פרס הטוני
משונה, אני חשבתי שביחס לז'אנר שלו אני עשיתי חסד עם ביקורתי ל"טיוטה לרצח", פילם נואר זניח ובסיסי אבל שחיבבתי מאוד (מאוד) את סופו. על פי התגובות לביקורת בוויינט נראה שבני משפחתו של גדעון רף מצאו את הביקורת מעליבה.
=======
שאלה חשובה: כמה מכם ראה השבוע את הראשון מבין תשעת פרקי הסיום של "הסופרנוס" ששודר ביום רביעי בערוץ יס סטארס 2? במקור תכננתי ללוות את תשעת הפרקים בטקסט סיכום שבועי שיעלה באתר מיד בתום כל פרק, אלא שתכנון זמן לקוי מנע ממני להשיק את זה השבוע. מה גם שזה יהיה טקסט מרובה ספוילרים ומיועד רק למי שצפה בפרק. כך שמסקרן אותי לדעת: כמה מכם צפו בו השבוע? האם אנחנו מדברים על בודדים מבין דרי הבלוג? עשרות? מאות? אלפים? ואם צפיתם, בואו נתחיל את פרויקט הסיכום אתכם: איך היה?
=====
עידן אלתרמן יושב בגלות על נהרות רומניה וכותב בבלוגו על צילומי "אדם בן כלב" של פול שרדר, בו הוא מגלם את דמותו של ארתור. פסקה לדוגמה:
הגענו לפול שרדר. עוד אגדה חיה. הסרט הזה לא רק חשוב בצורה בלתי רגילה לשחקן הראשי. עבור הבמאי זו מתנה מאלוהים, כהגדרתו (כל הציטוטים שאני מביא משרדר נאמרו בשיחה אחת בינינו, אבל שיחה ארוכה של כשעה בארוחת ערב בה הוא היה כטוב ליבו ביין והסיפורים זרמו… אני מציין את זה כדי להבהיר שעל בסיס קבוע כמעט ולא יצא לנו לדבר מעבר לעניינים המקצועיים על הסט, ולולא אותה ארוחת ערב והשיחה שנרקמה לא הייתי יודע את כל הפרטים האלה בבירור). מאז הסרט "פגיעה" עם ניק נולטי לא היה לשרדר סרט ממש טוב. סרט שאנשים מדברים עליו. הוא בעצמו חושב ש"פגיעה" הוא הסרט הכי טוב שלו, והמטרה שלו עכשיו היא להעלות את הרף. מדהים, פשוט מדהים לראות אותו עובד. בית ספר, אשכרה. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה ואיך זה יערך. מעולם לא עבדתי עם במאי שמצלם כל כך הרבה שוטים לסצנה. אצל במאים מתחילים זה יכול להפרש כחוסר בטחון. אצל שרדר זו וירטואוזיות בימוי. ותאמינו לי, כאחד שמטורף על שוטים ארוכים של סטדי-קם, לפני יומיים הייתי עד לאחד מצילומי הסטדי-קם היפים שראיתי. חכו חכו.
רוצים תמונות. וגם פוסט אורח של ג'ף גולדבלום.
פרק הפתיחה של סיום הסופרנוס היה משובח. כשהוא הסתיים לא יכולתי שלא להתבאס שיש רק עוד 8 כאלו.
יאיר, אני אשמח מאוד אם תכתוב פוסט שבועי על הסופרנוס.
ראיתי את הפרק השבוע. היה פרק טוב, אבל אצלי בכל עונה הפרקים המועדפים עלי הם אלה שמגיעים בהמשך העונה אחרי שכבר עברנו את האקספוזיציה, כשקווי העלילה השונים כבר ברורים יותר, כשמבינים מי נגד מי והדילמות של הדמויות הופכות מורכבות יותר.
מצטרף לבקשה לפוסטוניסופראנו שבועי.
רק תפרסם אותו ביום שישי אחרי שכבר שודרו כל השידורים החוזרים של הפרק, ותדאג לשים בראש במובלט אזהרת ספוילר ויהיה בסדר.
אני צפיתי בו הבוקר.
