04 ספטמבר 2010 | 20:00 ~ 7 תגובות | תגובות פייסבוק

"השוד המתוחכם", הביקורת


לא ברור לי מאיזו תחתית חבית נשכחת חפרו החוצה את הסרט הזה (הוא נקרא “The Maiden Heist” במקור), אבל הנה הוא מגיע למסכי הקולנוע בארץ. אז מגיע לו איזה 300 מילה אגביות.



פורסם ב”פנאי פלוס”, 1.9.2010




האם יש דבר כזה, “קארמה של סרטים”? כי אם כן, אז “השוד המתוחכם” הוא סרט בלי קארמה. וכמה חבל, יש בו רעיון ממש מתוק: מתברר ששומרים במוזיאון קצת מאוהבים ביצירות האמנות שהם שומרים עליהן. כריסטופר ווקן מאוהב ברמה אובססיבית בציור פלמי של עלמה על חוף ים, והוא בוהה בו לאורך כל המשמרת שלו. ופתאום הוא מגלה שגם מורגן פרימן, שומר עמית במוזיאון, מאוהב ביצירה אחרת. ואז הם מגלים ששומר שלישי כמעט מתנה אהבים עם אחד הפסלים שבמסלול הפטרול שלו. כשהשלושה מגלים שאוסף המוזיאון נמכר לדנמרק, הם מחליטים לשדוד את שלוש היצירות האהובות עליהן, לא למטרות בצע כסף, אלא למטרות אהבה: הם רוצים להיות קרובים למושא אהבתם. העובדה ששלושתם בגיל העמידה – ושלושתם נמצאים בבעיות זהות עם הגבריות שלהם – רק מוסיפה תבלין למהלך הזה, שבו השלושה צריכים להתנהג כלוחמי קומנדו מיומנים – בשעה שהם גם קשישים וגם קצת מעודנים מדי בשביל זה – כדי להגשים את תוכניתם.

 

 

רעיון ממש חמוד ומקסים. אז מה הבעיה? שתי בעיות. האחת היא שבערך בדקה הארבעים הרעיון ממצה את עצמו והסרט מאבד בבת אחת את כל החן שלו, והפך לברדק צעקני ובלתי נסבל. בעיה שניה חמורה יותר: את הסרט ביים פיטר היואיט, שמתמחה בבימוי סרטים שלא נחרתים בזכרון (“גרפילד, הסרט”, למשל). והוא הופק בחברת הסרטים של בוב יארי שפשטה את הרגל אחרי שהסרט היה גמור וכך הוא למעשה נגנז. ישראל היא אחת המדינות היחידות בהן הסרט הזה יוצא לבתי קולנוע (הוא כבר יצא בדי.וי.די בכמה מדינות באירופה), ובאמריקה הוא עדיין בחזקת נעדר. מסקנה: לא משנה מי הצוות שלך (מורגן פרימן, כריסטופר ווקן ו-וויליאם מייסי – שמרבה לחשוף את ישבנו בסרט – מתוקים נורא בתפקידים הראשיים), ולא משנה עד כמה הרעיון שלך חינני, אם אין לסרט גרוב או מיץ או שפיץ, או ברק, הוא ישאר שולי. ואם המפיק שלך פושט את הרגל בכלל אבוד לך. כך שקולנוע, כנראה, זה לא פחות מזל מכשרון.

 

 

אגב, הצילום בראש הפוסט לקוח מהסצינה הכי סימפטית בסרט בה השלושה מתכננים את השוד ואנחנו עוברים לסצינת אנימציה קצרה בסגנון מישל גונדרי שעשויה כולה מקרטון. אם היו בסרט עוד כמה רגעים חינניים כאלה, הוא היה שווה צפייה.

נושאים: ביקורת

7 תגובות ל - “"השוד המתוחכם", הביקורת”

  1. יעקב 5 ספטמבר 2010 ב - 12:02 קישור ישיר

    סיפור מעניין מה שקרה עם הסרט ועוד יותר מעניין איך זה שדוקא בישראל הוא כן מופץ.
    אני מניח שאם יש מוצר מוגמר אז יהיה מי שיכול לרכוש את הזכויות, ביחוד שנראה שהוא יקבל אותו במחיר מציאהמכירת חיסול…
    (ואולי זאת הסיבה שהוא מופץ בארץ, אצלנו אוהבים מציאות).

    ===============

    רוה ליעקב: ליונייטד קינג היה הסכם הפצה עם החברה של בוב יארי (“קראש”, למשל). אני מניח שזה פשוט ישב להם במחסן.

  2. אורי 1 6 ספטמבר 2010 ב - 13:00 קישור ישיר

    אז למה לא הוציאו את הדרמה “כלום פרט לאמת” של רוד לוריא? סרט טוב

  3. סטיבי 6 ספטמבר 2010 ב - 14:03 קישור ישיר

    הם מוציאים בשבוע הבא את “ג’ינדאביין”, סרט אוסטרלי בן 4. אולי הם עוד יגיעו לזה במסגרת ניקוי המחסנים.

  4. ציבוקא 15 ספטמבר 2010 ב - 4:04 קישור ישיר

    זה ממש מטריד כשאתה כותב “מתוקים”. אני מניח שהכוונה ל-sweet האמריקאי שבעצם מתכוון ל”מגניב”, אבל עדיין – לא כל דבר עובר נכון בתרגום

  5. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 1:35 קישור ישיר

    Thanks a lot. That was nice reading

  6. Discount Codes 28 ינואר 2011 ב - 3:35 קישור ישיר

    I just wanted to develop a small remark to thank you for the marvelous suggestions you are posting at this website. My considerable internet investigation has at the end of the day been recognized with professional content to go over with my family. I would repeat that most of us readers actually are extremely lucky to exist in a good place with so many outstanding individuals with good advice. I feel truly blessed to have discovered the web pages and look forward to really more pleasurable minutes reading here. Thank you once more for all the details.

  7. choosing 28 ינואר 2011 ב - 7:48 קישור ישיר

    This article is awarded a thumbs way up from over here.


השאירו תגובה