08 אוקטובר 2010 | 15:41 ~ 18 תגובות | תגובות פייסבוק

"אגדה עם כנפיים", ביקורת

“פה בפנים אני תנשמת”



פורסם ב”פנאי פלוס”, 6.10.2010


 

לא קורה הרבה שאני נכנס לסרט הוליוודי שלא שמעתי עליו כלום. אבל זה קרה לי עם “אגדה עם כנפיים”. בגלל כל החגים, אני כותב את הקטע הזה שבועות לפני שאתם קוראים אותו, מיד אחרי הקרנת העיתונאים של סרט האנימציה התלת מימדי החדש “אגדה עם כנפיים”, לפני שהסרט יצא אפילו באמריקה, וכל מה שיש לי להגיד עליו הוא: וואט דה פאק?

 

כל מה שידעתי על הסרט בבואי אליו היה שזה סרטו חדש של זאק סניידר. מגניב, אמרתי לעצמי. סניידר הפתיע אותי לטובה כבמאי קינקי וקיצוני למדי ב”שחר המתים” ואז ב“300”, גילטי פלז’ר מטורף. “השומרים” שלו היה ברדק נפלא. ואילו סרטו החדש הוא: סרט הרפתקאות מיתי על… ינשופים?! אני חייב לחזור על עצמי: וואט דה פאק? “אגדה עם כנפיים” חייב להיות הסרט המשונה והתמוה ביותר שראיתי מהוליווד זה שנים. ואל תחשבו שזה פרויקט קיקיוני. הוא מגיע מאולפני וורנר, שבוודאי פינטזו על עוד סדרה בנוסח “הארי פוטר”, ואת הסרט מדבבים כל שחקני אוסטרליה (שם הופק הסרט), עם תגבור בריטי מצד הלן מירן ושות’. ומבחינה ויזואלית הפקתית הסרט אכן מרהיב למדי. אבל הוא נותר לא פחות תמוה.

 

מי העלה על דעתו שסרט על ינשופים מדברים ונלחמים יהיה אטרקטיבי לצפייה? הינשופים, מתברר אינם חיות כה נעימות (לעיניי, לפחות) למבט מקרוב, לכולם יש… נו… פני ינשוף, וכולם נורא מוגבלים במנעד הדרמטי שתווי הפנים הינשופיים שלהם מסוגלים לנפק (אם כי, אנימציית הנוצות משובחת במיוחד, הינשופים נראים רכים וצמריריים). ואילו הינשופים האלה היו מתנהגים כינשופים, אולי מילא, אבל הם עוטים קסדות וטפרי מתכת, אותם הם משייפים בעצמם, ונלחמים זה בזה תוך כדי מעוף.

 

כי מתברר שגם לינשופים יש אגדות עם. יש מלך ומלכה מרושעים, ויש אגודת ינשופים טובה בשם “השומרים של גאהול”, שיום יבוא והיא תבוא לגאול את ממלכת הינשופים משליטיה האכזריים. סורן, גיבור הסרט, הוא ינשוף צעיר וחולמני שרק מתחיל ללמוד לעוף כשהוא נחטף, עם אחיו, למושבת עבדים ינשופית. הוא מצליח לברוח ויוצא לחפש את אותם שומרים אגדתיים, עליהם שמע רק בסיפוריו של אביו. משם הוא מתחיל מסע חונכות שהופך אותו ללוק סקייווקר של הינשופים (למעשה, הוא תנשמת) כולל סצינת שיא הזהה להשמדת כוכב המוות ב”מלחמת הכוכבים”, אלא שכאן הגיבור שלנו שומע את המנטור שלו לוחש לו באוזן “השתמש בזפק שלך”, במקום “Use the force”. כן, הרבה דברים שימושיים למדתי על ינשופים בסרט, כמו עובדה שיש לינשופים זפק שאיתו הם חשים באופן על טבעי את מה שעתיד לקרות.

 

אבל להבדיל מ”שר הטבעות”, מתברר שנורא קשה להבדיל בין ינשופים כשהם עפים באוויר, ואיכשהו כולם נראים מרחוק קצת כמו תרנגולים. מבחינתי “אגדה עם כנפיים” ייזכר לעד בתור “הסרט עם התרנגולים”. אקרא לו “אגדה עם כרעיים”.

