק באופן מביך.


וכך קרה, שהקהל האמריקאי דווקא הצביע הקיץ בעד סרטים מקוריים: “התחלה”, “גנוב על הירח” (שעוד כמה ימים יעבור את “שרק לנצח” בקופות באמריקה), “מגודלים” ו”סולט” היו סרטים שהצליחו להפתיע, להרים גבה ולגרום לנו להגיד “לא רע” (את “מגודלים” לא ראיתי, אבל אמרתי “פששש… לא רע, על האחרים). ארבעה סרטים מקוריים. ועוד סרטים המשחזרים מותגים מוכרים, שאינם סרטי המשך (“קראטה קיד”, “איירבנדר”). ששה סרטים מתוך עשרה אינם סרטי המשך. ורק ארבעה מתוך העשרה הם סרטים בתלת מימד. אני מניח שבכירי הוליווד צריכים עכשיו לתכנן מחדש את קיץ 2011.



מה שאני רואה בטבלה הוא שטעם הקהל הרחב דווקא לא רע. הקרב בין סרטי האנימציה, למשל, מיישב נורא יפה את הצלחת הסרטים עם איכותם: “צעצוע” היה הכי טוב, “גנוב על הירח” אחריו ו”שרק” אחריהם (“גנוב”, כאמור, עוד רגע עוקף את “שרק”). כל הניסיונות להחיות מותגים אייטיז למיניהם הסתיים בזה ש”קראטה קיד” (לא ראיתי, אבל אנשים סיפרו לי שהוא דווקא מוצלח) ניצח, וכל השאר אפילו לא באיזור (אני דווקא נהנתי למדי מ”צוות לעניין”, אבל קשה להתכחש לכך שמדובר בסרט מבולגן ותמוה למדי שמיועד רק למי שחיבב את הסדרה המקורית ולא אומר דבר למי שלא שמע על הסדרה הזאת קודם). וזה ש”התחלה” הוא אחד הסרטים הכי מצליחים השנה בכל העולם היא עדות לכך שקולנוע מבריק יכול להיות גם סרט מצליח.



סרטי קיץ 2010 (בין מאי לספטמבר באמריקה):


“צעצוע של סיפור 3 “: 405 מיליון

“איירון מן 2 “: 312 מיליון

“דמדומים 3 “: 298 מיליון

“התחלה”: 271 מיליון

“שרק לנצח”: 238 מיליון

“גנוב על הירח”: 236 מיליון

“קראטה קיד”: 175 מיליון

“מגודלים”: 159 מיליון

“איירבנדר”: 130 מיליון

“סולט”: 113 מיליון


הבאים בתור:

“רובין הוד”: 105 מיליון; “סקס והעיר הגדולה 2 “: 95 מיליון; “הנסיך הפרסי”: 90 מיליון; “צוות לעניין”: 77 מיליון; “שוליית המכשף”: 61 מיליון.



עיון בטבלת סרטי הקיץ הכי מצליחים בכל העולם מסדרת מחדש את אותם סרטים בסדר קצת אחר, ומראה שהדוקטירינה ההוליוודית המוכרת עדיין עובדת בסקאלה הגלובלית. כלומר, “הנסיך הפרסי” – מנקודת מבט גלובלית – הוא לא כזה כשלון. אבל, שימו לב לצניחה במספרים שבין “איירון מן” ל”הנסיך הפרסי”. אז אם הוליווד חושבת על הזירה העולמית, ייתכן שהם ימשיכו כרגיל וקיץ 2010 דווקא מוכיח שהכל עובד בסדר בשיטה ההוליוודית של מיחזור מותגים וסרטי המשך.