הפרק מתחילתו ועד סופו היה קודר, אפל, על אף שהם שהו יותר ממחצית הפרק בחיק הטבע, עורר בי הפרק תחושות של מחנק, ומעין הכרה בלתי ניתנת להסבר, שמפיל לאוטרדו יגיע הקץ. משהו בהופעתו (ולא, אין לי קשרים ב-HBO זו באמת סתם תחושת בטן) ובדבריו היה בעיניי סוג של רמז מטרים.
טוני עצמו היה עייף, מערכת היחסים שלו עם כרמלה, היתה עייפה ורק בובי בקלה הפתיע והראה לכולנו שהוא עדיין גבר.
הגיע הזמן לשחוט את הפרה הקדושה שנקראת "הסופרנוס". נכון, בעונותיה הראשונות זו הייתה סדרה מדהימה וכנראה גם אחת הטובות ביותר ששודרו אי פעם על המסך הקטן, אבל חלאס, מתישהו חייבים להודות שהרמה ירדה. כבר בעונה החמישית ניתן היה לראות סימנים של עייפות החומר ושיעמום ולאחר שראיתי כבר ארבעה פרקים מהעונה הנוכחית אני נאלץ לקבוע בצער שהמגמה נמשכת. כל הסוגדים לסופרנוס – תהיו כנים עם עצמכם ותשאלו מתי בפעם האחרונה הייתם ממש מרותקים לפרק של הסדרה ? לא מורשמים אינטלקטואלית או מלאי הערכה לנועזות ושבירת המוסכמות, מתי בפעם האחרונה הייתם מרותקים באופן הקלאסי, באופן שהפרקים הטובים של "אבודים" או אפילו "בטיפול" הצליחו לרתק ? לי זה קרה בפעם האחרונה איפשהו בעונה הרביעית, או אולי אפילו בשלישית. נכון שהתפתחות עלילתית תמיד הייתה חשובה פחות בסופרנוס מאשר בחינה של דמויות ומצבים אנושיים אבל כולנו כל כך אוהבים את הסדרה והדמויות שהמוח שלנו פשוט מסרב לקבל את הנתונים מהשטח, שהסדרה דורכת במקום כבר הרבה זמן וסובלת מירידה חריפה ברמת העניין. היא עדיין עדיפה על רוב הזבל שיש בטלוויזיה אבל היא כבר מזמן לא יצירת המופת שהייתה בתחילתה.
ראיתי כבר 5 פרקים מהעונה החדשה ועד עכשיו יש הרגשת החמצה, מגיע לסופרנוס פינאלה מכובדת יותר.
but You can't always get what you want
אני הייתי מרותק לפרק שהיה השבוע. אין לי מושג איך או למה כי חוץ מהקטטה וסצינות שמובילות אליה, לא "קורה" הרבה בפרק. אולי יגידו שאני מתרץ באופן אינטלקטואלי, אבל משהו בסופרנוס מצליח לשים אותך ממש ב – State of Mind של הדמויות, ככה שאפילו התזוזות הכי קטנות במערכות יחסים ביניהם, מרתקות.
אני מתבייש להודות, אבל לא ראיתי בחיים שלי פרק אחד בסדרה הזאת. יום אחד, כשאהיה בן 40, אני אקח את כל העונות בדיוידי ואשב למרתון מרוכז…
אני מעדיף להתייחס בהודעה שלי ל"אדם בן כלב"…
יאיר, אתה באמת מאמין שהסרט יצליח?
ועם כן אז מאיזו בחינה?
קופות?
אוסקר?
אף אחד מהם?
או כולם ביחד?
רוה להאחד: אין לי מושג. זה תלוי איך ייצא הסרט. אם הוא יהיה טוב וייקנה להפצה על ידי אחת החברות המובילות באמריקה, יש לו סיכויים לכל.
הכיף הוא לגלות באיזה סרט מודבר רק לפי הסלוגנים.
מיילו ואוטיס כבר לא יהיו אותו דבר בשבילי.
אפ מדברים על טלוויזיה יאיר
ראית את פשני פרקי הסיום של העונה השנייה של דוקטור הו?
היו מעולים פשוט….
