12 אוקטובר 2010 | 09:30 ~ 16 תגובות | תגובות פייסבוק

אדום עולם

1.

אתמול פתאום נפל לי האסימון לגבי משהו שהציק לי ב”סקוט פילגרים נגד העולם”: כל התחבולות הוויזואליות של אדגר רייט לשחזר בסרט את העולם הגרפי של הקומיקס בסופו של דבר הזכירו לי את מה שעשה אנג לי ב”הענק”. והאמת, נורא אהבתי את זה אצל אנג לי. חשבתי על זה אמש כשראיתי את “Red”, גם הוא עיבוד לקומיקס שמדי פעם מנסה להיות קומיקסי, אבל הוא עושה את זה נהדר. בכל מה ש”סקוט פילגרים” איכזב אותי, “Red” הצליח להפתיע אותי לטובה.



2.

זה כנראה טרנד השנה: סרטי אקשן לפנסיונרים, או לפחות על פנסיונרים. חבורת סוכנים/אנשי קומנדו שחוזרים לפעילות אחרי שכבר פרשו מהשירות. “Red” הוא בדיוק כמו “בלתי נשכחים”, רק מוצלח יותר. בשניהם מופיע ברוס וויליס. וגם קצת כמו “החוב”. בשניהם מופיעה הלן מירן. ואפילו קצת כמו “השוד המתוחכם”. בשניהם מופיע מורגן פרימן. וגם קצת כמו “לקרוא ולשרוף”. בשניהם מופיע ג’ון מלקוביץ’.

מי שהיה חסר לי ב”Red” הוא ג’ורג’ קלוני, כי חוץ מפנסיונרים יש גם את הקטע הזה של סוכנים/רוצחים שכירים שפתאום מגיעים סוכנים חדשים יותר לחסל אותם. “Red” ו”האמריקאי” הם בעצם אותו סרט, אלא שכל אלה שהתאכזבו מ”האמריקאי” כי לא היה בו מספיק אקשן בעצם רצו לראות את “Red”.

בקיצור, נגנבתי. מודה.



3.

It seems Israeli distributors forgot their Hebrew this week. We have two movies coming out that are titled in English. One is “Red” the other is “Takers”. Odd coincidence


4.

ושני סרטים יוצאים השבוע על כנופיית שודדי בנקים ומכוניות משוריינות וסוכן האף.בי.איי שרודף אחריהם. האחד הוא “גנב עירוני” המוצלח, השני הוא “Takers” הלא מוצלח.


=============


ובשעה טובה. האני אבו אסעד מתחיל לביים את סרטו העלילתי השני, אחרי “גן עדן עכשיו”. זה יהיה סרט אקשן אמריקאי בשם The Courier, עם ג’פרי דין מורגן ומיקי רורק בתפקידים הראשיים. אבו-אסעד עבר לגור בלוס אנג’לס מאז ש”גן עדן עכשיו” זכה בגלובוס הזהב והיה מועמד לאוסקר, ונדמה שהוא ממש רצה להשתלב בהוליווד. זה לקח לו חמש שנים והחודש הוא סוף סוף מתחיל את הצילומים. רק בקשה לי לאבו-אסעד: עשה שניים-שלושה מהמותחנים ההוליוודיים האלה, אבל אז שוב וצלם באיזורנו סרט חדש. “גן עדן עכשיו” היה אחד הסרטים הכי טובים שיצאו מהמזרח התיכון בשנים האחרונות.



נושאים: בשוטף

16 תגובות ל - “אדום עולם”

  1. איתן 12 אוקטובר 2010 ב - 10:23 קישור ישיר

    רק רציתי להגיד ש:

    1. הכותרת של הפוסט מאוד הצחיקה אותי.
    2. מהכתיבה שלך עולה כאילו “סקוט פילגרים נגד העולם” הוא סרט מאכזב. בלי קשר ל Red (טרם ראיתי אבל הטריילר נראה מגניב לאללה), “סקוט פילגרים” הוא סרט מאוד מהנה וכיפי.
    3. הזכרת את “החוב”. מה, כבר ראית? אפשר מיני ביקורת? פריוויו של ביקורת?

    =============

    רוה לאיתן: אמממ… ראיתי את “החוב”. לפני שלוש שנים. בעברית.