סרטי קיץ 2010 בעולם:


“צעצוע של סיפור 3 “: 1.01 מיליארד

“שרק לנצח”: 708 מיליון דולר

“התחלה”: 658 מיליון דולר

“דמדומים 3 “: 658 מיליון דולר

“איירון מן 2 “: 621 מיליון דולר

“הנסיך הפרסי”: 325 מיליון דולר

“קראטה קיד”: 318 מיליון דולר

“רובין הוד”: 310 מיליון דולר

“גנוב על הירח”: 306 מיליון דולר



ובישראל, חוץ מהעובדה שיש לנו ברשימה שני סרטים מתוצרת מקומית, ישראל זהה לעולם. זה היה קיץ מצוין בקופות בישראל.



סרטי קיץ 2010 בישראל:



“שרק לנצח”: 420,000

“זוהי סדום”: 405,000

“צעצוע של סיפור 3 “: 400,000

“פעם הייתי”: 265,000

“התחלה”: 260,000


נושאים: בשוטף

22 תגובות ל - “קיץ 2010: הסוף”

  1. רותם 1 ספטמבר 2010 ב - 14:53 קישור ישיר

    נראה לי שאת קיץ 2011 אין אפשרות לשנות לא? רק אולי לגנוז סרטים ולשנות קמפיינים. מה שלא נמצא בשלבי עשייה כאלה או אחרים אין מצב שיהיה מוכן עד אז.

  2. Eran 1 ספטמבר 2010 ב - 16:39 קישור ישיר

    כל הכבוד!
    מגזין פרימייר היה מנסה לנחש את הכנסות סרטי הקיץ פעם ו-EW ניסו גם פעם או פעמיים להציג ניחושים לכשפרימייר נסגר. אבל כולם הפסיקו עם זה.
    וגם אני, שבד”כ אוהב גם לשרבט ניחושים משלי על פיסת נייר, לא העזתי לנסות השנה כי היו כ”כ מעט סרטים שעניינו את הקהל הרחב. ולראיה, היו המון כשלונות או סתם אכזבות הקיץ הזה. מספיק בשביל למלא פוסט שלם נפרד.
    אז יופי שהמסורת נמשכת כאן ושלמישהו יש אומץ לנסות ולהמר. ועוד עם תוצאות לא רעות בכלל.

  3. .JNH 1 ספטמבר 2010 ב - 16:42 קישור ישיר

    יש כמה דברים מעודדים ברשימות האלו. הכישלון של “סקס והעיר 2”, למשל, מסמן אולי שלא נראה פרק שלישי בסדרת הזוועות האלו. גם הכישלון היחסי של “איירבנדר” מעלה תקווה שהאולפנים יפסיקו כבר לתת תקציבים לשרלטן ההודי הזה. ואני לא רוצה להישמע יותר מדי שמח לאיד, אבל יש משהו מעודד בכך שברוקהיימר חווה כישלון עם שני הפרנצ’ייזים הפוטנציאלים שלו. כי אם “שודדי הקריביים” לימדו אותו שכסף יכול לקנות כסף, גם אם אין לך שום דבר חוץ מזה, אז באו שני הסרטים האלו והכניסו אותו לקצת פרספקטיבה.
    לעומת זאת, שני הסרטים הטובים ביותר הקיץ – “התחלה” ו”צעצוע 3″ – רשמו גם הצלחות נאות בקופות. צדק פואטי, כאמור.

  4. תודה 1 ספטמבר 2010 ב - 18:20 קישור ישיר

    מרתק. מזל שנולדתי.

  5. Daniel 1 ספטמבר 2010 ב - 19:11 קישור ישיר

    ובכל זאת הסרט המצליח של השנה הוא עדיין “אליס בארץ הפלאות” המאכזב של ברטון (אלוהים יודע למה..).

    מה שכן, אני בטוח שזה לא ימשך עוד הרבה זמן כש”טרון 2: מורשת” יצא (ולדעתי יהיה ה”אווטאר” של השנה).

  6. עמית איצקר 1 ספטמבר 2010 ב - 21:38 קישור ישיר

    שאמאלאן הוא לא שרלטן! לכל במאי יש תקופה רעה בקריירה שלו. הסרט DEVIL על פי סיפור של שמאלאן ובהפקתו יוכיח לכולם שכוחו עדיין במותנו.

