27 מאי 2007 | 20:37 ~ 16 תגובות | תגובות פייסבוק

פסטיבל קאן: הפרסים

יום שני, אחה”צ. הפוסט עודכן ותוקן.

הנה הרשימה המלאה של כל הפרסים שחולקו בפסטיבל קאן שננעל אמש.

WINNERS OF THE 60th CANNES FILM FESTIVAL

INTERNATIONAL COMPETITION JURY
Palme d’Or: “4 Months, 3 Weeks & 2 Days,” Cristian Mungiu, (Romania)
Grand Prix : “The Mourning Forest,” Naomi Kawase, (France-Japan)
60th Anniversary Prize : Gus Van Sant (“Paranoid Park,”
France-U.S.)
Screenplay: Fatih Akin (“The Edge of Heaven,” Germany-Turkey)
Director: Julian Schnabel (“The Diving Bell and the Butterfly,” France)
Actor: Konstantin Lavronenko (“The Banishment,” Russia)
Actress: Jeon Do-yeon (“Secret Sunshine,” South Korea)
Jury Prize (shared) “Persepolis” (Marjane Satrapi, Vincent Paronnaud, France-U.S.) “Silent Light” (Carlos Reygadas, Mexico-France-Netherlands)

SHORT FILM JURY
Palme d’Or: “Watching It Rain” (Elisa Miller, Mexico)
Special Mentions: “Run” (Mark Albiston, New Zealand) “Grandma” (Anthony Chen, Singapore)

UN CERTAIN REGARD JURY
Grand Prix : “California Dreamin’ (Endless) (Cristian Nemescu, Romania)
Special Jury Prize: “Actresses” (Valeria Bruni Tedeschi, France)
Coup de Coeur Award: “The Band’s Visit” (Eran Kolirin, Israel-U.S.-France)

CAMERA D’OR JURY
Camera d’Or: “Jellyfish” (Etgar Keret, Shira Geffen, Israel-France)
Special Mention: “Control” (Anton Corbijn, U.K.-Australia-Japan)

CINEFONDATION JURY
First Prize: “Now Everybody Seems to be Happy” (Gonzalo Tobal, Argentina)
Second Prize: “Way Out” (Chen Tao, China)
Third Prize: (shared) “A Reunion” (Hong Sung-hoon, South Korea) “Minus” (Pavle Vuckovic, Serbia)

CRITICS’ WEEK JURIES
Grand Prix: “XXY” (Lucia Puenzo, Argentina-Spain-France)
SACD Prize: “Jellyfish.”
ACID/CCAS Support Award: “XXY.”
OFAJ/TV5Monde (Very)Young Critic Award: “Jellyfish.”
Canal Plus Award for Best Short Film: “Madame Tutli-Putli” (Chris Lavis, Maciek Szczerbowski, Canada)
Kodak Discovery Award for Best Short Film: “Um ramo” (Juliana Rojas, Marco Dutra, Brazil)

OTHER JURIES
Ecumenical Award: “The Edge of Heaven.”
Fipresci Awards (intl. critics’ assn.) “4 Months, 3 Weeks & 2 Days” (Competition) “The Band’s Visit” (Un Certain Regard) “Her Name Is Sabine” (Directors’ Fortnight)

(ויה וראייטי)


ראשון, 20:30

טקס חלוקת הפרסים בקאן מתחיל עכשיו. שמעתי לפני כשעה שיש פרס לסרט ישראלי, אבל לא הסרט שכולם חושבים. אין לי הצלבה אז אני משאיר את זה כרגע באוויר. עדכוני הפרסים יעלו ברגע שיגיעו אליי בדקות הקרובות, המשיכו לרפרש.

והנה זה רשמי:

פרס מצלמת הזהב (לסרט ביכורים): “מדוזות” של אתגר קרת ושירה גפן.
עדכון: ציון לשבח ל”קונטרול” של אנטון קורביין.

פרס חבר השופטים: תיקו. סרט האנימציה “פרסופוליס” ו”אור שקט” (“Silent Light”), של קרלוס רייגדס.

שחקן: קונסטנטין לברוננקו מ”הגירוש” של אנדריי זוויאגינצב (הבמאי שזכה כבר באריה הזהב בוונציה על סרט הבכורה שלו, “השיבה). מדובר בהפתעה! ציפו לשחקן מ”פעמון הצלילה והפרפר”, האם זה אומר שזה הסרט שייקח את דקל הזהב ולכן הוא לא קיבל את פרס המשחק? תכף נדע. (עדכון: לא)

בימוי: ג’וליאן שנאבל, “פעמון הצלילה והפרפר”.

