מדורת ההבלים
אל תזלזלו בהישג של רותם דנון, שהצליח לאתר הקרנה מוקדמת בלתי מאובטחת והעלה ביקורת על "ספיידרמן 3" כבר אתמול בבוקר. אנשי יחסי ציבור בדרך כלל מנסים לדחוף ולקדם פירסום של מוצריהם, במקרה של א.ד מטלון אנשי יחסי הציבור עסוקים במניעת הפירסום. לא אתפלא אם אתמול בבוקר מישהו הרים למישהו טלפון עצבני להבין איך זה קרה. אנשים משונים, מפיצים. ולדנון, שאפו: אבל אם כבר אתה רואה את הסרט ומשוחרר מתאריכי אמברגו למה לחכות לחמישי בבוקר? מה היו עושים לך אם היית מפרסם ברביעי בבוקר, מחרימים אותך?
הייתי כל כך עסוק בלשחק עם הבובות שלי אתמול שלא הספקתי להתעדכן בזמן אמת בניוז המרגש מטרייבקה: "חופשת קיץ" של דוד וולך זכה בפרס הגדול בפסטיבל טרייבקה. שופטי התחרות היו השחקנים טוני קולט ("החוש השישי"), כריס קופר ("אדפטיישן"), קטלינה סנדינו מורנו ("מריה הלבנה") והבמאים גורן פסקלייביץ' ("חבית אבק שריפה") ובארי סוננפלד ("גברים בשחור").
ראיתי את הסרט בפסטיבל חיפה, שם הוקרן מעותק וידיאו, והתפעלתי מהצילום המופלא של בועז יעקב ומהסגפנות הסגנונית, אבל הרגשתי שהדרמה מעט חד סטרית. הבטחתי, ועודני מבטיח, להרחיב על הסרט כשייצא לבתי הקולנוע בארץ. אני מצפה גם לראותו שוב, בעיקר כדי לראות איך הוא נראה בעותק פילם, שבוודאי מרכך את הקונטורים הקשים של הווידיאו.
אריק קוהן מ"רילר" משווה את וולך לקאסבטס הישראלי ואת איתן פוקס לריצ'רד לינקלייטר. הווארד פיירסטין מ"אינדי-ווייר" מחבב את "הבועה" פחות מקוהן, אבל מתפעל מ"מלון תשעה כוכבים" של עידו הר:
Living in one of the world's most dangerous flashpoints, Israelis, especially progressive lefties, make great docs. Case in point is Ido Haar, whose fine "9 Star Hotel" reveals his empathy for the Palestinians under occupation… Israeli fiction is less successful. Eytan Fox did a nice job with "Walk on Water," but his Tribeca film, "The Bubble," doesn't gel.
ולשאר כותרות הבלוגים:
לידיעת הבלוגרים: אם תפתחו אתר אוסקרים ותשתמשו בשם "אוסקר" בלוגו או ב-URL אתם צפויים לחטוף תביעה מהאקדמיה. זה מה שקרה השבוע לסשה סטון, שמפעילה במו ידיה את אתר האוסקרים המשובח oscarwatch.com וקיבלה השבוע כתב תביעה מעורכי הדין של האקדמיה. זה נראה די מפחיד. כשבלוגר מתעמת עם תאגיד, אני לצד הבלוגר. בייחוד אם התאגיד, באטימותו האולד-סקולית, לא מבחין שהבלוגר – תחת מעטה הביקורתיות, הציניות והלשון השלוחה – למעשה מקדם את האינטרסים שלו.
ואן תומפסון ביקרה השבוע במפקדה החדשה של ג'ורג' לוקאס, שכבש את בסיס חיל הים הפרסידיו (זוכרים את הסרט שהתרחש שם?) בסן פרנסיסקו והעביר לשם את רוב עסקי ILM, ששכנו עד כה באיזור כפרי מחוץ לעיר. נשמע מקום שהייתי שמח לבקר בו.
"טיים מגזין" בחר במאה האנשים המשפיעים בעולם. כמה מהכותבים ראויים לא פחות מהנבחרים עליהם הם כותבים: רוזאן כותבת על סשה ברון כהן, מרטין סקורסזי כותב על ליאונרדו דיקפריו, סנדרה או על שונדה ריימס, ונטלי פורטמן על אלבר אלבז.
סשה ברון כהן הולך לשחק את פרדי מרקורי!
אומנם קצת באיחור, אבל הנה גירסה מצויירת לטריילר של 300 שפשוט חובה לראות:
http://www.youtube.com/watch?v=owJd-pSsgN0&mode=related&search=
טוב למעשה אלו קטעים שלקחו מפרק אחד של סדרת האנימציה המופתית "סמוראי ג'ק" ונערכו כטריילר לסרט.
הפרק עצמו נעשה לפני 6 שנים בערך, אבל הדמיון הסגנוני לסרט פשוט מדהים.