  2. אורון 12 אוקטובר 2010 ב - 11:53 קישור ישיר

    רגע, רגע… נא לא להשוות בין קודש לחול. “הענק” של אנג לי הוא אחד מסרטי הקומיקס האיומים שראיתי. היה מת להיות רבע מדבר כמו “פילגרים” או כל סרט אחר של אדגר רייט. בכלל, הגיע הזמן להגיד את זה – הטיפול של אנג לי בענק הירוק כדמות קומיקס היה מחפיר. לחתוך לסצינה הבאה בתנועת מצלמה שכאילו מחליקה לריבוע הבא זה חוסר הבנה מוחלט של המילה “אדפטציה” בכלל ושל מדיום הקומיקס בפרט (אגב, גם ב”קיק אס” היו שטויות כאלה שהרגיזו אותי). זה כמו שאני אתקע מצלמה מעל עותק של “מלחמה ושלום”, אצלם את הדפים נהפכים ואצעק – תראו אותי! עשיתי אדפטציה קולנועית לטולסטוי!
    קומיקס זה לא רק תמונות בריבועים ממש כמו שקולנוע אינו תמונות נעות ותו לא. זוהי בורות שרק במאים כמו אנג לי יכולים ללקות בה – להסתכל על העטיפה במקום על המהות.
    רוה, כרגע השוות בין מקדונלדס למסעדת גורמה ועוד אמרת – אין ספק שמקדונלס מבינים באוכל, בניגוד למסעדות גורמה. בוז.

  3. אביגיל 12 אוקטובר 2010 ב - 12:02 קישור ישיר

    אני מסכימה עם אורון שרייט מצליח לשלב בין מדיום הקומיקס למדיום הקולנוע באופן חלק וטבעי יותר מ”הענק” של לי. הוא מצליח ליצור סרט שהוא בבירור סרט קומיקס – כלומר, בניגוד לאקס-מן והאביר האפל, לא סתם סרט שמבוסס על סיפורים מקומיקס – מבלי להיגרר לשטיקים מוגזמים ומעט חסרי דמיון כפי שלי עשה (אם כי צריך לציין שסקוט פילגרים גונב ממשחקי מחשב בדיוק כפי שהוא גונב מקומיקס, ושם הגנבה היא אכן מעט חסרת דמיון).
    עם זאת, אני חייבת להודות שיש לי חיבה לענק של לי. אהבתי את הויזואליות שלו, מוגזמת ככל שתהיה. לכל הפחות, היא הסיחה את הדעת מהעלילה והמשחק המזוויעים.

  4. עדן 12 אוקטובר 2010 ב - 12:19 קישור ישיר

    1. הענק סרט יותר טוב מסקוט פילגרם
    2. ג’פרי, לא הארי. (מקור הטעות כנראה: הארי דין סטנטון)

  5. סטיבי 12 אוקטובר 2010 ב - 12:39 קישור ישיר

    רוה, את “the losers” ראית? דומה (חוץ מהקטע הגריאטרי) אך מוצלח פחות מ”RED”.

  6. סטיבי 12 אוקטובר 2010 ב - 12:40 קישור ישיר

    וזה עם ג’פרי דין מורגן בתפקיד הראשי.

  7. יעל 12 אוקטובר 2010 ב - 12:44 קישור ישיר

    ממש ללא קשר ומצטערת מראש….
    אם אצפה בעוד פרומו / ראיונות / מאחורי הקלעים וכו’ וכו’ של “זוהי סדום ” לא אהיה אחראית למעשי. אינף ויז אינף !!! I rest my case…..

  8. יניב אידלשטיין 12 אוקטובר 2010 ב - 13:09 קישור ישיר

    תהייה שהייתה לי בקשר ל”סקוט פילגרים”: האם לא הייתה טעות לעשות את הסרט כולו עם אפקטים מטורפים? בראיונות, אדגר רייט אמר שהסרט הוא כמו מחזמר, אבל עם קטעי מכות במקום נאמברים מוזיקליים. הבעיה היא שבניגוד למיוזיקל, “סקוט” מתנהל כולו בעולם של משחקי מחשב שזולגים למציאות, אפקטים ומילים פורחות באוויר.
    לא היה נבון יותר להשאיר את הקיום בטורונטו כעלוב ובשקל, ולהשאיר אותנו עם ציפייה לגרנדיוזיות עם הגעתו של כל אקס?
    (או שאולי פשוט אין לסרט הזה מספיק עלילה בשביל להחזיק פיצ’ר, ואין מה לעשות?)
    ואגב, האני אבו אסעד, לא “עסאד”.