תסריט: פאטי אקין, “קצה גן עדן” (The Edge of Heaven”)

שחקנית: דום גון יונג, מ”שמש סודית” (“Secret Sunshine”) הקוריאני. (עוד הפתעה! כולם הימרו על השחקניות מהסרט הרומני. תיקון: היו שהימרו גם על הקוריאנית).

הגרנד-פרי ל”יער האבל” (“The Mourning Forest”) של נעמי קוואסה. כלום לא הולך כאן על פי ההימורים.

דקל הזהב: “4 חודשים, 3 שבועות ויומיים” הרומני.

רומניה וישראל, שתי המדינות שפורחות בשנתיים האחרונות בפסטיבלים.

ובינתיים, הערה על הפרסים מאתמול. מישהו כאן העיר לי שב-NRG פרסמו ש”ביקור התזמורת” זכה בפרס של פיפרסקי ואני לא דיווחתי על כך. אני, כמו NRG, קיבלתי את ההודעה לעיתונות מיחצן הסרט על זכייתו של הסרט. אבל אני גם כבר יודע שכזה מגיע לפרסים בפסטיבל כמות הדיסאינפורמציה שהיחצנים והמפיקים בארץ מפזרים היא עצומה. ואכן: “ביקור התזמורת” לא זכה בפרס פיפרסקי. בניגוד לכל הדיווחים בעיתונים. הסרט שזכה בפרס פיפרסקי (מטעם פדרציית המבקרים הבינלאומית) הוא הסרט הרומני “4 חודשים, 3 שבועות ויומיים”. “ביקור התזמורת” זכה בציון לשבח. (שזה בהחלט מכובד, אבל לא מה שפורסם).
תיקון: “ביקור התזמורת” אכן זכה בפרס פיפרסקי, מבין סרטי “מבט מסוים”. פרס פיפרסקי לסרטי התחרות הרשמית הוענק ל”4 חודשים, 3 שבועות ויומיים” ופרס פיפרסקי לסרטי “השבועיים של הבמאים” הוענק ל”קוראים לה סבין”.

זהו, 40 דקות וזה נגמר. תוכלו לראות את הטקס המלא עם תרגום מחר ב-22:00 בערוץ יס 3.

התוצאות? די מפתיעות. אמנם הסרט הרומני שזכה בדקל הזהב היה הסרט הכי מדובר בפסטיבל מאז היום הראשון. אבל זה שהאחים כהן, שהיו לא פחות מדוברים, יצאו בלי כלום? וזה ש”הגירוש” של זוויאגינצב, שקיבל ביקורות מאוד לא אוהדות, זכה בפרס השחקן? וגם הסרט של רייגדס, שהתקבל בקרירות בעיתונות ויצא עם פרס חבר השופטים? וזה שנעמי קוואסי זכתה בפרס הגדול של הפסטיבל? בקיצור, טקס הפרסים הוכיח, שוב, שקאן הוא שני פסטיבלים שונים. הפסטיבל התקשורתי (ממנו יצאו בשנה שעברה “בבל”, “לחזור” ו”המבוך של פאן” בדרך לאוסקרים), וזה של השופטים (ממנו יצא בשנה שעברה “כשהרוח נושבת” של קן לואץ’, שלא הזיז לאף אחד בשום מקום בו הוקרן אחרי הפסטיבל).

לכל המבולבלים: הרשימה הנ”ל היא של הפרסים הרשמיים של פסטיבל קאן, המוענקים לסרטים שהוצגו במסגרת התחרות הרשמית (חוץ מפרס מצלמת הזהב המוענק לסרט בכורה שהוצג בכל אחת מהמסגרות הראשיות והצדדיות של הפסטיבל, ואכן “מדוזות” הוקרן במסגרת הקטנה והצנועה ביותר “שבוע של המבקרים”). חוץ מהפרסים האלה פועלים בקאן עוד די הרבה חברי שופטים עצמאיים המעניקים גם הם פרסים. פרס הכמורה, פרס איגוד בתי הקולנוע, פרס המבקרים הצעירים וכו’ וכו’. רשימת הפרסים האלה נמצאת כאן, ובה שני פרסים ל”מדוזות” ועוד אחד ל”ביקור התזמורת”. פרסים נוספים הוענקו במסגרת השניה בחשיבותה בפסטיבל, “מבט מסוים”. גם כאן זכה סרט רומני, “קליפורניה חולמת”, בפרס הראשי (זהו סרט הבכורה של הבמאי כריסטיאן נמסקו בן ה-27 שנהרג באחרונה בתאונת דרכים לפני שהספיק להשלים את העבודה על סרטו). “ביקור התזמורת” זכה בפרס השלישי בחשיבותו במסגרת, Prix Coup de Cœur.

