04 דצמבר 2010 | 20:51 ~ 12 תגובות | תגובות פייסבוק

"דבש", ביקורת

 

ברגעים אלה מתקיים בטאלין שבאסטוניה טקס פרסי הקולנוע האירופי. המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר הם: “סופר הצללים”, “לבנון”, “סוד שבעיניים”, “סול קיצ’ן”, “על אלים ואנשים” ו”דבש” שבו תעסוק הביקורת הקצרה להלן. התחרות די צמודה, לפחות בין “סופר הצללים”, “לבנון”, “על אלים ואנשים” ו”הסוד שבעיניים” ולא אופתע כלל אם “לבנון ייצא מהאירוע עם לפחות פרס משמעותי אחד מבין חמשת הפרסים להם הוא מועמד. את השידור החי אפשר לראות כאן.

 

לגבי “דבש” אני טיפה בקונפליקט: מצד אחד זה סרט שלרגעים הרגשתי שהוא קצת יותר מדי לוחץ על כפתורי הארט-האוס הכי צפויים (שקט, טבע, ילד). מצד שני, הוא באמת יפה ונוגע ללב. אז נגיד שזה ארט-האוס למתחילים.

 

 

למרבה הצער, אחרי שהעיתון כבר ירד לדפוס הגיעה הידיעה שיציאת הסרט בארץ נדחתה ל-16.12. הנה הביקורת.

 

פורסם ב”פנאי פלוס”, 1.12.2010



“דבש”, של הבמאי הטורקי סמיח קפלנוגלו – השלישי ב”טרילוגיית יוסוף” שלו (קדמו לו “ביצה” ו”חלב” ועכשיו מגיע “דבש”) – הוא אחד הסרטים הכי מעוטרי שבחים ופרסים בזירת הקולנוע האירופי בשנה האחרונה. הוא זכה בפרס הראשון בפסטיבל ברלין, הוא נציג טורקיה לאוסקרים והוא מועמד לפרס הסרט האירופי הטוב ביותר (מול “לבנון”). אני מאושר שהוא מובא להקרנות מסחריות בארץ, כי הוא מזן הסרטים – איטי, מהורהר, פסטורלי – שפסטיבלי הקולנוע בארץ חוטפים, אבל מפיצים נוטשים. אבל זה הקולנוע היחיד שהוא באמת אלטרנטיבה לקולנוע המיינסטרימי, קולנוע שלא רק לוקח אותנו למקומות אחרים מבחינה תרבותית (זה הרי גם כל גיליון של “נשיונל ג’ואגרפיק” עושה), אלא קולנוע שמבקש מאיתנו לחוות את העולם באמצעי מבע אחרים ממה שאנחנו רגילים. הכל איטי ומדוד יותר, דורש את תשומת ליבנו, את חדות התפיסה שלנו. אבל האמת היא שזה לא כזה מאתגר. “דבש” הוא סרט ארט-האוס יחסית קל לעיכול. למעשה, הוא סרט שאפילו צופים צעירים – למשל, אלה שיצאו הרגע מ”יומנו של חנון” – יוכלו להתמודד איתו. אחרי הכל, גיבור הסרט הוא ילד בן 6.

 

כפר נידח אי שם בטורקיה: אבי המשפחה מתפרנס מרדיית דבש, אבל זו שנה עם יבול דל, אז האב נודד עמוק לתוך היערות למקם כוורות חדשות. כשאנחנו פוגשים את האב לראשונה הוא תלוי בין שמים וארץ. הבן צועד כל בוקר דרך היער אל בית הספר האיזורי, שם הוא מתמודד עם ביישנותו בקריאה פומבית שגורמת לו לגמגום. קפלונגלו בונה מאוד יפה את הוויזואליות של סרטו: עולמו של הילד מתואר בתקריבים ונקודת מבט נמוכה (את המורה אנחנו רואים לאורך כל הסרט, למעט שוט אחד בסוף, רק עד קו החגורה, לא את פניו). את עולמו של האב אנחנו רואים בלונג-שוטים ארוכים. מצד אחד, אני מודה, “דבש” נראה לרגעים כמו מיטב הלהיטים של סרטי הסינמטקים לדורותיהם. הקשר של הילד עם עיט המחמד של האב – מזכיר את “קס” של קן לואץ’; הילד שיש לו רק זוג נעליים אחד – מזכיר את “ילדי גן העדן” של מג’יד מג’ידי האירני (ובכלל הסרט הזה נראה יותר אירני מטורקי); הכיתה הכפרית – מזכיר את “פעלים למתחילים”; הדבש – מזכיר את “הזהב של יולי”. ובכל זאת, למרות שבתחילה זה נראה כמו קצת כמו הרבה דברים אחרים, בהמשך הסרט – בעיקר בזכות הקשר המקסים בין שני גיבורי הסרט, האב ובנו – הוא נהיה די שובה לב. ולבסוף, גם די שובר לב. אני לא בטוח אם אפשר לתייג את “דבש” ממש כסרט ילדים, אבל דווקא בחופשת חנוכה זה עשוי להיות רעיון מעניין לקחת ילדים בני 10 ומעלה לסרט כזה. אני חושב שאנחנו עשויים להיות מופתעים מתגובתם. והלוואי שיביאו עוד סרטים כאלה, סרטים שכולם פיוט, לארץ.



(נ.ב: כאמור, לחופשת חנוכה הסרט הזה כבר לא יגיע.)