  7. רותם 1 ספטמבר 2010 ב - 22:43 קישור ישיר

    עמית, דבר ראשון כשתקופה רעה היא כל הקריירה, המילה שרלטן דווקא תופסת.
    אבל על טעם וריח וכו’ (אם כי לא נראה שאתה טוען אחרת לגבי שלושת האחרונים שלו לפחות). בכל מקרה מה שDEVIL יוכיח שהוא תסריטאי טוב. לא במאי טוב.

  8. חבצלת 1 ספטמבר 2010 ב - 22:52 קישור ישיר

    אוף טופיק
    מישהו זוכר סרט ישן משנות הששים או לפני כן, על ידידות בין ילד ועופר איילים. סרט אמריקאי בשחור לבן.
    הילד חי בביקתה מבודדת ביער עם הוריו. כל שאר ילדי המשפחה מתו בגלל תנאי החיים הקשים וההורים מתנכרים לילד שנשאר בחיים בגלל שהם מפחדים שגם הוא ימות. באיזשהו שלב בסרט האב יורה בעופר.
    נשנע משעשע, אני יודעת.
    אמרו לי שהסרט מוקרן לפעמים בטלויזיה. מישהו יודע עליו משהו?

    ===========

    רוה לחבצלת: אני מניח שאת מתכוונת ל-The Yearling, סרט עם גרגורי פק מ-1946. שהיה, אגב, בצבע. בטלוויזיה הישראלית פעם הכ היה בשחור-לבן.

  9. עליזה בן מוחה 1 ספטמבר 2010 ב - 23:16 קישור ישיר

    אני חושב שרוב הסרטים שלו (של השרלטן ההודי, כן?) מעולים. כן כן. אמרתי את זה בקול רם ולא פגע בי עדיין ברק. החוש השישי סבבה לגמרי גם בראיה אחורה, בלתי שביר מדהים, הכפר היה מעולה לדעתי ואפילו הסימן (או איך שקוראים לו בעברית) היה טוב בעיני, אולי חוץ מכמה דקות מפגרות למדי בסוף.
    לגבי הסרטים האחרונים שלו, הסיפור של הערומה בבריכה היה גרוע ביותר והראה על חוסר דמיון ומעוף אצל הכותבים, והסרט עם הרוח שהורגת (לא רוח רפאים, לא, סתם רוח) נכנס לחמישיית הסרטים הגרועים שראיתי בחיי. אני נדהם עד כמה סרט יכול להיות כתוב, משוחק, מצולם ומבוים בחוסר כשרון ובחוסר מקצועיות כמו הבזיון הקולנועי הזה. לא קרה לי הרבה שממש הצטערתי בשביל השחקנים שלנצח יחקק הסרט בתודעה הקולקטיבית של הקריירה המדשדשת שלהם.
    אבל חוץ משני אלה, לבמאי יש שפה קולנועית יחודית, יש לו יכולת ניצול של השפה הקולנועית בצורה יעילה ואקספרסיבית ואני סך הכל בעדו. את האחרון לא ראיתי (זה עם הילד שעושה פו).
    אבל זו רק דעתי. אני מחכה כבר שיפול לידיו התסריט הנכון ואז הוא יראה לכולנו מאיפה עושה ההודי את צרכיו (ובאיזה יד הוא מנגב). 

  10. Daniel 2 ספטמבר 2010 ב - 0:08 קישור ישיר

    רותם – שאמאלן הוא במאי טוב, לא תסריטאי טוב (למרות שהסרטים האחרונים שלו כבר גורמים לי לתהות עם זה עדיין נכון..).

