10 מאי 2007 | 12:57 ~ 8 תגובות | תגובות פייסבוק

סימני קריאה

הביקורות שלי על “אל תדאגו, אני בסדר”, “בחורה זהב” ו”טיוטה לרצח”.

===========

הערב בפסטיבל הצרפתי בתל אביב: “העדים” של אנדרה טשינה. אני מת על טשינה, הוא לא פעם מצליח לקלוע בול ללב שלי באופן בו הוא מתאר מערכות יחסים הססניות. “עדים” הוא מעין “והתזמורת המשיכה לנגן” תוצרת צרפת, אבל אם מתעלמים מכותרת הגג “איידס”, מקבלים נרטיב מלופף בין ארבע דמויות מרתקות. טשינה בונה את הסרט באפיזודות שהולכות ונהיות מינוריות ומהורהרות יותר. הוא מצליח לתאר את הרגשות של גיבוריו באמצעות העריכה. באפיזודה הראשונה, בה אנחנו עדיין מנסים להבין מי זה מי ומה הקשר בין כולם ועל מה בכלל הסרט, טשינה גורם לכל קאט להיראות כמו טריקת דלת, קפיצה בעין. ובאופן הדרגתי השוטים הולכים ומתארכים, הקאטים הולכים ומתמתנים. יש משהו מוחצן ומפואר בסרט הזה, בשימוש שלו בכותרות ענק, בסגנון קובריק או גודאר, וביכולת שלו – המזכירה את ריווט – להיכנס לעיצומה של מערכת יחסים מפורטת בלי להשקיע שניה של אקספוזיציה. כדאי מאוד לראות.

=========

כמה דברים שכדאי לקרוא משאר העולם, ונישאר בתחום האמנות והקולנוע האיכותי:

גלן קני קורא בספרו החדש של ג’ונתן רוזנבאום על הסיוט שחווה כשהוזמן לכתוב ל”פרמייר” כתבה על השיחזור של “מגע של רשע”, ועל התהליך המפרך של עבודת העריכה והשכתוב מול עורכי המגזין. קני, שהיה אחד העורכים של “פרמייר” באותה תקופה, מנצל את בלוגו כדי להתנצל בפני רוזנבאום אבל גם כדי להסביר את שפע הדילמות שעומדות בפני עורכי ירחון כרומו פופוליסטי. רוזנבאום, מבקר הקולנוע האמריקאי האהוב עליי, מגיב לו בטוקבקים.

ויה MCN: לחברת קרייטריון יש בלוג בו מסבירה המפיקה הראשית איך הם השיגו את סטיבן סודרברג לערוץ הקומנטרי של “האדם השלישי” שיצא כעת. בכלל, ההצצה אל מאחורי הקלעים של קרייטריון די מאלפת.

ההונגרים (לב) בלה טאר וגאים בו שהוא מייצג אותם בקאן (את הלינק השאירה סטיבי בתגובות לפני כמה ימים, והכתבה ראויה לקריאה, כמו גם המידע מה עושה סטיבי באתר של “בודפשט טיימס”).

והנה אחת מהתעלומות הגדולות של היקום המגיעה סוף סוף לפתרונה: איך מגיעים פסלי הענק הכבדים והעצומים של ריצ’רד סרה למקומם? ה-MoMA, שישיק ביוני תערוכת פסלים של סרה, פותר את התעלומה בקטע הווידיאו הבא, המציג צילום מואץ למוזיקה של I am Robot (ויה “ניו יורק מגזין”):

8 תגובות ל - “סימני קריאה”

  1. הש"ג 10 מאי 2007 ב - 14:18 קישור ישיר

    לא ראיתי עדיין את “העדים” אבל מה שאהבתי בסרטו הקודם של טשינה, “זמנים משתנים”, היה שזה נראה כמו תשובה רגועה לפלישת הברברים של ארקנד. שניהם נראה שעוסקים באותם נושאים אבל לעומת חרדת העולם המתהפך של ארקנד, אצל טשינה זה NON-ISSUE. יש בסרט שילובי תרבויות ואת כל סוגי מערכות היחסים האפשרויות כמעט – כמעט כולן לא מתפקדות – ובכל זאת עם נקודת מבט משלימה ולא דרמטית.

  2. סטיבי 10 מאי 2007 ב - 18:25 קישור ישיר

    i am everywhere and nowhere.
    זו תכונה נפלאה ובעיה קשה בו זמנית.
    והפעם, מחווה של אהבה לרגל 100 להולדת ג’ון וויין (חלק 1 מתוך 3 שמופיעים כבר באתר).

  3. רון 10 מאי 2007 ב - 19:35 קישור ישיר

    מישהו יודע אם “העדים” יוקרן גם בהקרנה מסחרית בארץ?

  4. אורון 10 מאי 2007 ב - 21:04 קישור ישיר

    בהמשך לעניין “הקולנוע האיכותי” שפוקד את הבלוג:
    צפיתי היום בסרט “המסע אל החלום”, ואני המום לטובה. סליחה על ההגדרה הפלצנית, אבל לא מצאתי מילה אחרת – מדובר בסרט פשוט מפעים. בימוי מעורר קנאה, פסקול נדיר, בהחלט יצירה ראויה לשבח. כדאי מאוד מאוד.

    ושני דברים נוספים שעל ליבי, מהפוסט הקודם:
    1. האם הלינק לביקורת של יאיר על “אל תדאגו” היה שם כל הזמן? כי אם כן, אז שוב יצאתי דביל…
    ושני אגבים בעניין הלינק – שוב העתקתי ממך כותרת באופן רטרואקטיבי, וגם אני החלטתי מי הוא ההנבל עוד בתחילת “טיוטה לרצח”. וצדקתי. ואני ממש גרוע במשחקים האלה בדרך כלל.

    2. איתן, היי גם לך. אני משאיר ליאיר לענות לך על שאלת הימורי האופיר, קטונתי. אני רק אקדים ואומר, שהטקס הוא לא ממש כוס התה שלי, כך שבאופן אישי אין לי מוטיבציה בנושא. הכדור עובר ליאיר.

  5. האחד 11 מאי 2007 ב - 2:52 קישור ישיר

    אוף טופיק: מישהו יודע מתי יוצאיצא הסרט “Bordertown” בכיכובם של ג’ניפר לופז ואנטוניו בנדארס?!

  6. האחד 11 מאי 2007 ב - 2:52 קישור ישיר

    בארה”ב ובארץ?!

  7. עופר ליברגל 11 מאי 2007 ב - 18:33 קישור ישיר

    לאחד: 31 באוגוסט בארה”ב.

  8. סטיבי 12 מאי 2007 ב - 10:03 קישור ישיר

    מצ”ב ראיון עם מירנדה ג’וליי (כולל תמונה של מייק מילס! אהבתי את הסרט שלה הרבה יותר מאת שלו, אבל מצד שני, היא לא עשתה כמה קליפים מקסימים בשביל אייר).


השאירו תגובה ל - אורון