  9. ביקורת חדשה 12 אוקטובר 2010 ב - 15:50 קישור ישיר

    יש סקס אחר:

    http://srita.net/

  10. אורי 12 אוקטובר 2010 ב - 17:12 קישור ישיר

    מעניין לשמוע עד כמה סקוט פילגרים מצליח בארץ. ממה ששמעתי, נראה שהאסטרטגיה של המפיצים להסוות אותו כקומדיית נעורים רומנטית גנרית משתלמת להם. אנשים רוצים ללכת לסרט שנקרא “האקסים של החברה שלי” בלי לדעת עליו שום דבר. מצד שני, שמעתי שהרבה גם מתחרטים על זה ויוצאים באמצע.

  11. סטיבי 12 אוקטובר 2010 ב - 18:03 קישור ישיר

    אני שמעתי שהוא יורד בקרוב.

  12. רז-ש 12 אוקטובר 2010 ב - 18:46 קישור ישיר

    סקוט פילגרים הוא סרט שנועד לאנשים שנולדו במהלך שנות ה-80. מי שלא נולד בין 1981 ל1989 לא יהנה מהסרט. מי שכן, חבל על הזמן. הסרט הוא לא בדיוק סרט לדעתי, הוא ניסוי קולנועי מהנה ומטורף. ולדעתי הוא כבר בשלב זה הופך לקאלט.
    שנפגשתי עם חברים בגילי ודיברנו על זה שראינו את הסרט הם שאלו אותי ישר, כמה אנשים יצאו מהסרט במהלך ההקרנה שלו ואיפה? עניתי ישר ששניים ברגע שההודי מתחיל לשיר. צחקנו. זה בדיוק החומרים לקלאסיקה.

    לגבי הענק, אני מסכים כמעט עם כל מה שאורון אמר. יחד עם זאת אני לא מסכים עם הביקורת שלו על אנג לי. נכון קומיקס זה מעבר לדפים מאויירים. אבל זה גם זה. נכון אדפטציה מוצלחת לקומיקס זה סרט מהסוג של האביר האפל או איירון מן- כזה שלוקח את הדמויות והאופי הנכון אבל עושה אדפטציה למדיום הקולנועי. יחד עם זאת, הענק של אנג לי עשה ניסוי מעניין בלתת מחווה לז’אנר הויזואלי של קומיקס. הענק הוא אולי לא קולנוע טוב, אבל זה כן סרט קומיקס טוב. לא צריך לעשות עוד כאלה, אבל בתור ניסיון חד פעמי, אני אהבתי. זה בטח הרבה יותר מעניין מהגרסא האנמית שקיבלנו לפני שנתיים עם אדוארד נורטון.

  13. עדי 13 אוקטובר 2010 ב - 11:22 קישור ישיר

    אני מנסה להבין, איך זה הולך, העניין הזה עם בימאים/מפיקים שמחליטים לנסות את מזלם בהוליווד, מהבחינה הכי טכנית של העניין. חוקיות.

    קראתי הבוקר על יצחק פלורנטין וסרטי האקשן שלו, וכאן על האני אבו אסעד המוכשר. ואני תוהה: איך החבר’ה האלו בדיוק משיגים גרין קארד, או אזרחות. איך אפשר להתקיים כך?

    ============

    רוה לעדי: אם אולפן הוליוודי יזמין אותך לביים סרט באמריקה, הוא יסדר לך אישור עבודה.

  14. david 14 אוקטובר 2010 ב - 7:12 קישור ישיר

    bruce willis is tarring in the next rian johnson film Looper

  15. עדי 15 אוקטובר 2010 ב - 11:05 קישור ישיר

    טוב, זו תשובה בעייתית. שכן, לפחות במקרה של אסעד, נראה שהוא החליט לעשות את המעבר הזה על דעת עצמו. לו הוזמן לפני חמש שנים, הסרט לא היה מצטלם רק עכשיו. זה נראה כמו מעבר שהוא יוזמה פרטית.

  16. xbox 360 deals 5 פברואר 2011 ב - 19:01 קישור ישיר

    Awesome info over again. Thank you:)


השאירו תגובה ל - אורון