16 תגובות ל - “פסטיבל קאן: הפרסים”

  1. סטיבי 27 מאי 2007 ב - 20:39 קישור ישיר

    “מדוזות” = מצלמת הזהב.

  2. נני 27 מאי 2007 ב - 20:57 קישור ישיר

    מישהוא יכול לסבר את האוזן מה היררכיית הפרסים שם? מצלמת הזהב זה הפרס הראשון? מקביל לאוסקר? כמה פרסים יש שם? תודה.

  3. יניב אידלשטיין 27 מאי 2007 ב - 21:01 קישור ישיר

    כאמור, מצלמת הזהב זה פרס לסרט ביכורים.

  4. גיל 27 מאי 2007 ב - 21:34 קישור ישיר

    לא כל כך מדוייק, מבקרים רבים הצביעו דוקא על הקוראנית כמועמדת מובילה לפרס השחקנית, ראה פרמייר, גרינסיין ועוד אליהם הפנית בימים הקודמים.
    כמו כן אין זו רשימת הפרסים המלאה היות וחסרים הפרסים של Un Certain Regard Award ועוד כמה וכמה פרסים שוליים יותר שמחולקים ומחולקים ומחולקים

  5. סתום בלחיצה (לשעבר ח.ל) 27 מאי 2007 ב - 21:52 קישור ישיר

    ושוב תרשה להעיר לך עם המקורות וההצלבות ושאר הפעלולים העתונאים. “ביקור התזמורת” זכה בציון לשבח משופטי הסרטן ריגארד. בחירת הפפריסקי לסרטי הסרטן ריגארד היתה “ביקור התזמורת”, לא צל”ש ולא בטיח הפרס עצמו. ככה בפירסומים הרשמיים, לא צריך לעשות הצלבה ובכל מקרה היה שידור ישיר (טלפוני אומנם) בערוץ 2.

  6. רון 28 מאי 2007 ב - 0:08 קישור ישיר

    ורק להזכיר, אורי קליין ממש לא התפעל מ”מדוזות”. לדעתו, מדובר בסרט סטודנטיאלי לא מוצלח במיוחד. השופטים בקאן כידוע חשבו אחרת. מה זה אומר על קליין? מה זה אומר עלינו?

  7. רותם 28 מאי 2007 ב - 10:09 קישור ישיר

    זה לא אומר כלום. הדברים האלה נדמים לרוב כגחמה אישית. אבל במקרה הזה יש הגיון בדברים: זהו פרס לסרט ביכורים, ככה זה שהוא נראה כמו סרט סטודנטיאלי היא חלק מהמהות שלו כנראה.

  8. אביטל בקרמן - קרן הקולנוע הישראלי 28 מאי 2007 ב - 12:31 קישור ישיר

    לקוראי סינמסקופ –

    במקביל לשמחה על הצלחת הסרטים הישראליים בפסטיבל קאן,

    אני מצרפת הזמנה למפגש עם הבמאי הצרפתי פייר קוליבף, במסגרת פסטיבל וידאנס – הפסטיבל הבינלאומי לוידאו דאנס, 31 במאי – 2 ביוני.
    המפגש יתקיים בשבת, 2/6/07 בשעה 16:00, בסינמטק תל-אביב.
    פייר קוליבף הוא יוצר מוערך בתחום הקולנוע הדוקומנטרי, האקספרימנטאלי והוידיאו דאנס.
    יצירתו של קוליבף מתאפיינת בשיתוף פעולה עם אמנים מתחום המחול, הפרפורמנס והאמנות הפלסטית.

    בעיקרון הכניסה למפגש היא בתשלום,
    אבל לבמאים, סטודנטים לקולנוע ואנשי ענף הקולנוע, וכמובן לקוראי הבלוג –

    הכניסה חופשית – בהרשמה מראש בקרן הקולנוע הישראלי – info@filmfund.org.il


    לינק להזמנה
    הכוללת את תוכנית המפגש.