  11. JNH 2 ספטמבר 2010 ב - 1:46 קישור ישיר

    אמנם לא תיכננתי לעורר כאן דיון, אבל מאחר והנושא כבר עלה:
    1. שאמאלאן הוא שרלטן מכיוון שהוא מעולם לא יצר סרט טוב באמת. הדבר הכי קרוב לזה היה “בלתי שביר” וגם הוא היה פגום.
    2. “החוש השישי” היה בעיני לא יותר מאשר גימיק תסריטאי, שאם מסירים ממנו את הסצינה האחרונה מקבלים שעה וחצי של ברברת משעממת ועשויה רע.
    3. “הכפר” הוא אחד הסרטים הכי איומים שראיתי מימיי. שרלטנות יומרנית ונפוחה ברמות בלתי נסבלות, על גבול האונס המנטלי. מעולם לא יצאתי כל כך נעלב מסרט כלשהו.
    4. נערה במים.
    5. שאמאלאן מתיימר להיות תסריטאי. הוא כותב את סרטיו בעצמו. לכן המשפט “אני מחכה כבר שיפול לידיו התסריט הנכון ואז הוא יראה לכולנו…” לא רלוונטי, וזה ממילא לא יוכיח דבר.
    6. את איירבנדר לא ראיתי, וכנראה שלעולם לא אראה. אני מעדיף שיכייסו אותי על 37 שקל מאשר שמשהו מתוך זה יגיע לשאמאלאן. לפחות ככה אני אדע שזה הלך למטרה טובה יותר.

  12. רותם 2 ספטמבר 2010 ב - 7:37 קישור ישיר

    דניאל, אני לא טוען שהוא לא זה ולא זה. פשוט עמית כתב שהסרט הבא יוכיח שהוא לא שרלטן- ומאחר והוא רק כותב אותו, אז זה רק יכול להוכיח את התסריט.
    בלתי שביר באמת סרט מצוין, וגם החוש השישי, הטוויסט הופך את כל הברברת לפני לרבת משמעות ולמה היא בורבה דיאלוג ולא מעבר לכך.

  13. איתן 2 ספטמבר 2010 ב - 8:28 קישור ישיר

    מכיוון שאיכשהו התגלגלנו לזה:

    אני דווקא מאוד אוהב את שאמאלאן. אני מאוד אוהב את הדרך שבה הוא מצלם את סרטיו. הוואן-שוט שמתחיל את “בלתי שביר” (ברכבת) הוא מלאכת מחשבת של תזמון ודיוק קולנועי. והוואן שוט ב”חוש השישי” שבו טוני קולט יוצאת מהמטבח, הולכת לחדר הכביסה, וחוזרת למטבח בכדי לראות את כל ארונות המטבח פתוחים פתאום (ב”חוש השישי”) מראה על קולנוען שחושב. בסרטיו הראשונים (“החוש השישי”-“סיינס”) הוא גם מיעט להתשמש במוזיקה, והשקט היחסי הגביר את האימה.
    “הכפר” יצא מתוך רעיון טוב, אבל עשוי לא טוב – את זה גם אני אומר. וכשראיתי את “נערה במים” חשבתי – זה באמת סרט לא טוב, אבל לא עד כדי כך גרוע שמגיעות לו כל הקטילות האלו. ואת הסרט שכולם קוטלים, “The happening”, עם זה שגם בעיניי יש בו פגמים, הוא בעיניי משל חכם ומפחיד מאוד על העולם שאחרי 11/09, שבו הרוע הטהור יכול להגיע משום מקום ובפתאומיות (כן, רוח שהורגת. אימה שמגיעה מהאוויר, אלימה מאוד ומפחידה), ולכן שאמאלאן הוא גם תסריטאי מעניין בעיניי.
    את “איירבנדר” לא ראיתי, וסביר להניח שלא אראה. זה לא סרט שאמאלאני. זה סרט הוליוודי, שבו (סביר להניח) אין טביעת אצבע לבמאי. מה גם שסרטים על קומיקס לא מענינים אותי. זה לא החומר שעיצב את ילדותי.
    אבל שאמאלאן בעיניי הוא במאי ששווה לחכות לכל סרט חדש שלו.