אני ראיתי את הפרק של הסופרנוס ביום רביעי. ול-4 זאת הייתה הפעם האחרונה שהייתי מרותק לפרק בסדרה הזאת!
גם אני ראיתי
למרות שאני חייב להודות שהחלק הראשון של העונה השישית היה קצת חלש אז הפרק שהיה ביום רביעי היה שיפור!
א. תמיד ידעתי שבובי בקלה הוא מלך, עכשיו זה רשמי.
ב. עוף טופיק-
ראיתי את הקטע הזה ממש לא מזמן ומחשבות על 'בוראט' צצו פתאום.
http://www.youtube.com/watch?v=KAjHULaNy00&mode=related&search=
אני צפיתי בפרק כשהוא דלף לרשת עוד בטרם השידור בארה"ב, ובזמנו כתבתי פה תגובה שבה תיארתי את הפרק כ"טוב, אבל לא מלהיב".
בצפייה נוספת (זה מה שקורה כשצופים בפרק באיכות של מתנ"ס) שיניתי את דעתי – הפרק מצוין. אמנם לא קורה בו הרבה, אבל זו בדיוק הגדולה שלו, הדרך שבה הוא מתאר שקט, אבל שקט מתוח שברור שצפוי להוביל לסערה כלשהו.
קרב המכות היה, אפוא, צפוי למדי, במבט לאחור. מה שמעניין במיוחד זו התוצאה שלו – מחד, מפתיעה ומהממת כמו האגרוף הראשון שבובי בקלה הנחית לפרצוף של טוני. מנגד, לא כל כך מפתיעה (גם המכה הייתה תוצאה של התגדרות ולא הפתיעה כל כך למרות שטוני כינה אותה "Sucker Punch") לאור מצבו הנפשי של טוני.
וכמו תמיד ב"הסופרנוס" – המצב הנפשי של טוני מקרין גם על המצב הפיסי ועל הצרות האחרות.
בלי לספיילר יותר מדי להמשך העונה, אני אגיד שהתמה הזאת של תשישות פיסית ומנטלית מאד דומיננטית, לטעמי, בחצי העונה המרתקת הזאת.
מכל מקום, הקטע שבו טוני שולח את בקלה למשימת הרצח שלו כל כך תואם את הדמות שלו – מהלך שבא מתוך ניצול של המעמד שלו ומתוך רשעות ונקמנות לשמה (כמו אז כשהוא התגרה בג'אניס שהייתה בקורס "ניהול כעסים", רק כדי לחשוף שהיא לא התשנתה כלל, והיה מאד מרוצה מעצמו), מתוך ידיעה ברורה שבובי הוא לא הטיפוס הרוצח ושהרצח הזה ישנה את חייו לנצח. אבל המהלך הזה יכול להביא גם לנפילה של טוני, כי בקלה לא עשה עבודה נקייה (השאיר את כלי הנשק בשטח, מה שסגר באופן סמלי מעגל עם סצינת הפתיחה של הפרק שבה טוני עצמו התרשל והשאיר נשק בשטח – האם כך רומז צ'ייס על תחילתה של הנפילה, האם "זה זה" כמו ששאלה כרמלה בתיחלת הפרק כשהפדרלים נוקשים על דלת ביתם?) וייתכן שזה עוד יחזור כדי לנגוס בישבנו של טוני בהמשך (באמת שאין לי מושג אם כן או לא, אבל זה מתאים ל"הסופרנוס").
אגב, דייויד צ'ייס מהרהר בימים אלה על אפשרות להפיק סרט קולנוע שיעסוק – כמה "סנדקי" מצדו – במשפחת סופרנו הותיקה שעלתה מאיטליה לארה"ב, כך הוא סיפר בראיון לאתר MTV.
את הרעיון, אגב, הוא שאב מגאון טלוויזיה אחר, טום פונטנה ("רצח מאדום לשחור" "אוז") שזרק לו את זה במהלך שיחת חולין, וגרם לצ'ייס להתעניין.