  9. רון 28 מאי 2007 ב - 18:06 קישור ישיר

    היחיד בקאן שמסתובב בפנים חמוצות הוא עמוס גיתאי.
    סרטונו הקצרצר זכה לקיתונות של בוז.
    והנה, בא אחד ערן קולטרין וקוטף פרסים, והנה באה אחת שירה גפן וקוטפת פרסים, שניהם צעירים רזים ומכשרים ואילו הוא? מה איתו? מבוגר, שמן ולא מוכשר שהנה אט אט אבל בטוח נחשפת ערוותו האומנותית.
    חחחחחח…תודו שפסטיבל קאן היה מוצלח במיוחד השנה (:

  10. סתום בלחיצה (לשעבר ח.ל) 29 מאי 2007 ב - 2:46 קישור ישיר

    על יהירות טימטום ושאר ירקות – ארוך!
    סינופסיס קצר (במסגרת התגובות לפוסט, ארוך מאוד!) על אפיסותו של המבקר מהכורסא.
    1. מבקר קולנוע יהיר ומקצוען, אחד כזה שמשתלח בכל טעות עט של עמית בטענה שהוא לא מקצוען (זה לטובת כל הקופצים האוטומטיים שמיהרו להתנפל כאן בחדוות קרב על יקיר אלקריב- שמגיע לו עקיצות אבל לא מסתם טיפשים- ולהוכיח אותו על חוסר מקצועיות), מפרסם (ביום שבת בעשר בלילה) פוסט שבו הוא מודיע על הפרסים שחולקו בפסטיבל קאן ביום שישי.
    מגיב מעצבן מעיר לו שהוא קצת לא מעודכן כיוון שבזמן הזה כבר התפרסו הזוכים של יום שבת.
    במצב כזה צפוי שהבן אדם יאמר סליחה נרדמתי בשמירה, יעדכן את הפוסט שלו ושלום על ישראל. אלא שכאן מסתבר לנו שהראש היהיר עובד באופן שונה ממה שאצל האדם הפשוט. אצל היהיר עדכון ותיקון נתפסים כהודאה בחוסר מקצועיות. אז הוא לא מעדכן ולא מתקן. קורה.

    2. למחרת המבקר היהיר מעלה פוסט נוסף ששם הוא כן מתייחס לעניין חוסר הפירסום שמליל אמש. וכך הוא כתב: “בינתיים, הערה על הפרסים מאתמול. מישהו כאן העיר לי שב-NRG פרסמו ש”ביקור התזמורת” זכה בפרס של פיפרסקי ואני לא דיווחתי על כך. אני, כמו NRG, קיבלתי את ההודעה לעיתונות מיחצן הסרט על זכייתו של הסרט. אבל אני גם כבר יודע שכזה מגיע לפרסים בפסטיבל כמות הדיסאינפורמציה שהיחצנים והמפיקים בארץ מפזרים היא עצומה. ואכן: “ביקור התזמורת” לא זכה בפרס פיפרסקי. בניגוד לכל הדיווחים בעיתונים. הסרט שזכה בפרס פיפרסקי (מטעם פדרציית המבקרים הבינלאומית) הוא הסרט הרומני “4 חודשים, 3 שבועות ויומיים”. “ביקור התזמורת” זכה בציון לשבח. (שזה בהחלט מכובד, אבל לא מה שפורסם).”

    3. כאן אמור הצופה לקלוט שהבן אדם לא רק חסר ערנות אלא שהוא פשוט לא מכיר את פסטיבל קאן ובכלל לא בקי באיך, למי ועל-ידי מי, מחולקים שם הפרסים.

    כאן סוף לאקספוזימה ומכאן אנחנו עוקבים אחר הפסיכולוגיה של הדמות הזו.מניעים, דרך החשיבה,יהירות אינפטילית וכאלה – משהו שאמור לגרום לצופה לרחם קצת על הדמות.

    לפני שאני ממשיך ושלא יהיה ספק ולהשכלה פרס ה”פיפריסקי” אינו פרס רוחב אלא פרס שניתן לכל קטגוריה בנפרד וזה אומר שהרומני זכה בקטגוריה שלו ואילו הישראלי זכה בקטגוריה שלו “Fipresci Awards (intl. critics’ assn.) “4 Months, 3 Weeks & 2 Days” (Competition) “The Band’s Visit” (Un Certain Regard) “Her Name Is Sabine” (Directors’ Fortnight) ”
    אבל בורות של כותב היא רק קוריוז ולא עניין מרכזי של כותב התסריט.