  14. עמית איצקר 2 ספטמבר 2010 ב - 9:00 קישור ישיר

    שמאלאן הוא בהחלט במאי ששווה לחכות לסרטים שלו. מבחינתי הוא עשה רק סרט אחד גרוע בקריירה שלו וזה “ביום שזה ייקרה” שבאמת לא ברור מה עבר לו בראש שם. הבעיה שם כבר התחילה בליהוק התמוה של מארק וולברג כמורה. אני חושב ש”בלתי שביר” הוא בהחלט סרט מדהים וגם “הכפר”, “סיינס” ו”החוש השישי” הם מצויינים. שמאלאן יודע בהחלט ליצור מתח ועניין. אני ממליץ גם לראות את הסרט שהוא עשה לפני “החוש השישי” שנקרא “בעיניים פקוחות” או באנגלית “wide awake” זה סרט משפחתי דיי מרגש. סרט הביכורים שלו שעשה כמה שנים לפני שבו הוא גם מככב הוא סרט נחמד ותו לא. קוראים לו Praying with anger. בכל מקרה, שרלטן הוא בטוח לא. סרט אחד גרוע בקריירה זה לא כזה נורא. יש במאים שעשו הרבה יותר סרטים גרועים בקריירה שלהם.

  15. me 2 ספטמבר 2010 ב - 12:55 קישור ישיר

    אני חושב שיותר מבמאי מעולה ותסריטאי מחונן שמאלאן הוא שחקן מבריק שמוסיף היפר ראליזם ונגיעות קומיות בכל הופעה

  16. מיכאל 22 2 ספטמבר 2010 ב - 13:06 קישור ישיר

    שאמאלאן טוען שהוא מתקשר עם ישויות והזיקה שלו למיסטיקה ידועה. לא מן הנמנע שסרטיו יעסקו בתחום הלא נודע. ‘ביום שזה יקרה’ הוא סרט מבריק ו’הכפר’ מרתק ובעל סאבטקסט מעורר התפעלות ומחשבה. דווקא מ’בלתי שביר’ לא נפלתי. ‘סיינס’ היה מוזר מדי ו’החוש השישי’ טוען את המסך באווירה סוחפת.

  17. מיכאל 22 2 ספטמבר 2010 ב - 13:07 קישור ישיר

    שכחתי ברשותכם את ‘נערה במים’ – סרט מטומטם לחלוטין, איך לעזאזל שחקן ענק כמו פול ג’יאמטי הסכים להשתתף בו?!

  18. רז-ש 2 ספטמבר 2010 ב - 13:14 קישור ישיר

    ובקיץ הבא היסטריה מוחלטת. זו השארית האחרונה של שביתת התסריטאים הגדולה. חצי מהסרטים שתוכננו לצאת השנה יצאו רק שנה הבאה. והתוצאה היא ששנה הבאה כמעט כל שבוע מתחילת מאי ועד אוגוסט יוצא סרט שבכל שנה אחרת (השנתיים האחרונות למשל) היה מגיע בקלות לראש טבלת הקופות של הקיץ. מעולם לא היה קיץ כזה. והשאלה הגדולה היא אם זה ישתלם להוליווד או שהסרטים הגדולים ינטרלו אחד את השני ויעייפו את הקהל.

  19. יניב 3 ספטמבר 2010 ב - 1:30 קישור ישיר

    ניתוח מעניין של השיווק של inception
    http://www.theatlantic.com/culture/archive/2010/09/selling-inception-how-hollywood-marketing-works/62342/

  20. מדולדלת 6 ספטמבר 2010 ב - 2:36 קישור ישיר

    טוב שאת מגודלים לא ראית. גם זבל הכי וולגארי שיש וגם לא היית יכול לציין באותו משפט, פסקה או ביקורת “לא רע”

  21. web analytics 7 דצמבר 2010 ב - 9:08 קישור ישיר

    Man the spam here are driving me nuts! Fix it!

  22. Refugia Dugmore 7 פברואר 2011 ב - 4:05 קישור ישיר

    You may have not intended to do so, but I think you have managed to express the state of mind that a lot of people are in. The sense of wanting to help, but not knowing how or where, is something a lot of us are going through.


השאירו תגובה