11 ספטמבר 2010 | 21:55 ~ 11 תגובות | תגובות פייסבוק

בשנה שעברה

מה שקרה בינתיים הוא:


– “אי שם” של סופיה קופולה זכה בפסטיבל ונציה. קוונטין טרנטינו, יו”ר חבר השופטים, טוען שהפרס הוענק לה פה אחד. המבקרים דווקא היו די חלוקים לגביו. “Essential Killing” של יז’י סקולימובסקי, זכה בפרס מיוחד וגם בפרס השחקן (עבור וינסנט גאלו). אלכס דה לה איגלסיה זכה בפרס התסריט (על סרטו “בלדה לחצוצרה עצובה”).



– “התגנבות יחידים” של דובר קוסאשווילי יהיה הסרט הישראלי הארוך היחיד השנה בפסטיבל לונדון (אם כי בפרסומי הפסטיבל הם, משום מה, מכלילים גם את “מיראל” של ג’וליאן שנאבל בתור “סרט ישראלי”). וגם “Vlog”, סרט קצר של יריב בראל ומור קפלינסקי, יוקרן בלונדון (שזה הפסטיבל טורונטו של אירופה).





נושאים: בשוטף

11 תגובות ל - “בשנה שעברה”

  1. Spartak 11 ספטמבר 2010 ב - 23:05 קישור ישיר

    סרטו הקצר של רועי רוזן,צא,זכה בפרס לסרט באורך בינוני הטוב ביותר במסגרת תחרות “אוריזונטי”…

  2. גיא טל אור 11 ספטמבר 2010 ב - 23:12 קישור ישיר

    תיקון טעות – היה צריך להיות כתוב: ” “אי שם” של סופיה קופולה זכה בפסטיבל ונציה. קוונטין טרנטינו, יו”ר חבר השופטים ובן זוגה לשעבר של קופולה הבת, טוען שהפרס הוענק לה פה אחד”.

  3. אבא'לה 12 ספטמבר 2010 ב - 9:27 קישור ישיר

    “מבול” ו”איש ללא סלולארי” ירדו מפסטיבל חיפה? או שסתם אני לא מוצא אותם בתוכנייה?

  4. מיכאל 22 12 ספטמבר 2010 ב - 13:16 קישור ישיר

    נו בטח, טרנטינו יצא עם סופיה בתחילת העשור…….

  5. לוטוס 12 ספטמבר 2010 ב - 13:26 קישור ישיר

    קלוד שברול הלך לעולמו.

  6. טלוטן 12 ספטמבר 2010 ב - 13:48 קישור ישיר

    מיכאל, מה נו בטח. אם כל חבר השופטים היה מצביע בעד ורק טרנטינו נגד, אפשר היה לומר את אותו משפט. 

  7. מיכאל 22 12 ספטמבר 2010 ב - 13:52 קישור ישיר

    טלוטן –
    אבל למה אתה כועס? 🙂
    שיהיה לסופיה לבריאות, למרות שהיא במאית נוראית. אולי החדש שלה יוכיח אחרת.

  8. גיל 12 ספטמבר 2010 ב - 14:07 קישור ישיר

    למי שהחמיץ:

    LOGORAMA

    http://vimeo.com/12026956

  9. יעל 12 ספטמבר 2010 ב - 14:33 קישור ישיר

    גם “מיראל” של ג’וליאן שנאבאל הוקרן בפסטיבל , אך לא קראתי תגובות על הסרט. כאחת שהיתה מעורבת בלב ההפקה ובכל שלביה ,אוכל רק לומר שג’וליאן הוא איש מעניין, אך רולה ג’בריל שותפתו וחברתו לחיים היא מהנשים הדוחות, הבלתי אמינות ובעיקר המניפולטרית הגדולה מכולן. הכרתי דומות לה במהלך הקריירה שלי – אך לה מגיע אוסקר+ נובל + בוקר+ פוליצר ושאר פרסים בהעמדת פנים ובעיקר… פרס הצביעות. כל אלה וחשוב להדגיש ללא קשר לעמדותיה הפוליטיות. ו -ניסיתי להיות עדינה !!!!!!

  10. שרון 12 ספטמבר 2010 ב - 21:24 קישור ישיר

    וואו, יעל… גם אני הייתי בסרט הזה ואני חייב לומר שאני מסכים איתך- אבל מה זה קשור לקולנוע? בעניין תגובות לסרט- תקראי ביקורות בינ”ל. הן מאד פושרות, שלא לומר קטלניות.

  11. סטיבי 12 ספטמבר 2010 ב - 22:50 קישור ישיר

    רוה, אני מניחה שאתה עוקב אחרי תוכניית פסטיבל חיפה. היא קצת שונה מרשימת הסרטים המקורית שפורסמה.
    ויש בה בין השאר את החדש של בנדק פליגאוף (עם אווה גרין ומאט סמית, לפני שתרבות שלמה הכירה אותו מ”דוקטור הו”).


השאירו תגובה