    4. יושב לו היהיר (שאמור להחזיק בלוג עדכני (עדכנות היא מילת המפתח בכל מה שהמבקר הזה כותב רא’ מלחמות המפיצים שלו), וכותב פוסט על הפסטיבל. בזמן שהוא כותב יוצא שהוא מחמיץ ידיעה בהמדיה האלקטרונית ויוצא שהוא כותב בלוג לא עדכני. קורה לא ביג דיל.

    5. יותר מאוחר קורא היהיר תגובה שמעירה לו שהוא לא עדכני. הידיעה הזו מלחיצה אותו קצת (עניין של טיפוס ושל יוקרה מעוותת) אבל הוא לא יכול לבדוק אותה כי הוא, כאמור, החמיץ את השידורים בגלל שהיה עסוק בכתיבה. אז הוא מסתער על הרשת.
    כאן הוא נתקל בפרסום רשמי שאומר בערך כך. הסרט הרומני זכה בפיפרסקי ציון לשבח ניתן לסרט הישראלי במסגרת הסרטן ריגארד. שני דברים שונים (הרומני אכן זכה בפיפרסקי (מבקרים)בקטגוריה שלו והסרט הישראלי אכן זכה בציון לשבח (שופטים) במסגרת שלו) אבל במוחו המבועת של ידידנו היהיר (שכאמור מתעסק כרגע בתיקון הפשלה שלו) זה מתאחד לדבר אחד שלפיו הסרט הרומני זכה לפיפרסקי שנתנו גם ציון לשבח לסרט הישראלי. ארוקאיקה. אני גדול חושב היהיר לעצמו ומיד מתחיל להמציא את התסריט שיוכיח את גדולתו ובעיקר את המקצועיות שלו.

    6. כך יוצא שבערב יום ראשון הווא מניח את “ההוכחה” ל”מקצועיות” שלו בפוסט.
    בואו נזכור רק דבר אחד. בעתונים של יום ראשון לא מפורסם מה שיחצ”נים מסרו לעתונאים אלא מה שהעתונאים ראו ושמעו במו אוזניהם ועיניהם.

    אז ראשית היהיר מודיע שהוא קיבל את ההודעה מהיחצן אבל לא פירסם אותה משום שהוא מכיר את דרך עבודת היחצן והוא יודע שצריך להתייחס אליה בערבון מוגבל. בובקס. קישקוש מוחלט. אני מוכן להמר בראשי שאף יחצן לא שלח הודעה מהסוג הזה וזו הזיה של הכותב. ממש הזיה. כל מי שקצת מכיר את השוק יודע שיחצן לא יגיד דבר כזה אלא אם כן הודיעו לו רשמית מהפסטיבל. עובדה ששניצר בשידור שלו אמר “אני יוצא מכאן לטקס של הפרס המאוד משמעותי..” (הודעה ששניצר קיבל מהיחצן), והוא (שניצר), כמי שקצת בקי בפסטיבלים, יודע שזו לא הודעת פארש. אבל היותר מצחיק בסיפור הזה הוא, ששניצר, קמינר וקליין שמפרסמים בעתונים מתוך העניין עצמו (נמצאים בטקס, שומעים ומבינים מה מדובר שם) נתפסים אצל המקצוען שבכורסא כעדת שוטים שמפרסמים פמפלטים של יחצנים.
    אז נשארנו עם היהיר בכורסא עם המחשב.

    ובחלוף הזמן.

    הדובדבני שגם הוא לא ממביני הפסטיבל ולא היה שם מאמץ את הפרס שהומצא על-ידי היהיר ומעדכן שהסרט הישראלי בצל”ש של הפיפרסקי.
    מחר וכמובן זו תהיה האמת.
    אז כנראה תמונת הסיום תהיה של היהיר חוגג.
    בעצם מה איכפת לי? שיחגוג.
    מישהו מוכן לנדב שם לתסריט?