הנה לינק:
השבוע בשידורים של קונאן ביס, הוא ניהל שיחה על הפרק האחרון של הסופרנוס. כדי לא לפגוע בקהל הצופים שהקליט את הפרק בעזרת הטיבו, הופעל שירות מניעת הספוילרים של התוכנית – במילים אחרות, אחד מהצוות שעמד וצרח "להלהלהלה, לא רוצה לשמוע" בזמן השיחה.
ככה אני מרגיש עכשיו.
פרק הסיום שלי משאיר את אנטוני סופרנו בבדידיותו. כרמלה, הילדים ואולי אף כריסי צרכים ללכת… לא לפני שטוני מקבל את הבשורה המשמחת שמדו בהריון שכמובן לא מתממש לכדי לידה.
עם מטען כזה גבוהה של צפיות אין סיכוי שהסדרה תגמר כשכול צופיה באו על סיפוקם, לכן יש לקוות שהדרך תהיה מהנה או במקרה הזה קודרת.
אני חייב לשאול משהו שיושב לי על הלב….
יאיר, מה דעתך על כך שהחליטו לשלב את הגולש הכסוף עם ארבעת המופלאים במקום לעשות לו סרט נפרד?
מה לדעתך יהיו התוצאות?
אסון כמו הראשון?
או סרט טוב?
הפרקים החדשים מעולים, מהפרק הראשון יש זווית מאוד קיצונית שמראים בה את מה שאנשים שמסביב לטוני מרגישים, ומכאן מתחילה הרגשה שזה לא יגמר טוב,
וחוץ מזה הסוף של הפרק החמישי רומז על התסריט שמעכשיו הולך לעזעזל.
כמובן שראינו.
כמי שהזדמן לו להיות על סט של הפקה אירופאית כבדה, אני יכול להעיד שכשאתה נמצא בתוך הקלחת מאוד קשה להעריך באמת את איכות הסרט. זאת מאחר ואחת הדרכים לשמור על המורל של הצוות לאורך הצילומים היא (בהנחה ולא מדובר בזבלון חסר משמעות) ליצור באז על סיכויי האוסקר של ההפקה. מאוד קל להיכנע לבאז הזה ולהרגיש שאתה חלק ממשהו גדול. אבל האמת היא שעד שההפקה לא מסתיימת, אין שום דרך לדעת האם מדובר ביצירה משמעותית או בסרט זניח לחלוטין.
יאיר, גם אני אשמח לקרוא ניתוחים שלך של הסופרנוס. שי גולדן כתב ניתוחים מבריקים של העונה הקודמת בוואלה. היה תענוג.
סופרנוס היא סדרה שמזמינה ניתוח מפורט. רובה מתרחשת בסאבטקסט (לכל המתלוננים הסדרתיים ב-tv.com שטוענים ש"לא קרה כלום"). זו לא סדרה של פיתולים עלילתיים או של טוויסטים גדולים. זו סדרה של דמויות ושל החיים, וזו הגדולה שלה.
ולגבי הפרק הראשון: מלנכולי ושונה מאוד, אבל מבריק. הנקמה של טוני מצמררת.
מסכים מאוד עם איתן. התמה לעונה הזו בולטת כבר מהפרק הזה.
טוב חלאס עם הסופרנוס הזה, דברו קצת יותר על אדם בן כלב.
אגב, לא יודע אם כבר ראיתם את זה (על לארס פון טרייר), אז הנה:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3398918,00.html
את הסופרנוס יכול להיות שאראה קצת יותר מאוחר היום.
ובלי קשר – מישל גונדרי.