 

אז מה עלה בגורלו של הסרט מרגע שאני כותב שורות אלה ועד שהעיתון ינחת בידיכם. ייתכן והאמריקאים יחשבו הפוך ממני והסרט יהפוך להצלחה קופתית גדולה. אבל איכשהו מסופקני. יותר הגיוני ש”אגדה עם כנפיים” ייזכר כאחד הסרטים התמוהים של 2010, לפיאסקו בשיקול דעת, ותוך זמן קצר לאותם סרטי הוא-כל-כך-רע-שהוא טוב, שצעירים יכתבו כמה קול לראות אותו, בייחוד כשמסטולים (הוא אכן מאוד צבעוני). אז למה בזבזתי עליו כל כך הרבה מילים? רק כי זה תירוץ מצוין – ומאוד נדיר בקולנוע – לעשות מחווה לשיר של “אפור גשום” המופיע בכיתוב התמונה (שפתאום נורא מתאים למזג האוויר היום).

נושאים: ביקורת

18 תגובות ל - “"אגדה עם כנפיים", ביקורת”

  1. עמית איצקר 8 אוקטובר 2010 ב - 16:20 קישור ישיר

    אוף טופיק:
    מכירת אלפי סרטי דיוידי יד שנייה במחירים אטרקטיביים וגמישים. ביניהם הרבה הוצאות שכבר קשה להשיג של במאים גדולים, הופעות וכדומה.
    5 סרטים מתורגמים ב-100 ש”ח
    7 סרטים ללא תרגום ב-100 ש”ח
    סרטי ילדים של האולפנים הגדולים ב-40 ש”ח

    כל הקודם זוכה! לא לשכוח לבקש להסתכל בארגזים הסגורים שבהם נמצאים רוב הסרטים הלא מתורגמים!

    לפרטים נוספים:
    077-6735176
    03-6729542

  2. דני 8 אוקטובר 2010 ב - 16:46 קישור ישיר

    LOL!

    אחלה ביקורת יאיר 🙂

  3. סטיבי 8 אוקטובר 2010 ב - 20:31 קישור ישיר

    עופ(הא!)טופיק: הטוויטריה גועשת – לטענת גורמים בכירים, וורנר ברוס הודיעו שחלק 1 של “הארי פוטר” הקרוב יהיה רק בדו ממד (כי הם לא יספיקו לסיים את התלת בזמן, לא כי הם חושבים שעדיף בדו ממד).
    והקהילה צהלה.

  4. סטיבי 8 אוקטובר 2010 ב - 21:01 קישור ישיר

    ואז התעצבנה כי הדרמה חביבת סאנדנס “blue valentine” חטפה דירוג של NC-17 בגלל סצנה אחת.

  5. עמרי 8 אוקטובר 2010 ב - 21:12 קישור ישיר

    אוף טופיק
    אירוע כנס הסצינה האהובה עלי בירושלים,
    אנשי רוח ואמנות, מהמרכזיים בתרבות הישראלית, יציגו את הסצנה האהובה עליהם מהקולנוע הבינלאומי או הישראלי, וינמקו את בחירתם במשך 15 דקות הניתנות לכל דובר.

    הכנס ללא תשלום – פתוח לקהל יוצרי קולנוע, סטודנטים לקולנוע ואוהבי קולנוע מכל רחבי הארץ.

    בין הדוברים: נחמן אינגבר, אורי קליין,דני דותן, יבגניה דודינה,הגר בן אשר, דורון צברי, דובר קוסאשוולי,חיים גורי, אריאל הירשפלד, מוחמד בכרי, אבי נשר,אהוד בנאי ועוד רבים וטובים

    http://www.facebook.com/event.php?eid=166574333356992

  6. עמרי 8 אוקטובר 2010 ב - 23:32 קישור ישיר

    אתה צודק, בשביל מה לעשות אירועים שעוסקים בקולנוע ולהרחיב את השיח? עדיף להשאר בבית.

  7. DORI 8 אוקטובר 2010 ב - 23:45 קישור ישיר

    אוף טופיק: ירח של דאנקו ג’ונס בוואלה: http://yes.walla.co.il/?w=1/7373/1740689

  8. עמרי 9 אוקטובר 2010 ב - 8:22 קישור ישיר

    מה הקשר? הכנס בכלל לא עוסק בזה. בסה”כ אנשים שמקרינים סצנות אהובות עליהם ומדברים עליהם, בלי דיונים בכיינים ופאנלים.

  9. איתן 9 אוקטובר 2010 ב - 8:53 קישור ישיר

    משהו אחר
    בן אפלק
    שחקן ובמאי
    בעוד כחודש מגיע “קומפני מן”, סרט לא מלהיב, אבל גם לא רע, עם צוות שחקנים מצוין (לצד אפלק יש גם את טומי לי ג’ונס, וכריס קופר, בין היתר).
    ובשבוע הבא עולה The town (“גנב עירוני” בעברית מפיצית). ראיתי אותו אתמול. ללכת.