  11. דני 29 מאי 2007 ב - 7:17 קישור ישיר

    אוף – טופיק…
    אני חייב להודות שטעיתי בקשר ל”סמולוויל”
    כשכתבתי “סמולוויל היא סדרה חראית ומעצבנת, וכל העונות שלה מלבד ה6 הם פשוט עונות איומות”
    אז טעיתי, גם העונה ה6 היא חרא של עונה,
    ומעצבנת, ובכלל “סמולוויל” היא סדרה איומה ומעצבנת,
    אני לא יודע מי האשם העיקרי אבל אני בעיקר שונא את טום וולנינג (קלארק) וזאת שמשחקת את לאנה,
    שני שחקנים גרועים ומעצבנים, זאת שמשחקת את לאנה היא לדעתי השחקנית המעצבנת ביותר בכל הזמנים (כן כן, אפילו יותר מסנדרה בולוק וקיסטיאן דאנסט).
    אבל זה גם בגלל הפרקים המפגרים שלא מתקדמים לשום מקום, פרקי בלשות עם טווסיט עלק-מפתיע בסוף.
    ובכלל סדרה גרועה!
    נקודת האור היחידה היא מייקל רוזנבאום שמשחק את לקס לותור ומצליח בעזרת כישרון משחק מעולה להפוך את הלקס שלו לדמות הלקס המורכבת ביותר.

  12. דני 29 מאי 2007 ב - 7:18 קישור ישיר

    **קריסטיאן דאנסט**

  13. james newton howard 29 מאי 2007 ב - 9:56 קישור ישיר

    קירסטן, אם כבר

  14. אורון 29 מאי 2007 ב - 11:56 קישור ישיר

    לא אכפת לי איך אתם קוראים לה, אבל אין סיכוי שקירסטן דאנסט תוותר על התואר שלה כה בקלות. היא השחקנית המעצבנת ביותר ביקום בזכות ולא בחסד, והיא מוכיחה עקביות ומסירות לעניין. להגיע למקום הראשון זה קשה, אבל לשמור עליו זה קשה הרבה יותר!

    בקשר למתמודדות שלה – סנדרה בולוק מועמדת ראויה, אבל תמיד מעצבנת באותה דרך, ולא תמיד באותה רמה. את קריסטין קרוק (לאנה לאנג מסמולוויל) אינני יכול לשפוט. את הסדרה נטשתי בתום העונה הראשונה, ואני זוכר רק שהיא הייתה חמודה לאללה. השחקנית, לא הסדרה.

  15. בוקי [לשעבר סריקי] 29 מאי 2007 ב - 20:30 קישור ישיר

    לסתום בלחיצה
    אני חייב להודות שהשתעשעתי מהתגובה שלך. כלומר, לא כל כך מהתגובה שלך אלא יותר מהלהט והאנרגיה הזועפת
    שאתה מקדיש לשאלה שטורדת את מנוחתו של כל חובב קולנוע באשר הוא שם [או קאן] : באיזה פרס זכה “ביקור התזמורת”? האם מדובר בציון לשבח של פיפרסקי או שמא מדובר בפרס הראשי?[!]
    בלי ספק, הבקיאות שלך בהלכות פרסים, היא הוכחה שאין למעלה הימנה למקצועיותך. או לחילופין הוכחה ליכולתך לקרוא אנגלית/צרפתית ולגלוש באינטרנט.
    כך או כך
    שאפו.

    נ.ב
    אין לי ספק שאתה אוהב קולנוע, אבל די ברור לי שלריב-אתה אוהב יותר.

  16. סתום בלחיצה (לשעבר ח.ל) 29 מאי 2007 ב - 22:25 קישור ישיר

    לכאילו בוקי.

    מכוון שכרגיל אתה לא מבין מה אני כותב, אז זה לא בדיוק מפתיע. כמובן שאני מבין שכל חובב קולנוע מוטרד בשאלה החשובה אם “שודדי הקריביים” עשה 140 מיליון דולר או חו”ח 139 מיליון דולר ולא אמור להיות מוטרד בשאלה באיזה פרס זכה מי איפה ולמה אבל אני בכלל לא התעסקתי בפרסים. מה לעשות שפרסים לא כ”כ מעניינים אותי. מה שהצחיק אותי (מן חוש הומור כזה) היה הניסיון הפתלתל וההזוי שנעשה כדי ל”הוכיח” מקצועיות בעוד שהדרך הפשוטה היתה פשוט לעדכן. כך (מסביר לך שוב ופשוט כדי שלא תתבלבל להבא) קרה שהוא המציא איזה סיפור שלא היה ולא נברא ולפיו איזה יחצ”ן שלח לו פמפלט, עובר לחקירה והצלבת מידע כדי לבדוק את הנתון (נו באמת) עובר לחוסר הבנת הנקרא (בפירסומי הפסטיבל), עובר לחוסר ידע איזה פרסים נתנים שם ומסיים בידענות מקצועית (וואללה) בהמצאת פרס חדש. אתה הבנת ברוך? לא חושב ש”סליחה טעיתי” היה יותר פשוט?


השאירו תגובה