הפרק הראשון היה אפלולי, מלנכולי וקצת איטי לעומת פרקים קודמים
הייתה תחושה כבדה שדברים מהעבר עומדים לחזור, שקצוות שחשבנו שנסגרו נפתחים ושהפתעות עומדות הופיע בקרוב מאוד
אני לא אהיה פה קרוב לחודש, אז אני רק אספר על הסרט שראיתי אתמול. זו פעם שניה תוך שבוע שמצאתי את עצמי מתגעגע לפרנסיס ובר. הוא בטח היה מוציא מ"כלה בהשאלה" (במקור "Prete-moi ta main", שמתרגם מילולית ל"תני לי את ידך", או אולי במובן של "לבקש את ידך" לנישואין. סטיבי, אני צודק ?) קומדיה הרבה יותר עסיסית ומצחיקה ממה שהיא יצאה. יש כאן תסריט טוב, אבל השחקן הראשי הוא צנון יבש, וגם הקצב לא מהיר מספיק. התוצאה – סרט חביב, אבל גם משהו שהיה יכול להיות הרבה יותר, והוא לא. שרלוט גינסבורג מקסימה כתמיד. הצחיקה אותי העובדה שלאקס שלה בסרט קוראים גאל. חבל שלא השתמשו באמת בגאל גרסיה ברנל בסצנה היחידה שאותו גאל מופיע בסרט. היתה יכולה להיות כאן התיחסות משעשעת לסרט הקודם ששניהם הופיעו בו.
ובאותו עניין – סטיבי, איפה את מוצאת את האוצרות האלו ? פרסומת נהדרת של גונדרי. אני, אגב, לא מוציא מכלל אפשרות שאין לו אח, וזהו רק פיצול אישיות (בדומה לזה של צ'רלי קאופמן ב"אדפטיישן").
אה, וגם: חבל לי על לארס פון טרייר. אני שייך לאלו שחושבים שהוא גאון קולנועי.
על העונה החדשה של הסופרנוס אין לי מה לומר – יש לי "הוט". אבל בהתחשב בזה שאת כל פרקי העונה השישית ראיתי במשך 4 ימים במשך חופשת הפסח האחרונה (באדיבות האוזן) – אני כבר אמצא דרך לראות איך מסתיימת הסדרה הגאונית הזו.
איתן: הכל מגיע אליי במייל מרחבי העולם 🙂
דן: זה בדיוק (בערך) מה שאמרתי כששלחתי את הלינק למישהו לפני 28 שעות בדיוק (בתקווה שההודעה הזו תישלח בדקה המתאימה).
יש! על הדקה.
בקשר לפון טרייר: נראה לי שעשו מזה בווי-נט קצת יותר ממה שזה. לא צריך עדיין להספיד אף אחד.
בקשר לסופרנוס (ספוילר אם מישהו עוד לא ראה): בובי תמיד היה גבר, אבל עכשיו יש לו את החור השחור הזה שיש לדמויות (שלא רואות בזה משהו מובן מאליו) כשהן הורגות מישהו. מעניין לראות לאן זה יתפתח.
מעבר לזה, היה עגמומי, מעיק ומבשר רעות, גם בשיא הפסטורליה, במיוחד בסצינת הסיום שקצת בסלו-מושן. נראה שכולם, או כל המבוגרים לפחות, עומדים על איזה סף שאנחנו לא כ"כ רוצים שיעברו, כי טוב לא ייצא מזה.
בקיצור: יוצר ציפיה להמשך.
רוה לסטיבי וכו': לגבי לארס פון טרייר. בואו ניתן לבנאדם להתאושש. זו לא הפעם הראשונה שהוא עובר התמוטטות. זה קרה לו כבר אחרי "הממלכה", משבר נפשי גדול מאוד שבעקבותיו הוא חזר בתשובה והפך נוצרי אדוק (והלך לביים את "לשבור את הגלים") ועוד משבר שדווח כשהיה אמור להגיע לפסטיבל קאן עם "לשבור את הגלים" אבל ברגע האחרון הוא חטף התקף חרדה/דכאון/אגורפוביה ולא הצליח לצאת מביתו כדי להגיע לפסטיבל.
אני מת על פון טרייר, אבל תמיד מצחיק אותי שאנשים קונים את הקישקושים הציניים שלו. להתקפי חרדה אני עוד איכשהו מסוגל להאמין, אבל חזרה בתשובה?! נו באמת.
יש מעט מאוד יוצרים כל כך ניהיליסטיים בעולם, ו"לשבור את הגלים", אם כבר הוזכר, מציג נקודת מבט סופר-חילונית על אמונה. לו הייתי כומר, לא הייתי רוצה את לארס בכנסיה שלי.
Hey there, I saw your weblog on Msn Weblogs and think that it is very fascinating and gives awesome content. Thanks for the superb post, I will share this on Twitter. Have a good day.