    פעם ראשונה שהבנתי את מי שאמר שבן אפלק במאי טוב יותר מבן אפלק השחקן. אף פעם לא התלהבתי ממנו, אבל גם אף פעם לא סבלתי ממנו.
    ב The town אפלק קודם כל מביים נהדר. הדרך שבה הוא משלב רגעי שקט אל תוך המולת האקשן הופכת קטעים מסוימים לעוצמתיים, ולפחות שני קטעים בסרט (מרדף מכוניות באמצע, והשואודאון הסופי במגרש הבייסבול) הצמידו אותי לקצה הכסא. אבל נדמה לי שאפלק כשחקן (וגם ג’רמי רנר) השתדלו כל כך לדייק בשפה ובדיאלקט הבוסטוני המיוחד (לא שאני מבין גדול בזה, אבל האנגלית בסרט נשמעת קצת שונה מהאנגלית המדוברת ברוב הסרטים שאני מכיר), שהם שכחו…לשחק. אני לא ממש האמנתי לאפלק שהוא התאהב ברבקה הול (מצוינת, אגב).
    אפלק כבמאי שולט נפלא בקצב, והתסריט המצוין, שממש מוכיח שכדי לשנות דברים אין דרך אחרת אלא לעזוב את המקום הזה, צ’רלסטאון, בוסטון, הופכים את The town לסרט שהיה יכול להיות סוחף יותר, אבל כמו שהוא, מדובר בסרט טוב מאוד, שמאוד כדאי לראות. מהשבוע הבא אצלנו.

    נ.ב. כדאי לשים לב לפיט פוסטלוויט (או איך שלא כותבים ו/או מבטאים את השם של השחקן הזה) – לראשונה מאז “בשם האב” שממש התרשמתי מההופעה שלו, ולכריס קופר, מצוין בסצינה אחת בבית סוהר (אפלק כנראה הביא אותו מהסט של “קומפני מן”, שם יש לו תפקיד גדול יותר. וגם שם הוא מצוין).

  10. עמרי 9 אוקטובר 2010 ב - 12:25 קישור ישיר

    הבנתי, אולי באמת עדיף שלא תבוא…

  11. אורון 9 אוקטובר 2010 ב - 12:34 קישור ישיר

    עמרי, קבל מצב היפותטי ולא סביר בעליל – נגיד שאין לי פייסבוק. איך אני בכל זאת יודע איפה, מתי, למה וכו’ מתרחש הכנס הזה? כי לי זה דווקא כן נשמע מעניין.

    תגובה זו מוגשת מטעם “העמותה לאנשים שאין להם פייסבוק ופאקינג נמאס להם שמספרים להם על דברים בקטע טיזרי ובלי כל הפרטים החשובים ואז שולחים אותם לאיזה לינק שמבקש מהם להירשם לציר הרשע הזה ולא בלא להם, הם רק רצו לדעת מה לסמן ביומן”. תודה.

  12. עמרי 9 אוקטובר 2010 ב - 13:04 קישור ישיר

    יש גם את כל הפרטים באתר סם שפיגל
    http://www.jsfs.co.il
    תלחץ על הבאנר הקטן בפינה ותקבל את כל הפרטים

  13. אורון 9 אוקטובר 2010 ב - 15:17 קישור ישיר

    עמרי, תודה!
    (וסליחה)

  14. אינדירה גנדי 9 אוקטובר 2010 ב - 17:09 קישור ישיר

    אני באה! גם אבי נשר יהיה שם (איזה רטט!).

  15. משה נה נה נה 9 אוקטובר 2010 ב - 17:36 קישור ישיר

    רשימת הדוברים והסצנות שמופיעה בפייסבוק מבטיחה אירוע משמים וחסר מעוף במיוחד. לא נתראה שם.

  16. אינדירה גנדי 9 אוקטובר 2010 ב - 18:17 קישור ישיר

    משה, אתה אכזרי! זה מה שיש לנו ועם זה ננצח! אל תהיה כזה, בוא …

  17. game price comparison 5 פברואר 2011 ב - 19:23 קישור ישיר

    Good information over again! Thanks a lot.

  18. Lynna Feigenbaum 7 פברואר 2011 ב - 4:05 קישור ישיר

    I’m having a hard time viewing this information from my iPhone. Maybe you could upgrade the site and make it more accessible from my phone. Thatd be real cool!


השאירו תגובה