12 דצמבר 2010 | 08:43 ~ 9 תגובות | תגובות פייסבוק

עוד יום

זוכרים את הפרק ההוא ב”אלי מקביל”* בו מדובר על זה שלכל אחד צריך שיהיה שיר נושא משלו? שיר שמלווה אותו כפסקול מוחי, כליווי למצב רוח השלו. ובכן, אני מסתובב בלונדון – מנסה לגמוע תערוכות וסרטים (דיווחים וצילומים בקרוב) ובראשי משום מה מתנגן כל הזמן השיר הזה. אולי בגלל הצער שלי שאני מחמיץ הופעה של מדנס בכמה ימים ספורים, ואולי כי פשוט יש משהו נורא לונדוני בפופ הסגרירי הנפלא שלהם:








(*) זוכרים בכלל את “אלי מקביל”?

נושאים: בשוטף

9 תגובות ל - “עוד יום”

  1. עדן 12 דצמבר 2010 ב - 9:02 קישור ישיר

    אחח, אלי מקביל. הייתה לה עונה ראשונה נהדרת וטוב שלא היו עוד עונות אחריה. יוצריה ידעו מתי לפרוש בשיא והבינו כנראה שכל עונה נוספת רק תגרע ומי יודע לאן הסדרה תיפול.

  2. איתן 12 דצמבר 2010 ב - 9:26 קישור ישיר

    לא היו עוד עונות בשבילך, עדן. אני נשארתי עם הסדרה הנהדרת הזו עד הסוף המר. אז נכון שהיה משהו מופרך במועדון פרטי של חברת עורכי דין שמזמין את טינה טרנר לשיר בו (או את בארי ווייט), ונכון שבעונות האחרונות היו יותר מדי הופעות-לרגע של כוכבים, אבל כל הסדרה הנפלאה הזו נדפה ריח של תום ואמונה באנושיות וברגש כנקודת המוצא של המין האנושי, וביטול הסדרה היה המסמר האחרון בימי התום שחלפו.

    ואני מצאתי קווי דמיון בין הסדרה הזו לבין סרט נשכח שאני אוהב מאמצע שנות ה-90: “נדודי שינה בסיאטל”. גם הוא חלף.

    ויאיר: תחזור מהר. מזג האויר בארץ מאוד חורפי (ואני מניח שהוא די דומה למזג האויר בלונדון), אבל משום מה בתל אביב וסביבתה יש מעט מאוד גשם. בכל אופן, כבר מחר אמור החורף הזה להתפזר, ותוכל לשוב ולהפשיר.
    שים לב: אם תאחר לשוב, אומרים שבשבת הקרובה יחזור החורף. לתשומת לבך.

    וכן. מדנס. בהחלט.

  3. אורון 12 דצמבר 2010 ב - 12:49 קישור ישיר

    funny or die עשו סרט קצר בדיוק על זה – פסקול קבוע המתנגן בראשך. עם וויל פארל, אנדי ריכטר ו…ווילם דפו! מחייך!
    http://www.funnyordie.com/videos/456a15f639/the-procedure-with-willem-dafoe-will-ferrell-from-adam-ghost-panther-mckay

    ובטח שזוכרים את אלי מקביל. עבורי זו הייתה הפעם הראשונה בה הבנתי שזה בסדר גמור לא להתחבר כלל לתוכנית הזו שכולם אוהבים (או לפחות הפעם הראשונה שאני זוכר את התחושה בבירור).

  4. ספלנדיד 12 דצמבר 2010 ב - 13:09 קישור ישיר

    אהבתי בלונדון את invisibleboy בגלריה sarpentine והאחרים של perrano והדוקומנטרי על העבודה של weiwei בטייט.

  5. ארנולד 12 דצמבר 2010 ב - 21:07 קישור ישיר

    מה עם INTERPOL? שמעתי שהם בסיבוב הופעות עכשיו? מת לראות אותם.

  6. Eran 12 דצמבר 2010 ב - 21:38 קישור ישיר

    זוכר היטב את הסדרה ואת הפרק הספציפי הזה. מת על כל מה שדייוויד אי. קלי עושה. קצת נמאס לי בתום העונה השלישית וכמעט שפרשתי אבל אז הם הביאו את רוברט דאוני ג’וניור (מתקשר לפוסט הקודם, הא?) לעונה רביעית שהייתה הדבר הכי מצחיק בטלוויזיה באותה שנה. מי שלא ראה את דאוני, פרסונה נון גראטה בהוליווד באותו זמן, יורה את הדיאלוגים השנונים של קלי בקצב של מכונת יריה, לא ראה קומדיה מימיו.

  7. הירנוט 12 דצמבר 2010 ב - 22:54 קישור ישיר

    עין הדג עלו לאוויר עם אתר חדש. אני מתאר לעצמי שלא צריך לעשות קופי פייסט לכתובת…

  8. Vlatka 17 ינואר 2011 ב - 20:55 קישור ישיר

    Just wanted to say this blog is very good. I always like to learn something new about this because I have the similar blog in my Country on this subject so this help´s me a lot. I did a search on the matter and found a good number of blogs but nothing like this.Thanks for sharing so much in your blog.. Greets, Vlatka

  9. Natacha Lillibridge 7 פברואר 2011 ב - 4:06 קישור ישיר

    I didn’t understand the concluding part of your article, could you please explain it more?


השאירו תגובה