את הפרק המלא גם אפשר למצוא ביוטיוב –
חלק א:
http://www.youtube.com/watch?v=odPS9pv1p0A&mode=related&search=
חלק ב':
http://www.youtube.com/watch?v=otssw958O10&mode=related&search=
כמה דברים בנושא קולנוע ישראלי:
1. פסטיבל הקולנוע באילת – אירוע תמוהה וקטן, ברור שליוזמים יש כוונות טובות אבל בפועל הגעתי בדרך חתחתים לאולם באמצע "קלאב הוטל" [שהוא בכלל לא אולם קולנוע], להקרנה כנראה מDVD של "נוזהאת אל פואד" [סרט מאוד מבולבל עם כמה רגעים חביבים]. אפילו הכרטיסן התנצל על כך ש"לא התלבשתי יפה". במקום נכחו אנשים ספורים, וחבל. זה נחמד שמארגנים אירוע כזה כי באילת יש רק בית קולנוע אחד שמקרין רק שוברי קופות וסרטי מיינסטרים אבל זה עדיין לא ראוי להיקרא "פסטיבל קולנוע" וגם כדאי שיגיעו צופים.
2. למחרת ראיתי [באולם ריק, בקולנוע רגיל, בעיר אחרת] את "אין לה אלוהים". גם כאן הכרטיסן הביא שנינות מסוג "לא כדאי לך ללכת, סרט על הפנים" [באמת כיף לשמוע בדיוק כשאתה נכנס לסרט]. אבל באמת מדובר בסרט די חלש, חסר מעוף, עם עלילה פשוטה וסוף קלוש. כן אהבתי את העובדה שהגיבורים של הסרט הם אנשים פשוטים, ושזה סרט שלא מתרכז בתל אביב וגם השחקנים היו טובים, בעיקר יובל סגל ואייל רוזלס. דווקא דורית בר אור בתפקיד הראשי קצת מלאכותית . לפי ה"מייקינג אוף" של הסרט מדובר בהפקה בעלת קשיים כלכלים, והצילומים התפרשו על פני שנים! זה כמובן ניכר בסרט וחבל כי היה פוטנציאל.
3. ינקול גולדווסר ביים את "אין לה אלוהים" וב94 הוא ביים את "מקס ומוריס". היום התפרסמה ב"7 לילות" רשימה של 20 הסרטים הישראלים הגרועים ו"מקס ומוריס" מוזכר שם. אני חושב שמדובר בסרט חביב, זאת דווקא קומדיית פשע שגם מצחיקה וגם זורמת, פשוט תמיד משווים אותה ל"מתחת לאף" ומדובר בשני סרטים שונים בתכלית, למרות שאותו צוות יצר אותם. גם "ללקק ת'תות" לא נוראי עד כדי כך, גם אם הוא מרושל הפקתית ובעל עלילה בנאלית. גם הקטילות הלא נגמרות על "השיבה מהודו" של מנחם גולן מוגזמות והסרט בסך הכל סביר. דווקא הייתי מצפה למצוא ברשימה את "ימים של אהבה", אולי עוד איזה סרט משמים של עמוס גיתאי חוץ מ"קדמה", איזה סרט של ג'ורג עובדיה ובעיקר את "תמונה קבוצתית עם אישה" של יצחק רובין מ2003. רוב הסרטים בכתבה הם אכן דבילים, אבל אני חייב לומר שעד לפני כמה חודשים כשהייתי בצבא היינו רואים במוצב מדי פעם איזה סרט בורקס טיפשי ונקרעים מצחוק ושוכחים את השיגרה האפורה. אז גם לסרטים האלו יש יתרונות.
4. ולסיכום נראה שגם השנה ייצאו הרבה סרטים יישראלים מסקרנים – החל מ"תנועה מגונה" ו"הסודות", דרך שלושת הסרטים שיוקרנו בקאן, וגם הסרטים של רנן שור, איילת מנחמי ואיתן גרין.
גם קונאן אובריאן ביקר השבוע (או יותר נכון – זה שודר השבוע) במפקדתו של ג'ורג' לוקאס בסאן פרנסיסקו, ואף ניפץ להם את אחד הדגמים של ה-Imperial Walkers. זה בהחלט נראה כמו אחלה מקום לביקור, אלא שהם ציינו שם שזה סגור לקהל הרחב.
שאלת הבהרה
למישהו בבלוג הזה יש מושג למה אסור לחשוב שלפרסם בקול תרועה גדולה את רשימת הסרטים הישראלים הגרועים בכל הזמניםזו סתם גסות רוח?
תפרסם, בבקשה!
ובקשר למשהו אחר…
מישהו יודע כמה הרוויח "ספיידי 3" עד עכשיו?!
"זאמטי 13" סרט מעניין מאד. קשה להאמין שהבמאי רק בן 26. כנראה שהחיים בגרוזייה הופכים אותך לבעל תפיסה עגומה מאד על המין האנושי. מה שעושה את הסרט זה הבחירה לצלם בשחור לבן. הסצנות בבית שבו מתרחשים ההימורים ממש מפחידות. יכולתי כמעט למשש את האימה.
ג'יימס – קונאן בלוקאספילם גם צולם השבוע וגם שודר השבוע ב-yes, בהפרש של יום (אני תירגמתי).