נושאים: ביקורת

12 תגובות ל - “"דבש", ביקורת”

  1. jaco 4 דצמבר 2010 ב - 23:30 קישור ישיר

    הופה .. זו לא האלטרנטיבה היחידה.
    סורי ממש לא …

  2. עדן 5 דצמבר 2010 ב - 8:53 קישור ישיר

    אם זו האלטרנטיבה אז אפשר לסגור את האלטרנטיבה. דבש הוא אחד הסרטים המשעממים ביותר שראיתי בשנים האחרונות, כזה שמוציא שם רע לסרטי פסטיבלים ומצדיק את כל הדברים הרעים שנאמרים על סרטי ארט-האוס. מי שילך לדבש לא יחזור יותר לסרטי מסוגו.

    ==============

    רוה לעדן: יש לי בעיה חמורה עם השימוש ב”משעמם” כביקורת, ועוד על ידי מבקר. אני מבין “שיעמם אותי” – כמו שאני נורא השתעממתי ב”רובוטריקים 2 ” – כלומר תיאור חוויית צפייה אישית של אדם שמכריחים אותו לשבת בסרט שאינו לרוחו. אבל “משעמם” כאבחנה אובייקטיבית (וכתחליף ל”איטי”, “סטטי”, “מאתגר תשומת לב”) לא אומרת כלום על הסרט. “דבש” הוא סרט שכל שוט בו כל כך יפה שכדי להשתעמם ממנו צריך להיות או עיוור או פשוט להירדם בסרט.

  3. תמיר 5 דצמבר 2010 ב - 10:17 קישור ישיר

    סרט איטי יחסית עם נקודת מבט ייחודית וסיפור טוב. למרות קיקיונותו, סרט יוצא דופן.

  4. עדן 5 דצמבר 2010 ב - 11:42 קישור ישיר

    רוה, אני חולק לחלוטין על איסור השימוש שהכרזת בנוגע למילה “משעמם”. דעתי הפוכה לחלוטין: חובתו הראשונה של מבקר היא כלפי קוראיו ולא כלפי מחקר קולנועי עכשווי או עתידי. הדבר החשוב ביותר להעביר בביקורת הוא האם הסרט מעניין או משעמם, טוב או רע. כמובן שאי אפשר להסתפק בתיאור הזה וחובה לציין למה הסרט משעמם או מעניין אך איסור השימוש במושגים עצמם חוטא לגמרי לחובתו של המבקר ומנתק אותו מקהל צופי הקולנוע.
    ואגב – אתה לא צריך להתבייש, גם אני השתעממתי נורא ב”רובוטריקים 2″.

  5. נעמה 5 דצמבר 2010 ב - 16:12 קישור ישיר

    רחוק משיעמום. אני נהניתי – מהניואנסים הקטנים של יחסי הדמויות, מהסיפור המקורי ו-כפי שמציין יאיר – גם מהפיטיות. מומלץ.

  6. jaco 5 דצמבר 2010 ב - 16:39 קישור ישיר

    ודרך אגב .אם כבר סרט לילדים אז
    Phoebe in Wonderland
    דיי הדהים אותי.

  7. ענבר 9 דצמבר 2010 ב - 4:07 קישור ישיר

    ראיתי את הסרט בפסטיבל חיפה בסוכות, אחרי שהייתי בהקרנה של “אבל”. שני סרטים שמספרים על ילד בערך באותו גיל שחווה אבדן. אגב, שני השחקנים מאוד מאוד דומים. הרגשתי קצת בתוך חלום. הצילום יפיפה. אבל הסרט היה נראה לי ארוך ואיטי, אפילו לצד סרטי פסטיבלים אחרים.

    אני ממליצה כן ללכת לראות, אבל לבוא עם מספיק שעות שינה, אחרת מתעייפים מאוד ויהיה קשה לשים לב לכל הפרטים בפריים. פשוט צילום מרהיב.

    אשמח אם תכנסו לבלוג שלי, כתבתי שם ביקורת על “אבל” המקסיקאי.

  8. חוה 12 ינואר 2011 ב - 1:21 קישור ישיר

    אני מתפלאת על כל סגנון הביקורת לגבי הסרט דבש.גם רווה כותב בסגנון פופוליסטי
    חנף לקוראים.וגם הכותבים המבקרים את הסרט.לא מבקרים אותו, אלא מדווחים על תחושותיהם האישיות.משעמם, איטי וכ”ו.
    סליחה, השאלה היא איכות!!!כשרון יוצא דופן.אליטיזם אמנותי.דבש עומד בכבוד
    ובהשתאות בכל הקריטריונים הללו.אין בו שמץ של חנופה.יש בו התבוננות באיזמל
    מנתחים על המציאות האנושית שאותה הוא מתאר.ועל כן הבמאי הנפלא והמוכשר הזה,

  9. Ferry pour la Grece 28 ינואר 2011 ב - 0:54 קישור ישיר

    Thanks man. That was fun knowing

  10. Coupon Codes 28 ינואר 2011 ב - 2:26 קישור ישיר

    Thanks a lot for providing individuals with an extraordinarily terrific opportunity to discover important secrets from here. It really is very nice and as well , packed with a lot of fun for me personally and my office acquaintances to search your blog the equivalent of three times in one week to study the latest issues you will have. Of course, I’m so certainly contented with all the unbelievable inspiring ideas you serve. Some 3 areas in this post are basically the most efficient we have all had.

  11. Sheila Petiet 4 פברואר 2011 ב - 3:38 קישור ישיר

    We’re a group of volunteers and opening a new scheme in our community. Your site offered us with valuable information to work on. You have done an impressive job and our entire community will be thankful to you.

  12. Sarita Enzenauer 7 פברואר 2011 ב - 4:06 קישור ישיר

    Get two plants, and set both of them in two different locations. One plant should be put in a box with a light so it can grow. The other plant should be put in a dark box so it will not grow.


השאירו תגובה